בדו"ח מבקר המדינה על הזיהום במפרץ חיפה מופיעה ביקורת חריפה על הזיהום ועל ההתנהלות הבעייתית של המשרד להגנת הסביבה בהתמודדות עם הזיהום. מה צריכים לעשות כדי שמדינת ישראל תזהם פחות אוויר, יבשה ומים, ותעשה יותר להפחתת הזיהום העולמי, האזורי והמקומי
מאת: ק. טוכולסקי
מבקר המדינה פרסם דוח ביקורת מיוחד בנושא הזיהומים הסביבתיים במפרץ חיפה והיבטים בפעולות הממשלה בנושא
דוח מבקר המדינה: "היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה"
צריך לדבר גם על משבר האקלים ועל ההתמודדות אתו
שש שנות בצורת הסתיימו בשנה גשומה בודדת, אם קצת מזל בפעם הבאה לא "נהנה" מיותר מאשר 2-3 שנות בצורת רצופות לפני שנה ברוכה. כך או כך, החורף הארוך וגם האביב הקצר היו גשומים וקרים, אבל עוד לפני שהקיץ הרשמי מתחיל ב-21 ביוני, כבר ברור לכולנו שמאז המלקוש של חג הפסח, הקיץ כאן במלוא עוזו ותפארתו, עם חמסינים, טמפרטורות גבוהות מהממוצע חום ולחות בלתי נסבלים. מדינת ישראל אמנם אינה חשופה לשינויי האקלים כמו מדינות השוכנות לחופי אוקיאנוסים, אבל שינויי האקלים כבר כאן וגם מדינת ישראל, מזהמת לא קטנה של אוויר, ים ויבשה, צריכה לתת לכך את הדעת ולתרום את חלקה.
בשנים האחרונות מתרחש מעבר לאנרגיה חלופית, בת קיימא ובלתי מתכלה ברחבי העולם, מדינות רבות הציבו יעדים של מעבר לאנרגיה כזו בעשורים בקרובים, חלקן למעבר מלא חלקן למעבר ברוב המוחלט של צריכת האנרגיה, באותה שעה בזמן שמדינות מפותחות רבות בעולם עושות ככל שביכולתן בכדי לצמצם את פליטת הפחמן ושאר המזהמים שלהם לאוויר ולים, מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות החברות בארגון המדינות המפותחות שמדשדשת מאחור במעבר מאנרגיה מזהמת.
אז נכון שאזרחי ישראל, עם דפוסי ההצבעה הדי ילדותיים שמעצבי התודעה התאימו להם במשך שנים של הרדדת כל דיון, לא ממש מתעניינים במשבר האקלים, אבל הגיע הזמן לדבר גם על זה. מה אנחנו צריכים לעשות כדי שמדינת ישראל, בכל זאת מדינה מתועשת וצפופה, שבזכות צפיפות האוכלוסין שבה ורמת התיעוש שלה, היא מזהמת לא קטנה ביחס לגודלה, תזהם פחות אוויר, יבשה ומים ותעשה יותר במאמץ העולמי להפחתת הזיהום העולמי האזורי והמקומי. לא חסר מה לעשות וצריך לדבר על כך:
עידוד וחתירה למעבר מלא לאנרגיה לא מזהמת עד שנת 2030. ביטול המע"מ על הנחת פנלים סולריים ודודי שמש והטבות מס נוספות לתקופה. עידוד שימוש מושכל (מזעור נזקים סביבתיים ותמות בעלי חיים) באנרגיה הידרו-אלקטרית, טרמית ואנרגית רוח.
עידוד המעבר מרכבי בנזין/דיזל לרכבים חשמליים והיברידיים, בזמן שממשלת הימין הנוכחית ואם תהיה עוד ממשלת ימין תבטלנה הטבות מס על רכבים היברידיים יש לא רק לשמר את הטבות המס על רכבים היברידיים אלא להעלות את המס על רכבים שאינם חשמליים והיברידיים בכדי לחזק את המעבר לרכבים מזהמים פחות. את ההטבות על רכבים היברידיים אפשר יהיה לבטל רק כאשר תוכל מדינת ישראל לעודד מעבר לרכב חשמלי.
חיזוק התחבורה הציבורית ותשתיות התחבורה הציבורית. יותר נתיבי תחבורה ציבורית, תחבורה ציבורית 24/7, יותר קווי אוטובוס ורכבת בתדירות יותר גבוה, יותר רכבות קלות ובינעירוניות, יותר מסי גודש במרכזי זיהום ועומסי תנועה, הורדה נוספת של מחירי התחבורה הציבורית. הציבור צריך להתרגל שביום חול מה שאפשר לעשות בתחבורה ציבורית עושים ובשביל שזה יקרה התחבורה הציבורית צריכה להיות יעילה, נגישה ואטרקטיבית. שיפור התחבורה הציבורית לאילת וביטול טיסות הפנים לאילת.
בחינה של כל הפליטות המזהמות לאוויר בישראל היום, ומתן מענים שיבטלו את זיהום האוויר באמצעות למידה מהנעשה בעולם והשקעה בטכנולוגיות. הלאמה של כל מפעל שלא מסוגל תחת בעלות פרטית לעבור מזיהום לפעילות לא מזהמת.
חתירה ל-100% הפרדה של פסולת ושליטה מוחלטת במה ימוחזר ומה יומר לאנרגיה. מדיניות שתמנע את המשך ההטמנה של פסולת מזהמת או השלכתה בצורה פיראטית באמצעות הידוק הרגולציה במגזרים בעייתיים (למשל קבלני בניין). שימוש בכל פסולת באופן שיבטיח את צמצום יצירת הפסולת.
מיחזור מלא של הביוב, ללא מתן שום אפשרות של שפיכת מים מזוהמים למקורות מים מתוקים, למי תהום או לים. שיפור איכות המים השפירים. החמרת הסנקציות הפליליות על שפיכת שפכים והטלת אחריות אישית על בעלי מפעלים שיתפסו מזהמים באמצעות מי ביוב.
מאבק במדבור באמצעות נטיעת יערות או חקלאות, השקעה בטיוב היערות באמצעות מרעה ותחזוקת יער כדי להיאבק בהתפשטות של שריפות יער (חלוקת היתרי מרעה לעדרי עיזים ביערות ותחזוקה שוטפת של שבילי הפרדה). עידוד נטיעת עצים וצמחיה גם במרחב העירוני, עידוד גינות קהילתיות בוסתנים קהילתיים וגינות גג.
עידוד צרירה של יותר ירקות ופירות מתוצרת מקומית ופחות בשר ומוצרי חלב. הטלת איסור על הדברת תוצרת חקלאית במזהמי קרקע אוויר ומים, ועידוד באמצעות הלוואות והשקעות של מעבר לחקלאות אורגנית והדברה ביו-טכנולוגית.
צמצום השימוש בפלסטיק. איסור השימוש בפלסטיק חד פעמי ובשקיות פלסטיק.
תקן בניה ירוק מלא לכל מבנה חדש ולכל שיפוץ של מבנה קיים.
העלאת מפלס ים המלח באמצעות הזרמת מים (שיעברו התאמה בדרך למניעת תופעות לוואי לא רצויות) תוך ניצול המים ליצירת אנרגיה הידרו-אלקטרית.
צמצום פליטת הפחמן מהתעשייה באמצעות חיבור התעשייה לרשת חשמל מבוססת אנרגיה מתחדשת, ומתן היתרים לבניית מתקני יצירת אנרגיה מתחדשת למבני התעשייה וכן הטבות מס נדרשות לעידוד המעבר.
הקמת בנק ממשלתי לעידוד ופיתוח ירוק, שייתן הלוואות וישקיע במעבר לאנרגיה ירוקה בת קיימא מתחדשת, במגזר הציבורי, העסקי והפרטי.
הגדלת מספר וגודל שמורות הטבע בתחומי המדינה והמים הטריטוריאליים שלה.
איסור מלא על בנייה בחופים. איסור מלא על בניית צמודי קרקע חדשים.
הגדלת סיוע החוץ של ישראל בכלל ובתוכו הגדלת שיעור התמיכה הניתן למיזמים של שמירה על איכות הסביבה.
בתקופת המעבר, העלאת המס על כל צורה של זיהום שמתאפשרת בזמן המעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת ועבודה שאינה מזהמת.
לא חסר מה לעשות, ולא חסר איך לעשות, צריך רק ממשלה ששר "הגנת הסביבה" שלה אינו בכיס של טייקונים שמממנים לו קמפיינים ותורמים לו לבחירות. והוא בתמורה מתקן לטובתם את מדדי הזיהום כדי לאפשר להם לזהם קצת יותר ולקרוא לזה אוויר נקי. צריך ממשלה עם אנשים בעלי מודעות סביבתית. אם נבחר בכאלה, נוכל לתת את תרומתנו למאבק בשינויי האקלים ונוכל להבטיח לנו ולצאצאינו עולם מזוהם פחות ובר קיימא.
Tags: אנרגיה, אנרגיה סולארית, הזיהום במפרץ חיפה, המשרד להגנת הסביבה, זיהום-סביבתי, ים-המלח, תחבורה-ציבורית
שום דבר לא יתקדם כאן לשום מקום בלי ראיה כוללת.
אם הייתי מקבלת שקל! על כל תיווך שעשיתי בשנה האחרונה בין גורמים ציבוריים שונים, ובינם לבין חברות פרטיות ותאגידים גדולים ובין אלה לבין עצמם – הייתי זוכה להכנסה בכלל לא רעה.
זה פשוט לא יאומן.
פשוט לא היתה ברירה.
ואם האזרח לא בדיוק יודע עם מי לדבר, מתי ואיך – הוא יכול להשתגע.
התכנון כאן על הפנים – ר' שדרות ירושלים ביפו.
כנ"ל התמ"א 38 שבנויה על תאוות הבצע.
רק אתמול התקשרו אלי מחברה פרטית כדי ל"הציע לי עוד עבודת תיווך" הפעם עם הביטוח הלאומי.
והפעם אמרתי – עד כאן.
אותה בעיה במאקרו ובמיקרו.
אבל מה – יש לנו ראש ממשלה מצוין חבר של כל גדולי העולם – מנשיא ברזיל ועד נשיא הפיליפינים – וואו.