חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קפיטליזם ועבדות – גירסה כחול-לבן

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, עלו ברשת ב 15.04.18 23:47

כשהעובדים הזרים יתבלו, נשלח אותם בחזרה למקום שממנו הם באו, ופשוט לא נשלם – שיזדקנו על חשבון מי שגידל אותם! שימותו להם שם, בשקט! אנחנו נייבא כבר אנשים חדשים. ה"היגיון" הזה, שמגיע מפיו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, הוא לא פחות מעבדוּת בחסות המדינה

מאת: גדי אלגזי

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, מציע לא לשלם לעובדות ועובדים זרים שכר מינימום. וגם לא לשלם להם פנסיה. כי למה לשלם להם? "אנחנו לא מכריחים אף אחד לבוא, וגם בשכר נמוך יותר יהיו מי שירצו לעבוד בישראל", הוא אומר. והרי בסוף הם ממילא נוסעים – לנפאל, או לאנשהו בצד האחר של העולם. שיזדקנו וימותו על חשבונם.

ברור ש"הוזלה" בעלות העסקת עובדים מיובאים תפגע עוד יותר בעובדות ובעובדים המקופחים והמוחלשים בישראל: הם יצטרכו להתיישר כלפי מטה, להיות זולים עוד יותר – או לאבד את מקום העבודה. ובינתיים,פירוש ההצעה הוא גם, ששני אנשים שיעסקו באותה עבודה, אבל אחד מהם הוא "כוח אדם מיובא" (ונבדל בצבעו או בשפתו או בדתו או במוצאו) והשני מקומי – יקבלו באופן רשמי לגמרי שכר שונה. לדברים כאלה יש שם בעולם, והם נקראים בעברית צחה גזענות. אבל שמחון חושב, שזה פשוט הגיוני מבחינה כלכלית. השאלה היא כמובן למי.

איש אחד, שחי רוב ימיו כמהגר חסר אזרחות, פליט פוליטי, התחיל לכתוב במחצית השנייה של המאה ה-19 ספר (שלא גמר אף פעם) בשם "הקפיטל". הוא ניסה להסביר איך קפיטליזם עובד. זה ממש לא הסבר מושלם, אבל חלקים ממנו חיוניים לגמרי. השאלה של מרקס היתה, איך נוצר ערך עודף ומי מנכס אותו. זו שאלת השאלות. (מרקס דיבר על ערך ולא על מחיר, כלומר, על מבנה העומק ולא על פני השטח, על מערכת האילוצים והכוחות שמבנה את פני השטח, אבל נניח לכך).

ערך כוח עבודתו של אדם, טען, הוא מה שנדרש כדי לייצר אותו ולייצר אותו מחדש: מזון ובגדים, קורת גג, חינוך והכשרה, תשומת לב וטיפול. כל הסיפור של ערך עודף, אמר, הוא זה: כוח עבודה שערכו נמוך יכול לייצר מוצרים שערכם גדול ממנו עצמו, וכך נוצר ערך עודף. השאלה היא, מי ייקח לידיו את הערך העודף הזה, ובמשטר קפיטליסטי עושים זאת אלה שקונים (מדויק יותר – שוכרים זמנית, לפי שעה) את כוח העבודה ואז לוקחים לידיהם את פרי עבודתו.

ערכו של כוח אדם (וכך נתפסים בני אדם בעיני מי שמבקשים להפיק מהם רווח) הוא מה שנדרש כדי לייצר אותו. מה זה אומר? גם מה שדרוש לתחזוקה היומיומית של כוח האדם, כדי שיבוא מחר בבוקר שוב לעבוד, אבל גם מה שנדרש לתחזוקה לטווח ארוך של כוח האדם – כדי שכוח האדם יתרבה (ילדים), כדי להכשיר כוח אדם עתידי (עובדים), כדי שגם הם יהיו מוכנים להגיע לשערי המפעל ולציית לכללים (חינוך, אילוף), בקיצור – כדי שכלל היחסים החברתיים המייצרים כוח אדם ישועתקו. מרקס קרא לזה "ייצור מחדש" של בני אדם.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.