חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דרושה חקיקה למניעת נזקים לסביבה מזיהום נפט וגז

נושאים בריאות ואיכות סביבה, התמונה הגדולה ב 2.12.18 1:35

קידוחי הנפט והגז בים עלולים לגרום נזקים  לסביבה. יש לחוקק בישראל חוק המסדיר את האחריות לנזקי הקידוחים הימיים, אשר יכלול הטלת אחריות חמורה על האחראים לנזק. עו"ד תמרה לוטנר לב וד"ר דוד שור מאוניברסיטת תל־אביב כתבו מסמך על כך בעבר. יש לקדם חקיקה כזו

מאת: אמנון פורטוגלי

חוק אחריות מלאה בקידוחי נפט וגז בים

"שליטה על הסביבה – אליה וקוץ בה. האדם בהתמודדותו עם הטבע מרשים, יצירתי ומתקדם מדור לדור. דא עקא, הבנתו מוגבלת. אין ביכולתו לדעת, באותה עת שבה הוא משתלט על הסביבה, מה המחיר ש"התקדמות" זו גובה" (השופט הנדל, בג"ץ איתנית 6971/11). [1]

מדינת ישראל נכנסה לפני עשרים שנה לעידן קידוחי הגז והנפט בים התיכון מבלי שנערכה לכך מבחינה חוקית, מבחינה תכנונית ומבלי שדאגה לאמצעים להגן על הים למקרה של אסון קידוח.[2]  היה צריך ואפשר ללמוד בנושא זה ממדינות מתוקנות אחרות כמו נורבגיה. [3]

חופי ישראל עשירים במשאבים טבעיים, סביבתיים, כלכליים ותרבותיים, והם בעלי ערך רב לתושבי המדינה. אם וכאשר יתרחש אירוע חמור של זהום הים והחופים בנפט או בקונדנסט, או אירוע שריפה באסדת הטיפול בגז, הנזקים הסביבתיים והנזקים לכלכלת המדינה, עלולים להיות כבדים ביותר .[4]

בעשר השנים האחרונות קודמו שתי הצעות חוק שמטרתם הגנה על הים: חוק אזורים ימיים, שמטרתו להחיל את החוק הישראלי על המים הכלכליים, וחוק התכנית הלאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת)  שנועד להיערך בציוד, בכוח אדם לצמצום אסון גז ונפט בים. למרות חשיבותם הרבה, החוקים טרם חוקקו, מצב החושף את ישראל והים התיכון במימי ישראל, לסכנות קטסטרופליות.

נוסף לשתי הצעות חוק אלו, יש לקבוע בדין הישראלי משטר אחריות לנזקי הקידוחים הימיים, אשר יכלול הטלת אחריות חמורה ומלאה על האחראים לנזק, כולל נזק למשאבי־הטבע ולסביבה, הגדרת נאמנים למשאבי־הטבע שיוכלו לתבוע בגין נזק לסביבה, והתניית הכניסה לפעילות הקידוחים בהוכחת יכולתם הכלכלית של המזהמים לעמוד בתשלום בגין הנזק שהם גורמים.

ב- 7 לאפריל 2013,  דחו שופטי בג"ץ את עתירת יצרנית ומשווקת האסבסט איתנית, וחייבו אותה לממן את סילוק פסולת האסבסט. השופט ניל הנדל אישר בפסק הדין כמה עקרונות שעשויים להיות רלבנטיים גם לחקיקה סביבתית בעניין הגז.

הנדל הזכיר את החוק הפדרלי לטיפול במפגעים סביבתיים, שנחקק בארה"ב ב־1980 במטרה להסדיר את אופן הסילוק של חומרים מזהמים. החוק קבע כי החובה לשאת בעלויות הניקוי מוטלת על מי שיצר את המפגע, ללא קשר לשאלה אם התרשל. זו "אחריות חמורה" שבין הטעמים להטלתה, כדברי השופט, "עומדים שיקולי צדק: בהיעדר אשמה, מוצדק יהיה להטיל את הסיכון על מי שיצר אותו והפיק ממנו תועלת כלכלית".

בפסק הדין נקבע שמי שעוסק בחומר מזהם או שעלול לזהם צריך להביא בחשבון את האפשרות שיחויב על פי אחריות חמורה, ולכן ישקיע מלכתחילה מאמצים כדי למזער נזקים.  הגורם המזהם, שהוא בעל הידע והיכולת, מצוי בעמדה הטובה ביותר לנקוט צעדי מנע כאלו. לפי תפיסה זו, דווקא אחריות חמורה עשויה לעודד הרתעה.

הרעיון בדבר "המזהם משלם" קיים במשפט הישראלי. למשל, החוק למניעת מפגעים סביבתיים מ־1992 אינו מחייב הטלת אחריות חמורה, אבל מאפשר הגדלת קנסות, החמרת עבירות עונשיות, ומרחיב את שיקול דעת בית המשפט במטרה להפוך את הזיהום לפחות משתלם כלכלית. אלא שבמצב של נזקי הקידוחים, לרעיון "המזהם משלם" אין כמעט משמעות. המשטר המרכזי הנהוג במשפט הישראלי הוא עדיין משטר של רשלנות ו"אשמה", ולפיו מי שזיהם וגרם לנזקים בלי שהתרשל אינו אחראי לנזקים.

המקרה של איתנית, מעלה בעיות דומות של התמודדות עם זיהום סביבתי, וממחיש גם את היעדר חוק ספציפי לקידוחי נפט וגז בים.  בנושא האסבסט נחקק חוק מיוחד שפסק הדין הנוכחי מתייחס אליו, שאיפשר את הטלת האחריות החמורה על הנזקים ואת הטלת העלויות על המפעל. זה בדיוק גם מה שנדרש בנושא קידוחי נפט וגז בים.

קידוחי הנפט והגז בים צפויים לגרום לנזקים רבים הן בשגרה והן בתאונה. עיקר הנזקים הם נזקים לסביבה: זיהום הים, זיהום החוף ופגיעה בחי ובצומח. מנזקים אלה נובעים גם נזקים כלכליים רבים: נזקים לתיירות, לדיג ולתעשיות אחרות המתבססות על משאבי הים והחוף. [5]  [6]

אף שהנזקים צפויים להגיע למיליארדי דולרים, כפי שאירע בתאונה במפרץ מקסיקו בשנת 2010, החוק הישראלי אינו קובע משטר אחריות ברור לנזקי הקידוחים: אין חוק או הסדר ייעודי המגדירים את האחריות לנזקים אלה; נזק לסביבה אינו מוגדר או מוכר כבר־פיצוי, ולכן עלול להישאר ללא תיקון ופיצוי; אין הגדרה של נאמן למשאבי־הטבע שיוכל לתבוע בגין נזק לסביבה; ומשטר האחריות הכללי הוא בעיקרו משטר של רשלנות, כך שנזקים רבים אינם מחייבים כלל את המזהמים באחריות.

במדינות אחרות בעולם המצב המשפטי שונה: בארצות־הברית יש חוק ייעודי לנושא של זיהום נפט וגז, אשר מגדיר, בין היתר, את שאלת האחריות. החוק מטיל אחריות חמורה על האחראים לגרימת הזיהום (יחד ולחוד); האחריות כוללת גם נזקים למשאבי־טבע; ומוגדרים בחוק נאמני המשאב הציבורי, היכולים לתבוע בגין פגיעה בו.

באנגליה משטר האחריות נובע מתוך "הדירקטיבה האירופית לאחריות סביבתית" והרגולציה המיישמת אותה, וכולל הטלת אחריות חמורה על האחראים לזיהום בגין הנזק שנגרם לסביבה.

בנורווגיה, במסגרת החוק הייעודי העוסק בפעילויות הנפט, מוטלת אחריות חמורה על בעלי הרישיון,

The licensee is liable for pollution damage without regard to fault [7]

והנזק מוגדר בצורה רחבה, הכוללת גם נזק לסביבה.

יש לחוקק בישראל חוק המסדיר את האחריות לנזקי הקידוחים הימיים, אשר יכלול הטלת אחריות חמורה על האחראים לנזק (בעלי רשיון הקידוח ומפעילי הקידוח – יחד ולחוד). משטר זה הוא המתאים ביותר במקרה של קידוחים בים, וזאת הן משיקולים של צדק והן משיקולים של יעילות כלכלית.

יש לכלול תחת אחריותם של המזהמים גם אחריות למשאבי־הטבע ולסביבה, וכן להגדיר נאמנים למשאבי־הטבע, שיוכלו לתבוע בגין נזק לסביבה, לאמוד את הנזקים ולהמליץ על הפעולות הרצויות בעקבות הפגיעה הסביבתית.

רצוי גם לקבוע את ייעודם של כספי הפיצויים: שיקום הסביבה הפגועה, יצירת חלופה במקרה של נזק שאינו ניתן לתיקון, ויעדים סביבתיים רלוונטיים אחרים.

לבסוף, על־מנת להתמודד עם הדרישות הכלכליות של משטר האחריות, יש להתנות כניסה לפעילות קידוחים בשילוב של שלושה מרכיבים: רכישת ביטוח אחריות על־ידי מבטח מוכר; הטלת אחריות על אחראי חלופי, שהוא גורם מממן; והוכחת סף מינימלי מסוים של נכסים אצל הגורמים האחראים (בעל הרישיון והאחראי לקידוח בפועל – יחד ולחוד).

בתודה לד"ר תמרה לוטנר-לב  ולד"ר דוד שור

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן

 

[1] https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\11\710\069\z13&fileName=11069710_z13.txt&type=4

[2]  http://www.zalul.org.il/?page_id=110

[3]  http://www.npd.no/en/Regulations/Acts/Petroleum-activities-act/#Section%207-1

[4]  http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0601-P0700/P0670.pdf

[5]  http://din-online.info/pdf/msv2.pdf

[6]  https://scholarship.law.berkeley.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2132&context=elq

[7]  http://www.npd.no/en/Regulations/Acts/Petroleum-activities-act/#Section%207-1

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    היכן חברי הכנסת הסביבתיים? שיפעלו לחקיקת חוק

    יש חברי-כנסת שתחום עיסוקם הוא איכות הסביבה. האם לא עלה בדעתם להציע חוק כזה שיגן מפני נזקים לסביבה?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.