חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מיקום אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן – אנטומיה של החלטות שגויות

נושאים דעות ב 23.03.18 0:22

סקירת הכשלים בתהליכי קבלת ההחלטות למקם את אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן במרחק של כעשרה ק"מ מהחוף. תכנית זו תגרום לתושבים הגרים בקרבת החוף מנתניה צפונה לפגיעה מזיהום. המרחק העדיף הוא אסדה במרחק, 120 ק"מ מהחוף

מאת: אמנון פורטוגלי ועינת אהרונוב

הניתוח הצליח ובעקבותיו תושבי אזור החוף מדור – נחשולים ועד נתניה, ישלמו בבריאותם.

קונדנסט - צנור קונדנסט או קידוחי מי שתייה – מה חשוב לאינטרס הציבורי?

מכתב של משרד הבריאות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה חושף כי משרדי הממשלה - האמונים על שמירת האינטרס הציבורי - מתכתבים ביניהם כדי למצוא פיתרון משפטי שיאפשר הקמת צנרת הקונדנסט  האסורה על פי חוק בתוואי 7 אזורי קידוח מי שתייה מאת: חנה קופרמן

לקריאה נוספת

במוצ"ש ה-17 למרץ בתוכנית הטלביזיה המגזין עם אושרת קוטלר, הוקרנה כתבתו של אבי עמית 'גז מדמיע'  על הבעייתיות במיקום אסדת הטיפול בגז מלוויתן, בחוף דור-נחשולים.

התגובות של שותפי לויתן ומשרד האנרגיה לכתבה, וכן למאמר של סיגל בן דוד במעריב מה-12 למרץ, מעניינות. הטיעון העיקרי בתגובות הוא שההליך הפורמלי לקביעת מיקום האסדה היה תקין. בבחינת הניתוח הצליח והחולה מת.

משרד האנרגיה בתגובתו לתוכנית טען כי "תוכנית הפיתוח של מאגר 'לווייתן' כללה בניית אסדה קבועה במים הטריטוריאליים, כפי שאושר בהליכי התכנון. התוכנית הוגשה על ידי חברת נובל ב־2016 ואושרה ביוני באותה שנה על ידי משרד האנרגיה."

על זה נאמר חצי אמת גרועה משקר.  

המשרד לא ציין שהתכנית של תאגיד אנרג'יאן לפיתוח שדות הגז כריש ותנין, תוכנית שאושרה ע"י משרד האנרגיה, מבוססת על  אסדה צפה  FPSO  להפקה ולטיפול בגז הטבעי באזור הקידוח.

משרד האנרגיה לא ציין שהתוכנית המקורית של נובל אנרגי היתה לבניית אסדה צפה FPSO באזור הקידוח, כפי שניתן לראות במצגת של דלק קידוחים מאוקטובר 2015 בה מדובר על בניית אסדה צפה באזור קידוחי לוויתן במים הכלכליים של ישראל,

המשרד לא ציין שהתוכנית שהוצגה לצוות קנדל לקביעת מתווה הגז בינואר 2015, כללה "הקמת מתקן ימי צף (FPSO), להפקה ולטיפול בגז הטבעי."

הטיעון העיקרי של משרדי הממשלה הוא שתוכנית פיתוח לוויתן ומיקום האסדה אושרו מספר פעמים על ידי כל הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה, וכן במועצה הארצית לתכנון ובניה בה חברים נציגי ציבור וסביבה, וכי תוכנית הפיתוח של מאגר 'לווייתן' כוללת בניית אסדה קבועה במים הטריטוריאליים, כפי שאושר בהליכי התכנון.

זה המקום לסקירה קצרה של תהליך קבלת החלטות כאלו המביאים לעיתים להחלטות שגויות הרות אסון.

אנטומיה של קבלת החלטות שגויות – אופן הפעולה של גופים כמו המועצה הארצית לתכנון ובניה

ועדת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה שהחליטה על מיקום אסדת הטיפול בגז מלוויתן בחוף דור-נחשולים כוללת פקידים בכירים החדורים בכוונות טובות. המשתתפים בועדה צברו במסגרת מילוי תפקידם נסיון רב, הם אנשים הגונים עם מצפון ויושרה מקצועית, אלא שהם לא מכירים את תחום הגז ויודעים מעט מאוד על אסדות קידוח ואסדות טיפול בגז.  לכן הם נעזרו במומחים לתכנון, במקרה שלנו במשרד 'לרמן אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ' שנעזרו מצידם במומחים מהתחום.

הבעייה היא שחברי הועדה שכחו להפעיל את מבחן השכל הישר Common Sense. נראה שהם קיבלו את המלצות המתכננים בלי להפעיל קריטריונים פשוטים שהיו מורים להם שהמלצות אלו נוגדות את הפרקטיקה בעולם, ושאינן עומדות במבחן השכל הישר.

כתוצאה מכך, וזו דוגמה אחת, אנו מוצאים בפרוטוקול  ישיבת המועצה הארצית מס 554 מה- 1 לינואר 2013את הפנינים הבאות: "שאם יוחלט על פתרון טכנולוגי של אסדה צפה ידרשו עשרות או אף מאות אסדות ע"מ לתת מענה להיקפי הטיפול הנדרשים." 

עשרות או מאות אסדות?, לא ברור לנו מאיין הגיעו לקביעה מופרכת זו.

"צוות התכנון ….הבהיר שהמתקן [אסדת הטיפול בגז] לא פולט רעלים."

זו שטות מוחלטת. אסדת הטיפול מטבעה פולטת חומרים אורגניים נדיפים ורעילים, כמו בנזן הידוע כמסרטן.

יתרה מזאת, בדוח השלמות לתסקירי ההשפעה על הסביבה פרקים ג'-ה' מנובמבר 2013, אותו צוות תכנון מפרט את רשימת הפליטות וההזרמות הכרוכה בהפעלת מתקן לטיפול בגז טבעי.

ניתן ללמוד על פליטות חומרים מזהמים מאסדת טיפול בגז מהנתונים על אסדת תמר המפורסמים באתר המשרד להגנת הסביבה.

אחת הבעיות העיקריות בהליכי התכנון לפיתוח מאגר לוויתן ומיקום האסדה היא שהם בוצעו מתוך הנחה שחוק התכנון והבניה הישראלי אינו חל מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל ולפיכך אין בידי רשויות התכנון סמכות משפטית בתחומים בהם המאגרים נמצאים, קרי – במי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל  Exclusive Economic Zone.

חברי הועדה התעלמו, למרות שהנושא הובהר להם, מהעובדה שמדינת ישראל נותנת זיכיונות לחיפוש גז/נפט מחוץ לתחום המים הטריטוראליים שלה, באזור המים הכלכליים שלה. מכאן שהיא יכולה וצריכה לחייב טיפול סביבתי גם בתחומי המים הכלכליים.

בפרוטוקול ישיבת ועדת עורכי תמ"א/ 37ח'  מיום  23 מאי 2011 מפורטים הדיון וההחלטה בנושא זה.

גדעון לרמן [ראש צוות התכנון – לרמן אדריכלים ומתכנני ערים]:  "לא ברור מי אחראי על מה שקורה בים מחוץ למים הטריטוראליים של ישראל, אין חקיקה בנושא. מבחינה תכנונית, חוק התכנון והבנייה חל רק על מה המים הטרטוראליים ולא מחוצה להם".

רותי יהל [נציגת רשות הטבע והגנים]: "בתוכנית להתפלה נתקלנו באותה הבעיה. מבחינה תכנונית וסביבתית יש להתייחס לא רק למה שנעשה בתחום המים הטריטוראליים אלא גם בנעשה במים הכלכליים. הבעיה היא שאכן לא ניתן מבחינה חוקית לטפל כיום במה שמצוי מעבר למים הטריטוראליים. אולם כפי שמדינת ישראל נותנת זיכיונות לחיפוש גז/נפט בתחומי המים הכלכליים, כך היא צריכה לחייב טיפול סביבתי בתחומי המים הכלכליים".

דורית הוכנר [נציגת רשות הגז הטבעי]: "לסוגיה זו משמעויות רבות, אך היא לא בתחום האחריות של ועדת העורכים".

גדעון לרמן:" מציע כי המשרד להגנת הסביבה יפגש עם הממונה על התגליות לנושא התיאום והחקיקה".

שירלי לוי [נציגת משרד התשתיות הלאומיות]: "ועדת העורכים לא צריכה לדון במה שקורה מחוץ למים הטריטוראליים".

גדעון לרמן: "את המדיניות לגבי מה שקורה מחוץ למים הטריטוראליים יש לגבש עם משרדי הממשלה הונים, אך זה לא בתחום העבודה של תמ"א 37ח".

לאור הדיון הנ"ל התקבלה החלטת ועדת העורכים: "חלופה 9 [אסדה צפה באזור הקידוח] – נמצאת מחוץ למיים הטריטוריאליים ולכן אין לנו במסגרת התכנית מנדט להמשיך ולתכנן אותה".

כתוצאה מהחלטה זו, כל בדיקה של חלופות למיקום אסדת הטיפול, כל בדיקה של טכנולוגיות רלוונטיות לפיתוח מאגר לוויתן מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל נדחו על הסף, כולל החלופה הנפוצה ביותר, אסדת טיפול צפה FPSO באזור בארות הגז

תגובה מעניינת נתן המשרד להגנת הסביבה. בתגובה נאמר כי  מיקומה הנוכחי של האסדה נקבע בהחלטה של המועצה הארצית במסגרת אישור תמ"א 37 ח', שהתקבלה בין היתר על בסיס שיקולים ביטחוניים־ אסטרטגיים שהוצגו על ידי משרד האנרגיה. מעניין לדעת אם בשיקולים ביטחוניים אלו נכללו הסיכונים הבריאותיים לתושבי האזור והמדינה במידה והאסדה הממוקמת קרוב לחוף תיפגע עקב פעולות איבה.

בניגוד לדברי משרד האנרגיה, בהליכי התכנון של תמ"א 37 ח', אשר קבעה את מיקום האסדה, לא נבחנו לעומק כל ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למיקום והקמת מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי. הסקרים והבדיקות הסביבתיות שנערכו התייחסו לאסדה קבועה במים הטריטוריאליים, ולא לאסדה צפה.

כך לדוגמא, במסגרת הבדיקות שנערכו, לא בוצע סקר השפעה על הבריאות. יתרה מזאת, מאחר ובמהלך הליכי התכנון טרם הוחלט על תמהיל הטיפול הסופי (כמה מהטיפול יעשה בים וכמה ביבשה), ולכן גם לא ניתן היה לדעת באיזו טכנולוגיה יעשו שימוש ואילו מערכות טיפול ידרשו, בוצע תסקיר המותיר שאלות רבות פתוחות לשלב הרישוי, כלומר לשלב מתן היתרי הבניה למתקן.

אם לא די בכך, תסקיר ההשפעה על הסביבה, שנועד לבחון את השפעת התוכנית על הציבור והסביבה והונחה ונבדק ע"י המשרד להגנת הסביבה, מבוסס במספר נושאים על נתונים שגויים או מוטים. לדוגמא, התסקיר בחן סוגיות של פליטות לאוויר, לים ולקרקע ותרחישי דליפה של חומרים מסוכנים. המשרד להגנת הסביבה מציין כי הזרמת מי תוצר לים (המופרדים מהגז על גבי מתקן ההפקה בים) מהווה ברוב המוחלט של המקרים את הפתרון המקובל בכל העולם. מים אלו עוברים בקרה וטיפול במידת הצורך, ומוזרמים לים בריכוזים שאינם מהווים, לטענת המשרד, סיכון לסביבה ולבריאות הציבור.

אלא שהמשרד מתעלם מכך שברוב המוחלט של המקרים הזרמת מי התוצר לים נעשית בלב ים במרחק רב מהחוף, תוך השבתם חזרה אל באר הגז.

במדינות מתקדמות, כאשר שואבים גז בים העמוק, מטפלים בו במקום השאיבה, כלומר בים העמוק מעל פי הבאר, באמצעות אסדה צפה. כך גם יעשה בשדות הגז כריש ותנין, ורק במדינת חלם משנעים את הגז עד לקרבת היישובים כדי לנקות אותו ולזהם את סביבת היישובים הסמוכים לאסדה .

במתווה הנוכחי אסדת לוויתן תוקם ליד החוף. האסדה תשפוך לים בכל יום כ-700,000 ליטר מי תוצר שיזהמו את הים ויסכנו את מי השתייה של ישראל המותפלים במתקן בחדרה.  יתרה מזאת, אם תתממש האפשרות לייצוא גז מלוויתן, הרי שכל מי התוצר והמזהמים האחרים מניקוי הגז שייוצא ישארו בישראל בקרבת החוף. ישראל תהפוך למזבלה הכימית של המזרח התיכון.   

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה על פליטות חומרים מזהמים מאסדת הטיפול בגז משדה הגז תמר, אסדת הטיפול של שדה תמר הנמצאת כ- 23 ק"מ מחוף אשקלון, פולטת יותר בנזן, המסרטן בוודאות, מכל מפעלי ישראל גם יחד. פי 20 יותר מבתי הזיקוק בחיפה.

מה לגבי אסדת לוויתן המתוכננת להיות כ-8 ק"מ מהחוף? לכאורה אמור תאגיד נובל אנרג'י להשתמש במערכת אחרת למניעת פליטות בנזן וחוצרים נדיפים אחרים. אולם כיצד ייתכן שרשות רישוי הגז (היושבת בוועדה לתכנון ובניה במחוז חיפה) אישרה כבר את היתר הבניה לאסדה, ללא שקיבלה כל נתונים לגבי אותה מערכת?  האם קיימות ופועלות מערכות כאלה במקומות אחרים בעולם? האם נבחנו נתונים ממערכות דומות הפועלות כבר בעולם?

במקרה של מאגר לוויתן, הגז הנשאב מהמאגר יעבור מרחק רב מאוד עד שיגיע  לאסדת הטיפול, דבר המחייב שימוש בחומרים כימיים נוגדי קיפאון המביאים  לפליטות המסוכנות. ברור לכל כי במידה והטיפול בגז היה מתבצע מעל פי הבאר, לא היה כלל צורך בחומרים אלה והסכנות הכרוכות בהם היו בטלות. סוגיה זו מעולם לא עלתה במסגרת הליכי התכנון ותסקירי ההשפעה על הסביבה, ולא נשקלה ע"י מקבלי ההחלטות מאחר והאפשרות לבצע את הטיפול מעל פי הבאר, לא עמדה כלל לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות במועצה הארצית לתכנון ובניה.

בנוסף, אם תהיה תקלת שפך מאסדת לוויתן, החופים היפים ביותר של ישראל בין חדרה לחיפה, כמו דור ונחשולים ועוד רבים, יזוהמו בקונדנסט ויתכן שאף יהרסו כליל. הסבירות לתקלה אינה זניחה כלל- לחברות דלק יש תקלות רבות. לפי דוח של ה- Natural Resources Defense Council (NRDC),  חברת נובל הינה שיאנית תקלות שפך מכל חברות הנפט והגז בקולורדו בין השנים 2009-2013, עם 358 תקלות שפך בכמויות שונות, מתוכן כ 100 למקורות מי שתיה.

משרד האנרגיה ותעשייני הגז מאיימים בטענות שווא שאם נבחן מחדש את תכנית פיתוח מאגר לוויתן, המעבר של ישראל מאנרגיה פחמית לגז יעוכב, ואלפים ימותו מזיהום מתחנות כוח פחמיות.

האמת שונה: מאגרי כריש ותנין אשר יטופלו בלב הים, יכולים לספק יחד עם מאגר תמר גז בכמות שתספיק לישראל ל- 5 עד 10 השנים הקרובות ויאפשרו סגירה של התחנות הפחמיות של חברת החשמל בחדרה בלי הגז מלוויתן. לאחר שהמאגרים הללו יתכלו ניתן יהיה להשתמש באותם מתקנים לצורך הטיפול בגז מאסדת לוויתן ללא צורך בסיכון העלול להיגרם לתושבים ולחוף הים עקב הקמת אסדה סמוך לחוף.

האמת שונה: בתוכנית הנוכחית לפיתוח לוויתן תושבי ישראל הגרים בקרבת החוף בדור-נחשולים, פורידיס, זכרון יעקב, ג'יסר א-זרקא, מעגן מיכאל, בית ינאי ונתניה יפגעו מזיהום מאסדת הטיפול שתמוקם כ-9 ק"מ מחופי הארץ במקום באזור הקידוח, 120 ק"מ מהחוף.  ועוד לא דברנו על התוצאות הקטלניות במקרה של תקלה רצינית או פגיעה חבלנית באסדת הטיפול. 

התמ"א שנולדה בחטא, קיבלה לדברי המשרד את כל האישורים הרלוונטיים, אומצה ואושרה על ידי הממשלה  וכל גורמי התכנון. אך בניגוד לדברי המשרד, מיקום האסדה מסכן את תושבי מדינת ישראל, ולמרות שהתמ"א היא תוכנית מאושרת הנמצאת בהליך ביצוע, יש לשנות את מיקום האסדה בהקדם האפשרי.

אנו קוראים לממשלה ולתאגידי הגז שותפי לוויתן, לשקול מחדש את עמדתם וצעדיהם בנושא זה.

אפשר וצריך למקם את אסדת הטיפול מעל או בסמוך לקידוחי לוויתן, כפי שזה נעשה בכריש ובתנין, והטיעון שזה מאוחר מדי אינו נכון. במקום להטעות את הציבור, לטעון שהמשך הפעילות והקמת האסדה סמוך לחוף הינה לטובתו, שכל שינוי במיקום האסדה יפגע במעבר לייצור חשמל המבוסס על תחנות כוח השורפות גז, אפשר וצריך לעבור למסלול מחדש.  

שר האנרגיה או ראש הממשלה צריכים להחליט לעבור למתווה פיתוח לוויתן באמצעות אסדה צפה הממוקמת על פי הבאר בלב ים, עם הרבה פחות זיהום והרבה פחות סיכון, כפי שהיה צריך לעשות מלכתחילה וכפי שצריך עכשיו לעשות כדי למנוע אסון סביבתי בעל סבירות גבוהה שיביא לבכייה לדורות.

תודה לעו"ד אורלי אריאב על הסיוע וההערות,

אמנון פורטוגלי, מרכז חזן במכון ון-ליר 

פרופ' עינת אהרונוב, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים

לעיון במאמר בקובץ פדפ

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.