האגודה לזכויות האזרח – ייצוג משפטי חינם בתביעות על אפליה

נושאים משפט ופלילים, עלו ברשת ב 13.01.19 1:17

האגודה לזכויות האזרח מסבירה מה אפשר לעשות במקרה שאזרח חווה אפליה בקבלת שירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, ומציעה רשימה של ארגונים שמהם אפשר לבקש סיוע משפטי

"ייבשו" אותך בכניסה למועדון כי אתה מזרחי או מיוצאי אתיופיה? סירבו לארח אתכן בצימר כי אתן זוג נשים? התחמקו מלמכור לך מנוי לחדר כושר כי אתה ערבי? חשוב שתדעו שאתם יכולים לקבל ייצוג משפטי בחינם מהמדינה ולהגיש תביעה נזיקית (תביעה לפיצויים) על אפליה, מכוח חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.

אל תוותרו על זכותכם לתבוע את מי שהפלה אתכם!

להלן שאלות ותשובות שעשויות לעזור לכם להבין אם זה רלוונטי למקרה שלכם. חשוב לציין שהמידע שלהלן אינו מהווה תחליף לייצוג משפטי.

למי אסור להפלות?
החוק (חוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים) אוסר על שורה ארוכה של גורמים להפלות: רשויות המדינה, גופים ציבוריים, רשויות מקומיות, קופות חולים; עסקים המעניקים שירותים כמו חברות ביטוח, בנקים, כלי תקשורת, הרכבת, חברות אוטובוסים ותעופה, מוסדות חינוך ותרבות; בתי עסק העוסקים באספקת מוצרים ושירותים כמו חברות בנייה וחברת שליחויות; מקומות בילוי כמו מועדון לילה או מסעדה; וכל מקום המיועד לשימוש הציבור כמו בריכת שחייה, קניון, מוסך, מוזיאון, תחנה מרכזית.
החוק אינו חל על אפליה בידי אנשים פרטיים, אלא על רשויות ועסקים בלבד.

מהי אפליה אסורה?

אפליה אסורה היא אפליה באספקת מוצר או שירות או בכניסה למקום ציבורי מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות, לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם, או מקום מגורים.

אפליה יכולה להתבטא בסירוב לתת שירות או במניעת כניסה, אך גם בהצבת תנאים שונים או ביחס שונה שאין לו הצדקה. למשל – הצבת תנאים שלא נדרשים מאחרים, מתן מידע שונה מזה שניתן לאחרים, או התחמקות ממתן שירות.

לפעמים האפליה מוסווית, ולפעמים היא מסתתרת מאחורי קריטריונים שהם לכאורה ניטרליים. כך למשל הקריטריון של שירות צבאי לרוב אינו רלוונטי לקבלת מוצרים ושירותים או כניסה למקומות ציבוריים, ויכול לשמש לאפליה מוסווית של ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות.

איך מוכיחים אפליה?

אם את/ה חושד/ת שהופלית, חשוב לתעד ולאסוף ראיות ככל הניתן. למשל, להקליט את שיחות הטלפון שמנהלים עם הגורם המפלה, לשמור על תכתובת דואר אלקטרוני או צילום מסך של הודעות וואטסאפ, לבקש מחבר/ה שאינו משתייך לקבוצה שלך לתעד מה השירות שניתן לו או לה בבית העסק כדי שאפשר יהיה להשוות.

החוק מכיר בקושי להוכיח אפליה, ולכן הוא מקל על קורבנות האפליה ובהתקיים נסיבות מסוימות, ומחייב את הגורם המפלה להסביר ולהוכיח שלא הפלה. למשל – אם תיעדתם איך אתם עומדים בתור למועדון ו"מייבשים" אתכם, בזמן שאחרים, שלא דומים לכם, נכנסים חופשי למועדון, זה יכול להספיק כדי לקבוע שהמועדון הפלה אתכם, והמועדון הוא זה שיצטרך להוכיח שהתנהגותו כלפיכם לא נבעה מאפליה אסורה. דוגמה נוספת – אם מבררים מה הלאום או הדת שלך ולאחר מכן מונעים ממך שירות, ותיעדת שאף אחד אחר לא נשאל את אותן שאלות, זה יכול להספיק לבית המשפט כדי לפסוק לך פיצויים, אלא אם נותן השירות יוכיח שלא נקט באפליה אסורה.

להמשך קריאה באתר האגודה לזכויות האזרח