שותפויות הגז – על מי צריכה להגן הבורסה על בעל-השליטה או על המשקיע?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 11.11.18 1:46

החברות העוסקות בחיפוש מאגרי-גז מאורגנות במבנה משפטי של שותפות מוגבלת המונעת מהאסיפה הכללית להחליף את השותף הכללי שהוא היזם. הבורסה מבקשת לשנות את התקנון באופן שיוסיף עיוות על עיוות קיים ולטובת בעל השליטה

מאת: יצחק ב

מתווה הגז עורר פולמוס פוליטי ומחאה ציבורית שבאו לידי ביטוי בין היתר בסדרת הפגנות ברחבי ישראל וברשתות החברתיות.

רוב הציבור מודע למאבק במתווה הגז אך רובם לא מכירים את אחד מהעיוותים הקיימים בין בעלי השליטה בשותפויות הגז לבין ציבור המשקיעים, אותם אלה שהשקיעו וסיכנו את כספם בדרך לתגליות הגז.

כדי להבין את המבנה המיוחד של שותפויות הגז ואת ההבדלים בין בעלי השליטה וציבור המשקיעים, יש לחזור אחורה לשנות ה-80 וה-90, כשבמדינה לא היו תגליות גז ונפט, וכמעט כל ניסיון לאתר שדה גז ונפט, נכשל עם הקידוח הראשון.

עודף הכישלונות וההשקעות המסוכנות גרמו למדינת ישראל להסיק שאין בנמצא משקיע שפוי שיהיה מוכן לסכן את כספו ולחפש מאגרי נפט, ולכן המדינה חיפשה מנגנון השקעה מיוחד המעודד יזמים לחפש מאגרים מבלי לסכן את כספם, ועדיין להיות שותפים ברווחים ולהיות נשכרים גם בתרחיש של כישלון ולא רק בתרחיש של הצלחה.

מנגנון ההשקעה שהוצע היה שותפות מוגבלת- מבנה השקעה שהועתק מארה"ב עם שינויים רבים. שותפות מוגבלת היא ישות משפטית נפרדת המורכבת משותף כללי – היזם שמנהל את השותפות, ומשותף מוגבל -ציבור המשקיעים שמממן את פעילות השותפות. על פי המבנה המשפטי מעמדו של השותף הכללי מאופיין כמעמד ייחודי ומיוחד השונה ממעמד בעל שליטה בחברה בע"מ או ממעמד השדרה הניהולית של חברה בע"מ.

שותפות מוגבלת שונה במהותה מחברה בע"מ. במסגרת הסכמי השותפות, זכאי השותף הכללי לתשלומים ולתמלוגים מהון השותפות ומהכנסותיה. השותף הכללי זכאי לדמי ניהול , עבור תרומתו לניהול השותפות, ולתשלום נוסף המכונה 'דמי מפעיל', שלרוב נקבע כאחוז מהוצאות הפיתוח (ברוב השותפויות נוהגים לשלם 7.5% מהוצאות החיפוש והפיתוח. אם למשל, עלות הקידוח עומדת על 50 מיליון דולר, השותף הכללי זכאי לגבות 3.75 מיליון דולר), ולתמלוג על, שלרוב נקבע כאחוז מההכנסות השותפות ולא רק מהרווחים.

ציבור המשקיעים מממן את הוצאות הקידוח במטרה למצוא גז או נפט ונושא על גבו את כל הסיכונים בהשקעה, אך השותף הכללי, היזם שלא השקיע אפילו שקל אחד, מרוויח אם הקידוח נכשל ומרוויח יותר אם הקידוח הצליח. במקרה של קידוח יבש זכאי השותף הכללי לדמי ניהול ודמי מפעיל נאים, ובתרחיש אופטימי של תגלית ובוננזה, זכאי השותף הכללי גם לתמלוג על, אחוז מהשווי של הגז והנפט.

בנוסף, בשותפות המוגבלת קיימת הפרדה מובנית בין ההון ,המושקע בעיקרו בידי השותף המוגבל ,לבין השליטה הנתונה בידי השותף הכללי באופן מבוצר .מעמד השותף הכללי מביא לכך ששליטתו של השותף הכללי בניהול ענייני השותפות אינה מותנית בשיעור ההון שהשקיע בה .בנוסף ,דיני השותפויות אינם מאפשרים לשותפים המוגבלים להביא להחלפתו של השותף הכללי .לפיכך ,שליטתו של השותף הכללי בניהול ענייני השותפות המוגבלת הינה שליטה מבוצרת.

בכל חברה בע"מ, ציבורית ופרטית, השדרה הניהולית עלולה לשלם בכיסאה ובכיסה על החלטות שגויות, כישלונות, או מחדלים שנעשו, כשבעל השליטה או רוב בעלי המניות יכולים להתאגד ולדרוש את החלפת המנכ"ל, הדירקטורים או כל נושא משרה אחר, אך בשותפות מוגבלת, השותף הכללי המנהל את עסקי השותפות, אינו ניתן להחלפה, גם אם כל בעלי המניות יתאגדו להחליפו, וזאת על אף שהשותף הכללי לא השקיע שקל בהון השותפות.

כפועל יוצא מהמבנה המשפטי המתואר לעיל, נוצר עיוות נוסף בהצבעות ובהחלטות האסיפה המתקבלות ברוב הנדרש. במקרים מסוימים בהם האסיפה הצביעה בעד החלטה ספציפית, אי אפשר לשנות את ההחלטה ללא הסכמת השותף הכללי, גם אם חלו התפתחויות בשטח, והנתונים שהתקבלו השתנו מיום קבלת ההחלטה. כך אם האסיפה הצביעה בעד החלטה לטובת השותף הכללי או לטובת השותפות, בין אם ההחלטה התקבלה בשלב מוקדם בחיי השותפות, ובין אם ההחלטה התקבלה בתקופה בה המשקיעים לא היו מאוגדים או בתקופה בה הייתה גאות בשווקים בכלל ובסקטור בגז והנפט בפרט, ובין אם ברבות הימים התקבלו נתונים חדשים השונים מהנתונים שהיו ידועים בזמן ההצבעה, לא ניתן לשנות את ההחלטה ללא הסכמת השותף הכללי. מכוח שליטתו המבוצרת של השותף הכללי, גם ההחלטות שמתקבלות באסיפה, הופכות לעיתים להחלטות מבוצרות הניתנות לשינוי רק בהסכמת השותף הכללי.

היום מבקשת הבורסה לשנות את התקנון ולתת אפשרות להוספת פרויקטים בחוץ לארץ בשותפות מוגבלת לאחר רישומה למסחר ללא צורך באישור נוסף של האסיפה כללית.

ההצעה לשינוי העומדת על הפרק ,יכולה להפוך את ההחלטה של האסיפה להחלטה מבוצרת, תמידית ובלתי הפיכה, היות וההצעה של דירקטוריון הבורסה הוא לאפשר קבלת החלטה חד פעמית ללא הגבלת תוקף, ולבטל את יכולת האסיפה לשנות את ההחלטה, לפקח עליה, ולהגיב בהתאם להתפתחויות בשטח.

ניקח לדוגמא שותפות שקיבלה היתר לבחינת פרויקטים, והגיעה לידי תגלית גז ונפט משמעותית, ולהגשמת חלומם של המשקיעים המצפים ליהנות מחלוקת דיבידנדים ורווחים.

שינוי התקנון יאפשר לשותף הכללי להימנע מחלוקת הרווחים, ולהשקיע את כל ריווחי התגלית בחיפושים נוספים אחר תגליות חדשות. האם בהכרח כוונת האסיפה מלכתחילה הייתה לאשר השקעה בחיפושים גם אחרי גילוי משמעותי של שדה גז ונפט? האם ראוי להשאיר את ההחלטה בידי השותף הכללי הנגוע באינטרס תמלוג העל ודמי המפעיל? או להביא את ההחלטה להכרעה חוזרת לידי המשקיעים?

גם שותפות שכשלה מספר פעמים בבחינת הפרויקטים ובחרה פעם אחר פעם בפרויקטים כושלים, לא יוכלו המשקיעים למנוע מהיזם להמשיך ולהשקיע בעוד פרויקטים, וההחלטה תיוותר בידי השותף הכללי, המנהל והיזם שקיבל את ההחלטות השגויות.

דווקא הרגולטור שאמון על הגנת המשקיעים ואמור להקטין את ההשפעה של בעל השליטה ולהעביר את הכוח לידי האסיפה הכללית, מעדיף לשרת את אינטרס בעלי השליטה, ולהוסיף עיוות על עיוות קיים.

יצחק ב. הוא משקיע פרטי בשותפויות הגז