מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הימין מטעה בהתעלמותו מהיישוב הפלסטיני בישראל לפני העלייה הציונית
בניגוד לטענות הימין, בארץ ישראל התגוררו ערבים מקדמת דנא. הארץ לא הייתה ריקה לפני התחלת העלייה הציונית. תגובה למאמר באתר הימני "מידה" המציג טענות מוטעות כי ארץ ישראל הייתה ריקה לפני התחלת העלייה הציונית ואין עם פלסטיני
מאת: אמנון פורטוגלי
על הימין הישראלי והיישוב הפלסטיני בישראל טרום העלייה הציונית
אתר 'מידה', השופר של הימין הלאומני, קוהלת להמונים, פרסם מאמר של רותם נימקובסקי המסכם שני טיעונים בסיסיים של הימין הלאומני: הארץ הייתה ריקה לפני התחלת העלייה הציונית, ואין עם פלסטיני.
מאמר מעניין. יש בו הרבה נתונים נכונים, יש בו לא פחות בדותות וחצאי אמת, ולא פחות חשוב מה אין במאמר. ובעיקר המאמר מוטה לגמרי, מחברת המאמר פעלה בנוסח 'אלו הן המסקנות שעליהן אני מבססת את הממצאים והנתונים שלי'. והרוב מבוסס על כרעי תרנגולת.
התזה העיקרית של המחברת, היא שערב ההתיישבות הציונית, הארץ הייתה עזובה ונטושה, שתושביה היו מועטים וחלקם נודדים. צריך רק להסתכל על יפו ועכו, ירושלים ובית לחם, על הבנייה הנוצרית בארץ בתקופה זו כדי להבין שטענה זו לא נכונה.
גם אם נקבל את התזה הזו, אז מה? הרי ההתיישבות הציונית כולה היתה תנועת הגירה, גם אם קוראים לה 'עליה'. המחברת מדגישה ומשתמשת בשמות של הפלסטינים בישראל כדי להראות על המקומות מהם באו. אכן, השמות של אנשים ומהגרים, יהודים כערבים, מורים על המקום מהם באו, כמו גם על המקצוע שלהם או על הייחוס המשפחתי שלהם. שם המחברת נימקובסקי מורה שמוצאה מרוסיה, אוקראינה, בלארוס או פולין.
נימקובסקי מתארת, לפי תיירים מפורסמים שביקרו בישראל במאה ה-19, את ארץ ישראל המערבית כאדמת ביצות, עם אוכלוסייה בדואית כפרית קטנה המתגוררת בבקתות בוציות, בשטחים לא מעובדים המשמשים כרעי מרעה לעיזים וכבשים. התושבים המקומיים לא היו בעלי הקרקע. הבעלים היו משפחות עשירות מכל רחבי האימפריה העות'מאנית, שלא היה להן שום שימוש בקרקע מעבר לתארים ולכבוד שהוענקו להם.
יש שתי בעיות עם תאור זה. הראשונה היא שארץ ישראל אינה רק השפלה, השרון, עמק יזרעאל והחולה שהיו בחלקם הגדול אזורי ביצות, אלא גם ובעיקר אזורי ההר והחוף עם העיירות והערים בהם התגוררה מרבית האוכלוסייה הערבית. והשנייה היא שחיי הנוולות המתוארים ע"י אותם תיירים ומבקרים היו, באותה תקופה, נחלת הכלל גם בעולם המערבי. אזכיר רק את תיאור החיים בערי צרפת ב'עלובי החיים' של הוגו, את החיים בערי אנגליה לפי ספרי דיקנס, ואת תיאור החיים בשטאטל היהודי בפולין בסיפורי שלום עליכם ואחרים.
המאמר של נימקובסקי משופע בבדותות וחצאי אמת:
הצבאות הערביים במלחמת העמצאות לא היו גדולים מהצבא הישראלי ביחס 1 ל-100, אם כבר אז הצבא הישרלי היה גדול יותר. ובעיקר הצבאות הערביים פעלו בארץ רק חלק מהזמן, היו מפוצלים, לא פעלו ככוח אחד עם פיקוד מרכזי, בעוד שהצבא הישראלי יכול היה לרכז כוחות ככל פעם בחזית אחרת.
לפי המאמר, 'סקירת ההיסטוריה מראה שמזמן גירוש היהודים ע"י הרומאים, מספר תושבי הארץ לא היה יציב.' אלא שהרומאים לא גרשו את היהודים מהארץ לא אחרי חורבן בית שני ולא אחרי דיכוי מרד בר-כוכבא. היהודים, חלקם עזבו את הארץ וחלקם התנצר ומאוחר יותר התאסלם.
הרומאים והביזנטים שלטו בארץ עד הכיבוש הערבי-מוסלמי ב- 636. הארץ היתה בשליטה ערבית-מוסלמית במשך כ-900 שנה, עד הכיבוש העותומאני ב-1517, להוציא כמה עשרות שנים של שליטה (חלקית) של הצלבנים. בניגוד למה שכתוב במאמר, המונגולים לא שלטו כלל בארץ.
השליטה המוסלמית נמשכה עוד 400 שנה, עד 1917. האיסלם שלט בארץ כ- 1,300 שנים.
ובעיקר, בניגוד למה שכתוב במאמר, יש הרבה אלמנטים המורים על המשכיות היישוב הערבי בארץ. ובניגוד למאמר, הארץ לא היתה נטושה עד התחלת ההתיישבות הציונית ב-1878. ישבו בה ערבים מוסלמים ונוצרים, לדוגמה ביפו, בירושלים, בבית-לחם ובעיירות ובכפרים נוספים, בעוד שהיו בה מעט מאוד יהודים.
מחקר של פרנצמן וקארק Seth J. Frantzman, Ruth Kark , מהאוניברסיטה העברית, המבוסס על סקרים ומפות של הקרן למחקרי פלסטין, Palestine Exploration Fund בשנים 1871 – 1877. מורה שבשנת 1880 היו 724 נקודות התיישבות מוסלמיות עם 600,000 תושבים בארץ ישראל המערבית. רחוק מלהיות ארץ שוממה.
"724 villages in 1880 with a population of 600,000 and 870 villages including the new ones in 1948 with a population of 747,000".
זה לא רק עוכרי ישראל שאומרים שערב ההתיישבות הציונית הארץ הייתה מיושבת, ולא עזובה ונטושה.
צריך רק כדאי מאוד לקרוא את דברי אחד מראשי הוגיה של הציונות, אשר צבי (הירש) גינצברג שביקר בארץ ב- 1891:
"רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, – רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה. לא לבד האיכרים, כי אם גם בעלי אחוזות גדולות אינם מוכרים בנקל אדמה טובה שאין בה כל מגרעת. רבים מאחינו שבאו לקנות קרקע, יושבים בארץ זה ירחים אחדים וכבר תרו אותה לארכה ולרחבה, ואת אשר הם מבקשים עוד לא מצאו.
רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי הערביים הם כולם פראי מדבר, עם הדומה לחמור, ואינם רואים ואינם מבינים את הנעשה מסביב להם. אבל שגיאה גדולה היא. הערבי, ככל בני שם, הוא בעל שכל חד ומלא ערמה. כל ערי סוריא וארץ ישראל מלאים סוחרים ערביים, היודעים גם הם לנצל את ההמון וללכת בעקבה עם כל אשר דבר לו עמהם, הכל כנהוג באירופא. רואים ומבינים הערביים, ובייחוד יושבי הערים, את מעשינו וחפצנו בארץ, אבל הם מחשים ועושים עצמם כלא יודעים, לפי שאינם רואים במעשינו עתה שום סכנה לעתידותיהם, והם משתדלים איפוא לנצל גם אותנו, להוציא תועלת מן האורחים החדשים בהיות לאל ידם, ועם זה שוחקים לנו בלבם, האיכרים שמחים בהיווסד בתוכם קולוניא עברית, לפי שמקבלים שכר טוב בעד עבודתם ומתעשרים והולכים משנה לשנה, כמו שהראה הנסיון; ובעלי האחוזות הגדולות שמחים לקראתנו גם הם, לפי שאנו משלמים להם בעד אדמת אבן וחול מחיר רב, אשר לא ראו לפנים גם בחלום. ואולם, אם תבוא עת אשר חיי בני עמנו בארץ ישראל יתפתחו כל כך, עד שידחקו מעט או הרבה רגלי עם הארץ, אז לא על נקלה יניח זה את מקומו…"
'אחד העם', "אמת מארץ ישראל", 1891.
מה אין במאמר של נימקובסקי? יש דגש מוחלט על ההתיישבות הציונית מ-1878, יש התעלמות מהצליינות הנוצרית במאה ה-18, יש התעלמות מהטמפלרים, יש התעלמות מהניסיונות של העותומאניים למודרניזציה, התעלמות מכל הדברים שהביאו לצמיחה כלכלית מסויימת בארץ במחצית השניה של המאה ה-19. ויש התעלמות מהפיתוח הכלכלי שבא בעקבות פעולות שלטון המנדט בתחילת המאה שעברה.
ההגירה הערבית לארץ היתה בעיקר בעקבות פעולות המנדט לאו דווקא בגלל הפיתוח הכלכלי והמודרניזציה שהביאה ההגירה היהודית. מי שהביא למודרניזציה היו בתחילה הגרמנים הטמפלרים ואח"כ השלטון הבריטי, ומי שהביא לפתוח הכלכלי ממנו נהנו הערבים והיהודים היה שלטון המנדט. אציין רק את פיתוח נמל חיפה, בתי הזיקוק, הרכבות, נמלי התעופה, בתי המשטרה ברחבי הארץ ועוד. הפיתוח הכלכלי היהודי נשמר בעיקר במסגרת היהודית.
הדגש על ההגירה הערבית עם ההסברים הנכונים על מקורות השמות הערביים מורה על ההטייה של כותבת המאמר. תמונת הראי שלה הם מקורות השמות היהודיים, וההגירה היהודית לארץ.
זה מאמר מוטה ומטעה. יש הרבה סיבות טובות להגירה היהודית לישראל, הן אינן תלויות בהגירה הערבית לישראל, ולא צריך לסלף את ההיסטוריה לשם כך.
יש לפלסטינים הרבה סיבות לבכות את הנקבה, ולדרוש מדינה משלהם, הן אינן תלויות בהגירה הערבית לישראל, ואנחנו לא צריכים לסלף את ההיסטוריה כדי להתנגד כך.
בוויכוח על הארץ, העובדות ההיסטוריות פחות חשובות, השאלה אם היהודים או הפלסטינים או הערבים היו פה ברציפות, פחות חשובה מהתפיסות, מהאמונות שלהם. הכמיהה היהודית לארץ נטועה בתרבות היהודית, במשך דורות רבים, ללא קשר לעובדות היסטוריות. אלא שבפיסת הארץ הזו חיים הפלסטינים, שחלקם חיים בה מזה זמן רב, והם טוענים לזכותם עליה, וצריך לפתור את הקונפליקט הזה, ואסור לנו לעשות לפלסטינים, לערבים הגרים בארץ את מה שעשו לנו.
ובעיקר, אני חושב שזה אינטרס ישראלי ראשון במעלה להקמת שתי מדינות לשני העמים.
אמנון פורטוגלי, מרכז חזן
תגיות: אתר מידה, התישבות, ימין משיחי, פלסטינים, ציונות, שתי מדינות לשני עמים
קישור קבוע
2 תגובות
Email This Post
24 בדצמבר, 2018 בשעה 10:51
בסיס כוחו של הימין אינו במדע ואינו בעובדות אלא באמונה.
האמונה היא הבסיס עליו נבנו ממסדים דתיים, מבנים שלטוניים ושלטון ההון.
כל מה שהימין מנסה לעשות זה לערער על המדע.
הוא עושה זאת באמצעות מנגנון משוכלל וממומן של פסודו מדע שכולל "עיתונות חוקרת" "אוניברסיטאות" "הוצאות מדעיות לאור" שמחקות את המציאות עם טוויסט של שקר
זה מאפשר לתופעות כמו הליברטיאנים לפרוח ברשת על מצע הזבל של מימון משלטון ההון וזה מאפשר לאתר מידה לפרסם "תחקירים" למכון שלם לפרסם "מאמרים" להוצאת שיבולת לפרסם "ספרות מקצועית".
להם יש כסף ולנו יש את האמת המדעית, את העובדות ואת המציאות.
בטווח הקצר זה לא מאבק הוגן נגד כסף, אף פעם. בטווח הארוך אנחנו ננצח.
24 בדצמבר, 2018 בשעה 12:27
Merchants of Doubt
https://www.facebook.com/amnon.portugaly/posts/10158189443359535