חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הפגנות האפודים הצהובים – בפריז ובישראל

נושאים עלו ברשת, פוליטי ב 24.12.18 1:19

צירוף מקרים מדהים איפשר לתופעת האפודים הצהובים להתפשט מרחובות פריז ועד רחובות תל אביב. בצרפת כמו בישראל המפגינים הודיעו כי הם "אפוליטיים". הצהוב שלהם הוא נגד האדום והירוק. הם הניפו את דגל הרפובליקה הצרפתית, וכמוהם נהגו הישראלים בהניפם את דגל הלאום

מאת: יעקב בן אפרת

לא ימין לא שמאל, צהוב

צירוף מקרים מדהים איפשר לתופעת האפודים הצהובים להתפשט מרחובות פריז ועד רחובות תל אביב. בפריז נסגרו לתנועה שדרות השאנז אליזה, ובתל אביב חסמו פעילי המחאה צומת מרכזית בתל אביב והתעמתו עם המשטרה. נשיא צרפת שתק במשך חודש, ובסוף ביטל את המס על הסולר, לעומת שר האוצר הישראלי שלא חיכה הרבה, והודיע מיד כי הוא יבטל את העלייה במחיר החשמל.

בצרפת כמו בישראל המפגינים הודיעו כי הם "אפוליטיים". הצהוב שלהם הוא נגד האדום והירוק. הם הניפו את דגל הרפובליקה הצרפתית, וכמוהם נהגו הישראלים בהניפם את דגל הלאום. אין ספק שגם אלה וגם אלה הם פטריוטים, וכאשר הפטריוטיזם כובש את העולם, ברור שמי שאיננו פטריוט הופך לבוגד.

המרד בצרפת הוא מרד מעמד הפועלים, מרד הפריפריה הענייה נגד המרכז העשיר והשבע. בישראל המרד מתרכז דווקא במרכז העשיר, בעוד הפריפריה הענייה נשארת נאמנה לשלטון. במילים אחרות הקשר בין הצהוב הישראלי לבין הצהוב הצרפתי הוא מקרי בהחלט. אצל הצרפתים הוא הפך לסמל המדוכאים, אצל הישראלים הוא גימיק המצטלם היטב.

הכעס הצרפתי בא מהפריפריה שפעם הייתה קומוניסטית, והיום הפכה לפשיסטית. למרות מאמציהם של הקומוניסטים הצרפתים לשכנע את גדודי הכועסים שהאינטרס המעמדי מחייב אותם להצטרף לשורותיהם, נראה כי המרוויחה הגדולה מגל המחאה נגד מקרון היא ללא ספק החזית הלאומית של מארין לה פן. גם בישראל הצטרפו הקומוניסטים למחאה נגד יוקר המחיה, אבל ברור שמי שמרוויח מהמחאה הוא דווקא יאיר לפיד, כפי שכבר הוכח בבחירות 2013 שהביאו אותו אל כס שר האוצר בממשלת נתניהו.

דונלד טראמפ המסובך עד צוואר בחקירות על שיתוף פעולה עם הרוסים הריח דם, ולא איחר לשלוח ציוץ לעגני כלפי מקרון: "אני שמח שחברי עמנואל מקרון, והמפגינים בפריז, שותפים למסקנה אליה הגעתי לפני שנתיים. הסכמי פריז פגומים לגמרי כי הם מעלים את מחירי האנרגיה במדינות אחראיות, ומלבינים חלק מהמזהמים הגרועים בעולם." טראמפ מזהה את הדמיון בין הפועלים הצרפתים לבין פועלי "חגורת החלודה" בארה"ב, ממצביעי הבסיס שלו, ובין הפועלים הבריטים תומכי הברקזיט. מעמד הפועלים הבינלאומי מאוחד היום בהתנגדותו לגלובליזציה, ואימץ את הלאומנות כמגן מפני הפלישה של מהגרים ומוצרים זולים מארצות הניכר, המסכנים את פרנסתו.

שיטת השוק הניאו ליברלי שארה"ב כפתה על העולם בתחילת שנות השמונים, ואשר אומצה בחום בישראל בשנת 1985, עומדת בבסיס הכעס העצום של מעמד הפועלים שירד מנכסיו והפך לשקוף בעיני הממסד הפוליטי. 2008 הייתה שנת המפץ הגדול. אזרחים איבדו את נכסיהם הפיננסים והנדל"ניים, והשיטה הכלכלית קרסה. אלא שאז החליטו ממשל אובמה, הבנק המרכזי האירופאי והממשל הבריטי להשתמש בכספי המיסים כדי להציל את הבנקאים שהונו את הציבור, ומכאן הייתה קצרה הדרך לצבירת הכעס ופרוץ המרד.

טראמפ, הברקזיט, החזית הלאומית, האפודים הצהובים והליגה הצפונית של איטליה מבטאים נאמנה את הכעס של מי שאיבדו את כבודם, את נכסיהם ואת יכולתם להתפרנס. השיטה הדמוקרטית בגדה באזרח, נקנתה בממון רב ע"י הבנקים, ואיבדה את אמינותה. עכשיו היא נמצאת בסכנה אמיתית.

ישראל אינה נכללת בקבוצה הנכבדה הזאת. אמנם הטייקונים הישראלים סרחו, פישמן, לבייב, דנקנר ולאחרונה אלוביץ הועמדו למשפט, הקשר בין ההון לשלטון נחשף במלוא מערומיו – אלא שהשיטה עצמה לא הזדעזעה. את הטייקונים הסורחים החליפו טייקונים חדשים, הבנקים ממשיכים להרוויח מיליארדים, והממשלה ממשיכה לדבוק בכלכלת השוק.

הניאו-ליברליזם שבק חיים בכור מחצבתו של הקפיטליזם, אבל ישראל חיה בגלקסיה אחרת לחלוטין. אמנם השיטה הכלכלית בישראל הביאה להיווצרות פערים חברתיים מהגדולים בעולם המפותח, התקציבים עבור השירותים הציבוריים: חינוך, בריאות, רווחה ותחבורה קוצצו עד דק, אולם הפריפריה ממשיכה לדבוק בקנאות במפלגת השלטון.

למעט הפסקות קצרות העם בישראל חי תחת שלטון הימין הלאומני מזה ארבעים שנה. והנה, רק לאחרונה מקבל המרד הימני הגדול, שהתרחש במהפך של 1977, את מלוא הלגיטימציה. העליה לרגל של הפשיסטים המבקרים בישראל, מוויקטור אורבן, אנדז'יי דודה, מתאו סלביני, ולא נשכח את דולנד טראמפ, היא ההוכחה החיה להפיכת ישראל לאור לאותם גויים.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. רפי לאופרט :

    כמות ההבלים כאן היא פנומנלית.

    האפודים הצהובים הם פטנט צרפתי נוח, מפני שהם קלים לרכישה, נמצאים בידי רבים מתוקף היותם זרחניים ומאירים שהם בולטים לעין.
    צרפת ידעה ותדע כנראה גם בעתיד לארגן הפגנות. ברוב המקרים הפגנות אלה אינן מולידות עולם טוב יותר אלא מערערות את הסדר החברתי והכלכלי ומוליכות את המעצמה העולמית הצרפתית לשעבר, לעבר פח הזבל של ההיסטוריה.

    גם מההפגנות הנוכחיות לא יצא דבר, מפני שאין יותר לצרפת אנרגיות הבאות מניצול אימפריאלי של טריטוריות ואוכלוסיות חלשות מעבר לים במרחק רב מהמטרופולין, לבזבוזי שווא.
    כיום הפריפריה באה למרכז, ובהשפעתה פריס קרובה מאוד להיות אי של אי-שפיות דעת לאומית ברפובליקת הטרי-קולור.

    העתקת ההזיה הצרפתית לכאן היא חיקוי מתוך טיפשות. בין המציאות הצרפתית למציאות שלנו, אין כיום כמעט שום דמיון. ומי שלוקח תרופות אליל למחלות קשות, סופו שיתפגר.

    המפתח לגורלו של המערב נמצא כיום, כפי שהיה במאה ה- 20 כולה, בידי ארה"ב, שלקתה בהרעלה קשה של פוסט-מודרניזם אנרכיסטי-אגואיסטי, והחלה בהרס עצמי מזורז באמצעות הגירת מיליונים שאינם אמריקנים, לא היו אמריקנים ואינם יודעים להיות אמריקנים.

    יתכן שהטראמפיזם, על ליקוייו ושגיאותיו, הוא קרש ההצלה האחרון לארה"ב בטרם תתפורר מבפנים. חלוקת האוכלוסין, העוצמות החברתיות והפיצול התרבותי, דתי, לאומי בארה"ב, מתווה שלוש ישויות מדיניות חלופיות לפדרציה האמריקנית שעשויות להתפלג ממנה אם לא תתעשת – קליפורניה, ניו-אינגלנד וכל הליבה המרכזית של ארה"ב הווספית, ככל הנראה בראשות טקסס.

    ליבת הדיון האידאולוגי היא השאלה מה עדיף ונכון ממה להמשך קיומו והתפתחותו של העולם המערבי הדמוקרטי – מדינות לאום הומוגניות, בעלות כושר קיום עצמי המשתפות פעולה אלו עם אלו על בסיס של הסכמות והבנות, או מערכת של רסיסי מדינות מסורסים, הנשלטים ע"י אירגונים בינלאומיים, שבהם שולטים דיקטטורות לצד אירגונים רב-מדינתיים שאינם מפוקחים ואינם נשלטים ע"י איש.
    אני סבור שאין פתרון זולת מדינות לאום החיות זו לצד זו במסגרת הבנות והסכמות הדדיות.

    ההפגנות הנוכחיות בישראל מיותרות, כשם שהיו ההפגנות של קיץ 2011. התביעה מהממשל המרכזי צריכה להיות פשוטה: הורדת יוקר המחיה ושיפור חלוקת העושר הלאומי. העובדה שאנו עומדים ערב בחירות היא הזדמנות פז לשכוח את הפולמוסים האמוציונליים – שגם הם כלאם פאדי – ולהצביע לפי מצע חברתי-כלכלי המתחייב בהגשמת האמור לעיל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.