הלהיטות העיוורת של הממשלה לאמץ יוזמות הפוגעות ברשות הפלשתינאית מובילה להשלכות הרסניות העלולות לפגוע באינטרסים ישראלים, שבעקבותיהן הממשלה מחפשת דרכים לבטל את רוע הגזירה
מאת: גבי אנדי
הפופוליזם הישראלי ושברו
ממשלת ישראל קבלה לאחרונה "עוד החלטה אמיצה במאבק נגד הטרור": יותר מחצי מיליארד שקלים מכספי המכס שאנו גובים עבור הרשות הפלסטינאית על פי הסכמי אוסלו "יקוזזו" כנגד הסכום שהיא מעבירה למשפחות מחבלים. משפחות שכולות העלו את התביעה. מפלגות הימין קידמו אותה וראש הממשלה, שבעבר עיכב את המהלך בעצת מערכת הביטחון , שינה בלחץ הבחירות המתקרבות את עמדתו. בהעדר "מבוגר אחראי" עוד מהלך פופוליסטי– צודק אך מסוכן מאד לאינטרסים של ישראל– הפך למציאות.
לא מדובר בתופעה בודדת. הלהיטות העיוורת של הימין לאמץ יוזמות הפוגעות בכושר הקיום הכלכלי של הרשות וביכולתה להתמיד בשיתוף הפעולה הביטחוני אתנו רשמה עוד כמה הישגים מפוקפקים לאחרונה. הממשלה העניקה עידוד ליזמת חקיקה בקונגרס האמריקאי המאפשרת לקרובים של קרבנות טרור בעלי אזרחות ארה"ב להגיש תביעות לפיצויים על חשבון כספי הסיוע המוענק למדינתו או "ישותו" של המחבל. כדי למנוע תביעות נגד הרשות הפלשתינאית הכריז אבו-מאזן שהוא מוותר על כל הסיוע האמריקאי – כולל הכספים המתקצבים את מנגנוני הביטחון שלו. ממשלת ישראל, שנבהלה פתאום מההשלכות ההרסניות הצפויות, מחפשת דרכים לבטל את רוע הגזרה אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה בברכתנו הגלויה.
החלטת ממשל טראמפ לבטל במחי יד את כל הסיוע לאונר"א היא דוגמא נוספת. לית מאן דפליג שהגוף הענקי והמושחת הזה הוא מכשול אדיר להתפכחות הפלסטינים מאשליית "השיבה" ההרסנית. אבל הממשלה, המטיפה בכל פורום לפירוקו, לא תיארה לעצמה שנהיה צפויים לקיצוץ כה רציני בשירותי החינוך, הבריאות ,הרווחה ותעסוקת ההמונים שלו כבר ב2019. ובכן, הכירו עוד פלונטר בהשראתנו שאנו מגירים כמויות אדירות של זיעה כדי להתיר ולרכך. האם מישהו שמע על "סוף מעשה במחשבה תחילה"?
יש עוד תביעה צודקת אך מסוכנת מאד העומדת תדיר על הפרק: "גזר דין מוות למחבלים!". אחרי כל פיגוע מחריד ח"כים ושרים מהימין דורשים את אימוצה "למרות התנגדות בג"ץ" . אך האמת היא אחרת. ראשי מערכת הביטחון וראש הממשלה יודעים היטב שאין סיכוי לבצע פסק דין כזה כי המחבלים יחטפו ישראלי או יהודי במקום כלשהו בתבל כבן ערובה לרוצח. ואז, לאחר תקופה של מתח וחרדה, ניאלץ להיכנע .האם מישהו סבור שלא? וברוח דומה: כמו שהסכמנו שהדולרים מקטאר "שלא נעביר במצב של אלימות" יגיעו לחמא"ס באמצעות האו"ם דרך הגבול המצרי , סופנו להשלים עם הקמת מנגנון-עוקף-ישראל כדי שכספי המכס של הרשות ( שבסופו של דבר שייכים לה ולא לנו) יועברו אליה בשלמותם.
מסקנות?
- כייף לאיים על הרשות הפלשתינאית ולהציג אותה כאם כל חטא, אך פגיעה אנושה בתפקודה או ברווחת תושביה תחבל קשות גם באינטרסים שלנו, כולל בחיי אזרחינו.
- חייבים לשים קץ לדרישות הפופוליסטיות הקשורות למשפחות השכולות. אם דרישה של קבוצה מתוכן עלולה להוביל לסכנה ממשית ,שומה למנהיגינו לעצור אותה חרף כל אי הנעימות.
- ולחוגים בימין הקיצוני: הפסיקו לרקוד על הדם, לנצל אירועים טרגיים כדי לדרוש פיצוי מדיני, טריטוריאלי או תשלום מסוג אחר. זה גורם לממשלה לקבל החלטות לא שקולות –ואז ( במקרה הטוב ) לעשות שמיניות באוויר כדי לא ליישם אותן.
- הנרי קיסינג'ר אמר פעם: "אין לממשלת ישראל מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים". החלטות לא מתקבלות בשיקול דעת ממלכתי אלא כהיענות ללחצים של קבוצה זו או אחרת. הוא השמיע את דבריו כשמפלגת העבודה שלטה אך נדמה שמשחק החרקירי רק מתעצם בשלטון הליכוד. ובכן, די לשלטון הפופוליזם. די לפחדנות של נבחרינו בכנסת ובממשלה. די ליצירת פלונטרים במו ידינו שידוע לנו היטב שנתקשה להתיר.
- יש מקרים המחייבים אותנו לשנן היטב : תפסת מרובה לא תפסת—ו"תהיה צודק" חייב לפנות את בכורתו לפעמים ל"תהיה חכם".
Tags: אונרא, הממשלה, הרשות הפלסתינאית, חמאס, טירור, ימין, פופוליזם