הסיכוי של הדמוקרטים להשיג רוב בקונגרס ובבית-הנבחרים הולך וקטן. הקו הדמוקרטי להיות מנומסים ולגייס כמה שיותר כסף לא יחזק אותם. עליהם לשנות כיוון
מאת: ק. טוכולסקי
בעוד שבועיים וחצי (06.11) הבוחרים בארצות הברית ילכו לבחירות האמצע (בחירות לקונגרס וברמת המדינות בשנה שבה אין בחירות לנשיאות). בדרך כלל בבחירות אמצע מפלגת האופוזיציה זוכה להישגים על חשבון מפלגת השלטון. ואכן עד לא מזמן הסקרים בהחלט חייכו למפלגה הדמוקרטית. שיעור התמיכה בנשיא ומדיניותו בשפל, והסקרים הראו שלדמוקרטים סיכוי סביר לתפוס שליטה בקונגרס, ויש להם סיכוי יותר מסביר לתפוס שליטה בבית הנבחרים. וברמת המדינות הם הולכים להעביר מספר שיא של מדינות ממושל רפובליקני ודמוקרטי, כולל במדינות רפובליקניות מובהקות.
השבועות חלפו ופחות או יותר מתום השימוע למועמד האנס לבית המשפט העליון קאוואנו, המטוטלת התחילה לנוע לכיוון השני. קאוואנו הושבע לשופט ויהפוך את בית המשפט העליון למשרת הון מובהק לשנים ארוכות. אבל הרפובליקנים התעוררו. במקום שהמינוי יתדלק את הזעם הדמוקרטי, יעביר נשים להצבעה אנטי רפובליקנית ויחזק את הדמוקרטים, החלו הרפובליקנים להתחזק בסקרים. נכון לעכשיו הסנאט אבוד בסקרים, לא רק שהוא לא יהיה דמוקרטי, הרפובליקנים עשויים להגדיל את הרוב שלהם. הרוב המשוער של הדמוקרטים בבית הנבחרים מצטמצם וגם מספר המושלים ובתי הנבחרים המדינתיים שיעברו לדמוקרטים קטן. מה שקרה הוא שהרפובליקנים, גברים ונשים, התעוררו ממה שהם ראו כהתקפה לא הוגנת עליהם. וזה קרה לא כי קאוואנו ראוי לכהן, זה קרה כיוון שההנהגה הדמוקרטית לא מבינה את רוח התקופה ועשויה בשל כך לאבד שוב את השליטה הפוליטית ועמדות ההשפעה בהן הייתה יכולה לזכות בבחירות.
הקו הדמוקרטי הוא להיות מנומסים, לגייס כמה שיותר כסף (גם מתורמים מוסדיים גדולים ובעלי הון) ולא לרדת לרמה של הרפובליקנים. רק שזאת טעות חמורה במיוחד לאור העובדה שהקרבות העיקריים יתנהלו בבחירות אלו במדינות מתנדנדות ומדינות אדומות (רפובליקניות). הדמוקרטים יסמנו ניצחונות על המפה במדינות הכחולות (דמוקרטיות), אבל זה עשוי לא להספיק. האסטרטגיה הדמוקרטית של בואו ניקח בבסיסי התמיכה שלנו מושבים לקונגרס לא תספיק.
מי שזהה את זה יפה היה טראמפ. בשבועות האחרונים הוא מסתובב במדינות האדומות והמתנדנדות וסוחף קהל בעצרות עם בהן הוא משתלח בשפתו העילגת במועמדים הדמוקרטיים. זה בולט במדינות כמו, מונטנה ומיזורי בהן הסנאטורים הדמוקרטים נאבקים לשמור על כיסאם, וטראמפ משתלח בהם ללא רחמים. התפיסה הדמוקרטית היא לא לרדת לרמה של טראמפ ובסקרים מוכח כמה הגישה הזו מוטעית. ההנחה הדמוקרטית שיותר תרומות בשביל יותר תשדירים יספיקו. זה לא מוכיח את עצמו בסקרים. המפלגה גם לא תומכת מספיק במועמדים פרוגרסיביים שנאבקים, ולא רע במיוחד, דווקא במדינות רפובליקניות. זאת מתוך תפיסת מטה המפלגה שנכשלה ב-40 השנים האחרונות פעם אחר פעם, האומרת שללכת למרכז, זה מה שנכון. כך מזניחה המפלגה מועמדים פרוגרסיביים ומחלישה את הסיכוי שלה לנצח.
המפלגה הדמוקרטית, כמו כל מפלגת שמאל בעולם, תהיה רלבנטית רק אם היא תהיה אלטרנטיבה. כשמועמד לסנאט כמו המועמד הדמוקרטי בטקסס מסרב לרדת לרמה של יריבו הידוע בכינויו נ"טד (קרוז) השקרן, הוא מנציח את הפער שנפתח לרעתו בסקרים. כשבמונטנה מועמד רפובליקני, שמפגר בסקרים לבית הנבחרים, מגונה ע"י יריבתו על כך שתקף באגרופיו כתב, והוא מתגאה בכך במקום לדבר לעניין, הדמוקרטים בבעיה. כשהנשיא טראמפ עובר במסע התעמולה שלו מלהג שקרים ומקלל ומלהיב את הבוחרים, התגובות המנומסות של הדמוקרטים לא עובדות. הסרת הכפפות, התייחסות לטראמפ ומועמדיו כאל משרתי הון שקרנים וכושלים, בלי נימוס ובלי להתפלפל דיבור על הנושאים שעל הפרק, אותם נושאים שטראמפ ואנשיו מתחמקים מהם –יהיה יעיל יותר. דיבורים על ביטוח בריאות, תקציבי רווחה פדראליים, ביטוח לאומי, הפיקוח על כלי נשק, שהם נקודות החולשה של הרפובליקנים, הדיבורים עליהם יהיו יעילים יותר מתרומות לעוד פרסומת מנומנמת.
לא נשאר לדמוקרטים הרבה זמן להתעורר והגיע הזמן שבמפלגה הזו יבינו שאין מה לברוח מהפרוגרסיביים, אלא לתמוך בהם כחלק מקשת הדעות של המפלגה. נימוסים והתמרכזות לא מדברים לבוחר. הזמן קצר והגיע הזמן להתעשת.
ברכות ואיחולים למהפך הימין והקפיטליזם שחזר היום לשלטון בברזיל על מנת לנסות לתקן עשורים של שלטון סוציאליסטי מושחת.