חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אחר בחירות 2019 – על השמאל לבנות משהו חדש

נושאים דעות, פוליטי ב 14.04.19 0:27

לאחר בחירות 2019 – על השמאל לבנות משהו  חדש אל לו לשמאל להתייאש. זוהי פריבילגיה שאין לו. יש לשמאל זמן לבנות משהו חדש. עד הבחירות הבאות יחלפו כארבע שנים. כדאי להפנים שנדרש שינוי ממפלגות השמאל


מאת: מיה פאול



ייאוש זאת פריבילגיה שאין לנו

בבוקר יום רביעי, עוד הצלחתי לנשום. ככל שהשעות נקפו זה נהיה יותר קשה. המכות שהנחיתו על ראשינו המצביעים האסטרטגיים והלא מצביעים האסטרטגיים הלכו ונהיו ברורות. כסיסת הציפורניים לקראת ספירת המעטפות הכפולות הותירה אותי עם אצבעות מדממות ודואבות. אחר-הצהריים ליד בית הספר פגשתי עוד אימהות שגם הן נראו המומות מהתוצאה. פרקתי תסכול עם עוד שתי חברות כשהמתנו לילדים, אבל אחר כך הצטערתי על זה. בסך הכל שלושתנו הלכנו להצביע, בסך הכל בינינו ובין בני זוגנו היו 3 קולות למרצ ו-2 קולות לחד"ש-תע"ל ו-1 למפלגת העבודה. משפחה יהודית, משפחה ערבית ומשפחה מעורבת, אנשים עובדים, מעורבים, לכולנו היו תקוות שבכל זאת משהו יקרה, ועכשיו הכל התנפץ.

השמאל הישראלי נמחק. גוש המרכז ימין מונה 44 מנדטים ("כחול לבן", "ישראל ביתנו", "כולנו") גוש הימין מגיע ל-56 מנדטים, וגוש השמאל מרוסק. יש לו רק 20  מנדטים. אפילו אם מסתכלים על הירידה של הימין בקואליציה הקודמת, אין בזה יותר מדי נחמה. המצב בקנטים. אבל למרות התסכול, למרות הנשימה הכבדה, למרות החששות והפחדים, אין לנו זמן לייאוש.

כן, יאוש זאת פריבילגיה שאין לנו. הולך להיות קשה. בכנסת ה-21 השמאל יהיה חלש יותר אפילו מאשר לפני עשור. ב-2009 היינו מרוסקים, המומים וכואבים. חשבנו איך עושים אחרת ולא עשינו יותר מדי אחרת. ב-2009 לעבודה היו 13 מנדטים, היום יש לה 6, למרצ היו 3 היום יש לה 4 ולחד"ש היו כמו היום 4. בעשור האחרון השמאל התאושש לאט לאט, אבל לא נעשו בו השינויים הנדרשים לצורך שידוד מערכות אמתי שעשוי היה להוביל לשינוי שלטוני. כך הגיע השמאל שוב לשוקת שבורה.

נדרש מאיתנו אומץ רב, לקום על הרגליים ולבנות אלטרנטיבה. להבין שאי אפשר להמשיך במסגרות הקיימות ולהתחבא מאחורי התפיסות הקיימות. אם נגיע לבחירות הבאות עם מרצ, העבודה וחד"ש שרצות שוב כל אחת לבדה, לא נגיע לשום מקום. אם נגיע לבחירות הבאות כשרגלנו האחת בעסקנות בהסתדרות הכללית, הפועלת נגד האינטרס של העובדים בשביל ג'ובים של כמה פונקציונרים ומימון המפלגות שהממסד ההסתדרותי מספק ללא סיבה מהותית, לא נגיע לשום מקום. אם נגיע לבחירות הבאות בלי הבנה שהתעקשות על ציונות מצד אחד, או על אנטי-ציונות מהצד השני לא תביא אותנו לשום מקום.

אם נמשיך להשתמש בכלי תקשורת שאינם שמאלנים, כי זה מה יש, ולשתף פעולה עם התקשורת הממסדית, שפועלת כבר שנים נגד השמאל, במקום ליצור ערוצי תקשורת אלטרנטיביים וישירים עם הבוחרים, לא נגיע לשום מקום. אם לא נרכז כוחות במקום להקים עוד ועוד ארגונים ועמותות, לא נגיע לשום מקום. אם נקפיד על פוליטיקלי קורקט ועל הלקאה עצמית ועל תקינות פוליטית מלאה, לא נגיע לשום מקום. כי את כל הדברים האלה עשינו עד עכשיו ולא הגענו לשום מקום.

השמאל הישראלי, המחנה שלנו, הצליח להפסיד את בחירות 2019 לימין מרכז ולימין, למרות שהימין מרכז נכשל פעם אחר פעם בניסיונו להחליף את הימין. איכשהו הצלחנו להיות לא רלבנטיים לבוחר הישראלי למרות הכשלון הדי ברור של ממשלות הימין, ימין-ימין מרכז, של העשור האחרון.

למרות החוב הגדל של משקי הבית, למרות התשתיות המתפוררות וקריסת השירותים הציבוריים, למרות משבר הסיעוד הגדול, ועוד ועוד מחדלים, השמאל לא היה האלטרנטיבה של הבוחרים, יהודים וערבים כאחת.

אנחנו יכולים להאשים את הבוחרים. אנחנו יכולים להתעלם מהעובדה שהמפולת הזו פוקדת אותנו 10 שנים אחרי הקודמת באותה צורה ובאותה עצמה. אבל זה לא יעזור. אנחנו יכולים להתארגן אחרת. להתאחד. כך עושה קבוצת "עומדים ביחד" שמרכזת פעילי שמאל ופעילים חברתיים ממפלגות שונות. אנחנו יכולים להבין שההסתדרות מחבלת בנו ולהתארגן ב"כוח לעובדים". אנחנו יכולים להבין שללא שותפות מעמדית, יהודית-ערבית, השמאל פה לא יהיה בשלטון אף פעם. אנחנו יכולים גם לבחור שלא לעשות זאת. ואז המשבר הבא יגיע גם יגיע.

ושוב יש לנו זמן לבנות משהו. עד הבחירות הבאות יחלפו עד 4 וחצי שנים מעכשיו, אולי קצת פחות, אולי הרבה פחות. כדאי שנפנים שנדרש גם מאיתנו שינוי. את העם לא מחליפים, גם לא את השבטים שמרכיבים אותו, אבל יש הרבה דרכים שעוד לא הלכנו בהם כדי להציע לבוחרי ישראל יהודים וערבים, ותיקים ועולים, בני כל הגילאים וכל העשירונים אלטרנטיבה, שאולי תצליח יותר מאלו שהעמדנו בפניהם כשמאל הפעם. מה שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, זה להתייאש. ביום שאחרי הבחירות זה עוד היה לגיטימי, אבל חלאס זה נגמר. צריך להתאושש, לנתח את הטעויות ולהתקדם.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. דן :

    לא קראתי את זה פעם ?

    אותו מאמר ואותם רעיונות ל"בנייה מחדש של השמאל" בגרסאות דומות עד זהות, כל 3-4 שנים, אחרי עוד הפסד בבחירות.
    לפנות לפריפרייה. לחבור לערבים. להבליט "שותפות מעמדית" וכו' וכו'.
    גורנישט.
    הווקטור הדמוגרפי והאלקטורלי לרעת השמאל רק ילך ויחמיר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.