חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרדה מגדרית חותרת תחת אושיות המדינה

נושאים דמוקרטיה במדרון, התמונה הגדולה ב 13.12.18 2:39

מאמר תגובה למאמר שפורסם ב"הארץ" המצדד בהפרדה מגדרית משיקולים כלכליים. השיקול הכלכלי אינו האינטרס הראשון במעלה. ערכי השוויון, החופש האקדמי והעקרונות הבסיסיים עליהם הוקמה המדינה חשובים יותר

מאת: אמנון פורטוגלי

היה חרדי בביתך ואדם בצאתך ללימודים באקדמיה

פרופ' סוקניק, נשיא המרכז האקדמי לב, פרסם מאמר דעה ב"הארץ" בכותרת "בלי הפרדה אין עתיד למשק".

זה מאמר מעניין בעיקר מכיוון שהוא מורה על התפיסה של פרופ' סוקניק מהאקדמיה הדתית, וככל הנראה גם מייצג את הגישה של האוכלוסייה החרדית המעוניינת בלימודים אקדמאיים.

בעולם של סוקניק הכול הפוך וההיגיון נזרק מהחלון. לדבריו הדרה של חרדים וחרדיות משורות האקדמיה, הייתה קיימת עד לפני כמה שנים, רק משום שביקשו ללמוד על פי צו אמונתם ודרך חייהם.  אלא שהתיאור הנכון הוא הפוך: חרדים וחרדיות הדירו עצמם משורות האקדמיה משום שביקשו להכתיב לאקדמיה לפעול לפי אמונתם ודרך חייהם, בדרך המנוגדת לאופייה ולעקרונותיה הבסיסיים ביותר של האקדמיה, והאקדמיה סירבה להיכנע לדרישות אלו.

לטענת פרופ' סוקניק. במקרה של האוכלוסייה החרדית – גברים ונשים כאחד – ההפרדה המגדרית היא דבר שהיא מבקשת להחיל על עצמה מתוך אמונתה ותפישת עולמה.  זו טענה כוזבת בשני היבטים:

ההיבט הראשון הוא שחלק גדול, כ- 65% מהאוכלוסייה החרדית אינו מעוניין כלל בלימודים באקדמיה עם או בלי הפרדה מגדרית.  חלק (גדול) מהאוכלוסייה החרדית המעוניינת בלימודים באקדמיה, דורש הפרדה מגדרית, ובלי הפרדה מגדרית הם לא ילמדו, ומצד שני חלק ניכר, כ- 40% מהאוכלוסייה החרדית, גברים ונשים חרדיות, המעוניינים בלימודים באקדמיה, ילמדו גם בלי הפרדה מגדרית.

(מסקר עמדות, שפורסם בינואר 2017 על ידי המל"ג, עולה שכ- 65% מהחברה החרדית מתנגדים עקרונית ואידיאולוגית לרעיון של רכישת השכלה אקדמית באשר היא, כ- 35% מהחברה החרדית מביעים עניין בלימודים אקדמיים. מתוכם כ–40% אינם מתנגדים ללימודים ללא הפרדה ‏מגדרית)‎.‎

ההיבט השני הוא שהפרדה מגדרית היא דבר שהאוכלוסייה החרדית מבקשת להחיל לא רק על עצמה מתוך אמונתה ותפישת עולמה, אלא גם על המוסדות האקדמיים הרחוקים מאמונות ומתפיסות עולם אלו.

אבל הבעיה האמתית, לא רק אצל פרופ' סוקניק, היא ההבחנה או הטענה שעומדת בבסיס הדרישה להפרדה מגדרית. כפי שכותב סוקניק:  התחזיות שעל פיהן בשנת 2059 יהווה המגזר החרדי 30% מהאוכלוסייה בישראל. על בסיס תחזית זו, ועל מנת שלא להגיע למציאות עגומה של אבטלה גבוהה ועוני, יש להרחיב את היקף שילובם של חרדים בשוק העבודה.

אלא שהחרדים בחרו בחיים אלו,  הם בחרו ובוחרים לחיות במציאות עגומה של אבטלה גבוהה ובחיי נוולות ועוני, הן בגלל התנגדותם ללימודי ליבה בסיסיים, והן בגלל הילודה הגבוהה.

פרופ' סוקניק מביא מדברי אורי שיינין, רכז התעסוקה באגף התקציבים במשרד האוצר, שאמר כי "אין עוד צעד כה חשוב ומגה־דרמטי שהממשלה יכולה לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל".  אני לא מקבל את הגישה הרואה בבני אדם כוח עבודה, שמודדת בני אדם לפי תרומתם לתל"ג. אני חולק על הגישה השמה על המאזניים את 'התרומה' של שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה לתקציב המדינה, מול הפגיעה בנשים החילוניות באקדמיה ובעקרונות הבסיסיים עליהם הוקמה המדינה.

יתרה מזאת, פרופ' סוקניק כותב: "אחרי שהניחו את כלל השיקולים על כפות המאזניים, בסופו של דבר קיבלו הגורמים האמונים על הנושא את המתווה לקיום המסגרות לשילוב חרדים באקדמיה, מתוך ההבנה שמדובר, כאמור, באינטרס לאומי ראשון במעלה"

אני חולק על הגישה שזה אינטרס לאומי ראשון במעלה של המדינה להגדיל את התעסוקה של גברים חרדים, ונשים חרדיות. ולכן הטיעונים האלו לקיום הפרדה מגדרית כדרך לשילוב חרדים באקדמיה, אינם לעניין.

גם אם נקבל שזה אינטרס לאומי להביא אלפי חרדים למעגל העבודה, יש דרכים אחרות טובות יותר. שאינן כרוכות ואינן מחייבות הפרדה מגדרית.  אם המדינה רוצה לשלב המגזר החרדי בשוק העבודה משיקולים כלכליים, יש צעדים חשובים שהחרדים והממשלה יכולים לעשות לטובת כלכלת מדינת ישראל.

אפשר להביא אלפי חרדים למעגל העבודה באמצעות מימון העמותות העוזרות לחרדים שהחליטו לצאת לחופשי (יוצאים בשאלה) ורוצים ללמוד בלי דרישה להפרדה מגדרית. אפשר לתת לחרדים היוצאים בשאלה מלגות לימודים, עזרה בשכירת דירה וכו'.  אפשר גם לא לתת מימון לבתי ספר אלא אם לומדים בהם לימודים בסיסיים, לימודי ליבה, אפשר להפסיק את המימון של לימודים בכוללים ובישיבות וכו'.

החרדים יכולים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה המאפשרת למעשה לימודים תוך הפרדה בין גברים לנשים. אפשר ללמוד במוסדות אקדמאיים בחו'ל באמצעות האינטרנט (אלא שאז חייבים לדעת אנגלית בעוד שהחינוך החרדי אינו מאפשר זאת).  ואפשר לעזור לחרדים ללמוד במכינה, ובחוגים הרגילים באוניברסיטאות ללא הפרדה ועם תמיכה אקדמית מסיבית במהלך הלימודים.

גם בגישה פרקטית, זה כדאי יותר, ואין כל צורך בפגיעה בשוויון. זו לדעתי התשובה הנכונה.

צריך לומר זאת בברור הפרדה מגדרית אינה מוסרית, וחותרת תחת אושיות המדינה. אין להסכים להדרה מגדרית בשום צורה ושום מקום.

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    היה אדם בצאתך ויהודי באוהליך

    את הביטוי הזה "היה אדם בצאתך ויהודי באוהליך" טבע יהודה לייב גורדון איש ההשכלה היהודית. הביטוי הפך לסיסמה של תנועת ההשכלה באירופה. תנועת ההשכלה שיקפה נאורות. ההפרדה המגדרית היא תהליך אנטי נאור והיא רגרסיה לתקופות חשוכות. זאב שטרנהל כתב על כך בספרו "אנטי נאורות"

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.