הסנגוריה חסרת ההיגיון של מירב ארלוזורוב בעד מיקום אסדת לוויתן קרוב לחוף

מאמר תגובה למאמר של העיתונאית מירב ארלוזורוב שפורסם ב"דה-מרקר". הכותבת, פעילה ב"שומרי הבית", הנאבקים למען הרחקת אסדת הגז, רואיינה על-ידי ארלוזורוב לקראת כתבתה, אבל ארלוזורוב התעלמה מהמידע שהובא לפתחה והציגה עמדה הפוכה

מאת: שלומית ולנסי

[בוקסה=59485]מופע השקרים של מירב ארלוזורוב: אוי לבושה ומאיפה נתחיל?

עיתונאית דה-מרקר, מירב ארלוזורוב, פרסמה ב- 27.9.18 מאמר בשם: "המאבק חסר ההגיון נגד אסדת הגז". לאורך כל המאמר, מנסה ארלוזורוב להגחיך את הדרישות המוצדקות של המאבק הציבורי הנרחב נגד מיקומה של אסדת הטיפול בגז של מאגר לווייתן. בהתחשב בעובדה שארלוזורוב שוחחה איתי (כנציגת "שומרי הבית") בטרם כתיבת המאמר, שיחה ארוכה שבמהלכה זכתה לקבל מידע רב ומבוסס שסותר את הטענות הרבות שהעלתה במאמר, ואף קיבלה חומר רב במייל לאחר השיחה, ובהתחשב בכך שאף לא משפט אחד מהראיון הזה לא נכנס למאמר, קשה לי לייחס לטעויות הקשות של ארלוזורוב תום לב. הטיעונים של ארלוזורוב הם כל כך מופרכים, וההתעלמות המוחלטת שלה מהמידע שהובא לפתחה ע"י "שומרי הבית" היא כל כך גורפת, עד שעולות ממנו שאלות קשות לגבי איכות העבודה העיתונאית שבוצעה בו.

מאמר זה נכתב בתגובה למאמרה של ארלוזורוב. כל המידע המובא כאן, נמסר לה "תחת אש", בראיון טלפוני הזוי שהיה דומה יותר לעימות עויין. הקורא הנבון מוזמן לקרוא, ולשפוט בעצמו.

ארלוזורוב טוענת שהחלופה של אסדה רחוקה היא הגרועה ביותר מבחינה סביבתית, ומעריכה ×›×™ לאסדה הקרובה יש סכנת זיהום פחותה… האם לא ברור לכל בר דעת, שקירבה למפעל פטרוכימי היא בעייתית יותר מבחינת זיהום אוויר ממתקן רחוק? איך יכול להיות שמתקן רחוק מזהם יותר את האוכלוסייה מאשר מתקן קרוב? איפה יותר נפגעים מהזיהום של בז"ן: במפרץ חיפה או בתל אביב?

ארלוזורוב עטה על עמדות "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע", כמוצאת שלל רב. לשיטתה, די בעמדות אלו כדי להוכיח שהתושבים טועים. היא מתעלמת מכך, שהעמדות של אט"ד ו"החברה להגנת הטבע", וכן זו של המשרד להגנת הסביבה, מתבססות על הערכות חברת "נובל אנרג'י" לגבי רמת הפליטות לאוויר, ומתעלמת מכך שהערכות אלו לא עמדו במבחן המציאות לגבי אסדת תמר, כאשר פליטות המזהמים ממנה התבררו להיות גבוהות ביותר מפי 30 (!) מהתחזיות של נובל.

ארלוזורוב למעשה מתעלמת מכל נתוני האמת, ומעדיפה את התחזיות המדומיינות של "נובל אנרג'י". והאמת היא, שלא קיימת אף אסדה בעולם שרמת הפליטות לאוויר שלה אפילו מתקרבת להערכות של נובל לגבי רמת הפליטות מאסדת לוויתן. האמת היא, שאסדות דומות בעולם פולטות פי עשרות רבות ואף פי מאות, של חומרים מזהמים לאוויר, מההערכות של נובל לגבי לוויתן. האמת היא, ש"נובל אנרג'י" והמשרד להגנת הסביבה, לא מצליחים כבר תקופה ארוכה, להמציא לנו שם של אסדה אחת בכל העולם, שסדרי הגודל של הזיהום הנפלט ממנה אפילו מתקרב להערכות שלהם עבור אסדת לוויתן, הנמוכות באופן פנטסטי. והאמת היא, שאם הציבור היה מקבל לפני 10 שנים את ההערכות של "נובל אנרג'י" והמשרד להגנ"ס לגבי רמת הפליטות מתמר, היינו מקבלים את כל הזיהום השערורייתי מתמר על החוף, בלב אוכלוסיה אזרחית, כפי שתוכנן.

אין דרך עדינה לכתוב זאת, אבל הטיעונים במאמר של ארלוזורוב רחוקים מהאמת, מרחק שאין אפשרות לגשר עליו כלל. האם מדובר בהמשך ישיר למאמר שלה שמגן על התעשייה במפרץ חיפה מפני הביקורת הציבורית?

הבה נמשיך.

המאבק של התושבים, לשיטתה של ארלוזורוב, הוא לא רציונאלי. התושבים רוצים לחיות בכל מאודם, ואילו ארלוזורוב סבורה שאין בכך רציונאל רב. התושבים פונים ומקבלים חוות- דעת ממומחים, אשר אותן הם מממנים מכיסם הפרטי. מומחים אלו טוענים שהקמת אסדה בקרבת החוף היא שגויה מהבחינה הבריאותית, הסביבתית, הביטחונית, הבטיחותית, הכלכלית, הגיאולוגית, והטכנולוגית, ולמעשה שקולה מכל הבחינות למשחק ברולטה רוסית כאשר הישרדותה של המדינה כולה עומדת על הפרק, וארלוזורוב סבורה שמדובר במאבק חובבני וחסר אחריות.

בבואנו לברור את המוץ מהתבן במאמר של ארלוזורוב, נותר מעט מאוד חומר איכותי, אם בכלל.

ארלוזורוב טוענת למשל, שמאז 2014 הוגשו 5 עתירות לבג"×¥ נגד ההחלטה על מיקום האסדה, ולא זו בלבד, אלא שכולן נדחו…

ארלוזורוב מתבלבלת ומבלבלת. האמת היא, שבג"×¥ מעולם לא נדרש לשאלת מיקום אסדת לוויתן, לא בעתירה אחת ובוודאי שלא בחמש עתירות, ולכן גם לא יתכן שחמש העתירות שלא הוגשו, נדחו כולן. מה שכן נדון בבג"×¥- ונדחה- הוא העתירה של "אדם טבע ודין" בהקשר לרגולציה במים הכלכליים. אט"ד ניסו לטעון בעתירה הזו, שלא ניתן לפתח את מאגרי כריש-תנין במתווה שאושר- אסדה צפה על פי הבאר, בטיעון שהרגולציה הישראלית לא חלה במים הכלכליים. בג"×¥ דחה את העתירה הזו באופן שאינו משתמע לשתי פנים ופסק, שהרגולציה הקיימת כיום במים הכלכליים מתוקף חוק הנפט ושטרות האחזקה של הממונה על הנפט, מספקת לעילא ולעילא. כך שמט את הקרקע מתחת לטיעון שעליו למעשה מבססים "אדם טבע ודין" את תמיכתם בקירוב אסדת לוויתן…

אני תמהה, מהיכן שואבת ארלוזורוב את המידע שלה, או שמא היא פשוט חובבת את ז'אנר הפנטסיה.

בהתייחס לאלמנט הזמן והכסף שארלוזורוב מתייחסת אליו בהמשך אכתוב בקצרה, שאנו שומעים כבר מזה למעלה משנה וחצי, שהאסדה נמצאת בשלבי בנייתה האחרונים ושהגעתה ארצה צפויה בקרוב. "נובל אנרג'י" לא מצטיינים בחיזוי מועד אספקתה של האסדה, או שגם הם לא מייחסים חשיבות רבה לאמת.

אבל האמת היא, שגם לו האסדה הייתה מגיעה ארצה באפריל אשתקד, כפי שהצהירה נובל עד ינואר 2017, עדיין לא היה מאוחר מדי להזיז אותה. כאשר מדובר בחיי אדם, הכסף שהושקע בפרויקט לא צריך להיות שיקול מכריע. ראו לדוגמא את ממשלת קנדה, שרק לאחרונה החליטה לעצור בניית צנרת קונדנסט ארוכה בשטחיה, וזאת עקב אסון השפך של מכלית הסאנצ'י בים סין, אסון שבו הודגם הקושי הרב שבטיפול בשפך קונדנסט. ראו לדוגמא גם את החלטת ממשלת איטליה, שאסרה לאחרונה פיתוח של מאגרי גז ונפט בקרבת החוף עקב הסיכון הרב הנשקף מהם לאוכלוסיה ולסביבה, גם במחיר מתן פיצויים לחברות שכבר החלו את עבודותיהן במאגרים.

וראו גם לדוגמא אחרת את פרוייקט מטוס הלביא הישראלי, אשר משיקולים פוליטיים נגנז הרבה אחרי נקודת האל-חזור הכלכלית. אם מדינת ישראל מסוגלת לשנות החלטות קשות משיקולים פוליטיים, בוודאי שעליה להיות מסוגלת לשנות החלטות רעות משיקולים בריאותיים ומשיקולי בטחון המדינה.

ארלוזורוב מזכירה את החוזה עם ירדן – ובכן, הירדנים חתמו לאחרונה חוזה אספקת ×’×– עם מצרים, וספק רב מאוד אם הם יקנו כמות משמעותית מלווייתן. האם מדינת ישראל צריכה להיות המאפרה של ירדן ומצרים?

התחרות היא קשה, אבל יתכן שהשקר הגדול ביותר של ארלוזורוב הוא בטיעון תחנות הכח הפחמיות. אלו מתוכננות להיסגר רק ביוני 2022 וממש לא מיד אחרי שלווייתן יחובר כפי שכותבת ארלוזורוב, אשר ממשיכה ומשתלחת בציבור הנאבק על חיי ילדיו, ומאשימה אותו, לא פחות מכך, במותם של מאות אנשים כתוצאה מהעיכוב בהבאת הגז מלוויתן. ובכן, מעבר לכך שאין ללווייתן כמעט חוזים בישראל ושהגז ממנו מתוכנן להגיע לירדן ומצרים, כאשר אצלנו יישארו הזיהום, התחלואה והמוות, ההחלטה לסגור את הפחמיות רק לאחר הכנסת צינור אספקה שלישי היא החלטה מלאכותית ולא כורח המציאות. בהקשר היתירות, כדאי לזכור כי הליך השיקום של הפקת הגז במקרה של פגיעה באסדת רגליים קרובת חוף ימשך שנים, בעוד שהליך השיקום של אסדה צפה ימשך חודשים בלבד. האין לזה משקל מבחינת היתירות למשק האנרגיה בישראל?

האמת היא, שניתן היה לסגור את הפחמיות כבר אתמול, לו חיי התושבים היו בראש סולם העדיפויות הלאומי. הפחמיות לא נסגרות עקב סכסוך עם וועד עובדי חברת-החשמל ובכל מקרה כאמור, מועד סגירתן מיועד רק ליוני 2022, עד אז כבר ניתן לפתח את לוויתן באמצעות אסדה צפה מעל המאגר גם אם ההחלטה תילקח מחר.

טענה שקרית נוספת – כל גורמי המקצוע היו חוזרים על אותה המלצה לקירוב האסדה גם לו ניתנה להם היום הזדמנות שנייה… האמת היא שגורמי מקצוע רבים שהוזמנו להעיד בפני החוקר דווקא המליצו על אסדה רחוקה, אבל המדינה החליטה להתעלם ולא לבחון כלל את החלופה הטובה ביותר, בטענה שהדבר לא בסמכותה של ועדת התכנון.

מתמודד חזק נוסף בתחרות השקר הגס ביותר במאמר של ארלוזורוב הוא שקר הכמויות הקטנות. ארלוזורוב טוענת שעל גבי האסדה הקרובה יאוחסנו כמויות זניחות בלבד של חומרים מסוכנים, ומבטלת בכך את הסכנה החמורה ביותר מאסדה קרובת חוף- סכנת שפך לים.

אין סיכון כזה! כותבת ארלוזורוב, ובאבחת מקלדת מוחקת דעות של מומחים אמיתיים בתחום וביניהם פרופ' ריצ'רד שטיינר, דו"ח מבקר המדינה וכן דברי בכירים במשרד להגנת הסביבה אשר מודים בפה מלא כי המדינה אינה ערוכה לטיפול בתקלת שפך אשר תחריב בתוך יום אחד את חופי הארץ, תשבית את פעילות מתקני ההתפלה, תגרום לצורך בפינוי מסיבי של תושבים בשל זיהום אוויר מהתנדפות קונדנסט, כולל בסיס השייטת בעתלית- פינוי שאף גוף רשמי לא נערך אליו.

אין סיכון כזה של תקלת שפך, כותבת ארלוזורוב, כאשר היא מתעקשת לספור רק כמות לא רלוונטית של קונדנסט על האסדה ומתעלמת מהכמות של מעל 315,000 חביות של גז גולמי והחומר נגד קפיאה הרעיל, ומהצנרת של הקונדנסט שתגיע עד בז"ן מעל לאיזורי מגן של קידוחי מי שתייה. היא גם מתעלמת מהעובדה שלא תמיד ניתן לסגור את המגופים ואז מדובר בשפך שיכול להתמשך חודשים רבים, עיינו ערך השפך מקידוח לוויתן 2, שנמשך 16 חודשים תמימים, והתקלה במפרץ מקסיקו, שנמשכה חודשים ארוכים עד שהצליחו להשתלט עליה. האם ארלוזורוב סבורה, ששכחו להתקין שם מגופים?

אין סיכון כזה של שפך, כותבת ארלוזורוב משום שהנייר סופג הכול, ומתעלמת מכמות של 100,000 חביות קונדנסט שמתוכננות להיאגר באסדת אחסון FSO בצמוד לאסדה קרובת החוף, וממאות ואלפי אניות מיכלית שיגיעו אליה, יטענו את מטענן הרעיל ויפליגו אל בתי הזיקוק במדינות היעד, תהליך שהיה צריך להתרחש באסדה הצפה במרחק של 120 ק"מ מהחוף אבל יתבצע במרחק של 10 ק"מ מאחד החופים היפים ביותר שעוד נותרו במדינה, ביתם של מינים רבים של בעלי חיים ימיים ויבשתיים, שמורת טבע שהיא אזור הטלה של צבי ים המצויים בסכנת הכחדה.

אין סיכון כזה של שפך, כותבת ארלוזורוב ומתעלמת מהמודלים של חברת "נובל אנרג'י", ומדבריהם של מי שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה מר שאול מרידור, ושל יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי, אשר פרוטוקולים מתומללים של דבריהם מוכיחים שהם מודעים לחלוטין לסיכון ולחוסר האחריות שבהצבת מתקן שכזה בקרבת החוף.

אין סיכון כזה! ארלוזורוב כותבת, ומתעלמת מהפרעת דור, תופעה גיאולוגית שפוסלת את מיקום האסדה הקרובה משיקולים של רגישות לתזוזות קרקע ורעידות אדמה דווקא במיקום שנבחר, כפי שכתב פרופ' צבי בן אברהם חתן פרס ישראל בתצהיר רשמי ל"שומרי הבית".

אין סיכון כזה!! טומנת ארלוזורוב את ראשה בחול הנעים ומדקלמת את המנטרות המרגיעות של שותפויות הגז, שהאינטרס היחיד שלהן הוא להזרים את הגז והקונדנסט והכסף כמה שיותר מהר.

קל יותר להגן על אסדה קרובה לחוף, מבטיחה לנו ארלוזורוב, המומחית לביטחון ישראל, בלי למצמץ. גם אילו זה היה נכון- והאמת היא שזה ממש לא, הרי שאין ויכוח שגם הרבה יותר קל לפגוע באסדה בקרבת החוף, וגם שהנזק מפגיעה כזו הוא מתגמל הרבה יותר מבחינת המחבל- מה שיגדיל משמעותית את המוטיבציה לפגיעה בה, ולכן את סיכויי הפגיעה. האם ארלוזורוב סבורה שצה"ל יכול לספק הגנה הרמטית בקרבת החוף? או שהיא מבחינתה, מוכנה לקחת את הסיכון של פגיעה באסדה הקרובה? ומה לגבי מאגרי כריש-תנין? האם צה"ל לוקח כאן סיכון מיותר, ודווקא עם המאגרים שאמורים לשרת את משק האנרגיה של ישראל? האם כולם נפלו על הראש? מדוע ארלוזורוב איננה מייעצת למשרדי הממשלה לקרב אל החוף גם מאגרים אלו? מדוע מקבלי ההחלטות משבחים את הפתרון של פיתוח כריש-ותנין באמצעות אסדה צפה מעל המאגר, ואומרים שזהו הפתרון המוצלח ביותר מבחינה סביבתית, בריאותית, ביטחונית וכלכלית?

אולי כדאי להזכיר לארלוזורוב, את דבריו של בוגי יעלון, מי שהיה שר הביטחון בתקופה הרלוונטית, שטוען שאין כל שיקול בטחוני התומך בקירוב האסדה?

אולי כדאי להזכיר לה, שאסדה צפה ניתן להרחיק מהאזור בעת מתיחות ביטחונית, בעוד אסדת רגליים היא ברווז במטווח?

אולי כדאי גם להזכיר לה, שחיל הים שלנו רכש ספינות סער חדישות במיוחד למטרת ההגנה על המאגרים במים עמוקים, וכי בכירי החיל אומרים שצה"ל ערוך להגן על האינטרסים הישראלים בכל מקום במים הכלכליים. ארלוזורוב כל כך מעריכה את הכסף הרב שהשקיעה חברת "נובל אנרג'י" בפתרון החלם שלה עבור המאגר, אבל נראה שהיא פחות מעריכה את הכסף הרב שהשקיעה מדינת ישראל ברכישת אותן הספינות, שלא לדבר על הכסף הרב שתשקיע המדינה בטיפול בתחלואה ובתמותה כתוצאה מהאסדה הקרובה, ובטיפול בתקלות השפך, שאין כל ספק שתתרחשנה.

קיימים טיעונים רבים נוספים שארלוזורוב התעלמה מהם בשיטתיות במאמר שלה, והתומכים באופן חד משמעי בהקמת אסדה מרוחקת ככל האפשר מהאוכלוסייה ומהחוף.

הטיעונים מתבססים על אותו ההיגיון הצרוף הגורס, שרצוי להרחיק מריכוזי אוכלוסיה ככל הניתן, כל מתקן מסוכן, מאסדת טיפול שהיא מתקן פטרוכימי ועד לכור אטומי. אילו משרד הבריאות לא היה מועל בתפקידו והיה דורש עריכת תסקיר השפעה על בריאות הציבור, היה מגלה שלא ניתן להקים מתקנים כפי שמאשרת תמ"א 37ח' במרחק שבו הם מוקמו מריכוזי אוכלוסיה.

אין סיכון ×›×–×”… לפני 45 שנה חווה עם ישראל את נחת זרועה של הקונספציה ש"×™×”×™×” בסדר". האמונה העיוורת בסבירות הנמוכה, גרמה למחדל שעלה בחייהם של אלפים. אסדות ×”×’×–, אם תוקמנה בקרבת החוף, יהיו מחדל יום הכיפורים של שנת 2018. שותפויות ×”×’×– מפזרות הבטחות בלי כיסוי, פקידי הממשלה מדקלמים את אותם המסרים ש"×™×”×™×” בסדר", ומירב ארלוזורוב כותבת בעיתון, שאין סיכון לשפך. תושבי ישראל כבר לא קונים את השקרים: אסדת ×’×– מזהמת בחומרים מסרטנים כמו 20 בתי זיקוק. אסדות ×’×– בקרבת החוף יהוו מתנה נהדרת לנסראללה. כמה אלפי תושבים ישלמו בחייהם בגלל הקונספציה של 2018?

ההתעלמות של ארלוזורוב מהעובדות, כאשר מדובר בתעשיות המזהמות בישראל הפכה כבר לשיטה. האמת נמצאת לצידו של הציבור הנאבק, והאמת תנצח.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , ,

8 Responses to “הסנגוריה חסרת ההיגיון של מירב ארלוזורוב בעד מיקום אסדת לוויתן קרוב לחוף”

  1. ×§. טוכולסקי הגיב:

    לחפש היגיון בדברים של מרב ארלוזורוב. מאין סיבה להתאמץ, אין היגיון.

  2. אריק גלבוע הגיב:

    גברת ארלוזורוב
    כל טיעון אמיתי,חצי אמיתי,כזה שמקורו בטעות,בטיפשות או זדון,לא עומד ולא יעמוד בעתיד כאשר דנים בחיי אדם.
    חיזרי ולמדי את הנושא.
    מודה ועוזב ירוחם

  3. דרור הגיב:

    ארלוזורוב מראה שוב פעם עד כמה היא משמשת נציגה של הטייקונים ושהאמת לא מעניינת אותה.
    חבל שאין לנו הקלטה של השיחה ההזויה שלה עם הכותבת שבה היינו שומעים איך התנהלה השיחה.
    אולי שפשוט תעבור בדלת המסתובבת כמו שכבר עשו עיתונאים אחרים וזהו

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מדאיג מאוד!! כל הכבוד על הבאת המידע – נא נשקוט עד שיורחקו האסדות ובריאות ילדינו תובטח!!

  5. עודד הגיב:

    תודה רבה על התגובה המנומקת כלפי הכתבה של ארלוזרוב חסרת האחריות שמתנהגת כמו כתבת מטעם.

  6. גלי הגיב:

    יפה שנשארו עוד כמה אתרים שמגלים עצמאות ויושר עיתונאי. כל הכבוד ל"עבודה שחורה", וכל הכבוד לכל אלו שלא מוכנים להרכין ראשם בפני הבריונים.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מירב ארלוזורוב מרשה לעצמה להתפרש בכתיבתה על פני תחומים רבים. ובכולם נראה כי היא לא משקפת תמיד את העובדות לאשורן, אלא מטה אותן לטובת עמדותיה הבסיסיות הניאו-ליברליות.

  8. עידן שקד הגיב:

    מודע לכך שיש נתונים לכאן ולכאן בשיקולי הטיפול בנושא האסדה. נושא אחד לא ברור לי והוא כיצד יהיה ניתן לאכוף את סמכויות הרגולטור על מפעל כימי שגם כשהוא מרוחק מהחוף קיימת ממנו סכנה לזיהום בחופי הארץ אבל הוא נמצא עצמו מחוץ לסמכויות האכיפה של רשויות הסביבה בישראל.
    חוסר היכולת החוקית לפקח על פליטת מזהמים במאגר תמר מהווה דוגמא מצויינת לכך .
    לעמדתי, המאבק הינו על רמת האכיפה ולא בהכרח על מיקום האסדה.

Leave a Reply