להערכתי, יש סיכוי גבוה שבמהלך השנתיים הקרובות נשמע הרבה על מצרים כנמר הכלכלי האפריקאי. אחת הסיבות העיקריות לשיפור החזק בכלכלה המצרים הם גילויי שדות הגז הגדולים במדינה. לגידול בתפוקת הגז המצרית ולהתעצמות של הכלכלה המצרית יהיו השלכות על מדינת ישראל
מאת: אמנון פורטוגלי
מצרים - הנמר הכלכלי האפריקאי – The African Tiger – חלק שני
להערכתי, יש סיכוי גבוה שבמהלך השנתיים הקרובות נשמע הרבה על מצרים כנמר הכלכלי האפריקאי. אחת הסיבות העיקריות לשיפור החזק בכלכלה המצרים הם גילויי שדות הגז הגדולים במדינה. לגידול בתפוקת הגז המצרית ולהתעצמות של הכלכלה המצרית יהיו השלכות על מדינת ישראל מאת: אמנון פורטוגלי
אחת הסיבות העיקריות לשיפור החזק בכלכלה המצרית הם גילויי שדות הגז הגדולים במדינה. מצרים הפסיקה לייבא גז טבעי נוזלי (LNG) באוקטובר 2018, ובכך חסכה סכומי עתק שהוציאה מדי שנה כדי לענות על הביקושים המקומיים.
אחד הסימנים המורים על כוחה הכלכלי המתעצם של מצרים, הוא תוצאת המכרז שפרסמה מצרים לזיכיונות נפט וגז. ענקיות הנפט והגז הבינלאומיות רויאל דאץ' של,ENI, BP , ואקסון-מוביל היו בין הזוכות באחד המכרזים הגדולים ביותר בעולם לזיכיונות נפט וגז, שפרסמה מצרים. נראה כי מצרים מצליחה לשמור על עלייה בהשקעות זרות הנובעות מתגליות ענק במדינה, ולקדם את עצמה כמרכז לייצור ולמסחר בגז במזרח הים התיכון.
לגידול בתפוקת הגז המצרית ולהתעצמות של הכלכלה המצרית יהיו השלכות מעניינות על ישראל. סימן ראשון לכך נמסר ב-13 לפברואר: 'לא' חד משמעי ממצרים לפרויקט צינור הגז איסט-מד.
דו"חות חיוביים על כלכלת מצרים
במהלך השבועות הראשונים של 2019, פורסמו מספר דו"חות חיוביים על כלכלת מצרים ממשקיפים בינלאומיים, וכן דווח על ירידה בגרעון הממשלתי ועל ירידה באינפלציה.
על פי הדו"ח האחרון של Oxford Business Group (OBG) שיצא ב- 29 לינואר [1], כלכלת מצרים שמרה על קצב צמיחה חזק בשנת 2018 על רקע גידול בייצור הגז, כאשר הרפורמות הפיסקליות המתמשכות עוזרות לצמצם את הגירעון התקציבי ל -9.8% מהתמ"ג בשנת הכספים 2017/18 לעומת 12.5% מהתמ"ג ב -2015/2016. OBG ציטט את הדוח של קרן המטבע הבין – לאומית (IMF) שפורסם בנובמבר האחרון, אשר צופה כי התמ"ג המצרי יצמח ב – 5.3% ב – 2018, עלייה מ – 4.2% ב – 2017 והשיעור השנתי הגבוה ביותר מאז 2008. תחזיות אלו נתמכות על ידי נתונים שפורסמו על ידי הבנק המרכזי של מצרים, על הצמיחה בתמ"ג בשיעור שנתי של 5.3% במחצית הראשונה של השנה. לפי OBG הצמיחה בתל"ג נבעה מביצועים חזקים בתעשיות המחצבים, בתעשייה, במסחר ובנדל"ן.
הבנק העולמי צופה שהמשק המצרי יגדל ב -2019 ב -0.2% יותר מהר מהצפוי ב -2018. הפרסום האחרון של הבנק מעריך את הצמיחה של הכלכלה המצרית ב- 5.9% בשנת 2020 וב -6% ב – 2021, הודות להתאוששות של ענפי התיירות והגז הטבעי יחד עם הרפורמות במדיניות, ההתאמות הפיסקליות והקלת שיעור האבטלה במדינה [2] .
כלכלני Standard Chartered מעריכים כי הכלכלה המצרית צמחה ב- 5.8 אחוזים ב-2018.
פוקוס אקונומיקס, ספקית של ניתוח כלכלי ותחזיות ל -130 מדינות באפריקה, אסיה, אירופה ואמריקה, צופה כי הצמיחה הכלכלית של מצרים תהיה איתנה, כ- 5.2% בשנה הפיסקלית הנוכחית, ו- 5.3% בשנה הפיסקלית הבאה, 'הודות להשקעות ממשלתיות גבוהות יותר, עלייה בייצור הגז הטבעי, ושיפור בסביבה הרגולטורית' [3].
במבט קדימה, לפי פוקוס אקונומיקס, התחזית הכלכלית נראית בהירה. משכורות ופנסיה גבוהות יותר במגזר הציבורי ימשיכו לתמוך בצריכה הפרטית. וניתן לצפות לגידול בהשקעות כתוצאה מהשקעה ממשלה גבוהה יותר בשנה הפיסקלית הנוכחית ומהרפורמות האחרונות ששיפרו את הסביבה העסקית.
הקבוצה הפיננסית הגדולה בארה"ב, סיטי Citi, בחרה במצרים, יחד עם קניה ורומניה, כשווקים המתפתחים הכדאיים ביותר לשנת 2019. מצרים בלטה בשל הערכות השווי הנמוכות של שוק המניות שלה, תנופת הרווחים החיובית שלה, ועקב הצמיחה הכלכלית מעל הממוצע above-average economic growth שלה.
סיטי ציינה שהיא מצפה ליציבות בלירה המצרית. עם עתודות מטבע זר הקרובות ל- 42.5 מיליארד דולר, המייצגות יותר משמונה חודשים של כיסוי היבוא, אפשר לצפות ליציבות שער החליפין ולנזילות טובה במטבע החוץ [4].
הגדילו לעשות כלכלני Standard Chartered Bank שהציבו את מצרים ברשימת 10 הכלכלות הגדולות בעולם ב -2030. הרשימה כוללת גם שווקים מתעוררים אחרים כמו טורקיה וברזיל. הבנק ביסס את התחזית שלו על התוצר המקומי הגולמי של המדינות (תמ"ג) במונחי שווי כוח קניה Purchasing Power Parity, או GDP at PPP [5].
סין עומדת בראש הרשימה, ואחריה הודו וארצות הברית. מצרים, עם תוצר צפוי של 8.2 טריליון דולר, מדורגת במקום השביעי בשנת 2030, לפני יפן עם 7.2 טריליון דולר וגרמניה עם 6.9 טריליון דולר [6].
מבין כל המדינות ברשימה של סטנדרד צ'ארטרד, מצרים תעשה את הקפיצה הגדולה ביותר. המדינה המזרח תיכונית היחידה שתוצב בעשירייה הראשונה צפויה לקפוץ מהמקום ה -21 עם תמ"ג (מתואם PPP) שיעלה מ -1.2 טריליון דולר ב-2017, למקום השביעי ב-2030 עם תמ"ג (מתואם PPP) שיעלה ל-8.2 טריליון דולר. כלומר, בין השנים 2017 ל -2030, הכלכלה המצרית תגדל ב -583%.
אוכלוסיית מצריים צפויה לגדול מ-94.8 מיליון בשנת 2017 ל -128 מיליון ב- 2030, גידול של כ– 35%,
כ- 2.35% בשנה [7].
לפי הבנק 'תחזיות הצמיחה לטווח הארוך שלו מבוססות על עיקרון מרכזי אחד: חלקן של המדינות בתוצר העולמי צריך, בסופו של דבר, להתמזג עם חלקן באוכלוסיית העולם, המונע על ידי השתוות התוצר לנפש בין המדינות המתקדמות והמתעוררות' .
אלו הן תחזיות מאוד אגרסיביות המניחות גידול שנתי של כ-14.5% בתמ"ג (מתואם PPP) במהלך 13 השנים 2017 – 2030. התוצאה נראית לי מוזרה, בלשון המעטה. אפשר להשתמש בשערי חליפין רגילים, ולא בשערי החליפין מתואמים לכוח הקנייה, ואז תתקבל תוצאה שונה לגמרי.
Top 10 countries by nominal GDP using PPP exchange rates by the year 2030
Source: Standard Chartered
Note: Estimates are in trillions of international dollars, using purchasing power parity measures
לפי הודעת משרד התכנון והרפורמה הניהולית המצרי מה -16 בינואר, התוצר המקומי הגולמי גדל ב -5.3% בחודשים אוקטובר-דצמבר (רבעון שני של שנת הכספים 2019) לעומת שלושה חודשים התואמים בשנה הקודמת, ודומה לקצב הצמיחה בחודשים יולי-ספטמבר. שיעור האבטלה צפוי לרדת ל -9.9% בחודשים אוקטובר-דצמבר, ירידה מ- 10.0% בתקופה המקבילה הקודמת. ירידת שעור האבטלה, עם גידול במשכורות במגזר הציבורי ובפנסיות החל מיולי, מורה שגידול בצריכה הפרטית תרם גם הוא לקריאת הצמיחה [8].
גם בהנחה אגרסיבית, שהגידול בתמ"ג יהיה בקצב של 6% במהלך 13 השנים 2017 – 2030, נקבל שהתמ"ג יצמח בשיעור גבוה של 213%. אבל הרבה פחות מהגידול לפי Standard Chartered Bank.
הדעות בנושא תוצר המקומי גולמי (תמ"ג) כמות שהוא, או המתואם לכוח הקנייה, או GDP at PPP, חלוקות.
יש כלכלנים הטוענים כי שערי החליפין בשוק, נותנים אינדיקציה טובה יותר על החשיבות היחסית של הכלכלות הלאומיות בסחר העולמי ובמערכת הפיננסית, וזה המדד בו משתמשים במערכות הפיננסיות.
כלכלנים אחרים טוענים כי שערי החליפין המתואמים לכוח הקנייה PPP נותנים אינדיקציה טובה יותר לשינויים בביקוש הצרכני המקומי במדינות המתפתחת. לפי קרן המטבע הבינלאומית, PPP נחשב בדרך כלל למדד טוב יותר של רווחה כוללת. אחת הבעיות היא שמדידת ה- PPP מבוססת על סקרים גלובליים האמורים למדוד את כוח הקנייה היחסי, אלו הם סקרים המבוצעים באופן בלתי סדיר ולעתים רחוקות, אשר באופן בלתי נמנע הם אומדנים גסים.
עם זאת, חשוב לדעת כי אף מדד אינו נותן אינדיקציה לרמת החיים הממוצעת בכל מדינה, או לרמת השגשוג הכללית של המדינה.
אמנון פורטוגלי, מרכז חזן
[1] https://oxfordbusinessgroup.com/news/egypt-year-review-2018
Fiscal deficit falls to 9.8% of GDP in FY18 from 12.5% in FY16: OBG
[2] http://english.ahram.org.eg/NewsContentP/3/321925/Business/Two-weeks-into–A-hopeful-start-for-the-Egyptian-e.aspx
[3] https://www.focus-economics.com/countries/egypt
[4] https://www.cnbcafrica.com/news/east-africa/2019/01/08/kenya-top-frontier-market/
[5] https://www.visualcapitalist.com/worlds-largest-10-economies-2030/
[6] https://www.bloomberg.com/news/articles/2019-01-08/world-s-biggest-economies-seen-dominated-by-asian-ems-by-2030
[7] https://www.news.com.au/finance/economy/world-economy/the-worlds-economic-powerhouses-are-going-to-look-very-different-in-another-decade/news-story/199662dd8be19f5874d9dab6668fa2b7
[8] https://www.focus-economics.com/country-indicator/egypt/consumption
לעיון במאמר המלא בקובץ פדפ: הנמר הכלכלי האפריקאי – 16פבר19
שאלה
גידול האוכלוסיה במצרים עבר מזמן את נקודת האוכלוסיה בת קיימא
המדינה עניה וכל גילויי הגז לא יעזרו למצרים לשתות כשאתיופיה תסיים לסכור את הנילוס הכחול.
מה להערכתך יהיו ההשלכות בפועל של המעמד החדש כ"נמר" על מצריים?
אוכלוסיית מצריים צפויה לגדול בקצב של כ- 2.35% בשנה עד 2030, מ-94.8 מיליון בשנת 2017 ל -128 מיליון ב- 2030. בהנחה שמרנית, שהגידול בתמ"ג יהיה בקצב של 5% במהלך 13 השנים 2017 – 2030, נקבל גידול בתוצר לנפש, בהחלט מצב בר קיימא.
מצרים אכן עניה כיום, גם דרום קוריאה היתה ענייה ב-1960 וסין ב- 1990. ראה את מצבן היום. המערכות האלו דינמיות, ולא תמיד ניתן להסיק מהעבר אל העתיד. אם כבר, אזכיר שמצרים הייתה המדינה המפותחת ביותר בעולם בעבר הרחוק, זה לא מנע ממנה להידרדר, ומצבה היום אינו מונע ממנה לשגשג בעתיד
כשאתיופיה תסיים לסכור את הנילוס הכחול, יהיו מספר שנים של מחסור יחסי במים עד שהאגם אחרי הסכר יתמלא, ואח"כ הנילוס הכחול ימשיך להזרים מים לסודן ולמצרים כמעט באותן כמויות כמו היום. בעל מקרה גילויי הגז יעזרו למצרים להתפיל מי ים כמו בישראל ויהיו לה מים לשתות.
זווית אופטימית
מקווה שאתה צודק
כל האזור שולנו סובל מפיצוץ אוכלוסין וזה לא רנאה כאילו זה הולך להשתנות