מה עושים במקרה של רעידת אדמה
מדינת ישראל לא ערוכה כראוי לצמצום נזקים במקרה של רעידת אדמה. במקום תכנית מתאר ארצית 38 לחיזוק מבנים המתגמלת בזכויות בנייה וללא מעורבות ממשלתית, יש מקום לתכנית ממשלתית שתחזק מבנים וגם תוזיל את מחירי הדיור
מאת: עמית הרפז
כשהאדמה רועדת
בפברואר לפני שמונה שנים רעדה האדמה בניו-זילנד, זאת הייתה רעידת אדמה חזקה מאוד וקטלנית מאוד (כולל נפגעים ישראלים), הניו-זילנדים לא הזדקקו לעזרת ישראל בניהול החיפושים והחילוצים. כשאנשי פיקוד העורף הציעו, הם אמרו יפה תודה, יש להם מערכת מתורגלת ויסודית למקרים כאלו, לא צריכים עזרה. הישראלים לא ביקשו יפה לעזור, לא אמרו לניו-זילנדים "תשמעו אנחנו מוכרחים לתרגל מקרים כאלו כי אנחנו בישראל חיים באזור רעידות אדמה מסוכן ואצלנו הרעידות יכולות לגרום לנזק גדול בהרבה".
הם לא סיפרו לניו-זילנדים שהערכות גופי המקצוע בישראל מדברות על רעידת אדמה הרבה יותר חלשה שתגרום לפגיעה בכ-300 אלף בנינים, תשלח לרחובות 170 אלף חסרי בית, 9500 לכודים, 37 אלף פצועים קל, 8600 פצועים קשה, ושבעת אלפים הרוגים. ערך הנזק לבתים הפגועים על פי תרחיש זה יעמוד על כ 75מיליארד ₪. מה יהיה ערך הנזק באובדן ימי עבודה וטיפול רפואי, כמה מתשתיות הכבישים החשמל והתקשורת יפגעו, לא ידוע. הם לא סיפרו לניו-זילנדים שבסך הכול טסו 25 שעות כדי ללמוד מה עושים כשיש רעידת אדמה.
בישראל הפוסט מודרנית אימצה הממשלה (בשנת 2005) תוכנית פסיבית להתמודדות עם רעידות אדמה, תכנית מתאר ארצית מספר 38. התכנית פסיבית כי היא מתגמלת ללא מעורבות ממשלתית, אנשים שיחזקו או יבנו מחדש בתים שנבנו לפי תקן ישן, התגמול הוא זכויות בניה. באזורי ביקוש לדיור התגמול גבוה, באזורי פריפריה התגמול נמוך. אזורי הביקוש נמצאים בעיקר לאורך החוף מקום בו השפעת רעידות האדמה נמוכה, אזורי ההר והאזורים לאורך השבר הסורי אפריקאי צפויים לנזקים גדולים והם בעלי ביקוש נמוך.
בעשר השנים הראשונות מאז אישור התכנית ועד 2015 התקבלו 12,700 אישורים לחיזוק דירות. אפילו אם מהיום יאושרו 12,700 יחידות בכל שנה, 300,000 הדירות שאינן עומדות בסטנדרט יחוזקו עד שנת 2043. יש סיכון גדול מאוד בקצב כזה ובמציאות הוא גדול הרבה יותר משום שכיום ניתנים רק 500 אישורים בשנה שמשמעותם חיזוק כ – 5,000 דירות בשנה (ממוצע הדירות בבניין שקיבל אישור הוא 10). מעבר לחיזוק מבנים יש לבניה הזאת משמעות מבחינת שוק הדיור כולו, משום שבממוצע כל אישור לחיזוק דירה נותן תוספת של דירה חדשה ובכך מכפיל את מספר הדירות המאושרות. למשל בדו"ח של מנהל התכנון מצוין כי בשנת 2015 ניתנו 430 היתרים שכללו 9,400 יחידות דיור מתוכן 4,100 חיזוק דירות ו 5,300 יחידות חדשות.
נתוני למ"ס תאריך עדכון אחרון – 2019-03-20
כדי להבין את המשמעות של חיזוק דירות לגבי שוק הדיור יש לבחון את השוק לאורך השנים, בשנות ה 90 בנתה הממשלה בבניה תקציבית 15-20 אלף דירות בשנה, זה גרר את הקבלנים לבניה, והוריד את המחירים שזינקו עם העלייה ממדינות בריה"מ. המדיניות המודרנית פוזיטיביסטית הזאת (בניה תקציבית) נתנה פתרון במחיר סביר ליוקר והיא יכולה לפתור עכשיו את שתי הבעיות הקרדינליות של הדיור בישראל, עמידות ברעידות אדמה ומחיר. חברה ממשלתית מתוקצבת שתבחן דירות מתוך מטרה לתקן אותן וללא כוונת רווח, תתכנן ותבנה תקציבית חיזוקי מבנים ופינוי בינוי של 20 אלף דירות בשנה, תיצור פתרון לבעיית העמידות ברעידות אדמה בזמן הגיוני, ותוריד את מחירי הדיור בו זמנית.
תגיות: מחירי הדיור, מעורבות ממשלתית, פריפריה, רעידות-אדמה, תכנית מיתאר, תמ"א 38
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
12 ביוני, 2019 בשעה 1:44
אוי….
היום זה כרוך גם בתוספת ממ"ד מה שמגדיל את ההוצאה ומגדיל את זכויות הבנייה. וכמובן שאם כבר מוסיפים לפחות קומה וחצי – תהיה גם מעלית.
אפשר לראות איך התכנית הפסיבית הזאת נראית בסמטאות הצרות של ירושלים (הנקראות משום מה – רחובות) מכוניות האשפה נתקעות שם לא פעם, כשמישהו חנה קצת רחוק מדי מהמדרכה.
כלומר בהנחה שהדבר הזה שמכונה מדרכה הוא בעצם מדרכה (למשל בתנאי שלא נחסמה ע"י עמודי החשמל של המערכת העילית החדשה שהתקינה חברת חשמל לאחרונה בחלק מהסמטאות האלה, ובמקומות מסוימים אין מעבר וחייבים להיכנס לכביש) –
התוצאה מצחיקה או עצובה תלוי באופי של המתבונן –
במקום "התחדשות עירונית" מדובר למעשה במתכון בדוק לבניית סלאמס.
ומכיוון שזו תכנית פסיבית מתחילות להתקבל מן סמטאות שגאליות כאלה – פתאום צומח איזה גג שלא ברור איך הוא שייך למקום ונראה שכל הבניין בכלל נוטה ליפול (ירושים – מדרונות, …)
וכמובן שהפסיקו לבנות מקלטים כי מסתמכים רק על הממ"דים שהם פחות או יותר הכנה למלחמות שהיו ובעיקר הגדלת הדירה והעלאת ערכה בשוק (זה עוד לא ברור סופית)
כל העסק החל לצבור איזשה תאוצה – עם תוספת המדדים שזה דבר ממשי שמגדיל לך את הדירה ולא איזה הכנה למשהו וירטולאי כמו רעידת אדמה.
מהתמ"א הזאת אפשר לגזור חלק גדול מתחלואי החברה הישראלית – פסיביות, התנערות מאחריות, השלכת התושבים לזירה ומי שחזק יותר ועשיר יותר גם ירוויח יותר (על הנייר לפחות), שרירותיות, תאוות בצע, ראיה לטווח קצר, התגייסות לא בקורתית של בעלי מקצוע (כשחסרים בכלל מהנדסים) –
ועוד ועוד ועוד.
אמרנו בחירות – קראתי מישהו קרא לזה – בכירע
12 ביוני, 2019 בשעה 7:43
די רעידת אדמה
תפסיקו עכשיו
12 ביוני, 2019 בשעה 7:45
תשבו בשקט עכשיו
אנחנו מפחדים