חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

התקנות לחוק ילדים חולים – יש מקום לשיפור ולהרחבה

נושאים חינוך ותרבות, משפט ופלילים ב 9.08.18 14:07

חוק חינוך חינם לילדים חולים חוקק בשנת 2001. ב-2018 החל ההליך לניסוח התקנות לחוק. טיוטת התקנות נשלחה להערות הציבור. הטיוטה קצרה ואינה ממצה. להלן מספר הערות

מאת: דליה בלומנפלד

"קדימה מדע" – בעיות בטיפול בילדים החולים

"קדימה מדע" קיבלה את הזכיינות על הטיפול בילדים החולים המרותקים למיטותיהם. הורים ומורים מתלוננים על בעיות בלימודי הילדים החולים. להלן פירוט חלק מהבעיות מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

חוק חינוך חינם לילדים חולים חוקק בשנת 2001 וזאת בלי שחוברו תקנות להפעלתו. התלונות הרבות של הורים ומורים על התנהלות הזכיין בטיפולו בילדים החולים, שהלכו והתרבו משנת 2015 והלאה, וגם הגיעו לידי מספר דיונים בוועדת החינוך, הובילו למצב בו יו"ר ועדת החינוך הפעיל לחץ על אנשי משרד החינוך לנסח תקנות לחוק. בישיבת ועדת החינוך שנערכה ב-26 ביוני 2018 הבטיחה המפקחת על החינוך המיוחד רחל אברמזון להעביר טיוטה של התקנות תוך שבועיים לכל הנוגעים בדבר.

ואכן טיוטת תקנות חוק ילדים חולים הועברה להערות הציבור והנוגעים בדבר, אך על פניו היא נראית קצרה, מחוררת, אינה מכסה את ההיבטים הנדרשים למימוש זכות הילדים החולים לחינוך ראוי ואיכותי.

טיוטת התקנות אינה מפרטת את זכויות הילד החולה בחינוך הרגיל

ילדים חולים יכולים להיות שייכים למסגרת החינוך הרגיל. הבעיה הראשונה שנראית בטיוטה היא חוסר פירוט תקנות לילד חולה בחינוך הרגיל. מסעיפים 1 עד 4 משתמע שההתייחסות היא לילד חולה בחינוך הרגיל אך אין פירוט לגבי זכויותיו, כפי שנעשה לגבי ילד חולה בחינוך המיוחד בסעיפים 5,6,7 בטיוטא. עובדת משרד החינוך, שהופיעה בישיבת ועדת החינוך הנ"ל, ציינה כי 92% מהילדים החולים שייכים לחינוך הרגיל. לא ייתכן שהתקנות לא יפרטו התייחסות ל-92% אלה.

טיוטת התקנות אינה כוללת את החינוך המיוחד בשילוב

יתר על כן, טיוטת התקנות מתייחסת רק לילדה חולה המשובץ בבית-ספר לחינוך מיוחד. סעיפים 5 ו-6 (ב) מתנים הענקת שעות סיוע וטיפולים פארא רפואיים רק לילד חולה המשובץ במוסד לחינוך מיוחד ולא זה המשולב בבית-ספר רגיל. חוק החינוך המיוחד שחוקק לאחרונה מתקצב בנדיבות את הילד בעל הצרכים המיוחדים הלומד בבית-ספר מיוחד, אך מקפח את אותו ילד הלומד בבית-ספר רגיל. ילד חולה בעל צרכים מיוחדים המשולב בבית-ספר לא יקבל סיוע ולא  טיפולים פארא רפואיים, לפי הטיוטא הזו.

מפקח חינוך מיוחד אינו יכול לפקח על ילד חולה מהחינוך הרגיל

טיוטת התקנות קובעת – בסעיף 2(ב) – שמי שאחראי על התכנית החינוכית של הילד החולה הוא מפקח לחינוך מיוחד, וזה אומר שמפקח זה יכול להיות אחראי על תכנית חינוכית של ילד חולה מהחינוך הרגיל. לא מתאים. על תכנית חינוכית של ילד חולה השייך לחינוך הרגיל צריך להיות אחראי מפקח מהחינוך הרגיל. ההיגיון אומר שמן הראוי שמפקח בית-ספר בחינוך הרגיל יהיה אחראי על ילד חולה מהחינוך הרגיל. מפקח בית-ספר בחינוך מיוחד יהיה אחראי על ילד חולה בחינוך המיוחד.

אין התייחסות בטיוטת התקנות אל הפיקוח הכולל מטעם משרד החינוך על כל הפרויקט על כל חלקיו ואל שימוש מיטבי בתקציב

עניין הפיקוח הכולל על חינוכם של הילדים החולים אינו בא לידי ביטוי בטיוטת התקנות. הטיוטה מציינת מי יפקח על התכנית החינוכית לילד החולה  – בסעיף 2(ב) – אך מי מפקח באופן מעשי על כל הפרויקט של כל הילדים החולים המקבלים חינוך בביתם או בבית-חולים על כל מרכיביו? האם לא מן הראוי להתייחס לנקודה משמעותית זו בתקנות לחוק? הרי הבעיות שהועלו על ידי הורים לילדים חולים היו קשורות

  • לשירות שהתקשה במקרים רבים לספק מורים, סייעות, מטפלות.
  • לבעיית אי התאמת המורה לצרכי הלימוד של הילד החולה,
  • לזכויות המורים, הסייעות והמטפלים הפארא רפואיים בפרויקט זה.
  • לתקציב העצום שהקצה משרד החינוך עבור הילדים החולים בעוד בשטח תלונות רבות על שירות לקוי ועל אי הענקת שירות לילדים חולים.

לאן הולך הכסף? האם לא מן  הראוי שיהיה אחראי כולל במשרד החינוך המפקח על הקצאה יעילה ולא בזבזנית של התקציב המיועד לילד החולה? מן הראוי לציין בתקנות מי האחראי הכולל על הפרויקט. ולפרט בתקנות את דרכי הפיקוח על התקציב ויבטיח שיוקצה באופן מיטבי לטובת הילד החולה. ב-2015 הוקצה סך של כ-31 מיליון ₪ עבור חינוך לילדים החולים. ב-2017 ההקצאה עלתה לגובה של כ-49 מיליון ₪, אבל תלונות הורים רבים על השירות הלקוי מעוררות תהיות לגבי שימוש יעיל בתקציב. תקנות מפורטות צריכות למנוע מצב כזה.

בהקשר לכך ניתן לומר שהמצב הנוכחי מעוות בהקשר הפיקוח הכולל. מי שאחראי  במשרד החינוך היא המפקחת לחינוך מיוחד. זה לא מתאים לילדים חולים בחינוך הרגיל. ילדים חולים בחינוך רגיל צריכים להיות מפוקחים על-ידי מפקח בחינוך הרגיל, ואלה שבחינוך המיוחד – על-ידי מפקח בחינוך המיוחד. אולי זה הזמן לפרק את הפיקוח הכולל על הילדים  החולים לשניים: פיקוח כולל על ילדים חולים בחינוך רגיל ופיקוח כולל – בחינוך מיוחד.

היקף שעות הלימוד הניתנות לילד חולה אינו נקבע במדויק ואינו מספיק

סעיף 4  כולו קובע באופן גמיש את היקף שעות הלימוד השבועיות לילד חולה לכל שכבת גיל. בכל סעיף משנה ב-4 מופיעה המילה "עד". בשכבות גן וכיתות א'-ב' למשל יינתנו עד 7 שעות בשבוע, למשל. בשכבה י' למשל עד 13 שעות. זה אומר שהתקנה מאפשרת לתת גם פחות שעות. יש למחוק את המילה "עד" ולקבוע היקף עקרוני קבוע של שעות.

לפי חוק הילדים החולים (סעיף 2א) תכנית החינוך שנקבעת לילד החולה מתחשבת בתכנית הלימודים של הילד החולה בטרם מחלתו. אם ילד חולה בחינוך הרגיל למד 30 שעות בשבוע, היקף השעות שצריכות להינתן לו כילד חולה צריך להיות מותאם לכך. 13 שעות כהכנה לבחינות בגרות אינו מספיק, למשל.

טיוטת התקנות אינה קובעת מתי יתחיל הילד החולה לקבל את החינוך בבית, אך קובעת מספר שעות סיוע לפי משך השהייה בבית בעת המחלה

סעיף 1 בטיוטת התקנות מגדירה את "תקופת המחלה", אך חסר סעיף הקובע מתי יתחיל הילד החולה לקבל את החינוך, את הסיוע ואת הטיפולים הפארא רפואיים להם הוא זכאי לפי החוק. האם ביום השני למחלתו, בשבוע השני?…… על התקנות לקבוע תאריך התחלת קבלת החינוך, הסיוע והטיפולים, ולציין סנקציות אם הילד החולה לא מקבל זאת בזמן הנקוב בתקנות.

הנוהל לפיו תלמיד חולה מתחיל לקבל חינוך אחרי 21 ימי היעדרות מבית-הספר,  מהרגע בו אישר לו הרופא 21 ימי היעדרות אינו מוצדק. מדוע על תלמיד חולה להפסיד כל כך הרבה ימי לימוד? הרי הוא אינו מקיים בכך את חוק חינוך חובה. על התקנות לקבוע קבלת חינוך במסגרת ילדים חולים מרגע הגשת הבקשה ואישורה בזמן של יעלה על 4,5 ימי-עבודה.

סעיף 5 (א1,2) קובע את מספר שעות הסיוע לפי משך השהייה בבית – לגבי ילדי גן וכתות א',ב' –  מ-21 יום עד חודשיים יקבל 5 שעות שבועיות. מחודשיים רצופים והלאה יקבל 10 שעות. אין שום סיבה להגביל את שעות הסיוע בהתאם למשך השהייה בבית. כל הזכאים לסיוע צריכים לקבל מספר שעות קבוע.

אין שיתוף הורים בקביעת התכנית החינוכית, אך מחייבים הורה להיות נוכח במהלך כל שעות תכנית החינוך

סעיפים 2 ו-3 המתייחסים לתכנית החינוך לילד מאושפז ולילד חולה בביתו קובעים כי המורים המלמדים והצוות החינוכי בו משובץ הילד החולה יקבעו את התכנית. חשוב לשתף גם את ההורים בקביעת התכנית החינוכית. הם הרי יודעים מה חסר לילד ומה הוא צריך. אי אפשר להתעלם מההורים בקביעת התכנית החינוכית.

סעיף 3(ג) מתנה את הענקת התכנית החינוכית לילד החולה בנוכחות הורה בכל שעות התכנית. התניה זו אינה ריאלית. הורים לילדים חולים עסוקים בצרות רבות הקשורות בפרנסת המשפחה ובטיפול רפואי בילדם החולה. אי אפשר לדרוש מהם להיות צמודים לילד החולה בשעה שהוא לומד. יש לבטל סעיף זה. אם סעיף זה יישאר בתקנות, הורים רבים לא יזכו להעניק לילדם החולה תכנית חינוכית.

סתירה בעניין המרת סוגי הסיוע לילד החולה

סעיף 1, ההגדרות, מציין מהי שעת סיוע לילד חולה סיעודי או מונשם. הסיוע ניתן על-ידי סייעת ומתיר לה לבצע פעילות שעל פניה נראית שייכת לתחום הטיפול הפארא רפואי "עבודה סנסו-מוטורית בהמשך לטיפולים הפארא רפואיים הניתנים במקביל", כך כתוב בהגדרה.

לעומת זאת, סעיף 7 אוסר על המרה של כל סוג עזרה לילד חולה בסוג אחר. אוסר על המרת שעות לימוד בשעות סיוע, או בטיפולים פארא רפואיים, אוסר על המרת שעות סיוע בטיפולים פארא רפואיים, או בשעות לימוד.

נראה כי קיימת סתירה בין סעיף 1 הנ"ל לבין סעיף 7. יש לבטל את הסתירה.

לבטל את האיסור על המרת סוגי עזרה לילד החולה

סעיף 7 אוסר על המרת שעות. על פניו נראה כי איסור המרת שעות לימוד בשעות סיוע או בטיפולים פארא רפואיים וכו' מקפח את זכויות הילד החולה. אם ילד חולה מקבל מכסת שעות לגבי כל סוג עזרה, אך בפועל אינו מקבל אותה, מדוע למנוע ממנו להמיר שעות סוג עזרה אחת בסוג אחר. אם ילד חולה אינו מקבל טיפול פארא רפואי כי לא נמצא לו מטפל, מדוע שלא יקבל זמנית שעות סיוע מסייעת על חשבון שעות הטיפול הפארא רפואי עד שיימצא מטפל? אם לילד חולה לא נמצא מורה מתאים, מדוע שלא יקבל שעות סיוע על חשבון שעות הלימוד המגיעות לו לצורך תרגול מיומנויות לימודיות?

לא להתנות את סוגי העזרה בעזרה שקיבל הילד החולה בבית-הספר בו הוא משובץ

טיוטת התקנות מגבילה את העזרה לילד חולה בסוג בית-הספר בו הוא משובץ. לפי סעיף 6(א) (ב) אם הוא קיבל עזרה מסוימת בבית-הספר בו הוא משובץ, הוא יהיה זכאי לקבל זאת גם במסגרת הסיוע לילד חולה. מדוע להתנות סוגי עזרה לילד החולה במה שהוא קיבל במוסד החינוכי בו הוא משובץ? ילד חולה בחינוך רגיל ראוי שיקבל נוסף לשעות לימוד גם שעות סיוע לחיזוק מיומנויות לימוד. ילד חולה בחינוך מיוחד המשולב בבית-ספר רגיל ראוי שיקבל, נוסף לשעות לימוד גם שעות סיוע וגם טיפולים פארא רפואיים.

להעביר את הטיפול בילד החולה לבית-הספר בו הוא משובץ

העיקרון שעליו מבוססות זכויות הילד החולה הוא עובדת שיבוצו במסגרת חינוכית מסוימת. אי לכך, נראה ראוי כי ילד חולה בביתו או בבית-חולים, יהיה זכאי לקבל את כל העזרה לה הוא נדרש באמצעות בית-הספר בו הוא משובץ, וזאת במקום למנות זכיין חיצוני, להעביר לו תקציבים עצומים ולקבל תלונות מהורים לא מרוצים. זכיין חיצוני לא יוכל לספק את הצרכים של הילדים החולים במדינה. העברת הטיפול בילדים החולים לבתי-הספר בהם משובצים ילדים חולים יכולה להבטיח את קבלת העזרה לה זקוק הילד החולה וגם לחסוך תקציב עצום למשרד החינוך. מן הראוי שהתקנות יורחבו ויכללו עיקרון זה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. אפלית ילדים חולים :

    התקנות שפירסם משרד החינוך הם תקנות תקציביות ואינן מסתכלות על טובת הילדים החולים. שר החינוך מפלה את הילדים החולים ואינו דואג לחינוך שיויוני עבורם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.