חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ההסללה בחינוך גוזרת על אלפי ילדים בשנה עתיד ללא אופק

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 2.07.18 1:05

על פי מחקר חדש של ה-OECD, בעוד שההכשרה המקצועית בישראל משרתת היטב את התלמידים החזקים, היא משאירה מאחור

את היתר. משרד החינוך ומשרד הרווחה עסוקים במאבקי אגו, והתלמידים החלשים ביותר מופקרים לגורלם

מאת: גיל גרטל

בשבוע שעבר פרסם ה-OECD דו"ח אודות "חינוך חניכה והכשרה מקצועית בישראל". הדו"ח נכתב ביוזמת הארגון, כחלק ממחקר רחב שזיהה את ההכשרה המקצועית כמנוע משמעותי לצמיחת המשק. הדו"ח עוסק בעיקר במדיניות ההכשרה המקצועית, ונוגע רק בעקיפין בהכשרה הניתנת במסגרת לימודי התיכון בישראל.

בכל הקשור לחינוך ניתן למצות מהדו"ח שלושה ממצאים: החינוך המקצועי בישראל קולט לשורותיו את התלמידים שנותרו מאחור, הוא מספק להם הוראה ברמה נמוכה ביותר, ומציע להם מסלול עתיד ללא מוצא. במילים אחרות, ההסללה עדיין כאן.

קיצור תולדות ההסללה

בטרם אתייחס בהרחבה לטענות הדו"ח, ראוי להבהיר מהי הסללה, ומי הם התלמידים שאנחנו עוסקים בהם. בחינוך המקצועי בישראל יש ארבעה מסלולי לימוד נפרדים (ראו תרשים). כ-14 אחוזים מילדי כל שנתון לומדים במגמות הנדסיות, כגון מחשבים וביו-טכנולוגיה, והם מתאפיינים בנתונים אישיים גבוהים. אחוז דומה לומדים במגמות טכנולוגיות, כגון אדריכלות ומערכות בקרה, והם נמצאים ברמה הממוצעת של החינוך העיוני. הקבוצה השלישית, שבה כ-9 אחוזים מהשנתון, כוללת מגמות תעסוקתיות, כגון סיעוד וטיפוח יופי. שלושת המסלולים שהוזכרו נמצאים תחת פיקוח משרד החינוך. בנוסף, יש קבוצה רביעית ובה כ-3 אחוזים מהשנתון, שלומדים במגמות מקצועיות כגון חשמלאות ותפירה, תחת פיקוח משרד העבודה והרווחה.

הדיון להלן מתייחס לתלמידי שני המסלולים: המגמות התעסוקתיות במשרד החינוך והמגמות המקצועיות במשרד העבודה, שבהם כ-12 אחוזים מהתלמידים, כלומר כ-15 אלף נערים ונערות בכל שנתון.

מדיניות ההסללה הייתה נהוגה משנות הראשית של מדינת ישראל כאשר תלמידים בכיתה ח' עברו מבחני ידע וכישורים, שקבעו לאיזה מסלול לימודים ימשיכו: עיוני או מקצועי. לא שאלו את התלמידים מה הם רוצים ללמוד, לא התחשבו ברקע שלהם שאולי הכשיל אותם, וגם לא ניתנה להם אפשרות לעבור בין המסלולים בהמשך. החל משנות השמונים החל תהליך שינוי, שראשיתו במתן זכות בחירה לתלמידים אם ללמוד בתיכון עיוני או מקצועי. לכאורה, מהלך זה ביטל את ההסללה הגלויה, אולם כפי שנראה בהמשך, ההסללה חיה ובועטת מתחת לפני השטח.

האחרים שנותרים מאחור

משפט המפתח בדו"ח ה-OECD מובא כבר בעמוד 9: "החינוך וההכשרה המקצועית בישראל משרת חלק מהתלמידים בצורה טובה, בכך שהוא מספק להם מיומנויות אקדמיות טובות ומכין אותם היטב לכניסה לאוניברסיטה. אולם אחרים נותרים מאחור".

מי הם אלה שנותרים מאחור? לא קשה לנחש. במחקר שפרסם בנק ישראל בנובמבר 2017, נמצא כי השכלת האב הממוצעת של הלומדים במסלול התעסוקתי של משרד החינוך היא 10 שנות לימוד, כלומר הורים שלא סיימו תיכון. לעומת זאת, הלומדים במסלול ההנדסי ובחינוך העיוני, התברכו בהורים בעלי השכלה על תיכונית (12.5 שנות לימוד בממוצע). השכר הממוצע של האב של תלמידי המגמות התעסוקתיות קטן בשליש מהשכר הממוצע של האב של הלומדים במגמות הנדסיות או עיוניות.

לא רק העבר של צעירים אלה חלש, כפי שניכר מהשכלת הוריהם והכנסתם, אלא שגם עתידם אינו מבטיח תיקון (ראו תרשים). המחקר מצא שאם ניקח שלושה תלמידים בעלי מאפייני רקע דומים, ונציב אותם במסלולי הלימוד השונים, יהיה השכר העתידי של בוגר המגמה התעסוקתית קטן ב-12% מחברו בוגר המגמה העיונית, וקטן ב-29% מבוגר המגמה ההנדסית.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. שושי :

    צר לי, אבל גם הכוונה של כל התלמידים ללימודים עיוניים וללא אופציה תעסוקתית זו הסללה. מי אומר שכולם צריכים/רוצים/יכולים להגיע לבגרות מלאה משמעותית? ואם היא לא משמעותית, מה הטעם בכך? רק כדי לומר לא הוסללתי למשהו תעסוקתי?
    הכי נכון – כל אחד לפי יכולתו/כישוריו/רצונותיו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.