חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מערכת הבריאות בישראל טובה בבסיסה. יחד עם זאת, יש מה לשפר

נושאים בריאות ואיכות סביבה, כלכלת בית ב 14.08.18 0:04

מערכת הבריאות בבסיסה היא טובה ויעילה. היא לא מערכת כושלת. בשנים האחרונות מנסים לשחוק אותה על ידי קיצוץ תקציבי. יש לפעול לשיפורה. מערכת בריאות ציבורית הנגישה לכל הציבור עדיפה על מערכת בריאות פרטית שנכשלה בכל העולם

מאת: ק, טוכולסקי

כיצד נשפר את מערכת הבריאות?

מערכת הבריאות הישראלית לא במצב טוב. כך לפחות לפי "דה מרקר" שמפרסם כותרות תחת הכותרת הזו מפעם לפעם. סיסמאות דומות והכפשות נגד מערכת הבריאות הציבורית עולות מפעם לפעם גם בשופרי ההון האחרים. צריך לומר שתמיד יש מה לשפר, וכמו כל המערכות הציבוריות בישראל שסובלות משחיקה של שנים, בהחלט יכולה לשפר דברים רבים. אין פה מספיק מיטות אשפוז, לא במחלקות הנותנות מענה למצב רפואי ולא במחלקות הנותנות מענה למחלות כרוניות ושיקום. אין מספיק עובדים במערכת הבריאות הציבורית ואלו שעובדים, עובדים יותר מדי. צריך עוד אחיות ורופאים, צריך יותר עובדי משק וסיעוד, צריך יותר קלינאי תקשורת ופיזיוטרפיסטים, צריך יותר מתמחים ועוד שורה של מקצועות רפואיים ופארא-רפואיים. צריך יותר בתי חולים שיהיו מפוזרים יותר טוב בארץ, צריך יותר שירותים וטיפולים בתוך ביטוח הבריאות. כל אלו נכונים גם נכונים. יש מה לשפר והרבה, אבל צריך תמיד לזכור דבר אחד.

הדבר שצריך לזכור פשוט. בבסיסה המערכת שלנו טוב ויעילה ואם רק תתוקצב ותתוחזק כמו שצריך אין מערכת טובה ממנה. חשוב לזכור את זה כי כאשר כלי התקשורת של ההון מתחילים להתקיף מערכת ציבורית, הם לא עושים את זה בשביל שנקבל שירות יותר טוב, הם עושים את זה כדי שבעלי ההון יוכלו להשתלט על עוד תחום ציבורי ולהרוויח גם ממנו על חשבוננו. אז כן, יש מה לשפר במערכת הבריאות כמו במערכת החינוך, או הרווחה אבל זה לא אומר שהמערכת לא טובה, אלא שמי שאחראים על המערכת מועלים בתפקידם. ממשלות ישראל כבר למעלה מ-20 שנה מועלות בתפקידן ומאז שנחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא עושות דבר כדי לשפר את השירות, את נגישותו ואת איכותו, אלא מקצצות ושוחקות את הרפואה הציבורית.

כי גם כשמערכת הבריאות שלנו שחוקה היא יותר טובה מרוב מערכות הבריאות בעולם. נשים רגע בצד את העולם השלישי והשני, את המתפתחות והבלתי מתפתחות ונדבר על התורים בקנדה, על חוסר הנגישות והיוקר בארצות הברית, תכלס, בהשוואה עולמית המצב פה לא כזה רע גם אחרי שני עשורים של שחיקה וגם 41 שנה מאז שממשלה השקיעה פה כסף ברפואה כמו שצריך. אנחנו צריכים בתי חולים ממשלתיים ושירותים ציבוריים באמצעות קופות החולים שממומנים כמו שצריך. אנחנו צריכים לשלם יותר מס בריאות ולקבל גם רפואת שיניים, עיניים וסיעוד. אנחנו צריכים לדעת שאת המערכת הזו אפשר לשקם בקלות ואילו המערכת הפרטית/תחרותית שכל מדורי הכלכלה בתקשורת ימכרו לנו וממשלות הימין והמרכז הקיצוני ישמחו שתהיה פה, נכשלה בכל מקום בעולם. מערכת הבריאות הישראלית גם כשהיא אינה בשיאה היא מערכת נגישה לכל אדם וזה בדיוק מה שנאבד מיד כשנחליף אותה.

אז בואו נחשוב טוב על איך משפרים את מערכת הבריאות כי זאת מערכת טובה שצריכה תחזוקה מתאימה ושיפורים מסוימים ולא מערכת כושלת. הקמפיין נגד מערכת הבריאות מתוזמן, החל במשרתי הון שמתקיפים את הצוותים הרפואיים ועד כתבות המתארות את תחלואי המערכת בצורה חד ממדית ובלי לציין כי החלופות גרועות בהרבה. בואו נפנים שהקמפיין הזה הוא הכנה לתכנית ההפרטה הבאה של הימין המטורף שלנו והמרכז הקיצוני ואם לא נשכיל להגן על מערכת הבריאות הציבורית, ממשלות הימין יהרגו אותה. כי זה מה שהם רוצים לחסל מערכות ציבוריות שמשרתות את האזרחים.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. נטע :

    טוכולסקי – קשה להגיד שהפסקה הראשונה שלך מתארת מערכת טובה.
    היא מתארת מערכת חולה – חולה מאוד.

    ברור שיש מי שרוצה להבליט את המחלה כדי להציע תרופה שתהרוג לגמרי את החולה.

    הבעיה היא שהשמאל לא ערוך להשמיע בקול ברור מספיק את התרופה שהוא מציע.
    לאחרונה דחה עיתון שמיצג את השמאל מאמר שמתאר מבפנים את הבעיות שאתה מתאר. (לא מדובר ב"עבודה שחורה").

    אז למה אתה מצפה?

    דרך אגב, מעט העזרה שהנפגעים מקבלים, מגיע מאנשי ימין עם רצון טוב וביוזמתם, בלי שמישהו בכלל פנה אליהם.
    גם על זה צריך לחשוב.

  2. ק. טוכולסקי :

    נטע אחדד
    אני טוען שהמערכת אם תמומן כמו שצריך היא מערכת טובה.
    הבעיה היא שהיא נשחקה ולא מתוקצבת טוב.
    אין תחךיף למערכת ציבורית והמודל הישראלי מצוין צריך פשוט לתקצב אותו כמו שצריך.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חולים נודדים בין המערכת הציבורית לבין המערכת הפרטית וחוזר חלילה ורצף הטיפול נקטע.

    טוכולסקי המודל הציבורי בישראל טוב בבסיסו, אבל גם בו יש מקום לשיפור.

    בגלל בעיות תקציביות, ולא רק – המודל מתפקד באופן לקוי.

    אחת (!) התוצאות הלא כל כך מדוברות –
    חולים נודדים בין המערכת הציבורית לבין המערכת הפרטית, וחוזר חלילה,
    ורצף הטיפול נקטע!

    זה המודל שפועל עכשיו.
    ויש לזה מחיר עד כדי סיכון חיים.

  4. החגב עמד יציב :

    פחות 11 ק"ג בשנה: תושבי ונצואלה רעבים - ומאבדים ממשקלם

    עדות נוספת לאסון אנושי נוראי, הכל בחסות הסוציאליזם, אותה אידאולוגיה אלימה ולא אנושית אשר מקדמים השודדים-הבוזזים הקולקטיביסטים כדוגמת מחבר "מאמר" זה.

    https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6343009
    מיהו ג'ון גאלט?!

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    כתבה חשובה על משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, בעיתון הארץ בסוף השבוע. בר סימן טוב הובא לתפקידו ממשרד האוצר. בעבר איישו את תפקיד המנכ"ל רופאים. המנכ"ל הנוכחי אינו רופא. ההתייחסות לנושא הבריאות היא יותר כלכלית מאשר מקצועית רפואית. אנשי מקצוע נוטשים את משרד הבריאות. https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-MAGAZINE-1.6387341

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    קטע מתוך הכתבה על מנכ"ל משרד הבריאות:
    "בר סימן טוב מילא שורה של תפקידים במשרד האוצר, ובכלל זה סגן הממונה על התקציבים שהיה אחראי, בין השאר, על תחום הבריאות. הוא סומן לתפקיד המנכ"ל על ידי ליצמן, והפך להיות המנכ"ל הראשון של המשרד שאינו רופא בהכשרתו. מינויו לווה במחאה מצד ההסתדרות הרפואית (הר"י) שאף עתרה לבג"ץ בנושא — ונדחתה.

    "הרבה אנשים חשבו שזה לטובה והיתה ציפייה ואופטימיות. אנשים חשבו שהוא יביא אתו תקופה חדשה, שנוכל ללמוד משהו מהמומחיות שלו בניהול. מערכת הבריאות תמיד היתה מערכת מורכבת וחולה", אמר בכיר לשעבר במשרד. גורם אחר סיפר "הוא השרה נעימות, הוא היה ייצוגי. היתה תקווה גדולה שהמערכת מרוויחה מישהו עם רקורד וניסיון — שעובר ל'צד של הטובים'".

    ואולם, לאחר שלוש שנים כמנכ"ל נשמעה ביקורת על תפקודו המקצועי הן מצד גורמים במשרד והן מצד קופות ובתי החולים. "יש היום יחידות שלמות במשרד שלא מגיבות למה שקורה בשטח", טען בכיר במערכת הבריאות. "זה נראה כאילו לא מעניין אותם. זו קטסטרופה אחת גדולה". לפי גורמים נוספים, בר סימן טוב מתעלם מביקורת מקצועית. לדברי גורם במשרד, "בעמדת הכוח שהוא נמצא הוא יכול להשיג כל חוות דעת שהוא רוצה. ופתאום רואים שמתקבלות החלטות מקצועיות שגויות, כי אין אנשים שיתנו ויילחמו על ההחלטות הנכונות".

    בכיר במערכת הבריאות: "יש היום יחידות שלמות במשרד שלא מגיבות למה שקורה בשטח"

    אחד הממשקים החשובים ביותר של המשרד, אם לא החשוב שבהם, הוא העבודה עם קופות החולים, שמחזיקות מערכת שירותים בעשרות מיליארדי שקלים. גורמים בקופות החולים, וכן גורמים במשרד, טוענים שתהליכי עבודה ביניהם כמעט לא מתקיימים. "אין תהליכי עבודה סדורים בקופות החולים, אין צוותי עבודה משותפים, גם לא ביקורים או פגישות של המנכ"ל", אמר בכיר באחת מקופות החולים. "אין שיח שוטף והרבה פעמים נוחתות עלינו הנחיות בלי שדברו אתנו לפני, או שכן דיברו ופשוט לא התייחסו להערות שלנו — והמסמך פשוט יוצא. זה קורה פעם אחר פעם".

    בגזרת בתי החולים זוכה המשרד לביקורת בעניין הקמתה של חטיבת בתי החולים בשנת 2015, שנועדה במקור לפתור את בעיית ניגוד העניינים של המשרד — שחובש שני כובעים במקביל: רגולטור ובעליו של בתי החולים הממשלתיים. בפועל, בבתי החולים וגם בנציבות שירות המדינה טוענים כי פעילות היחידה יוצרת עודף פיקוח, קשיי ניהול, ביורוקרטיה מיותרת וכפל סמכויות עם יחידות אחרות במשרד. מנהל בכיר באחד מארגוני הרופאים תיאר: "חששנו והתרענו מהטיה של המשרד לכיוון הכלכלי בעקבות המינוי של בר סימן טוב — וזה אכן התממש. הצמצום של השפעת אנשי הרפואה במשרד הוביל להקמת חטיבת בתי חולים שיש בה רופאה אחת והשאר כלכלנים"."

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.