חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק הלאום – משגה

נושאים דמוקרטיה במדרון, דעות ב 18.08.18 23:59

המסתייגים מחוק הלאום אינם מתכחשים לצדקת הציונות. הם שמים קו בין תקופת "המדינה שבדרך" לבין תקופת המדינה הריבונית. על מדינה להתייחס באופן שוויוני לכל אזרחיה, כפי שנקבע במגילת העצמאות

מאת: גבי אנדי

היי, חבר'ה, עת להתפכח: הקמנו מדינה

השיח סביב "חוק הלאום" האומלל  העמיד באור הזרקורים טיעון שהציבור היהודי בישראל היה חייב להתמודד אתו כבר מזמן– ולהלן הטיעון בתמציתו:

" כך נהגו אבותינו. הם קנו קרקעות  מ"אפנדים" ואילצו את האריסים העניים לעזוב…הם  הקימו יישובים יהודיים וסירבו לקבל לתוכם ערבים…הם דבקו במדיניות של "עבודה עברית" , שנישלה ערבים ממקומות עבודתם והדירה אותם מלקוחות יהודיים…הם ארגנו איגודים מקצועיים על טהרת היהודים… עסקנים שהפעילו שיטות מפוקפקות כדי להשתלט על אדמותיהם של ערבים ולהפוך אותם לגושי התיישבות יהודיים כובדו בתואר "גואלי קרקעות"…לסיכום, אבותינו  דאגו ליהודים ואך ורק ליהודים… זה בד.נ.א. של הציונות."

והסיפא לא מאחרת לבוא.

"אם כן, מי שמסתייג ממהלכים דומים היום מתכחש לצדקתה של הציונות ומציג אותה כתנועה גזענית מעצם מהותה. אותם אנשים, במודע או שלא במודע, מערערים את זכות קיומה של המדינה כאחרוני ה"פוסט- ציונים", כי כל מה שאסור לנו לעשות היום היה אסור מבחינה מוסרית גם לפני מאה שנה יותר."

נשמע הגיוני, לא?

אז זהו, שלא, לא במאות סימני קריאה!!!– כי לפני שבעים שנה הקמנו פה מדינה, מעשה ששינה את כללי המשחק מיסודם.

אחת מהקובלנות המוטחות בצדק כלפי הציבור החרדי היא שרבים מהם מתעקשים לתפקד כחברי קהילה בלבד , תוך סירוב לשאת באחריות או אפילו לגבש את התודעה הקולקטיבית  המצופה מכלל האזרחים במדינה ריבונית. אבל זו בדיוק המנטליות של אלה המנסים להצדיק ואף למסד במדינה  אפליה על בסיס לאומי. קהילה רשאית להיאבק כדי לקדם  את האינטרסים של חבריה בלבד. למדינה אין פריווילגיה כזאת. ניתן להבין את החשיבות של המאבק על "כיבוש העבודה" בתקופת "המדינה בדרך" ובו בזמן להתנגד בתוקף לכל ניסיון  לקדם מדיניות כזו היום. ניתן להזדהות עם המערכה להקמת יישובי עמק חפר אך להסתייג  מאג'נדה להקמת ישובים ליהודים בלבד בימים אלה. מדינה דמוקרטית לא רק אחראית לרווחת כלל אזרחיה. היא גם חייבת להתייחס אליהם באופן שוויוני, וודאי ווודאי על פי החוק.

חברי "מועצת המדינה הזמנית" שחתמו על מגילת העצמאות הבינו זאת היטב. היו הסתייגויות  בענייני דת וגבולות אבל אף אחד ממפלגה כלשהי לא ערער על הנוסח של סעיף 13, המשלב בתבונה "מטרות ציוניות" בתוספת המכריזה שהמדינה" תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"…אף אחד לא חשב שבכך הוא קורא תגר על מהלכים שנעשו על ידי מוסדות הישוב בתקופת המנדט. ניתן להיות ביקורתי מאד או לחבק בחום מעשים שנעשו בעבר. ואולם, ברגע שמקימים מדינה ומכריזים על כך קבל עם ועדה, חוצים קו פרשת מים המחייב שידוד מערכות—ולכן איש מהחותמים לא העלה בדעתו להעניק לישראל  צביון המנוגד  לערכי הדמוקרטיה.

"חוק הלאום" מתברר כבר עכשיו כמשגה איום, אבל הנימוקים שהועלו למענו—ביחוד בנוסחאותיו  הקודמות—היו עלולים להסב נזק עוד יותר גדול:

** " שופטי בג"ץ הפכו את המדינה ל"דמוקרטית מדי" בשנים האחרונות וחייבים לאזן את העיקרון הדמוקרטי בדאגה לאינטרסים יהודיים".

**  " מי שמתנגד להצעת החוק  מעיד על עצמו כאנטי-ציוני."

**  " השמאל אינו רשאי לגנות מהלכים הדומים לאלה שבוצעו על ידו  בעבר."

וכדומה… אז שימו לב:

רבים במדינה הזאת לא מוכנים לאמץ השקפה גזענית כדי להצדיק מעשים שבוצעו בתקופת "המדינה בדרך" או להפוך לחרדים כדי לבסס את זכותנו על ארץ ישראל. וגם אין צורך בכך. אחרי שבעים שנות עצמאות מדינית הגיעה העת לתבוע  לאזרחי ישראל הציוניים  גם עצמאות ערכית ומחשבתית כדי שתעוצב כאן חברה דמוקרטית אמיתית הניזונה לא מלאומנות, אורתודוקסיה ופרנויה יהודית אלא מהערכים האנושיים היפים של מורשתנו.

אנחנו בני חורין ,קשורים לעברנו ולמקורותינו אך לא משועבדים להם. הבה נסתייע, בין השאר, בצדדים ההומניסטיים, הפלורליסטיים והיצירתיים של מסורתנו כדי לטפח מדינה המתפקדת כבית יהודי לאומי ובו בזמן מכילה, מחבקת ומעצימה את כל אזרחיה.

כל הכבוד לדרוזים , המובילים לאחרונה את המאבק על החזון הראוי למדינה. "חוק יסוד" העלול לספק פלטפורמה חוקתית להעדפת יהודים הוא דבר פסול. הקריקטורה המשווה את "חבורת הסלפי" של אורן חזן לגיבורי חוות החיות קלעה בול למציאות  שהחוק האווילי הזה נועד לבסס.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. נטע :

    מזכיר קצת את סיפור כבשת הרש, לא?

    בשביל מה יש להם מדינה למצביעים בעד החוק?
    כדי שיוכלו לגנוב בשם המלך….ולא בחשכת הלילה כמו פעם.

    בין כה וכה – נראה שלמאבק נגד החוק נגמר את הדלק,
    זו הבעיה.

  2. רפי לאופרט :

    דגים במים עכורים

    השיטה הגבלסית, שלפיה אם חוזרים מספיק פעמים על טענה שקרית או שגויה, היא הופכת לאמת או לנכונה בתודעת השומעים – כבר איננה עובדת, במיוחד בעניין חוק הלאום.
    מגילת העצמאות היא קו-התפר בין עידן הטרום-עצמאות לעידן העצמאות – ההכרזה והשבעת המוסדיות הלאומיים.
    ככזו היא הצהרת כוונות ולא מסמך משפטי, שרק המוסד המחוקק (כנסת) מוסמכים לאשרו.
    במגילת העצמאות קיימות אבחנה והפרדה ברורה בין הזכות הקולקטיבית על ארץ ישראל, מדינת לאום וריבונות, לבין זכויות האזרח הפרטיות. שני החלקים הם מקשה אחת של אותה מגילה, והניסיונות להפריד ביניהם ולהשתמש רק בחלק "הנוח" שלהם הוא גניבת דעת שלא לומר "שקר בראש חוצות".
    זכויות האזרח הן זכויותיהם האישיות של כל אזרחי המדינה הן שוות לכולם ובהן לא חולל חוק הלאום שום שינוי.
    למעשה, גם בחלק הקולקטיבי לא חל שום שינוי. על רקע הניסיונות לסלף את המציאות במגילת העצמאות ובהוויה המקומית, בא חוק הלאום להעמיד דברים על מקומם. הואיל ומדובר בחוק-יסוד, רק הכנסת מוסמכת לחוקקו. הבהרות אלה נחוצות, נכונות וצודקות.
    מתנגדי המדינה אינם הגורמים המוסמכים לשפוט אותנו, מה גם שרובם רחוקים שנות אור במעשיהם מהמתרחש במדינת ישראל. אין לתת להם שום זכות דיבור בענייני הריבונות הלאומית שלנו. מגילת העצמאות קבעה כבר הלכה גם בעניין זה, וכך נאמר בה: "זכותו של העם היהודי להיות ככל עם חופשי במדינתו הריבונית. זכות זו אינה ניתנת להפקעה."
    בחירה סלקטיבית של חלקים ממגילת העצמאות בכדי לתמוך בדעות שונות מאלו שלהן כיוונו הציונות ומגילת העצמאות, היא, כאמור גניבת-דעת ומרמה.
    רבים במדינה רשאים להסכים לחוק כזה או אחר, אולם תהליך קבה"ח בדמוקרטיה הוא ברור – הכרעת הרוב מחייבת את כולם. כך התקבל גם חוק הלאום.
    הגדרת ישראל כמדינת הלאום היהודי, מייצגת קשר לעבר ולזהות הלאומית על כל גווניה. אין במגילת העצמאות או בחוק הלאום שום חובה דתית וכל פרט רשאי לקיים חובה זו עפ"י הבנתו. בפרהסיה, תהיה למדינת העם היהודי זהות-לאומית אחת – יהודית; תכניה יקבעו ע"י המחוקקים.
    הדרוזים שגו בהתנגדותם לחוק הלאום ואיבדו לא מעט "נקודות זכות" בדעת הקהל היהודית. חוק הלאום לא גרע דבר מזכויותיהם. בעיות המגזר אינן שונות בעיקרן ואינן חמורות ברובן המכריע מאלה של מגזרי אוכלוסייה אחרים – יהודים ולא יהודים. שירותם הצבאי התקבל באהדה ובהערכה אצל רוב מכריה של הציבור היהודי. אולם, עובדה זו אינה מעניקה להם שום זכות לערער על זכותו של העם היהודי למדינה ריבונית משלו; אם יתמידו לשגות, רק יצאו מכך ניזוקים.
    בחרתי לענות על טענות המאמר לגופן, אעפ"י שהדברים הכלולים בו "בלים" כבר מזוקן. המאמר אינו מחדש דבר, אינו מציג שום טיעון רציני, מתחכם ע"י ציטוטים סלקטיביים ממגילת העצמאות ומפרש דברים פרוש אנטי ציוני במהותו ושגוי. כינויי הגנאי לחוק ולחקיקתו רק מסמלים אי-ביטחון ותסכול ילדותי, שמקומם לא יכירם בדיון רציני.
    הערכת הסיכום, שהמאבק בחוק איבד את האנרגיות שלו, נכונה וטבעית. מלכתחילה היה מאבק זה מיותר, שחצני, ארוגנטי ושגוי. אם למדנו משהו מההיסטוריה, הרי הוא לאמת כוחות-על משלה והם אינם כלים מול קשיי מימוש. ההיסטוריה החדשה של העם היהודי מוכיחה זאת בעליל. מסקנה: המאבק נוהל סביב פרשנויות שקר ונבואות כזב.

  3. אנליטי :

    אין "אפליה" זאת שונה מכל אפליה מתקנת אחרת

    רק לכאורה יש סתירה בין חובתה של המדינה להיטיב עם כל אזרחיה לבין חובתה להגן על המורשת הלאומית היהודית, דוקא היא, שהרי אין "אפליה" זאת שונה מכל אפליה מתקנת אחרת שהיא לגיטימית אם היא אכן מתקנת.
    התרבות המוסלמית אינה זקוקה להגנתה של מדינת ישראל, שלומה ועתידה מובטחים, בלשון המעטה, מה שאין כן התרבות הלאומית היהודית / עברית / ציונית.

  4. דבר למד מענינו :

    על התנגדותך ל"חייבים לאזן את העיקרון הדמוקרטי בדאגה לאינטרסים יהודיים"

    התנגדת ל" שופטי בג"ץ הפכו את המדינה ל"דמוקרטית מדי" בשנים האחרונות וחייבים לאזן את העיקרון הדמוקרטי בדאגה לאינטרסים יהודיים "-
    משפט זה נאמר, מן הסתם על פסיקת בג"ץ לפיה מותר למדינה לאסור על יהודים להתישב בישוב של ערבים אבל אסור עליה לאסור על ערבים להתישב בישוב של יהודים.
    רוב נבחרי הצבור סבורים שטעו השופטים בהחלטתם שרק משפחות ערביות זכאיות להתגונן מהתבוללות.
    באופן כללי יותר, כשהשופטים לא יכולים, בהעדר חק מתאים, לאפשר אפליה מתקנת- יש לחוקקו.

  5. הודאת בעל דין :

    על התנגדותך ל"מי שמתנגד להצעת החוק מעיד על עצמו כאנטי-ציוני"

    התנגדת ל " מי שמתנגד להצעת החוק מעיד על עצמו כאנטי-ציוני."-
    אפילו חיים רמון כתב ("הארץ" 16.08.18) " מי שכופר בכך שזכויות לאומיות במדינת ישראל יש רק ללאום היהודי איננו ציוני"…"האופוזיציה היתה צריכה לאמץ את החוק, המבטא את השקפת עולמה, במקום להיגרר אחרי השמאל הקיצוני "

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מדינת ישראל הוכרה כבר כיהודית ודמוקרטית.
    גם ההמנון וסמלי המדינה הוכרו וכן חגים ומועדים וכו'.

    ה"חידוש" בחוק הלאום – איננו אלא מחיקת דמוקרטית מחוק יסוד כבוד האדם וחרותו – דהיינו סעיף 7 בחוק הלאום.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) :
    4 באוגוסט, 2018 בשעה 23:53
    ניתוח חוק הלאום שפורסם ב"חדר המצב"
    כתב
    Ilan Jonas
    חוק הלאום: אני כותב פוסט מרוכז אחד כדי שאוכל להפנות אליו במקום לחזור על אותם ויכוחים. מי שרוצה מוזמן לגזור ולשמור…
    בנקודות, להקלת קריאה:
    1. משפטים וחקיקה זה מקצוע. לומדים אותו לא מעט שנים ומתאמנים בו הרבה כדי לקבל הכשרה להבין השלכות חוקיות.
    2. לא מספיק לקרוא את החוק – יש הרבה מעבר. גם מי שקורא מרשם לתרופה לא הופך לרופא. לכן התשובה לכל אלה שאומרים ״קראת את החוק בכלל?״ צריכה להיות ״אתה משפטן בכלל?״.
    3. כי אכן, עם לשון החוק היבשה יסכים רוב מוחץ של אזרחי ישראל – החוק מורכב מסיסמאות שאנחנו רגילים להן ורובן מעוגנות בחקיקה ופסיקה קודמת. אבל יש טריק מאחורי הטקסט.
    4. לי אישית אין בעיה עם מי שמבין מה חוק הלאום עושה ותומך בזה – זו זכותו כשם שזכותי לא להסכים לכך. הבעיה שלי היא עם אלה שטוענים בלהט שחוק הלאום לא עושה כלום ונופלים בשקרים של ביטן ואיוב קרא למיניהם.
    5. חוק הלאום לא כולל ערכים דמוקרטיים (פרט להצהרה כללית בתחילתו שלא מיושמת בהמשך). הוא כולל למעשה רק החרגה מתוך עקרונות דמוקרטיים, השוויון בראשם. תשובת ההמון – אין בעיה, הערכים נמצאים בכבוד האדם וחירותו.
    6. העניין הוא שחוק הלאום מאוחר לכבוד האדם וחירותו וספציפי ממנו, ולכן מבחינה משפטית עקרונית גובר עליו. כשהוא מגדיר מחדש את ה(אי)שוויון, הוא גובר על כבוד האדם וחירותו שכלל לא מזכיר את המילה שוויון.
    7. אחד הכלים הפרשניים לדברי חקיקה הוא ״מכלל הלאו שומעים את ההן״ או ״מכלל ההן שומעים את הלאו״. כלומר, כשחוק אומר בלשון מפורשת "A", בדרך כלל הוא יאמר בלשון עקיפה "לא-A" (או לא-לא-A אם תרצו).
    8. כלומר, חוק יסוד שיקבע שאזרחי ישראל הצ׳רקסים יקבלו 5000 ש״ח לחודש מהמדינה יהיה חוק מפלה וגזעני, למרות שלא כתוב בו ששאר אזרחי המדינה לא יקבלו 5000 ש״ח לחודש. למה? כי אם יבוא יהודי לבית המשפט בשם השוויון וידרוש את הכסף, בית המשפט יסביר לו שלו המחוקק רצה היה קובע שכל אזרחי המדינה יקבלו 5000 ש״ח לחודש, אבל מאחר שקבע אחרת ברור שזו הייתה כוונת המחוקק בחוק המאוחר לכבוד האדם וחרותו.
    9. מאותה סיבה, כל זכות שהוענקה בחוק הלאום לגזע היהודי (או הלאום כמו שאנחנו קוראים לו בחיבה), כוללת בתוכה הלכה למעשה את שלילת הזכות הזו מכל שאר האזרחים – או לכל הפחות את הפוטנציאל הזה.
    10. האמור לעיל הוא בנוסף לכל הפרשנויות הנוספות, למשל חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה שאתם מוזמנים לקרוא (תגובה ראשונה).
    11. לכן אל תשכנעו את עצמכם שקראתם את החוק והכל נראה בסדר. אני לא ממליץ גם לקרוא את פקודת מס הכנסה ולהכין דו״ח שנתי לחברה גדולה. זה פשוט לא עובד ככה.
    12. החוק פוגע במיעוטים. זו עובדה ומי שאומר אחרת או משקר או לא מבין. תחליטו לעצמכם אם לא אכפת לכם, שזה בסדר, או שכן אכפת לכם, שזה עוד יותר בסדר. אבל אל תגידו לא קרה כלום כי זו טפשות לשמה. אף אחד לא מחוקק חוקי יסוד מיותרים.
    (הוספתי בעריכה בעקבות הדיונים: עדכון לוגיקה קל בסעיף 7 והתייחסות לנושא החוק הספציפי שחשבתי שברורה)
    https://www.facebook.com/j14live

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.