טורבינות רוח – חברות מקדמות ללא התחשבות בתושבים

חברת בלו סקיי אנרג'י וחברת EDF EN מקדמות הקמת כ-16 טורבינות רוח ענקיות להפקת חשמל באזור גבעת המורה, בקיבוצים: גבע, עין חרוד איחוד, חפציבה, בית אלפא ועוד. במסגרת מסע השכנוע, היזמים הציגו 'דף לציבור' יח"צני בלי נתונים ובהתעלמות מסכנות

מאת: אמנון פורטוגלי

 

טורבינות רוח – עמק חרוד אוגוסט 2018

חברת בלו סקיי אנרג'י יחד עם חברת EDF EN  מקדמות את פרויקטי הרוח הכוללים 16 טורבינות רוח ענקיות להפקת חשמל במורדות הדרומיים של גבעת המורה,  בשטחי קיבוץ גבע (5 טורבינות), עין חרוד איחוד (5) וכפר יחזקאל (6), בהספק מצרפי של 62.4 מגוואט (לפי רשימת רישיונות מותנים של רשות המעודכנת לאפריל 2019).

עוד 6 טורבינות רוח – בחפציבה (3) ובבית אלפא (3) נמצאות בשלבי תכנון מוקדמים ועתידות לקום בשטחים החקלאיים הסמוכים לבית השיטה ולשדה נחום.

במסגרת מסע השכנוע שלהם, היזמים הציגו מצגת ו'דף לציבור' יחצני שמגלה טפח ומכסה טפחיים.

כותרת הדף היא: "עובדות ונתונים, שאלות, תשובות, עובדות ונתונים על הפרויקט ואנרגיית הרוח בעמק". אלא שאין כמעט עובדות והנתונים מופרכים בחלקם.

אין ב'דף לציבור' מפות או צילומים המורים על מיקום הטורבינות במרחב המגורים של גבע, כפר יחזקאל, עין חרוד, נעורה, מרחביה, סולם ושאר יישובי האזור.

אין התייחסות לנתוני אמת מהטורבינות הפועלות בשנתיים האחרונות במעלה גלבוע וברמת סירין. אין כל התייחסות להשפעת הטורבינות בגלבוע על תושבי מירב.

אין נתונים על הטורבינות, על גובה העמוד ואורך להבים, על ההספק של כל טורבינה, על גרף הכוח של הטורבינות, על מהירות הרוח בכניסה לפעולה, וכו'. (אציין שלפי המשרד להגנת הסביבה, מדובר בטורבינות ענקיות כ- 180 מטר גובה קצה הלהב).

אין נתונים על משטר הרוחות באזור המיזם, על מהירויות הרוח בזמנים השונים, על מספר שעות הרוח האפקטיביות בשנה וכו'

אין צילומים או שרטוטים המראים איך הטורבינות ישתלבו בנוף.

אין מפות או צילומים המורה על מיקום קווי החשמל.

יש רק נייר יחצני עם הרבה מילים יפות.

המודל של ה'דף לציבור' פשוט וחוזר על עצמו:

שאלה, תשובה: לא נכון, ו'הסבר' כמעט זהה לכל השאלות, בלי לתת, כמעט, אף נתון או סימוכין מלבד 'סמוך עלינו'.

להלן מספר דוגמאות באיטליקס עם ההערות שלי:

שאלה: האם הקמת הטורבינות בעמק חרוד עלולה לפגוע בבריאות התושבים?

תשובה: לא

"תכניות עמק חרוד תוכננו על פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים, תקנים והנחות מחמירות בכל הנוגע לבריאות הציבור".  

אנו לא יודעים מי תכנן, מהם ה'סטנדרטים בינלאומיים מקובלים, התקנים הנוגעים לבריאות הציבור' בהם מדובר, אילו הנחות נעשו בכל הנוגע לבריאות הציבור.

אפשר לסכם את תשובת החברה בשתי מילים: 'סמוך עלינו'.

שאלה: האם טורבינות הרוח ירעישו ויפריעו את מנוחתנו?

תשובה: לא

"תכנון חוות הרוח בעמק חרוד, לרבות בחירת מיקום הטורבינות במרחב, נבדק ונבחר בקפידה, וזאת על ידי יצרת סימולציות ממוחשבות של סך הרעש המצטבר לפרויקט…. בדיקות המומחים קובעות בביטחון כי לא תהיה השפעה שלילית של הטורבינות על מרחב המגורים של גבע, כפר יחזקאל,עין חרוד, נעורה, מרחביה, סולם ושאר יישובי האזור."

אנו לא יודעים מי תכנן, בדק ובחר את מיקום הטורבינות במרחב. איזו בדיקות נעשו? באיזה סימולציות השתמשו? מי הם המומחים שבדקו, האם הם עובדי החברה או מומחים חיצוניים עצמאיים? האם היו גם תוצאות אחרות, נוחות פחות ליזמים, שלא נמסרו לנו?

אפשר לסכם את תשובת החברה בשתי מילים: 'סמוך עלינו'.

ספרו זאת לתושבי מירב שלידם בנו חוות טורבינות רוח במעלה הגלבוע.

שאלה: האם הטורבינות יגרמו לריצוד בבתי מגורים?

תשובה: לא

"עבור כל הפרויקטים נערכו בדיקות מחמירות ביותר באמצעות כלים מקצועיים המדגימים בביטחון של 100% כי לא תהיה השפעת ריצוד על מבני מגורים או שימושים רגישים בעמק חרוד."

מי בדק? איזו בדיקות נעשו? באיזה כלים השתמשו? גם כאן אפשר לסכם את תשובת החברה בשתי מילים: 'סמוך עלינו'. 

שאלה: ייצור חשמל מטורבינות רוח לא יעיל בישראל / אין 'מספיק' רוח

תשובה: לא נכון

"…לטכנולוגיית הרוח יתרונות רבים, בין היתר, מאחר והיא יכולה להשלים את שעות ייצור החשמל מאנרגיית השמש, בהתאם לביקוש. כמו כן, מדובר בטכנולוגיה 'חסכונית' בשטחים".

בניגוד ל'הסבר' זה, טכנולוגיית הרוח אינה יכולה להשלים את שעות ייצור החשמל מאנרגיית השמש, ואינה יכולה לפעול בהתאם לביקוש, מכיון שאין שליטה על מועדי הרוחות הרלבנטיות. בכנרת, לדוגמה, הרוח המערבית מתחילה בשעות אחה"צ המוקדמות, באותן שעות ייצור החשמל מאנרגיית השמש, ובדרך כלל בלילות באזור, אין רוח במהירות המתאימה.

"שאלה: כמות החשמל שתיוצר היא זניחה, וממילא לא תוביל להפחתה משמעותית בייצור החשמל ממקורות מזהמים

תשובה: לא נכון

"הפעלת חוות טורבינות הרוח באזור עמק חרוד תייצר כ-150 GWh בשנה…. זוהי כמות אנרגיה

משמעותית מאד אשר יכולה לספק חשמל מקומי נקי לכ- 31,000 משקי בית לשנה "

בדיקה מהירה של המספרים מעלה תהיות.

150 GWh בשנה, מהווים כ- 0.2% מצריכת החשמל השנתית בישראל.

ההספק של הטורבינות, לפי רשימת הרישיונות המותנים של רשות החשמל הוא 62.4 מגוואט. כדי לייצר 150 GWh בשנה, הטורבינות יצטרכו לפעול במלוא התפוקה שלהן יותר מ-2,400 שעות בשנה. זו הערכה אופטימית וצריך לתת הסבר וסימוכין רציני למספר זה. להשוואה, מספר שעות הרוח האפקטיביות בחוות הרוח ברמת סירין ובמעלה גלבוע, בשנת 2018 היה פחות מ- 2,000 שעות.

בנוסף, 150 GWh בשנה המספיקים לפי המצגת ל-31,000 משקי בית, משמעותם שמשק בית צורך כ- 4,800 קוט"ש בשנה, או כ- 400 קוט"ש לחודש.  אלא שלפי 'דוח סיכום ממצאי סקר צריכת חשמל השוואתי בין דירות ירוקות ודירות סטנדרטיות' של המשרד להגנת הסביבה מאוקטובר 2018, "צריכת החשמל החודשית הממוצעת למשק בית בבניה סטנדרטית… עמדה על 679 קוט"ש".

יתרה מזאת, צריכת חשמל של כ- 400 קוט"ש לחודש למשק בית (לפי המצגת) משמעותה שתשלום החשמל החודשי של כל משק בית הוא כ- 200 ש"ח לחודש בלבד. המספרים לא מסתדרים.

ולבסוף, "שאלה: משרד הביטחון מתנגד להקמת הטורבינות

תשובה: לא נכון

אין התנגדות של משרד הביטחון לטורבינות רוח אלא עמידה על הצורך בהסדרת פתרון טכנולוגי שגובש בצה"ל, ובימים אלה נושאי משרב בכירים במשרד האנרגיה הסדרת יישום הפתרון מצויה בישורת אחרונה של גיבוש הסכמה בין משרדי הממשלה הרלבנטיים."

על זה נאמר חצי אמת גרועה משקר. 

אצטט מדברי נציגת שר הביטחון בישיבת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון ב- 5 לפברואר 2018:  "מאחר והסתבר לאחרונה כי אין כרגע כל תכנית או תהליך שאמור להביא לפתרון מימון הנושא הטכנולוגי אנו סבורים כי לא נכון להשלות את היזם בכך שהתכנית תמומש בסופו של דבר מאחר ומערכת הביטחון לא תסכים למתן היתר בנייה ללא הפתרון האמור".

פתרון הנושא הטכנולוגי בו מדובר יעלה כ- 250 מיליון שקל לפי בכירים במשרד האנרגיה. כמובן שהיזמים לא עולה בדעתם והם לא מתכוונים לממן זאת מכיסם אלא שהציבור ישלם זאת כדי שהם יוכלו להרוויח.  או במילים מכובסות: "במסגרת מגעים אלה הוחלט כי התשלום האמור יגיע גם מצד היזמים, שכבר תמחרו את העלות בפרויקטים השונים, וכן מסבסוד של תעריף החשמל הכללי." (ראו כתבה ב"כלכליסט")

צריך לומר ליזמים, לא מדובשך ולא מעוקצך, לא צריך טובות. האם אתם מוכנים להקים את הפרויקט בתעריף חשמל לא מסובסד, נאמר 15 אג' לקוט"ש?,  והאם אתם תממנו את פיתוח הפתרון הטכנולוגי הנדרש ע"י צה"ל? אם התשובות לשאלות אלו הן שליליות, אין לאשר את הפרויקט. אם התשובות חיוביות, צריך לבדוק את המיזם ע"י מומחים עצמאיים לפני שהוא ימומש.

אמנון פורטוגלי

  1. https://pua.gov.il/Licenses/Documents/mutnim_ruah_0419_n.pdf
  2. https://www.youtube.com/watch?v=vX3NJLEFpx8&feature=youtu.be
  3. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3762737,00.html
Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

One Response to “טורבינות רוח – חברות מקדמות ללא התחשבות בתושבים”

  1. […] טורבינות רוח – חברות מקדמות ללא התחשבות בתושבים […]

Leave a Reply