חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המחדל של הממשלה, אין די גז להפעלת תחנות הכוח הקיימות (מאמר שני מתוך שנים)

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 9.07.18 6:46

מצעד האיוולת, מדברים על יצוא גז ומפעילים את תחנות הכוח בדלקים יקרים ומזהמים בשל מחסור בגז…
מאת: אמנון פורטוגלי

המחדל של הממשלה, אין די גז להפעלת תחנות הכוח הקיימות (מאמר ראשון מתוך שנים)

מצעד האיוולת, מדברים על יצוא גז ומפעילים את תחנות הכוח בדלקים יקרים ומזהמים בשל מחסור בגז... מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

על רקע המחסור בגז בישראל, הדיבורים על ייצוא גז מישראל נשמעים מופרכים. משרד האנרגיה טוען שאסור להזיז את אסדת לוייתן מכיון שזה יחייב דחייה בחיבור ובאספקת גז טבעי משדה הגז לויתן, ולכן לדחיה בהשבתת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה.  אבל אותו משרד לא פעל להגדלת תפוקת הגז משדה הגז תמר, והוא שאחראי לכך שמזה כשנתיים אין אספקת גז המספיקה להפעלת תחנות הכוח הגזיות הקיימות בגז (ולא בסולר), ולהמשך הפעלת תחנות הכוח הפחמיות.    

מי האחראי למחדל הזה?
מתי משרד האנרגיה יפעל לפי נתוני אמת ולא לפי תקוות שווא ולא לפי האינטרסים של תאגידי הגז? 

הערה: יש אי התאמה קטנה בין המספרים מסיבות של קירובים, יעילות תחנות הכוח השונות, והערכות שונות לערך האנרגטי של BCM  גז.

לקריאה נוספת:
צריך לחשוב מחדש על הנחות היסוד של "מתווה הגז", ולהתאים אותן למציאות הנוכחית ולצרכי משק החשמל
http://www.tashtiot.co.il/2016/08/15/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%96-4/

מתווה הגז השליך למעשה לפח את תוכנית ההרחבה של מאגר תמר http://energynews.co.il/?p=23727

 נתונים וחישובים
הנתונים והחישובים לקוחים ומבוססים על דוחות חברת החשמל, ישראמקו, דלק קידוחים ו- או.פי.סי אנרגיה.

דוחות ישראמקו ל-2017
https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1151001-1152000/P1151275-00.pdf

"להערכת השותפות, היקף השימוש בגז טבעי בישראל בשנת 2017 , הסתכם בכ- 10.4  BCM……

…….יצוין, כי במהלך השנים 2017-2016 במועדים מסוימים, בעיקר בשעות ביקושי השיא לחשמל בעונות החורף והקיץ, ביקושי השוק בישראל היו גבוהים מיכולת ההפקה השעתית המקסימאלית של פרויקט תמר, ועל-כן לא היה בידי השותפים בפרויקט תמר לספק במועדים אלה את מלוא הביקושים."
(סעיף 6.1.5 עמ' 11 – 12)

יכולת אספקת הגז מפרויקט תמר (הכולל את מתקני פרויקט תמר, מערכות המדחסים ומערכות ההולכה והטיפול של פרויקט ים תטיס ששודרגו והותאמו לשימוש בפרויקט תמר) למערכת ההולכה של נתג"ז, עומדת על כ- BCF 1.1 ליום בהפקה מקסימאלית.
(עמ' 32)

הכנסות ישראמקו ב-2017 ממכירות גז מתמר לחברת החשמל היו 284.9 מיליוני דולר, ומהמכירות ליצרני החשמל הפרטיים, היו 185.5 מיליוני דולר.
(סעיף 7.5.4 עמ' 61)

נתונים אלו מתרגמים לאספקת גז לייצור חשמל ב-2017 בהיקף כולל של כ-  8.64 BCM. מזה לחברת החשמל כ- 4.76 BCM,  וליצרני החשמל הפרטיים כ- 3.88 BCM.

מכירות הגז הטבעי מפרויקט תמר הסתכמו בשנת 2017 ב- 9.72 BCM
(סעיף 7.9 עמ' 71)

חישובים:

חלקה של השותפות במכירות הגז לחברת החשמל, לפי מחיר של 5.9 דולר ליחידת אנרגיה, היה 48.3 מיליוני יחידות אנרגיה, כ- 1.368 BCM,  וסך מכירות הגז מתמר לחברת החשמל עמד על  4.76  BCM.

חלקה של השותפות במכירות הגז ליצרני החשמל הפרטיים, לפי מחיר של 4.7 דולר ליחידת אנרגיה, היה 39 מיליוני יחידות אנרגיה, כ- 1.115 BCM,  וסך מכירות הגז מתמר ליצרני החשמל הפרטיים עמד על  3.88  BCM.
(סעיף 7.5.4 עמ' 61)

לפי נתוני ישראמקו, התעשיה הישראלית צרכה כ-1.1 BCM  בשנת 2017

אספקת גז לייצור חשמל בהיקף של כ-  8.64 BCM מאפשרת הפעלת תחנות כוח גזיות יעילות, במחזור משולב, בהיקף של כ- 5,500 – 5,700 מגוואט, פחות בהרבה מיכולת ייצור החשמל בארץ מתחנות כוח גזיות (כולל יצרני חשמל פרטיים), העומדת על כ- 11,700 מגוואט.

במונחי חברת החשמל מדובר באספקת גז לייצור חשמל בישראל (לחברת החשמל וליצרני החשמל הפרטיים), בהיקף של כ- 34,500 MMBTU לשעה בממוצע, מתוך זה אספקת גז לחברת החשמל בהיקף של כ- 19,000 MMBTU לשעה בממוצע.

דוחות חברת החשמל ל-2017

https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/meshulav1217.pdf
נכון ליום  31 דצמבר 2017
סך הכל יחידות קיטוריות מוסבות לגז  1,622 MW
סך הכל טורבינות גז תעשייתיות 1,570 MW
סך הכל טורבינת גז סילוניות  540 MW
סך הכל יחידות במחזור משולב  5,081 MW

סך כל ההספק של תחנות כוח הפועלות על גז בחברת החשמל 8,813 MW
סך כל הספק יחידות ייצור בחברה  13,617 MW
(סעיף 7.1.1 עמ' 15)

סך יצור החשמל ע"י חברת החשמל ב- 2017  48,788,000 MWH
(סעיף 6.5 עמ' 12)

מזה חשמל מתחנות כוח גזיות 48.5+5.0%, כלומר – 26,100,000 MWH
(סעיף 7.9.2 עמ' 30)

התפלגות הייצור (באחוזים) לפי סוגי הדלקים ששימשו במקטע הייצור לייצור חשמל בשנת  2017 לשנה שהסתיימה ביום 31 בדצמבר.

גז טבעי  48.5%
גז נוזלי 5.0%
(סעיף 7.9.2 עמ' 30)

בשנת 2017 שיא הביקוש בכלל המשק היה 12,741 מגוואט, שיא ביקוש זה נמדד ביום 26 ביולי 2017
מזה, יצור על-ידי החברה 9,643 מגוואט,  כולל תחנות כוח פחמיות ותחנות כוח השורפות סולר.
(סעיף 7.5 עמ' 24)

בשנת 2017 צרכה החברה כ- 3.3 מיליון טון גז טבעי (לא כולל גז טבעי נוזלי). בנוסף צרכה החברה כ- 0.4 מיליון טון גז טבעי נוזלי. סה"כ 3.7 מיליון טון גז טבעי
טון גז מחושב לפי מקדם המרה של 52.4 יחידות MMBTU לטון.
(סעיף 7.9.4 עמ' 31)

חישובים: בשנת 2017 צרכה החברה כ- 3.3 * 52.4 = 173 מיליון יחידות MMBTU של גז טבעי, כ-19,700 MMBTU של גז טבעי לשעה, (כ- 4.9 BCM לשנה) כמות זו מאפשרת שימוש בתחנות כוח גזיות בהספק של כ- 3.200 מגוואט. 

בנוסף ייבאה החברה כ- 0.4*52.4 = 21 מיליון יחידות MMBTU של גז טבעי נוזלי, כ- 2,400 MMBTU של גז טבעי לשעה, (כ- 0.6  BCM לשנה) כמות זו מאפשרת שימוש בתחנות כוח גזיות בהספק של כ- 400 מגוואט.

לפי דוחות ישראמקו, התפוקה של תמר ב-2017 הסתכמה בכ- 10.4  BCM, מזה 4.76 BCM לחברת החשמל, ו- 3.88 BCM ליצרני החשמל הפרטיים.  התאמה טובה לנתוני חברת החשמל.

כמות הגז שסופקה לחברת החשמל ממאגר תמר ומייבוא הגז איפשרה שימוש בתחנות כוח גזיות בהיקף של 3,600 MW,  זה כאשר לחברת החשמל יש תחנות כוח הפועלות על גז בהספק של 8,813 MW.

הגז מתמר המסופק לחברת החשמל מספיק להפעיל רק כ- 36% מהיכולת המותקנת של חברת החשמל

המשמעות של המחסור בגז היא שחברת החשמל חייבת להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות.

אם היו מגדילים את אספקת הגז לחברת החשמל ב- 5 BCM  לשנה, חברת החשמל היתה יכולה לייצר יותר חשמל בתחנות הכוח הגזיות הקיימות, ולהגיע לייצור חשמל בהיקף של כ- 7,000 מגוואט בתחנות הכוח הגזיות בלבד.

דלק קידוחים דוחות לשנת 2014
https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/954001-955000/P954940-00.pdf

"נכון למועד פרסום הדוח, עוסקת השותפות בעיקר…… בקידום ובתכנון של הרחבה נוספת של מערך ההפקה של פרויקט תמר…….."
(סעיף 2.3 עמ' א-2, בעיף 7.2 עמ' א- 17)

"ביום 5.5.2014 חתמו שותפי תמר על מכתב כוונות בלתי מחייב עם חברת SA Gas Fenosa Union  (UFG), על פיו מנהלים הצדדים משא ומתן על הסכם מחייב לאספקת גז טבעי מפרויקט תמר ל- UFG  בהיקף משוער של כ -4.5 BCM  לשנה, למשך תקופה של 15 שנה……. אספקת הגז בהתאם להסכם המחייב (אם וככל שייחתם) תחייב את שותפי תמר להרחיב את יכולת האספקה מפרויקט תמר באופן ניכר. לאור הנ"ל בוחנת השותפות בין היתר, את האפשרות להרחיב את פרויקט תמר באופן שיאפשר להגדיל את יכולת אספקת הגז השנתית המקסימאלית בפרויקט לכ- 20.4 BCM לשנה עם יכולת אספקה מקסימאלית לשוק המקומי בהיקף של כ-16 BCM  לשנה. הרחבת יכולת האספקה מתוכננת לכלול שלושה קידוחי הפקה נוספים (לרבות באר תמר SW) אשר יחוברו למערך ההפקה, וכן צינור אספקה נוסף משדה תמר לפלטפורמת תמר"
(סעיף 7.4.4 ג' 'פרויקט ההרחבה' עמ' א-48)

Delek Drilling
https://www.delekdrilling.co.il/en/project/tamar-gas-field

 The Tamar expansion project
Tamar Partners plan to carry out a significant expansion project over the coming years, with the goal of meeting the growing demand of the Israeli economy and increasing the export capacity of the field. As part of the project, three additional production wells will be drilled – beyond the five existing wells, the processing platforms of Tamar and Yam Tethys will be upgraded, and a further pipeline will be laid, the third in number, from the field to the platforms.

The expansion project, whose cost is estimated at approximately 1.5 to 2 billion dollars, will allow an increase in the production capacity of the reservoir to about 20.4 BCM annually, to fully meet the total demand of the domestic and export markets.

או.פי.סי אנרגיה דוחות ל-2017
https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1154001-1155000/P1154802-00.pdf

במועד הדוח מפעילה הקבוצה תחנת כוח קונבנציונלית במישור רותם בהספק מותקן של כ- 466 מגה וואט.
(סעיף 2.1 עמ' 8)

החברה מכרה חשמל ב-2017 בהיקף של 1.260 מיליארד שקל, המיתרגם ל- 75 מיליון יחידות אנרגיה MMBTU
(סעיף 8.4 עמ' 46)

צריכת הגז של רותם וחדרה בשנת 2017 עמדה על כ- 26,310,699 MMBTU ומחיר הגז הממוצע בשנת 2017 עמד על 4.7 דולר ל-MMBTU בשנת 2017
(סעיף 2.7 עמ' 113)

חישובים:
אספקת הגז לתחנת הכוח רותם בהספק מותקן של כ- 466 מגה וואט, היתה  3,000 MMBTU לשעה, שווי ערך ל- 0.75 BCM לשנה.  מכאן שבמקרה של או.פי.סי אנרגיה, נדרש גז בהיקף של 1 BCM  לתחנת כוח של 620 מגוואט.

דוח ועדת צמח
http://archive.energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/NGReportSep12.pdf

 

[1]  https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1151001-1152000/P1151275-00.pdf

[2]  https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/meshulav1217.pdf

[3]  https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/meshulav1217.pdf

[4]  https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/meshulav1217.pdf

[5]  https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/954001-955000/P954940-00.pdf

[6]  https://www.iec.co.il/investors/DocLib1/meshulav1217.pdf

[7]  https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/954001-955000/P954940-00.pdf

[8]  https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1151001-1152000/P1151275-00.pdf

 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

15 תגובות

  1. חתול חשמלי :

    המספרים בכתבה נכונים אבל המסקנות לא ממש.

    הגז הטבעי משמש בגדול לתפעול תחנות הכח במחזור משולב. התחנות הגזיות האחרות הן בעלות נצילות אנרגיה נמוכה ולכן או שכבר לא משתמשים בהן בכלל (התחנות הקיטוריות באשכול) או שהן לשימוש peak generation, זאת אומרת משתמשים בהן רק במקרים של צריכה גבוהה. במילים אחרות, גם אם היה עוד הרבה גז במשק מחר זה לא היה משנה את משוואת ייצור החשמל כי עדיין היו משתמשים בפחם כי המחיר שלו כחומר גלם לייצור חשמל נמוך משמעותית מאשר ייצור בגז בטורבינות במחזור פתוח. בנתיים יש מספיק גז עבור התחנות המחזמ״יות הקיימות בנוסף לטורבינות במחזור פתוח שמחוברות לרשת החלוקה למעט כמה שעות בשנה. כדי שניתן יהיה להחליף את ייצור החשמל בפחם מגז יש צורך לבנות עוד תחנות כח במחזור משולב. ישנן מספר תחנות כאלו שנבנות כיום אבל הן לא יהיו מוכנות עד שליוותן יכנס לשוק בכל מקרה כך שזה לא משנה.

    בקשר למחסור אמיתי בגז אז כן, יש מצבי קיצון שבהן אין מספיק גז במשק אבל מדובר בכמה שעות בשנה. מדובר בכמויות די זניחות.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ההסבר בתגובה 1 דורש הסבר –
    כמה שעות בשנה יש צריכה גבוהה?
    ולמה בעצם הכוונה "צריכה גבוהה"?
    ומהו הפער המשמעותי בין הפחם לגז, שמצדיק את השימוש בפחם?
    ומנין מגיע הפחם בניגוד לגז?

    ומה פירוש "גם אם היה עוד הרבה גז"?
    ובכמה שעות חסר מדובר – מה פירוש "כמה שעות"?

  3. חתול חשמלי :

    לאנונימי...

    לפי הבנתי מדובר בסה״כ בכ 20-30 שעות בשנה בערך שיש מחסור בגז כשהפקת הגז במקסימום והאונייה המזגגת במקסימום (שרוב הזמן אגב איננה מספקת גז אלא משמשת למצבי חירום, צריכה גבוהה במיוחד וגיבוי). חשוב להבין ש״על הנייר״ כשמשווים צריכה שעתית על טווח יום שלם נראה שצריך כביכול להיות מחסור בגז אבל מה שעושים זה בשעות שהצריכה יותר קטנה דוחסים גז בתפוקה מלאה למערכת ההולכה בלחץ גבוה מהנדרש לאספקה המיידית וכך בונים ״רזרבה״ של גז בתוך מאות הקילומטרים של מערכת ההולכה של נתג״ז (הליך שנקרא line pack). הפרוצדורה הזו מאפשרת אספקת גז שעתית בכמות יותר גדולה מאשר הפקת הגז המקסימלית השעתית ברוב ימות השנה למעט מספר השעות המועט בשנה שבהן גם הרזרבה שניתן לאגור במערכת ההולכה אינה מספיקה.

    ביחס לגז ופחם… מערכת ייצור ואספקת חשמל זה דבר מסובך מאוד בגלל שיש שוני גדול בין סוגים שונים של תחנות כח מבחינת הניצול האנרגטי שלהן לעומת מהירות ההפעלה שלהן והמיקום שלהן בתוך מערכת הולכת החשמל. בגדול, התחנות המחזמ״יות והקיטוריות פחם הן בעלות שילוב של עלות דלק נמוכה (פחם) או נצילות גבוהה (מחז״מ) – אבל – לוקח להן המון זמן להגיע לכושר הייצור והניצול האנרגטי המקסימלי שלהן ולכן הן פועלות כל הזמן ומייצרות מה שנקרא base load electricity. לעומתן, טורבינות הגז במחזור פתוח הן בעלות נצילות אנרגיה נמוכה אבל ניתן להביא אותן למצב של ייצור חשמל מקסימלי בדקות לכן משתמשים בהן לייצור peak load electricity כשיש מצב של צריכה גבוהה. בגלל הנצילות הנמוכה שלהן זה לא כלכלי לייצר חשמל בהן כל הזמן (ולכן, ״גם אם היה יותר גז״ לא היו משתמשים בהן לייצור חשמל כל הזמן). בקיצור, מערכת הייצור מורכבת מרבדים של תחנות כח בעלות נצילויות שונות ומהירות התחלה שונות ומיקומים שונים במערכת קווי החשמל. לא הכל מופעל כל הזמן בכוונה ויש סדר של מה מפעילים, מתי ואיפה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה

    1.בכל זאת כל הגז הזה לא נועד לשמש רק כרזרבה לצריכה גבוהה, לא על זה כל המהומה.
    2. מה עם מפעלי תעשייה?

    3. מתי חשבו/חושבים/יחשבו שלוויתן יכנס לשוק, ומי מחכה למי? (לפעמים כבר לא ברור איך צריך לנקד את "השוק").

  5. SF :

    תגובה לחתול חשמלי

    היי,
    ראשית תודה על התשובות הטובות וההבהרות שלך.
    אשמח להתייעץ איתך בפרטי, אנא שלח לי מייל ל [email protected]
    תודה
    SF

  6. חתול חשמלי :

    ל SF

    אני ממליץ על קריאת ערך ״משק החשמל בישראל״ בויקיפדיה.

    הנקודות העיקריות שרציתי להעביר בתגובות שלי הן:

    ברוב המוחלט של הזמן אין בעייה של אספקה שעתית מקסימלית לנגד צריכה שעתית מקסימלית תודות להליך ה line-pack במערכת הולכת הגז. מדובר אגב בהליך מקובל ונפוץ שמיושם בהרבה מקומות בעולם.

    זה לא כלכלי לסגור את התחנות הפחמיות כל עוד אין להן תחליף בצורה של תחנות כח מחז״מיות. (היום למשל הממשלה אישרה סופית את סגירת יחידות 1-4 בחדרה בשנת 2022 אבל רק בתנאי שחח״י תקים מחז״מים במקומן.)

    בת׳כלס, אולי הנתון הכי מרכזי בעניין הזה הוא העובדה שכושר הייצור של תמר הוא קצת יותר מ-11 BCM לשנה אבל כנראה רק השנה או בשנה הבאה נגיע לנתון הזה, כלומר בשנים האחרונות היה גז זמין מתמר שלא נוצל בשל העובדה הפשוטה שזה לא היה כלכלי לנצל אותו במערך ייצור החשמל הכולל הקיים. מה שחשוב כרגע זה שלא יהיו עיכובים בחיבור ליוותן כי עכשיו באמת מתחילים להתקרב לשיא כושר התפוקה השנתי של תמר.

    מקווה שהבהרות אלו ענו על אי אלו שאלות נוספות שהיו לך.

  7. SF :

    שאלה נוספת לחתול חשמלי

    היי, נושא ה LINE PACK ברור. שאלה – הקצב הממוצע היומי של הזרמה מתמר הוא הרבה יותר נמוך מ 11/365 BCM ליום. מה הבעיה להקים מאגר גז או אולי גז נוזלי שישמש גיבוי בדומה ל LINE-PACK וזה יחסוך הקמה של תחנת גז. זה יאפשר מיצוע של צריכת הגז בין שעות/ימים של צריכת שיא לימים/שעות של צריכת שפל.
    תודה
    SF

  8. SF :

    תיקון לשאלה לחתול החשמלי

    כמובן שהחסכון אינו בהקמת תחנה אלא בצורך במקור גז נוסף

  9. חתול חשמלי :

    ל SF

    כן, היו הרבה דיבורים בנושא. חשבו על אגירה במארי-B או במבנים גאולוגיים באזור ים המלח אבל פה זה איזרעל, מקום שבו אוהבים לדבר הרבה אבל לבצע פחות. זה גם לא משהו כ״כ פשוט. בניית התשתית למאגר כזה זה עניין שאני מעריך ייקח שנתיים בערך. בנתיים התחילו לראות את חיבור ליוויתן באופק וגם התקינו את האונייה המגזזת שמספקת גיבוי מסויים ועניין המאגר נדחה בנתיים.

    ומשהו בקשר לתמר עצמה… נובל היא חברה חכמה ומחושבת. זו לא חברת צדקה והמטרה שלה היא להרוויח כסף. לשם כך היא קיימת. לכן היא לא היתה מוכנה לממן את הקמת הצינור הנוסף מתמר מיכיוון שהוא היה משמש אך ורק לגיבוי. במילים אחרות, בנייתו לא היה עוזרת לה למכור יותר גז כי, עם כל הרעש והצלצולים בעניין הזה בתקשורת, בתכל׳ס כך או כך לא ממצים עד כה את הקיבולת של הצינור הקיים בכל מקרה. היום למשל נובל פרסמה את התוצאות שלה לרבעון הקודם. המכירות היומיות מתמר היו 1025 MMCF ליום מתוך קיבולת מקסימלית של MMCF 1125 בערך ליום. בקצב הגידול הנוכחי יגיעו למקסימום בעוד שנה וחצי בערך – בדיוק מתי שליוויתן אמור להכנס לפעולה! כמו שאמרתי – חברה מחושבת. בדיעבד גם בייחס למספר התקלות המועטות שקרו במערכת תמר, כולן היו כאלו שגם אם היו 10 צינורות נוספים מתמר זה לא היה עוזר למצבים הספציפיים שצצו.

    היום אגב פורסם בכלכליסט שברגע שיחובר תנין למערכת ב2021 יפסיקו להשתמש באוניה המגזזת תודות לעובדה שיהיו 3 חיבורים נפרדים לחוף.

    כרגע הדברים החשובים מבחינת משק הגז הם חיבור ליוויתן בזמן, חיבור כריש-תנין, בניית מחזמ״ים, השלמת צינור הגז מאלון תבור לנווה אור ומשם למפרק שבירדן (זה גם סיפור כי יש התנגדות לגז מישראל בירדן – לפני כמה ימים למשל היה מצב שחברה ירדנית שסיפקה חול לבניית הצינור בצד הירדני החלה לאסוף אותו בחזרה מאתר בנייה כאשר היא הבינה שהוא ישמש למיזם – יש וידאו של זה ברשת; עם זאת ההערכות הן שלמרות ההתנגדויות העממיות הצינור יושלם בזמן). נתג״ז גם צריכה למהר ולהכפיל את מקטע הצינור שבין צפית לקרית גת כי אם נובל ודלק ימכרו גז למצרים דרך צינור EMG מאשקלון אחרי שליוויתן יחובר אז יש סיכוי שלא יהיה מספיק קיבולת לספק גז לדרום הארץ וגם למצרים באותו זמן בגלל הגודל של הצינור במקטע הקצר הזה שמחבר את הצפון והדרום. שדרת הגז המרכזית נבנתה באמצע שנות ה2000 לפני גילוי תמר והיא לא תוכננה עם המחשבה שיום אחד ישראל תהיה יצואנית גז ולא התאימה במקור למצב כזה. בנתיים נעשו הכפלות והרחבות ברוב המערכת אבל עדיין ישנם קטעים שצריכים להרחיב.

  10. SF :

    שאלת המשך לחתול החשמלי

    היי,
    תודה על התשובה.
    כמה שאלות הבהרות
    1) לפי מה ששמעתי הייתה החלטת ממשלה להוספת צינור שבעלי תמר התחייבו לפתח על חשבונם. כך שזה לא היה בהכרח בידיים של נובל – האם נכון?
    2) לגבי הניצול של הקיבולת המקסימלית – יכול להיות שהיא לא הייתה נחוצה בזמנים מסוימים ואז אם אין באפר אין לאן להעביר גז – האם נכון. אם כן אז תמיד יהיה מצב כזה. גם בעתיד מלוויתן אם לא תהיה צריכה אז הקיבולת לא תנוצל.
    3) מה דעתך על הפתרון של הקמת סוללה ליד תחנת חשמל המונעת בגז, כמו שאילון מאסק עשה ב 100 יום האוסטרליה, כדי לשמור חשמל שייוצר בשעות השפל לשימוש בשעות השיא?
    תודה
    SF

  11. חתול חשמלי :

    תגובה ל SF

    1. היו שמועות שהיו אמורים לחייב את נובל לבנות את הצינור הנוסף. אני לא יודע עם זה תורגם לחיוב חוקי במציאות. אני מניח שלא.

    2. בוודאי. מה שלא משתמשים בו נשאר באדמה ויכול להיות מנוצל בעתיד. זה מה שקורה עם גז מתמר כרגע מיכוון שלא כל יכולת ההפקה של תמר מנוצלת כיום (אם כי כמו שציינתי מתקרבים לקצה היכולת אבל עד שיגיעו אליה ליוויתן יחובר לחוף בכל מקרה).

    3. אין צורך במתקן כזה בארץ מיכיוון שיש לנו מספיק רזרבה של חשמל. מבחינת גיבוי במצב של תקלה יותר ארוכה באספקת גז פשוט משתמשים בסולר או מזוט קל דל גופרית במקום גז לתפעול התחנות.

    מתקנים כמו אלו באוסטרליה נבנו כדי לפזר ייצור חשמל למשך היום ממקורות "ירוקים" שהם מטבעם פועלים לסירוגין. למשל מתקנים פוטו-וולטאים. נגיד מתקן גדול כזה שמייצר "על הנייר" 500MW איננו שווה ערך לתחנת כח בגז או סולר של 500MW כי הטורבינה מייצרת חשמל 24×7 אבל הפוטוולטאי מייצר 500MW רק 6-7 שעות ביום (בקיץ) ורק אם אין עננים. לכן אם רוצים להשתמש בחשמל שהוא מייצר למשך כל היום צריכים לאגור אותו. זה אגב מאוד מייקר את החשמל שהוא מייצר. גם אז, במקומות מתאימים יש פתרונות זולים בהרבה מאשר הבטרייה של מאסק. הפתרון הכי נפוץ בעולם לבעייה זו הוא "אגירה שאובה" שהעלות שלה (למגוואט-שעה) היא בערך רבע ממתקן סוללות כמו של מאסק. מתקן כזה של 300MW נמצא בבנייה בגלבוע. ישנם עשרות אם לא מאות מתקנים כאלו בעולם. במקור הם נבנו כדי לאגור חשמל ממקורות ייצור-בסיס שפועלים כל הזמן (תחנות כח פחמיות, גרעיניות, מחזמי"ם) בזמן שפל לאספקה בזמן שיא והיום משתמשים בהם יותר ויותר כדי לפזר ייצור חשמל ממקורות זמניים (שמש, רוח) במשך היום. יש תוכניות לעוד שני מתקנים כאלו בארץ. כל שלושת המתקנים האלו יחדיו, כשייבנו, יהיו בעלי יכולת אספקה כוללת של 1000MW למשך זמן של 10 שעות בערך (זאת אומרת פי מאה מהמתקן של מאסק שמסוגל לספק 100MW למשך שעה אחת בלבד).

  12. SF :

    לחתול החשמלי

    לגבי סוללות – מטרת משרד האנרגיה האמריקאי מחיר סוללה בשנת 2020 יהיה $125 ל KWH .
    נתוני אתר אגירה שאובה בגלבוע הינם (אם לא טעיתי) מחיר – 450M$ , ייצור 3000 MWH => מחיר כ $150 ל KWH ז"א דומה אפילו קצת יותר מסוללה. במידה ושמים סוללה כזו ליד תחנת כוח המונעת בגז או בפחם עם סולקנים ניתן להעביר ייצור משעות השפל לאספקה בשעות השיא. כמובן שאם יבנו גם תאים סולריים שיטענו את הסוללות המצב יהיה אפילו יותר טוב מבחינת זהום.

  13. חתול חשמלי :

    ל SF

    למיטב ידיעתי אגירה שאובה בגלבוע עלתה $400 מיליון ותספק 300MW ל10 שעות. המתקן של מאסק עלה $50 מיליון ומספק 100MW לשעה אחת. הבדל עצום בעלויות.

    לגבי העתיד אני לא יודע אבל לפחות לפי המספרים הנ״ל, עלויות הסוללות צריכות לרדת ה מ ו ן כדי להגיע לעלויות של האגירה השאובה.

    כדאי לזכור גם שסוללות ליתיום מתבלות וצריך להחליף אותן בתדירות. מתקן אגירה שאובה מחזיק 50 שנה לפחות.

    יש גם השלכות סביבתיות רציניות לכריית ליתיום בכמויות עצומות שנדרש בשימוש ל grid storage, במיוחד שזה יתחרה עם ליתיום לסוללות לתחבורה שזה לדעתי השימוש הכי חשוב שלהן. לדעתי רצוי להשתמש באגירה שאובה ל grid היכן שאפשר וסוללות לתחבורה (שבה כמובן לא ניתן להשתמש בגרביטציה לאגירת אנרגיה).

  14. לחתול החשמלי :

    OK מאוד הגיוני, אז פרט לרשלנות ישראלית טיפוסית למה לא מסיימים את התחנות בגלבוע ובכוכב הירדן שלפי דוח חברת חשמל אינם פעילים. נשמע שזה יכול לחסוך הקמה של תחנות בגז.

  15. חתול חשמלי :

    ל SF

    התחנה בגלבוע במצב די מתקדם. בנייתה סבלה מחבלי לידה בשל העובדה שהיא היתה הראשונה שנבנתה בארץ.

    שתי התחנות האחרות סובלות מהרגולציה המפגרת בארץ. בהתחלה נתנו היתר ל1000MW, מה שאיפשר לבנות שתי תחנות נוספות כאלו. אחרי כמה שנים רשות החשמל שינתה את דעתה והורידה את המכסה ל800MW מה שאומר שאחת משתי התחנות הנוספות לא תוכל להבנות, מה שגרר לכל מיני תביעות וערעורים. אני מקווה שיתעשתו מתישהו ויאפשרו לבנות את שתי התחנות.

    אחד המאפיינים של רשת החשמל בישראל הוא ריבוי תחנות פיקיות (ז״א טורבינות גז בנצילות נמוכה לשימוש בזמני צריכת שיא) וזה במידה מסויימת מייתר אגירה של אנרגיה במערכת ומשנה את החישובים לגבי אגירה לעומת מערכות דומות. הסיבה היא שישראל היא ״אי חשמלי״ שלא מחובר לרשתות חשמל אחרות שיכולות לספק גיבוי ולכן היה צריך לבנות די הרבה רזרבה במערכת. בעייה נוספת היא שהפתרון לאספקה בשעות שיא הזה לא משתלב טוב עם אנרגיה ירוקה שזקוקה לאגירת אנרגיה. בארצות שהיו בהם כבר ריבוי מתקני אגירה שאובה בתור פתרון מרכזי לאספקת חשמל בזמני שיא (במקום הסתמכות יתר על תחנות פיקיות) יכלו להשמיש את האגירה השאובה יותר בבוא היום לאגירת חשמל מאנרגיה ירוקה. אצלנו כל הרזרבה לשעות שיא כבר נבנתה בתצורה של תחנות פיקיות בלבד, וחבל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.