שלמה אבינרי והפרדה מגדרית

נושאים דמוקרטיה במדרון, התמונה הגדולה ב 18.12.18 1:32

שלמה אבינרי יוצא נגד הצעדים שהמועצה להשכלה גבוהה עשתה לאחרונה, נגד "מתן הכשר להפרדה מגדרית מרחיקת לכת, הסותרת הן את עקרון השוויון האזרחי והן את הנורמות של ההשכלה הגבוהה בחברה ליברלית"

מאת: אמנון פורטוגלי

הפרדה מגדרית חותרת תחת אושיות המדינה

מאמר תגובה למאמר שפורסם ב"הארץ" המצדד בהפרדה מגדרית משיקולים כלכליים. השיקול הכלכלי אינו האינטרס הראשון במעלה. ערכי השוויון, החופש האקדמי והעקרונות הבסיסיים עליהם הוקמה המדינה חשובים יותר מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

אבינרי כותב בצורה ברורה: "אסור שהאוניברסיטאות בארץ יאמצו את הנורמות החרדיות, ובדרך זו יוציאו את עצמן מחוץ למחנה האקדמי הבינלאומי" ומזהיר מהידרדרות למדרון חלקלק זה בסוגית ההפרדה מגדרית באקדמיה. ("שני אתגרים לאוניברסיטאות" הארץ 14 לדצמבר).

מילים כדורבנות, אלא שיש מספר בעיות במאמר זה.

הנימוק שאבינרי מציע כנגד הפרדה מגדרית, כי בדרך זו האוניברסיטאות בארץ יוציאו את עצמן מחוץ למחנה האקדמי הבינלאומי. אינו לעניין. אסור להסכים להפרדה מגדרית קצרת לכת או מרחיקת לכת, ולא מהנימוק שנותן אבינרי, אלא מכיוון שהפרדה מגדרית סותרת הן את עקרון השוויון האזרחי והן את הנורמות של החברה הליברלית הישראלית.

הבעיה השנייה היא שאבינרי עצמו כבר הידרדר למדרון חלקלק בסוגית ההפרדה מגדרית, שהוא מזהיר ממנו, כאשר הוא כותב "…אבל הרחבת ההפרדה המגדרית מעבר לכיתות נפרדות, כך שתחול גם בשטחי הקמפוסים מחוץ לחדרי הלימוד, היא פסולה. המילים 'הרחבת ההפרדה המגדרית מעבר' בעייתיות.

מהן משתמע שאבינרי מקבל את ההפרדה המגדרית בכיתות נפרדות, אבל מתנגד להרחבתה בשטחי הקמפוסים מחוץ לחדרי הלימוד. אכן מדרון חלקלק, שכן לפי אבינרי ההפרדה המגדרית בכיתות הנפרדות היא בסדר, ובהמשך ההידרדרות הוויכוח יהיה על אזורי ותחומי ההפרדה המגדרית באקדמיה.

בנוסף, יש בעיה בסיסית עם התפיסה של "לשלב חלקים מן הציבור החרדי בשוק העבודה", ובמיוחד כאשר הנימוק הוא כלכלי. כדברי אורי שיינין, רכז התעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, שאמר כי "תרומת שילוב המגזר החרדי בתעסוקה לתקציב המדינה בשנת 2050 עשויה להתקרב לתקציב הביטחון הנוכחי……אין עוד צעד כה חשוב ומגה־דרמטי שהממשלה יכולה לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל"

אני חולק על הגישה שזה אינטרס של המדינה להגדיל את התעסוקה של גברים חרדים, ונשים חרדיות. ולכן הטיעונים של אבינרי לקיום הפרדה מגדרית כדרך לשילוב חרדים באקדמיה, אינם לעניין. אני לא מקבל את הגישה הרואה בבני אדם כוח עבודה, שמודדת בני אדם לפי תרומתם לתל"ג. אני חולק על הגישה השמה על המאזניים את 'התרומה' של שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה לתקציב המדינה, מול הפגיעה בנשים החילוניות באקדמיה ובעקרונות הבסיסיים עליהם הוקמה המדינה.

גם אם נקבל שזה אינטרס לאומי להביא אלפי חרדים למעגל העבודה, יש דרכים אחרות טובות יותר. שאינן כרוכות ואינן מחייבות הפרדה מגדרית. אם המדינה רוצה לשלב המגזר החרדי בשוק העבודה משיקולים כלכליים, יש צעדים חשובים שהחרדים והממשלה יכולים לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל.

אפשר להביא אלפי חרדים למעגל העבודה באמצעות מימון העמותות העוזרות לחרדים שהחליטו לצאת לחופשי (יוצאים בשאלה) ורוצים ללמוד בלי דרישה להפרדה מגדרית. אפשר לתת לחרדים היוצאים בשאלה מלגות לימודים, עזרה בשכירת דירה וכו'. אפשר גם לא לתת מימון לבתי ספר אלא אם לומדים בהם לימודים בסיסיים, לימודי ליבה, אפשר להפסיק את המימון של לימודים בכוללים ובישיבות וכו'.

החרדים יכולים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה המאפשרת למעשה לימודים תוך הפרדה בין גברים לנשים. אפשר ללמוד במוסדות אקדמאיים בחו'ל באמצעות האינטרנט (אלא שאז חייבים לדעת אנגלית בעוד שהחינוך החרדי אינו מאפשר זאת). ואפשר לעזור לחרדים ללמוד במכינה, ובחוגים הרגילים באוניברסיטאות ללא הפרדה ועם תמיכה אקדמית מסיבית במהלך הלימודים.

גם בגישה פרקטית, זה כדאי יותר, ואין כל צורך בפגיעה בשוויון. זו לדעתי התשובה הנכונה.

צריך לומר זאת בברור הפרדה מגדרית אינה מוסרית, וחותרת תחת אושיות המדינה. אין להסכים להדרה מגדרית בשום צורה ושום מקום.

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן