חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

להציל את פועלי הבניין בישראל ממוות

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 4.06.18 1:11

האם המדינה והאיגוד המקצועי עושים די כדי למגר את התאונות בענף הבניין?

מאת: איתן קלינסקי

כשעל פיגומי הבניין משתולל לו המוות וגובה מחיר דמים יקר של פועלי בניין, תמוהה ולא מובנת היעדרות תגובה הולמת של האיגוד המקצועי. שלושה פועלים כל חודש עוזבים את אתרי הבניין בארונות מתים. כל חודש שלושה פועלי בניין – שהיה להם שם, היו להם אהבות משאלות ותקוות – מצאו את מותם באתרי הבנייה בישראל. כבר למעלה מעשר שנים אנחנו עוברים לסדר היום שמלט, ברזל ודמם של עובדים יצוק ביסודות המגדלים הפורחים ברחבי הארץ.

השיח הציבורי פוסח לחלוטין על המספר הלא סביר של פועלי בניין, שכל חודש מסיימים את עבודתם עם אחוזי נכות גבוהים. מספר שיא של פועלים במדינות האיחוד האירופי, שנכותם מביאה אסון למאות משפחות של פועלי בניין, כשאבי המשפחה נטול כל אפשרות להמשיך לעבוד עקב נכות קשה.

אנחנו נפרדים מחודש מאי 2018 , כאשר 17 פועלי בניין נפלו מפיגומי בניינים אל מותם בחמשה חודשים. בתקופה המקבילה בשנת 2015 נהרגו 15 פועלי בניין.

הייתה לנו תקווה שמסמך, שחיברו ראש מנהל הבטיחות במשרד הכלכלה, גב' ורדה אדוארדס, ומנהלת אגף נכויות במנהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, גב' רבקה פריאור, שפורסם כבר לפני למעלה משנה, יביא בעקבותיו שינוי. מסמך המציין שמכל 100.000 מועסקים, הממוצע באיחוד האירופי הוא 5.8 הרוגים בתאונות עבודה. בישראל משום מה המספר הוא כפול, ואף יותר מכפול – 13.2 הרוגים.

מסמך, שהוגש לוועדת העבודה והרווחה בכנסת, הפך לנייר חסר ערך, מצער ואך כואב, שלא חל כל שינוי. מסתבר, ששפת המספרים הפכה להיות יותר קודרת. נותרנו באותו מצב של שיא במספר ההרוגים בתאונות העבודה בישראל ובעיקר בענף הבנייה. מהדו"ח שצוין לעיל ניתן ללמוד, שרק מעט יותר מאחוז אחד מהתשלומים שמעביר הביטוח הלאומי מוקדש למניעת תאונות עבודה. התקציב מעיד על סדר עדיפויות מעוות של הגורמים האחראיים ובראש ובראשונה שרי הכלכלה ושרי העבודה והרווחה ההולכים ובאים.

הדו"ח חושף גם נזק כבד שנגרם למדינה בגין פיצויי נפגעי תאונות עבודה. בשש השנים האחרונות שולמו למעלה מ-24 מיליארד שקלים לנפגעי תאונות עבודה. בשנת 2015 שולמו יותר מ-4.5 מיליארד שקלים לנפגעים בתאונות עבודה, כשלמעלה מ-60% נפגעו בענף הבניין. התשלומים רק האמירו בשנת 2016

ישראל חייבת להתנער מהיותה שיאנית, המחלקת את התואר המפוקפק עם פורטוגל, במספר ההרוגים השנתי. המספר של שלושה פועלי בניין כל חודש המוצאים את מותם בעבודתם על פיגומי הבניין צריך לחייב את משרד הכלכלה ומשרד העבודה והרווחה למעשים.

מצער, שמסדר היום של התקשורת הישראלית מוסר מיד הדיון על הממצא המחריד בדו"ח, לפיו  בשנת 2015 נפצעו 50.000 עובדים בתאונות עבודה, כששני שלישים מהפצועים הם עובדים בענף הבניין. לפי ממצאי הדו"ח "אובדן ימי העבודה כתוצאה מתאונות הללו נאמד בשני מיליון ימי עבודה, ואובדן הפריון למשק נאמד במיליארדים נוספים".

במסמך מתפרסמים לראשונה גם נתונים קשים על המערכת הנצלנית של קבלני בניין. הדו"ח קובע, כי למעלה מ-50% של העובדים, שנפגעו בתאונות הקטלניות, הם פועלי בניין שעבדו במסגרות קבלניות ללא ביטוח מתאים לעובדים. המצב מחמיר יותר כשיש בשטח קבלני משנה של הקבלן הראשי ועוד קבלן משנה של קבלן משנה. הנפגעים בתאונות עבודה במקרים אלו מתמודדים מול התנערות מוחלטת של החברות הגדולות מכל אחריות לנפגעים שנפצעו או נהרגו. החברות הגדולות אחראיות לביצוע העבודה באתר הבנייה, אך שרשור העבודה באמצעות אוקיינוס של קבלני משנה בהירארכייה לא מובנת, מעמיד את הפצוע או את משפחת ההרוג בפני דלתות נעולות.

אני מברך על הדו"ח, אך מלווה אותי החשש שנישאר עם דו"ח ונמשיך להישאר עם אזלת יד של רשויות האכיפה. רשויות שהיו משותקות לחלוטין בימי שלושת שרי הכלכלה האחרונים. נותרנו עם מלל מרהיב של שר העבודה והרווחה על עשייתו למען פועלי הבניין במשך שלושת שנות כהונתו, אך למרבה הצער, מספר ההרוגים על פיגומי הבניין נמצא בעלייה שאסור להשלים אתה.

לסיום, אני רוצה לשתף את הקוראים בתחושה קשה שלי לנוכח האדישות שלנו כחברה. עמדתי ביום ששי 25 במאי במשמרת מחאה מול הבניין, בו נפל למותו פועל בניין מרמלה ברחוב מנחם בגין פינת שדרות שאול המלך בתל אביב. כאב לי לראות קהל של עוברים ושבים האדיש כלפי המשמרת, והעובדה שבאתר הבניין הכל ממשיך לפעול. לא עצרו אפילו לרגע. לא הייתה מודעת אבל, ביטוי של כאב  על פועל, שבא מרמלה לאתר בניין בתל אביב כדי לעבוד ולקיים את משפחתו  ונפל למותו מפיגום שקרס.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. אסף אדיב :

    לחץ ציבורי על קובעי המדיניות מניב פירות

    המאמר של איתן קלינסקי חשוב ונכון אבל חסר בו מידע חשוב שהבנתו יוצרת מנוף לשינוי המצב. בפועל מאז שנת 2015 מקיימים מספר גורמי חברה אזרחית פעילות ענפה של פרסום ולחץ ציבורי בנושא תאונות העבודה דבר ששינה לחלוטין את הדיון ואת ההתענינות בנושא. בעקבות לחץ ציבורי זה שהתקשורת מגוייסת אליו באופן מעורר הערכה (הארץ, רשת ב', וואלה, גלובס, גלי צה"ל וגם לא מעט כתבות בערוצי הטלויזיה השונים) החלו הממשלה והכנסת לפעול בנושא – מאז 2016 שונו כמה חוקים ביניהם סגירה חובה של אתר בניה אחרי תאונה (לא היה קיים קודם), הטלת קנסות על עבירות על חוקי הבטיחות, הקמת יחידת משטרה לחקירת תאונות (בינתיים הקמתה נדחתה והוגש בנושא בג"ץ על יד קו לעובד ומען), ישנו כיום לחץ לשינוי תקנים בנושא פיגומים שיכול להניב פירות שכן רוב הנפגעים נופלים מפיגומים מיושנים. יש לחץ לקידום חקיקה ואכיפה גם בתחום המנופים – בין השאר ישנה קבוצה פעילה של מפעילי מנופי צריח שמקדמת הסדרת תחום זה. דווקא הקמפיין הזה הוא אחד מנקודות האור החיוביות במאבק האזרחי שניתן לקדם – זו מערכה ארוכה ומורכבת אבל בהחלט ניתן לראות תוצאות שמחייבות להגביר את הלחץ.

  2. ידידיה :

    תודה לאסף אדיב על תגובתו. חשוב להביא לידיעת הציבור את הפעולה המבורכת אותה אתה מציין.

    התחושה שלי זהה לתחושה של הכותב בסיום המאמר שלו על האדישות שלנו אל מול התופעה המזוויעה של שלושה פועלים,שכל חודש נופלים אל מותם ומאות רבות של פצועים.

    אני מצר על כך, שאנחנו כחברה אדישים, והנושא הזה בכלל לא עולה על סדר היום הציבורי בחברה שמלהיטים אותה ב"איראן" וב"ערבים נוהרים לקלפי".

  3. נטע :

    אם יכולתי לצרף צילומים עכשווים - אפשר היה לראות איך נראים פיגומים

    כמעט מדי יום בפקק בסמטה צרה בשכונה ירושלמית ("למה קוראים להן רחובות?" שאל מאן דהוא) – אם מרימים טיפה את המבט – הצוואר מתכווץ מחרדה.

    למי שולחים את המידע הזה בטרם פורענות?

  4. יהודית. :

    איתן, עליך להשלים שהחברה הישראלית אדישה לנושאים שאתה מעלה ומעלים הכותבים באתר "עבודה שחורה". זו עובדה מצערת. כואב להשלים עם מציאות של 3 הרוגים על פיגומי הבניין כל חודש והמספרים רק עולים ומנגד פטפטת בוועדות הכנסת

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.