חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ימין ושמאל והקרב על התודעה

נושאים דעות, פוליטי ב 29.06.18 0:21

שלטון הימין נשען על אליטה רוחנית רבנית מגויסת ומגייסת. התשובה לכך – אליטה אינטלקטואלית שמאלית של אנשי-רוח מעורבים, מובילים ומגייסים

מאת: אמיר יובל

הסאבטקסט של סאבלימינל

בשני מאמרים שכתבתי בחודשים האחרונים טענתי ששלטון הימין נשען על אליטה רוחנית רבנית מגויסת ומגייסת וטענתי שללא אליטה אינטלקטואלית של אנשי – רוח מעורבים נמרצים ותקיפים יאלץ השמאל הציוני להמשיך להתנער מהשמאל הפוסט – ציוני ולהתנצל בפני הימין המסורתי והדתי.

ההנחה שלי היא שהימין ניצח בקרב על התודעה: פתרון שני המדינות (שנקרא פעם 'תוכנית השלום') ושיקום מדינת – הרווחה נחשבים לרעיונות ראויים כמו "וְכִתְּתוּ חֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת".

לאחר שניפגש עם אלאור עזריה, אמר המקובל נתנאל הכהן ל'כיכר השבת': "אלאור הוא הניצוץ האלוהי שאומר 'די, די לאלימות, די לשפיכות דמים, די לשפיכת דם יהודי'. גם שמו אומר זאת – קודם אל ולאחר מכן אור… גם מנהיגינו צריכים ללכת שלוש פסיעות אחורה לקראת  אויבינו ולקראת השלום" (ההדגשות שלי).  גם מי שלא מסכים צריך להכיר בכך שהדברים של הכהן מייצגים הסכמה ישראלית רחבה: המטרות של השמאל ראויות אבל לא ראליות, מפני ש'אין פרטנר' ו'הווילה שוכנת בג'ונגל' – אלו מוסכמות שלכאורה אין להרהר אחריהן.  בשיר 'בלאדי' אומרים סאבלימינל והצל:

זה לא העם שלי יפי נפש, הזיות  –  יפי נפש, בתוך רפש לא יכול להיות
אבל אנחנו כאן ואף פעם לא נלך מכאן  –  הציונות בדם היהודי שמכבד איסלאם …  חולם על שלום   –  מקבל להתראות  – …   הכל רק אשליות
חי בסערה, בלב הסכנה  – צרות כל כך גדולות במדינה כל כך קטנה  – רוצה לחיות, למות  –  זקוף,

לא בדיוק שלונסקי, אבל זוהי מוסיקת ראפ שמשקפת סערה ובלבול ומעצבת תודעה. אפשר לצקצק, ואפשר גם לשים לב שקו ישר אחד מחבר בין  'בילאדי'  לבין 'ההספד על רועי רוטנברג': "דור התנחלות אנו, ובלי כובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית. לילדינו לא יהיו חיים  … מאות אלפי ערבים, היושבים ומצפים לָרגע בו תוכל ידם להשיג את דמנו …". ההשוואה ההיסטורית (בין הראפיסט לבין הרפ"יסט) אמנם מגושמת, אבל זוהי מוסיקת מחאה המבטאת זיכרון היסטורי ומוכיחה את השליטה המופלאה של הימין בהיפוך התודעה. במקום להיאבק בהיפוך התודעה, ולהתמודד עם הסאבטקסט של סאבלימינל, השמאל הבקיע שער עצמי כשהעלה לבמה את הבלוז המקונן: "אני הולך לבכות לך [הרי] … אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים".

השמאל אימץ את המורבידיות הימנית, מפני שאין לו יסודות אינטלקטואליים מגייסים, מלבד אלו הישנים והטובים שמקורם במאה ה – 19.

השמאל הציוני התבסס לאורך המאה העשרים על עיצוב התודעה ושינוי הערכים שהובילו עסקנים פוליטיים – משכילים, פובליציסטים, סופרים ומשוררים, אומני במה, פסלים, ציירים ואדריכלים.  אנשי העט והאת –  לא ביטאו את 'רוח הזמן' (Zeitgeist)  אלא חתרו נגד הסדר הישן ובעד ערכי המודרניזם החלוציות, והסוציאל – דמוקרטיה.  תיאור מרתק על יחסי הגומלין בין אליטות אינטלקטואליות למנהיגים פוליטיים, על כוחם המהפכני של  שירה וסיפורת  ועל "… המעטים … הם שעיצבו את הזהות הקולקטיבית", מופיע בספרה של אניטה שפירא 'יהודים חדשים יהודים ישנים'. שפירא מאירה את עיננו על כוחם של 'מיתוסים מגייסים' ומסכמת: אף שהמעשים פיגרו אחרי המילים "… למילים יש משקל רב בעיצוב התודעה הפרטית והציבורית".

אז, אולי בכל זאת צריך להכניס לזירות המאבק איכויות ותכנים נוספים לאלו הנגזרים מתובנות של יועצים אסטרטגיים לעיצוב דעת קהל?! 

אנשי – הרוח שיצאו לשדרה ולכיכרות, בקיץ 2011,  לא נראו כמורי – דרך ולא נתפסו כאליטה מובילה, מפני שהם נגררו אחרי המחאה והתקפלו עם האוהלים וניידות השידור. הניסיון שלי להמריץ 'אנשי עט ורוח' ליטול אחריות ולפרוץ את מעגל השולחנות העגולים, נענה בשתיקה המדברת בעד עצמה.

אם הנפש הסוערת של אורנה בנאי ויואב אליאסי תישאר תלושה מהסביבה האינטלקטואלית, כנראה שמלחמה בעזה או הבוז של גרבוז שוב יכריעו את הבחירות הקרובות.     

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. נטע :

    מסקנות שעולות מן המאמר:

    לימין אין אתגר של חידוש יצירתי.
    הוא מתחפר בעבר ובמוכר.

    בפני השמאל עומד אתגר של חשיבה יצירתית, אקטואלית, מגיסת.
    אני לא מזהה מאמץ כזה.
    לא ברור שהוא מתקיים מחוץ לישראל.
    אם כן, הוא עדיין לא מציג תוצאות ממשיות.

  2. החגב עמד יציב :

    הסברים פסאודו-אינטלקטואליים

    הסברים פסאודו-אינטלקטואליים מביכים, הכותב מקובע ברעיונות של "אליטה מגייסת ומגוייסת" ושאר הבלים שאין להם כל משמעות.
    אולי התשובה נעוצה במקום אחר? אולי פשוט המציאות היא ששכנינו ובני דודינו היקרים מעוניינים ביעד פוליטי מאוד ברור ומוגדר היטב- השמדת מדינת ישראל והפיכת התהליך שהגיע לשיאו ב 1948 ובהקמת המדינה?
    אולי חלק גדול בציבור רואה זאת בצורה ברורה אחרי כשלון אוסלו ומבין כי הפתרון שהוצע ע"י השמאל כשל ובלית ברירה יש להמשיך ולהגן על זכויותינו הפוליטיות והמדיניות?

    אמיר יובל, עדיף שתפסיק להתעסק בטקסטים של ראפרים ותסתכל למציאות בעיניים.
    כרגיל, מיהו ג'ון גאלט?!

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מי מדבר בהכללות עכשיו?
    מי הם "שכנינו ובני דודינו היקרים"?
    ומנין למגיב מס 2 הידע על מה שהם כולם כאיש אחד רוצים?

    ואולי לא כולם שם רוצים את מה שמדקלם לנו מגיב מס' 2?

    ואולי אם נמשיך לדקלם לעצמנו את ההכללות שמדקלם כאן מגיב מס' 2 – נתעקש עליהן ולא נזוז מהן – ישתכנעו יותר ויותר יהודים בישראל שלציונות אין כאן סיכוי ויתחילו להסיק את המסקנות בקלפיות לא ישראליות?
    האם למגיב מס' 2 יש דרכון שני נוסף לישראלי?
    לשם מה?
    לי יש רק דרכון ישראלי ולכן אין באפשרותי להיגרר אחר שטויות, שבאופן אירוני משרתות את כל מי שמעוניין בהשמדת מדינת ישראל וגו'. ברור שיש גם כאלה וכדאי לבדוק כמה מהישראלים שמאכילים אותם מחזיקים בשני דרכונים.

  4. החגב עמד יציב :

    הקונספרציות נמשכות נטע?

    הקונספרציות נמשכות נטע?
    שכנינו ובני דודינו היקרים הם הערבים הסונים המכונים פלסטינים, הללו מחולקים לשתי קבוצות נבדלות:
    בעזה תחת שלטון תנועת הגי'האד אשר נקראת החמאס.
    ביו"ש תחת שלטון תנועה חילונית לאומית דועכת בשם אש"ף.
    אלה וגם אלה מעוניינים בהישג פוליטי שמשמעו השמדת מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.
    זאת מסקנה מתבקשת לנוכח פועלם בשני העשורים+ מאז הסכם אוסלו וכשלונו בסיום הסכסוך.
    כל מי שעיניו בראשו ומעט תבונה בקודקודו מבין זאת, הבאנו את הרוצחים לפתח ביתנו ושילמנו את המחיר.
    כותבי האתר מוזמנים להמשיך לדבר על "מלחמת מעמדות" וקונספירציות הזויות שהם מאתרים בתקשורת הישראלית אשר "מפנה את תשומת הלב מהנושאים החשובים באמת".

    אוסקר ויילד כתב ש"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בדבר הצמחונות אם הזאבים אינם שותפים לדיעה זו", אתם מומזנים להמשיך ולהיות כבשים, בכל מקרה בשלטון סוציאליסטי זה כל מה שאדם יכול להיות.

    מיהו ג'ון גאלט?!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.