חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לשולטים בתקשורת חשוב לתמוך במפלגות "מרכז" חדשות

נושאים פוליטי, תקשורת ב 30.04.18 0:16

"תופעת-אורלי-לוי". בעלי ההון השולטים בתקשורת תומכים במפלגות ה"מרכז" המתחדשות לבקרים. בעלי השליטה בתקשורת יודעים שמפלגות אלה הן מפלגות ימין שלא תפגענה באינטרסים הכספיים שלהם, כי תכלס לא משנה מה יספרו לכם הדרוקרים והוורטרים, כל מה שמימין לעבודה לא יהיה מחויב לממשלת שמאל
מאת: ק. טוכולסקי

לבוחר עם הזיכרון הקצר והבחירה הלא מושכלת מגיע כל עונש אפשרי אחרי הבחירות
כניסתה של אורלי לוי למרוץ והתנפחות מפלגתה בסקרים, עוד לפני שהיא אמרה איזשהו דבר משמעותי לגבי משהו, מוכיחה כי לנו כמה דברים. ראשית היא מוכיחה שהציבור הגדול והלא מרוצה, עדיין שם, משמעותי ולא מרוצה והוא יכול להביא כל מספר שבין 4 מנדטים (הדרך השלישית) ל-15 מנדטים (ד"ש ושינוי) ואפילו 19 מנדטים (יש לפיד) או כל מספר אחר כמו שקיבלו – הגמלאים, כולנו, צומת, תמ"י, המרכז, ותלם (3-10) – בכל השנים מ-1977 והלאה שבהן בוחרי שמאל מרכז נטשו את מפלגותיהם והלכו לא מרוצים לחפש להם אלטרנטיבה ב"מרכז".
אין מה ללכת אחורה עד 1977 ומשם לפרט, כל מפלגות המרכז האלה, כשרק יכלו, חברו לממשלות ימין ועשו נזקים אדירים.
ניקח לדוגמא את שינוי של 2003, ש-15 חייליה הנאמנים תמכו בלי שום סייג בתכנית הכלכלית של 2003, או הגמלאים של 2006 שתמכו בקדימה של אולמרט בעיוורון. כך גם יש לפיד של 2013 שהביאה לביבי ובנט את השלטון על מגש של כסף שלא לדבר על כולנו של כחלון.
המפלגות האלה הן מפלגות לווין של הימין שמשייטות במרכז ודגות להן בוחרים לא מרוצים מהשלטון למען שימור השלטון שהם לכאורה כועסים עליו. זה מתאפשר בזכות התעמולה הבלתי פוסקת של התקשורת של בעלי ההון שמוכרת את האנשים האלה בתור שינוי והזיכרון הקצר של הציבור.
בשנת 2013 שנה וחצי אחרי המחאה החברתית כשבראשות מפלגת העבודה ניצבה מי שנראתה כאלטרנטיבה המעמדית המהותית למשטר באותה העת, ח"כ שלי יחימוביץ, התקשורת מכרה לנו שיחימוביץ רוצה להיות שרת התמ"ת בממשלת ביבי הבאה ואילו האלטרנטיבה היא לא אחר מאשר יאיר לפיד ומפלגתו יש לפיד.
בכל כלי התקשורת גימדו את יחימוביץ ואת מה שהיא הציעה וטענו שלפיד הוא האלטרנטיבה.
התקשורת הצליחה.
יאיר לפיד, נער הפוסטר של ההון הישראלי, זכה ב-19 מנדטים ואילו העבודה של יחימוביץ ב-15 בלבד. מיד לאחר הבחירות חבר לפיד לממשלת ביבי כשר אוצר למרות שביבי עצמו הציע ליחימוביץ לא רק את תיק התמ"ת אלא את תיק האוצר. שלי יחימוביץ סירבה להיות שרת האוצר של ביבי וקבעה כי היא לא הייתה יכולה להגשים את מדיניותה. לפיד, לעומת זאת, נכנס לנעליו הקטנות של שטייניץ ועוד נשאר מקום לגרביים עבות.
בבחירות האחרונות שיווקו לנו העיתונאים את כחלון כמי שיעשה סדר בנושא הגז ולא יחבור לביבי. כמה הבלים נשפכו לתאר את העוינות בין כחלון לביבי ואת העדפתו של כחלון לממשלה בראשות הרצוג. כמובן שמיד אחרי הבחירות כחלון חבר לביבי ואתו גם ליברמן שגם עליו נבנו תילי תילים של תיאוריות כיצד הם יחברו להרצוג בממשלה הבאה.
מה לעשות, בתקשורת – מרביב דרוקר בערוץ 10 דרך יוסי ורטר בהארץ, סימה קדמון בידיעות, בן כספית במעריב והליצנים התורנים של ישראל היום – כולם עובדים בכלי תקשורת שנשלטים בידי בעלי הון והם כולם משרתים את אדוניהם בצורה הטובה ביותר. לכן לא משנה מה הייתה המציאות, הפרשנות לפני הבחירות תהיה אותה פרשנות: "הצביעו לכוכב התורן במרכז! הוא יביא את השינוי. אף אחד מהם לא טורח להגיד אחרי שממשלת הימין הבאה מורכבת שום דבר על הטעות של הערכותיו. תמיד יש תירוצים או שפשוט אפשר לעבור הלאה.
אז עכשיו אורלי לוי, חברת כנסת שעשתה קריירה מלצעוק על פקידים שמיישמים את המדיניות של הממשלות בהן היא תמכה בין השנים 2009-2015 ומאז לא עושה יותר מדי חוץ מכותרות. התקשורת כבר בונה אותה, כדי להרגיע את הבוחר הכועס בשמאל-מרכז, זה שמאז 1977 עושה כמעט בכל מערכת בחירות את הטעות של לבחור במפלגת הלוויין הבאה של הליכוד, מציגים לנו את אורלי לוי כעוינת לליכוד ומזכירים את היחסים של ביבי עם אביה. ללוי יש בסקרים בין 4-8 מנדטים, מחציתם מהמשמאל-מרכז והשאר מהמרכז. היא תנגוס בכחלון ולפיד וכן בעבודה ומרצ. התקשורת תנפח אותה והיא תשיג בין 5-10 מנדטים ותצטרף לממשלת הימין הבאה כמו כל קודמיה באותה משבצת. מי שרוצה שאותה מדיניות נאו ליברלית של העשרת המעטים ושוד הרבים תמשך מוזמן להצביע לה. מי שרוצה שינוי משמעותי ימצא אותו כרגיל במרחב שבין חד"ש (במשותפת) למרצ, למי שזה קשה לו כי הוא שמאל מרכז יש תמיד את מפלגת העבודה. כי תכלס לא משנה מה יספרו לכם הדרוקרים והוורטרים, כל מה שמימין לעבודה לא יהיה מחויב לממשלת שמאל. כל מפלגות המרכז לדורותיהן הולכות ימינה וחוברות למפלגת האם שלהם הליכוד, רק את בוחריהן הן מביאות משמאלה להן ואם הבוחרים האלו בעיוורונם יצביעו שוב לשותפה של ממשלת הימין האפשרית הבאה במרכז, מגיע להם גם מה שהם יקבלו.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

3 תגובות

  1. נטע :

    עיתון הארץ התעלה על כולם, וממש התגייס לעשות ליחימוביץ דה-לגיטימציה.

    כל פעם עלה מישהו אחר והשמיץ אותה.

    לצורך העניין לא דקדקו בעובדות,

    והכל כאילו בשם האג'נדה של השמאל.

    הבחורים הטובים עזבו והלכו עם ציפי לבני, שממנה אף אחד לא ביקש התחייבויות שלא תשב בממשלה של ביבי.
    למעשה, המפלגונת של לבני היתה הראשונה שחתמה על הסכם קואליציוני עם ביבי.
    מול 19 המנדטים של לפיד, שיכול היה להרשות לעצמו קצת התמקחויות, ציפי נאלצה להזדרז….

    עם תוצאות כפי שקבלה היתה צריכה לבחור בין פרץ לבין מצנע, ובחרה בראשון ומצנע נעלב.

    כל כך הרבה יצרים בסיעה כל כך קטנה.
    מה היה שמה של אותה סיעה?

    התנועה?
    כמה ציניות, ואכן ביבי הראה לה את התנועה החוצה….

    ועם הצ'ופצ'יק הזה היא דרשה וקיבלה לעמוד עם בוז'י בראש המחנה הציוני – שם שנוצר לצורך האיחוד בין שתי התנועות….

    האירוניה של ההסטוריה הועידה לה את התפקיד – לגמד את בוז'י.

    איפה היתה התקשורת לאורך השנים מול הפיאסקו הזה?

  2. החגב עמד יציב :

    התקשורת המתעלמת בכוונה

    אני מאוד אוהב את הטרוניות שלכם כנד התקשורת שבוחרת או לשיטתכם בעלי ההון מחייבים אותה להתעלם מכל מיני אירועים אשר נראים לכם חשובים.
    זה מאוד משעשע, כל בר דעת מבין שהתקשורת בארץ נוטה שמאלה ביטחונית ובוודאי כלכלית, ורב התקשורת הכלכלית בארץ הם נציגי תפיסת עולם הגורסת "אכלו לי, שתו לי ואיפה המדינה" אבל הם כמובן לא מספיק קרובים אידאולוגית לראיית עולמכם ועל כן הם "משרתי הון".
    בקיצור, מיהו ג'ון גאלט?!

  3. אנדרי :

    במהדורת הערב של ערוץ 12 ניסו היום להסביר במשך ארבעים וחמש דקות את האבסורדיות בפעולות של נתנהיו, אבל על פי מה שנאמר באולפן מסתבר שיאיר לפיד הוא "מלך האופוזיציה".
    אני לא יכול שלא להסכים עם הטענה של הכותב, אבל אולי לשם שינוי הבעיה היא לא שהתקשורת מציגה באופן לא ראוי את השמאל, אלא שהשמאל לא יוצר מספיק באז לסיקור תקשורתי?

    עם כל הכבוד לכך שגוש דן הוא החלק הרלוונטי של ישראל, הפריפריה מוזנחת פוליטית באופן מוגזם. כתושב הגליל המערבי אני מאתגר אותך למצוא מישהו מבין שש מאות אלף התושבים של האזור שיודע להסביר מה זה ימין ומה זה שמאל.

    הגוף היחיד שמוכר לי שמציע נקודת מבט שונה מהנרטיב הלאומני של המדינה הוא תנועת הנוער העובד (והלא כל כך) לומד. לגבי הפגנות, במוצאי שבת מתקיימות בערים כמו למשל נהריה הפגנות "שלטון הון" שלא מזוהות עם מפלגה כלשהי (אלא אם כן פספסתי משהו).

    אפשר כמובן להאשים את התקשורות או את מערכת החינוך שלא מאמינה בחשיבה ביקורתית, ובצדק, אך זאת לא סיבה לוותר על פעילות מצפון לחדרה. ולפי דעתי נוכחות של מפלגות השמאל בכל הארץ היא מה שתביא לסיקור תקשורתי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.