החלפת שלטון הימין – הצגת סדר-יום הרואה את קשיי הציבור

לקראת הבחירות הקרבות, מועמד שיציג סדר-יום המתמודד עם מצוקות הציבור כמו יוקר-המחיה, ביטחון תעסוקתי, חינוך ובריאות, יוכל למשוך קולות מהימין ולשנות את מערך הגושים. מועמדים המשרתים את הסדר הקיים לא יובילו להחלפת שלטון הימין

מאת: ק. טוכולסקי

האלטרנטיבה לימין היא שמאל

כבר כמה שבועות שהתקשורת מנסה למכור לנו בעונת המלפפונים של פגרת הכנסת אופציות שונות ומשונות ואפשרויות רבות מספור להחלפת שלטון הימין בישראל. מה לא שמענו, יש מי שמוכרים לנו את שובו של הברק, יש מי שמספרים לנו שהישועה היא הרמטכ"ל הקודם גנץ. טובי הספקולנטים מלמדים אותנו שבסתר הסתרים נרקמת קנוניה לפיה מפלגות ימין-מרכז-ימין, כמו זו של יעלון וזו של לוי אבקסיס ביחד עם ליברמן וכחלון יחברו לא לממשלת הימין הבאה, אלא לממשלת מרכז ימין מרכז בראשות יהיר לפיד. מה לא שמענו, כמה השלטון מושחת ורע וכמה הגיע הזמן שלמרכז המפה הפוליטית יוצנח הכוכב/גנרל הבא שיתמודד מול ביבי (ויכשל).

מה שלא שמענו, וגם זה כרגיל בארץ ספין, זה על המהות של האלטרנטיבה. כי תכלס לא משנה אם מדובר ברמטכ"ל מעוטר, שכבר הספיק להרוס את השמאל כמו ברק, או רמטכ"ל פחות מעוטר, שלא אומר שום דבר משמעותי מאז שהוא פרש כמו גנץ. וגם לא משנה אם מדובר בחברה ב"ישראל ביתנו", או רמטכ"ל ושר ביטחון נוסף לשעבר, שהצליח לחמוק מאחריותו להכנת צהל למלחמת לבנון השנייה. או כל פוליטיקאי אחר שיש למרכז-ימין-מרכז שלנו להציע: לפיד ליברמן או כחלון.

ההבדל היחיד בין כל הנמנים על החבורה הזו היא שאלו מהם שיעמדו בראש מפלגות שיעברו את ה-15 מנדטים כמו ככל הנראה לפיד וגבאי, לא מסוגלים לנצח את ביבי בהזזת מנדטים בין גושים. ואילו האחרים: יעלון, או כחלון, ליברמן, או לוי אבקסיס, ייקחו כל קול שיקבלו לממשלת הימין-חרדים הבאה, כמו שהם עשו בכל מערכת בחירות עד עכשיו.

כל האלטרנטיבות והקואליציות האלטרנטיביות שמשווקים לנו עיתונאים משרתי-הון בכלי- התקשורת של ההון (ערוץ 10, ערוץ 2 על פלגיו, ערוץ 1 הממורטט, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ישראל היום ווסטי) הם כרגיל פוליטיקאים שלא מאיימים על הסדר הקיים, פוליטיקאים שיוכלו לשבת בקואליציות הימין הבאות אחרי שהם קיבלו קולות צפים וזועמים על המצב רק בשביל לשמר את המצב. לא משנה אם הפרשן הוא רביב דרוקר ,אטילה שומפלבי, איילה חסון, יוסי ורטר, או גיא רולניק, ההמלצות שלהם והתרחישים המדומיינים שהם מתארים רק יבטיחו את המשך קיומו של הסדר הקיים. כי לא משנה אם מדובר בביבי או לבני, גבאי או כחלון, יעלון או לפיד, ליברמן או לוי-אבקסיס, גנץ או ברק, כולם משרתים את אותו סדר קיים, כולם נעים בביצה העבשה והמייאשת שבין ניאו-ליברליזם לניאו-שמרנות. ואף אחד מהם לא יביא בוחרים חדשים שיטו את כף המנדטים באופן שגוש הימין, שיש לו היום 67 מנדטים, יאבד לפחות 8.

הבוחרים רוצים אלטרנטיבה מהותית. אחרי 41 שנים של בחירה בכוכבים מהצבא, התקשורת, והפוליטיקה, מיגאל ידין ועד משה כחלון דרך רפאל איתן, אביגדור קהלני, טומי לפיד, רוני מילוא, יצחק מרדכי, אמנון ליפקין שחק, ויהיר לפיד, הבוחרים מאסו במפלגות אינסטנט. כן. תמיד ימצאו ה-6 עד 15 מנדטים של בוחרי מרכז-שמאל לא מרוצים שיצביעו שוב למפלגת-מרכז שתיקח את קולות הזעם שלהם ותתרגם אותם למושבים בממשלת הימין הבאה, אבל האלקטורט הזה לא מספיק כדי לתפוס את השלטון.

כדי לתפוס את השלטון, צריך לדבר על בעיות הרלבנטיות לרוב הציבור בישראל והן בעיות של יוקר המחייה, ביטחון תעסוקתי, חינוך ובריאות.

ציבור הבוחרים, שלמרות כל הקשיים והבעיות נשאר בימין,  לא מעניין אותו כבודו של בית המשפט העליון וגם לא מעניינת אותו במיוחד העובדה שאין הסדר שלום ביננו ובין שכנינו, לא מדאיג אותו טוהר המידות של ראש הממשלה, או הזכות של הקהילה הגאה לשוויון בהורות והזכות של המיעוט הערבי לשוויון באזרחות. כל אלו סוגיות חשובות אבל איתם בישראל לא מנצחים בחירות. אם לסכם בקצרה, הזכויות הליברליות הן לא דגל מנצח במדינה, שבה לראשונה מזה עשורים, שכבות שלמות באוכלוסייה לא יכלו להרשות לעצמן פירות קיץ בגלל יוקר מחירי התוצרת החקלאית.

יותר ויותר אנשים צריכים לבחור בין טיפול רפואי לדברים אחרים, למרות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. ביטחון תעסוקתי הוא חלום רחוק ומשפחות רבות קורסות תחת נטל החובות של משקי הבית וההוצאות על דברים, שהמדינה הייתה צריכה לטפל בהן לבדה כמו חינוך וסיעוד.

אף לא אחד מכל המועמדים להחליף את ביבי מטעם כלי-התקשורת של ההון לא שם את הדברים האלה בראש סולם העדיפויות, לא מסוגל, לא רוצה או לא יכול להבין שאולי ככה יעברו מנדטים מהימין שמאלה ולא למרכז, ולכן הם לא יכולים לנצח.

אם אנחנו רוצים מהפך ולא למצוא את עצמנו אי שם בין ינואר לנובמבר 2019 מחכים לממשלת הזדון השחיתות והחידלון הבאה של הימין, כדאי לנו למצוא את המועמד שאלו דגליו. רק השמאל הוא אלטרנטיבה לימין, לא המרכז ולא הימין-מרכז. רק מי שידבר על בעיות של המעמד יוכל לשכנע את המעמד בבחירות. רק כך בלי עיתונאים אוהדים מטעם בעלי-הון ובלי תקוות על תמיכה ממפלגות מרכז קיצוני או ימין מרכז, אפשר יהיה לבצע פה בקלפי מהפך. הבוחר רוצה אלטרנטיבה מהותית, אחרת הוא לא ינטוש את הרע שהוא כבר מכיר.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , ,

2 Responses to “החלפת שלטון הימין – הצגת סדר-יום הרואה את קשיי הציבור”

  1. לקסי הגיב:

    נתניהו – שכשל בביטחון (מצבנו האיסטרטגי כיום לעומת העבר) – הופך את כשלונו ליתרון בהונאה שרק הוא יודע לטפל בעניין.
    כל עוד אין טרור ברחובות והניזוקים הם תושבי הדרום (ש"מגיע להם", כי תמכו בהתנתקות) ההפחדה מועילה לו.
    מאידך בעניינים שנוגעים לתושבים יום יום, כמו שכתוב במאמר, לא רצוי לו שנתעסק.
    לכן הוא דואג להפצת (חוסר) הביטחון וההפחדה כך שיהיו העניין העיקרי שעליו מדברים.
    התקשורת משתפת פעולה עם הקו הזה ונסיונות (של אבי גבאי ואחרים) להעלות את הנושאים החברתיים כלכליים אל השיח אינם נושאים פרי.
    דרושה חזרה רועמת על מחאת 2011.

  2. צרצר הגיב:

    אני זוכר מאמרי הלל וקילוסין באתר זה על "מהפכות הפועלים" בדרום אמריקה ומדינות דרום אירופה שעומדות ל"סחוף" את המערב.
    והיום אני קורא שבברזיל עומד לנצח מועמד הימין האולטרא קפיטליסט אחרי שמשיח הסוציאליזם לולה התגלה כגנב מושחת.
    איפה ונצואלה היום ומה נשאר ממדינה משגשגת זו (לפני צ'אווס) כולנו יודעים.
    בדרום, מזרח, ומערב אירופה הימין או לכל הפחות קואלציית מרכז כלשהיא שולטים.
    ואתם בשלכם. "העם" לא מבין מה טוב לו.

Leave a Reply