חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משרד החינוך בדו"ח מבקר המדינה – הלמידה המשמעותית אינה מקודמת

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 14.05.18 0:52

שי פירון ונפתלי בנט שיווקו את רפורמת הלמידה המשמעותית כיעד המרכזי של משרד החינוך. בדיקת מבקר המדינה העלתה שהיא כלל לא קודמה

מאת: גיל גרטל

הרפורמה החדשה של שי פירון

"ישראל עולה כיתה" זהו שמה של התכנית הלאומית החדשה שהציג שר החינוך שי פירון במסיבת עיתונאים ב-8 בינואר 2014. ב-15 בינואר הציג את התכנית בוועדת החינוך של הכנסת. להלן סיכום (לא מלא) מהנאמר בוועדת החינוך מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת

דו"ח מבקר המדינה חושף את בלוף רפורמת הלמידה המשמעותית

שני שרי החינוך האחרונים שיווקו את הרפורמה כיעד מספר אחת של המשרד והשקיעו בה הרבה מאוד משאבים וכסף. כעת מתברר שלא רק שהמטה המופקד עליה במשרד לא קידם כמעט דבר מתכני הרפורמה, אלא שאפילו הסכמה בסיסית על מה מטרותיה אין שם

ביום שלישי השבוע התוודעתי למגמה הייחודית המופעלת בתיכון עין כרם בירושלים, חמש יחידות לבגרות ב"יזמות חברתית". התכנית נועדה לטפח אזרחים מעורבים ופעילים, ערים לאתגרים בחברה בה הם חיים, נכונים להתמודד, להציע פתרונות ולהניע שינויים. באותו היום התפרסם דו"ח מבקר המדינה אודות קידום למידה משמעותית בבתי הספר. אבוי. התברר כי היה ראוי לכל צמרת משרד החינוך לחזור לכיתה י' בתיכון עין כרם.

המבקר בחן כיצד ניהל מטה משרד החינוך את הרפורמה, שנקבעה בידי שני השרים האחרונים, פירון ובנט, כמטרה מספר אחת של משרד החינוך. בגדול: לא ניהל! אפילו לא בכאילו. היינו מצפים ממנהלים בכירים במשרד החינוך שידעו לעשות את עבודתם. אחרי הכול הם מופקדים על כשני מיליון תלמידים, 200 אלף עובדים ותקציב של 52.8 מיליארד שקלים. אז מה הבעיה לתכנן ולבצע תהליך נכון של הובלת שינוי?

פחות מזה. מתברר שיש לרשות משרדי הממשלה נוהל כתוב שנקרא "מדריך התכנון הממשלתי", ושם בעמוד 35 יש איור מאיר עיניים שמדגים את שלבי התכנון של תכנית לשינוי. כל מה שצריך היה לעשות זה לקרוא את החוברת, ולעשות מה שכתוב בה.

השר פירון אמר בישיבת הנהלת המשרד בתחילת הדרך (יולי 2013), שיזהרו "מיצירת מצב של דיבור בשפה של שינוי, שעוטפת את המצב הקיים". אחרי חמש שנים של עבודה ניתן לומר, שאפילו שינוי השפה לא הצליח. מתברר שבמשרד החינוך אין הגדרה מוסכמת למושגי היסוד של הרפורמה, ובודאי שאין רפורמה.

בדצמבר 2013 הסביר פירון שבמסגרת הלמידה המשמעותית בתי הספר יפסיקו לעסוק "במדידה של השינון", ומקום זאת יתמקדו "בחינוך למידות טובות ומתוקנות, לאנושיות, לשורשיות, ולהעמקת השיח בין אדם לאדם". דברים אלה משקפים גישה תרבותית, לפיה תפקיד בית הספר לעצב התנהגות. לעומת זאת, במסמך מאת המדען הראשי משנת 2014 נכתב שלמידה משמעותית היא "דפוס למידה עצמאי של התלמיד והפיכתו לשחקן פעיל ומשמעותי בתהליך בניית הידע". זאת גישה שונה לחלוטין, לפיה תפקיד בית הספר להעביר ידע ולקדם השכלה.

בחוזר המנכ"ל מאוגוסט 2014 ניתן פירוש אחר: למידה משמעותית היא למידה "המקדמת שישה תפקודים מרכזיים אצל התלמיד". המילה "תפקודים" משקפת גישה שלישית, לפיה בתי הספר מקנים מיומנויות. תכלס, מה שהמבקר גילה שאפילו המושג "תפקודי לומד" נכנס לשימוש רק אצל אחת היחידות במטה משרד החינוך (המינהל הפדגוגי). במזכירות הפדגוגית לעומת זאת משתמשים במונח "מיומנויות חשיבה", בשירות הפסיכולוגי במונח "כישורי חיים" ובמינהל הטכנולוגי מעדיפים דווקא את "מיומנויות המאה ה-21".

"משמעות הדבר", כותב המבקר, "שיחידות המטה  מבינות באופן שונה את מושגי היסוד של הלמידה המשמעותית ואת מטרותיה והדרכים להשגתן". איך אפשר להוביל רפורמה במערכת החינוך כאשר אפילו במטה המשרד מדברים בשפות פדגוגיות שונות? אי אפשר.

לוח זמנים בלתי אפשרי

לא רק שלא הובהר לקראת איזה חזון אנו צועדים, גם לא ניתנה השהות להתקדם בצורה מושכלת. השר פירון הציג את הרפורמה להנהלת המשרד ביולי 2013. בנובמבר מונתה מיכל כהן לעמוד בראש התוכנית, ובינואר 2014 הכריז השר בציבור על תחילת הרפורמה. איך יכולה המנהלת, מוכשרת ככל שתהייה, להעמיד תהליך מסודר בתוך חודשיים? היא לא יכולה.

בתי הספר אמורים היו להתחיל לפעול על פי התכנית בספטמבר 2014. איך אפשר בתוך תשעה חודשים להעמיד שינוי כה מהותי בתהליכי הלמידה, בתכניות הלימודים, בהכשרת המורים ומעל הכול – בתפיסה הפדגוגית של כלל עובדי המערכת? אי אפשר.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. אסף צ'רטקוף :

    בשטח זה לא מדוייק

    זאת רק התרשמותי מתוך מה שקורה אצלי בבית הספר, אבל מורים רבים חיפשו דרך להגמיש חלק מהלמידה ולהפכה למחוברת יותר לתלמידיהם. רק המשפט הזה, הלקוח מתוך התכנית מאתר משרד החינוך "בחירת התכנים מתוך תכנית הלימודים – המורים והתלמידים יקבעו כ- 30% מהתכנים" מספיק.
    היום בבית הספר שלי קורים המון דברים טובים (לדעתי) עם ה-30% אחוז הללו של בחירת הדרך להערכה חלופית ולכן, אני נוטה להסכים, ללמידה (יותר) משמעותית.

  2. החגב עמד יציב :

    אפשר לנהל דיונים ברומו של עולם על חינוך

    אפשר לנהל דיונים ברומו של עולם על חינוך אבל כל עוד מי שמגיע למקצוע הוא מי שלא מספיק טוב להתקבל במקצועות אחרים זה לא יעזור.
    כל עוד הממשלה תכוון את החינוך באמצעות פקידונים ופופטיצים אנחנו נמשיך לדשדש בבינוניות.
    כל עוד מורה יתוגמל עבור ותק ולא עבור יכולת מדינת ה OECD הנקראת ישראל תמשיך לספק חינוך ברמה של עולם שלישי לתושביה.
    הגיע הזמן לקדם דיון על הפרטת מערכת החינוך, הקמת 4 רשתות חינוך מתחרות אשר יקבלו ואוצ'רים מהמדינה עבור כל תלמיד, רשתות אלה יתחרו על רצונו הטוב והואוצ'ר בכיסו של המורה על מנת שנירשם לבתי הספר שלהם.
    כשנראה מורה שמרוויח 30,000 ש"ח בחודש כי הוא טאלנט בהוראה נראה מערכת חינוך ראויה, עד אז חבל על האנרגיה בכלל.
    נשמע מפחיד? לא יהודי? לא ציוני? לא ישראלי? כולנו מכירים מערכת הפועלת לפי שיטת הואוצ'רים ומשתפרת משנה לשנה- קופות החולים בישראל המתחרות על דמי החבר שלנו.

    בכלל הגיע הזמן לומר לבוזזים השודדים האדומים, קולקטיביסטים-נכשלתם, הגיע הזמן שתפנימו זאת, קחו את הסחורה המשומשת שלכם למקום אחר
    🙂

    מיהו ג'ון גאלט?!

  3. החגב עמד יציב :

    מיומנו של מורה במערכת החינוך

    סיפור מדהים ומקומם של חלמאות מערכתית בחסות הממשלה, דוגמה מצוינת לחוסר היכולת (ועל כן הצורך) של הממשלה לנהל גופים בצורה יעילה.
    האזנה מומלצת

  4. החגב עמד יציב :

    קישור כאן

    קישור
    https://www.youtube.com/watch?v=J_F1QoYedAE

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.