מספרים הולכים וגדלים של עובדים מקפחים חייהם בתאונות עבודה. מן הראוי לאכוף את חוקי הבטיחות ולפעול כדי שחברות כמו "אלקטרה בנייה" ייתנו את הדין על ההרג בפיגומיה
מאת: איתן קלינסקי
הרג על פיגומי הבניין
בפגרת הכנסת התכנסה וועדת העבודה והרווחה בראשות חבר הכנסת אלי אללוף לדיון דחוף בנושא הקטל על פיגומי הבניין. למרבה הצער, מכל חברי הכנסת הופיעו לדיון הדחוף בפגרה רק שני חברי כנסת מהרשימה המשותפת. זו תעודת עניות לכנסת, שחלק הארי של חברי וועדה חשובה החליט, שעשרות הרוגים ופצועים רבים עם נכויות גבוהות אינו נושא, המחייב עלייה לירושלים ולמלא את תפקידם כחברי וועדה בכנסת, הנקראת לדיון דחוף על ידי יושב ראש הוועדה..
מדינת ישראל מבורכת בחוקי עבודה ובשלל חוקי בטיחות, אך למרות חוקי הבטיחות אנחנו מתעלמים מעובדה כואבת, שמספר ההרוגים והפצועים גדל השנה.
רוב ההרוגים על פיגומי הבניין הם עובדים זרים, ששילמו אלפי דולרים למימוש "זכותם" למצוא את מותם בסביבת עבודה לא בטיחותית. בין ההרוגים והפצועים ניתן למצוא גם ישראלים ופלשתינים. במיוחד קשה מצבם של הפלשתינים, שרבים מהם אינם זוכים לפיצויי נכות מביטוח לאומי במקרה של פציעה, ומשפחותיהם אינן מוכרות במקרי מותו של אבי המשפחה בתאונת עבודה עקב אי רישום בביטוח לאומי.
מסתבר, שאפילו כרוניקה עיתונאית, המדדה בשולי השוליים בדפים האחוריים בעיתונים היומיים אינה מגלה עניין רב בידיעה על מספרים הולכים וגדלים של עובדים המקפחים חייהם בתאונות עבודה, מדי פעם מונפק לנו מספר שורות של מידע זעיר על תאונת עבודה.
עשרות הרוגים בתאונות עבודה בתשעה החודשים של השנה לא הניע את התקשורת שלנו ליטול את המידע ממקומו בשוליים ולהזיזו אל קדמת הבמה לדיון ושיח ציבורי יותר נוקב תוך דרישה למיצוי הדין עם חברות כמו "אלקטרה בנייה", שבאתריה נהרגו תשעה פועלים. המוספים הכלכליים של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" התרכזו בעיקר בנטל של מיליוני השקלים שנפל על הביטוח הלאומי, שחייב לפצות את בעלי הנכויות ואת משפחות הפועלים שמצאו מותם על פיגומי הבניין. דיון משמים על המחיר שנדרש מההון, ולא דיון על המחיר הנדרש מההון האנושי המדמם, המשלם מחיר יקר אפיין את הדיון במוספים הכלכליים.
אני חש, שקיימת זילות בחיי אדם לנוכח העובדה, שהון אנושי המגיר זעה על פיגומי הבניין, מספר לא נתפס מתוכו לא חזר לביתו, כי מצא מותו בתאונות עבודה. קשה להשלים, שהון אנושי המשכים קום לעבוד לשם קיומו יהיו מתוכו רבים שלא יחזרו לביתם.
מצער, שבלשכות שר הכלכלה ושר העבודה מודעים למספר הבלתי נתפס של הרוגי תאונות עבודה, ומגלים התייחסות אנמית. לא מובנת אילמות הסתדרות העובדים. דממה כמעט מוחלטת של הסתדרות העובדים אינה מחמיאה להנהגת ההסתדרות. נכון, שהעובדים הזרים והעובדים הפלשתינאים, שהם חלק הארי של הקורבנות, אינם מאוגדים באיגוד מקצועי, אך קשה לקבל שהסתדרות העובדים לא דאגה שהנושא הכאוב לא ירד מסדר היום הציבורי, וחברות כמו "אלקטרה בנייה" ייתנו את הדין על ההרג בפיגומיה.
Tags: אכיפה, אלקטרה בנייה, ועדת העבודה והרווחה, ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, חוקי עבודה, תאונות עבודה בבניין, תאונות עבודה בענף הבנייה
כדאי שנחדל משימוש הלשון הנקלה הזה "מצאו את מותם".
פועלי הבנין לא "מצאו את מותם", איתן קלינסקי, הם נהרגו.
וגם יצחק רבין לא "מצא את מותו", מירי רגב, הוא נרצח.
מות אינו "מציאה"!
ללקסי , תודה על הערתך. אתה צודק.
אנחנו לא מכירים עוד הרבה צורות של התעללות באנשים שמוציאה להם את הנשמה במובן הממשי והמדויק של המילה.
הבעיה היא שהשמאל עובד כאן בצורה של שתדלנות.
והשיטה הזאת לא עובדת.
הנה הצליחה קבוצה קטנה להקים שדולה נחושה נגד הרצח הזה על הפיגומים.
ומה התוצאה?
ולמה שחברי הכנסת יגיעו?
יום יום מגיעות לשולחנם פניות שעניינם דיני נפשות – אז מה?
הם יכולים להציל את כולם, כשהחוקים עצמם הם חלקיים, לידיעתך איתן, לעיתים קרובות מלאי סתירות?
וממתי בישראל החוק מחייב?
הייתי יכולה לספר לכם כאן על עניינה של מטפלת זרה, שבגלל ה"חוק המתקדם" היא עלולה למצוא עצמה יולדת על המדרכה.
אבל לא אלאה אתכם בסיפורים "חוויתיים", שאין דרך להסביר את מורכבותם, אלא אם מישהו מעונין לקרוא את ההסברים.
ומי מעוניין?
זה ארוך ולא נכנס בהודעת ווטסאפ
חברי כנסת שהם חברים בוועדות חייבים להופיע ולהשתתף בוועדה בה הם חברים, בדיוק כמו שאתה המגיב האנונימי חייב להופיע למקום העבודה שלך.