חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בקרב על סילוואן צריך למצוא את נקודות התורפה של המתנחלים

נושאים דמוקרטיה במדרון, זכויות אדם ב 14.07.19 23:21

המאמץ הישראלי העצום לייהד את מזרח ירושלים נכשל, למרות נצחונות נקודתיים של המתנחלים, כמו בסילוואן. לצד המאבק הסיזיפי לסיום הכיבוש ונגד פינוי משפחות מבתיהן צריך להיאבק נגד זכויות היתר של יהודים בירושלים

מאתמירון רפופורט

הצטרפתי ביום שישי להפגנה שנערכה בסילוואן במחאה על פינוי משפחת סיאם מביתה. אין מחאה צודקת ממנה. מפעל שלם שכולו רוע ורצון להזיק ולהציק עומד מאחורי ההשתלטות של עמותת אלע"ד על הבית שבו התגוררה עד השבוע סמירה סיאם וילדיה.

מלבד הרצון לדחוק את הנוכחות הפלסטינית מסילוואן, אין שום הגיון מאחורי 25 שנות ההתדיינות המשפטית, ההוצאות הכספיות האדירות של המדינה, גיוס מוסדות כמו האפוטרופוס לנכסי נפקדים שבכלל לא אמור לפעול במזרח ירושלים על פי הנחיות של היועצים המשפטים לממשלה לדורותיהם, מ-1967 עד היום.

הבית שאליו נכנסו אנשי אלע"ד בשבוע שעבר הוא לא פנינת נדל"ן, הוא לא מבנה עם סיפור היסטורי או רגשי מיוחד, להוציא את הקשר של בני משפחת סיאם שבנו אותו לפני 45 שנה. עוד בית ברחוב צפוף וצר, שהיה ונשאר ציר תחבורה מרכזי לעשרות אלפי תושבי סילוואן ונשאר מוזנח ומרופט אחרי 52 שנות שלטון ישראלי (ספרו לי עוד על "הפיתוח" שהביאו לשכונה מתנחלי אלע"ד ומאות אלפי התיירים המגיעים למתחם "עיר דוד" שהעמותה מפעילה ונמצא במרחק 150 מטר מהבית). שום חשיבות אין לו חוץ מזה שגרים בו פלסטינים, ובחלומות של אלע"ד אין פלסטינים בסילוואן.

אלה חלומות שלא היה צריך את השמש הקופחת של יום שישי בצהריים כדי לפוגג אותם. כפי שידידי ניר חסון כתב בהארץ, אחרי 30 שנה של מאמצים בלתי נלאים, מאות מיליוני שקלים (ואולי דולרים), התגייסות של כל מוסדות השלטון, העירייה, המשטרה ומי לא – סילוואן נשארה שכונה פלסטינית, עם 20,000 תושבים פלסטינים, לעומת 8,700 שחיו בה כשאלע"ד התחילה לפעול בה ב-1990. בכל סילוואן, אחרי כל המאמצים, חיים כ-500 יהודים. גם עוד 30 שנה, סילוואן תישאר שכונה פלסטינית, אפילו אם הנוכחות היהודית בה תגדל קצת.

אני חושב שגם באלע"ד מבינים את זה, מבינים שגם קניית עוד בית ועוד בית לא תביא את משפחת סיאם, או משפחות אחרות בסילוואן, לעזוב את השכונה. קודם כל, אין להם לאן ללכת, ודבר שני קשה מאוד לעזוב שכונה פלסטינית כשהכיפה האפורה-שחורה של מסגד אל-אקצא משקיפה אליך בכל רגע ממעלה הרחוב. ובכל זאת באלע"ד וגם בעמותה עטרת כוהנים, שפועלת בחלק אחר של השכונה, ממשיכים במדיניות הבית ועוד בית. הם כנראה לא יודעים אחרת. ומה שהם יודעים, כפי שאמרתי, הוא למרר את חיי הפלסטינים בשכונה.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.