חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מנהיגות גזענית מחריבה את חזון הרצל לחברת מופת בישראל

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 18.03.18 0:34

חברת המופת שהרצל חזה ב"אלטנוילנד" לא יכולה להתקיים כאשר מופעלת מדיניות גזענית כלפי בני עמים ודתות אחרות. הביטוי "אם תרצו אין זו אגדה"  מבטא את חזונו שיכול להתממש, אבל המשך הביטוי מרמז שהחזון עלול גם לא להתממש. מנהיגות גזענית הורסת את החזון

מאת: איתן קלינסקי

"אם לא תרצו – האגדה תברח לה"

בילדותנו בבית הספר היסודי ילדי עובדים ע"ש משה הס בפתח-תקווה קידמה אותנו כל בוקר סיסמא מאירת עיניים "אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אֲגָדָה" ומתחתיה אותיות מוזהבות הנושאות את השם בנימין זאב הרצל. בין כותלי הכיתות שיננו את שורות הפתיחה של הספר "אלטנוילנד".

בימים שברחוב נשמעים קולות רבים של גיבוי לחייל ישראלי, שירה בפלשתיני ירוי השרוע על הרצפה, נותנים גיבוי למאסר נערה בת 17, שהתריסה באגרופה מול חיילים ששהו בחצר ביתה כשבן דודה נפצע קשה. אוסרים משוררת, שהביעה תמיכה בהמשך המאבק נגד מציאות של כיבוש, אותה מבקשת ישראל להנציח. בימים שעושים למעשה הכל כדי לספח את כל שטח C  (שני שלישים משטחי המדינה הפלשתינית העתידה לקום) הייתי מוסיף את הסיפא של אלטנוילנד – "אֲבָל אִם לֹא תִּרְצוּ, כָּל מַה שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם הוּא אֲגָדָה וְאַף יִשָּׁאֵר אֲגָדָה."

החזון של הרצל עלול להתנפץ, כשמרבים לדבר בשם החזון הציוני ומבצעים גם מעשים מרחיקי לכת נגד קהילה ערבית פלשתינאית החיה כאן, כדוגמת הדרישה המבקשת לחזור לחיק "החזון הציוני" על ידי הריסת מאות בתים בשטחיC , כי לא נתנו בעשר השנים האחרונות אפילו היתר בנייה אחד לעשרות אלפי הפלשתינים החיים בשטח C. כשמדובר בצו שעלול לחשוף קהילה של אלפי אנשים למציאות שאין להם קורת גג.

למציעי ההצעות שהתמקמו גם במשרדי הממשלה בתפקידי שרים, כמו שרת המשפטים, שר החקלאות ושר החינוך, אני מציע ליטול אתנחתא מסערת האירועים הפוליטיים  ולקרוא את ספרו של הרצל, "אלטנוילנד", שהוא ביטוי ספרותי לניסיון ליצור חברת מופת בארץ ישראל. אנחנו מרבים לשנן את המשפט הפותח מספרו של בנימין זאב הרצל –  "אם תרצו אין זו אגדה". אך חבל שאנחנו זונחים את משפט הסיום – "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה, ויישאר אגדה ".

אני כותב שורות אלו בסימן התחושה הכואבת שלא רצינו, לא הקשבנו לא הפנמנו ועלינו על שרטון, שתוצאתו היא "כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – ויישאר אגדה".

חלפו יותר ממאה ועשר שנים מאז תיאר הרצל את מסעם של ד"ר פרידריך לבנברג ומר קינגסקורט לאי בודד, כשבדרכם הם מבקרים בארץ ישראל. התרשמותם היא קשה מאוד, בחלוף השנים הם מבקרים שנית בארץ ישראל והם מגלים את אלטנוילנד – ארץ ישנה-חדשה – פורחת ומשגשגת .

הם פוגשים בה קהילה מאורגנת למופת, שנותנת מענה לשלל הבעיות החברתיות והקיומיות של העם היהודי, חברת מופת לחברה האנושית כולה, המבקשת לאמץ לתוכה את כל מה שמציעה החברה שקמה באלטנוילנד .

הם פוגשים חברה פתוחה לכל החיים בה, יהודים וערבים , חברה פתוחה לכל המבקש להיות שותף להישגיה . למרבה הצער, אינני יכול להיות שותף להתרשמות זו מאה ועשר שנים לאחר שנכתבו שורות אלו במציאות המתיימרת להיות מגשימת חזון אלטנוילנד .

ברשימה זו אינני מעלה את ביקורתי האישית כלפי הרצל , שאזכורם של הערבים ב"אלטנוילנד" הוא לא פעם  בבחינת ביטוי של קולניאליזם אירופאי המתנשא על המזרח .

מה שכן אני מתעקש להבליט, שלפחות מי שמתיימר להיות מבטאו הנאמן של מורשת הרצל, שיהיה נאמן לה . במציאות הנוכחית, בה אנו עדים לביטויי שנאה כלפי הציבור הערבי החי בתוכנו, חשוב שנפנים את היחס והאהדה, שיש להרצל למהנדס הערבי רשיד בי, יליד העיר חיפה, המכהן בתפקיד רב סמכויות שלטוניות כסגן יושב ראש החברה החדשה שקמה באלטנוילנד.

חשוב לשים לב, שהרצל ב"אלטנוילנד" בז למנהיג מפלגה יהודית-גזענית השונאת את הציבור הערבי. לא במקרה בחר הרצל בשם גאעייר Geyer – עייט, חייה הניזונה מאכילת נבלות כשם המתאים לרב, מנהיגה של המפלגה היהודית הגזענית והמשיחית.

נגד ראש המפלגה היהודית הגזענית יוצא הרצל בשצף קצף. חובתנו לצאת מגד ממשיכיה היום במציאות הישראלית הכאובה והמדממת.

ראוי לשים לב לא רק לסמכויות השלטוניות הרבות , שניתנות באלטנוילנד לרשיד בי,  אלא להקשבה של הרצל למאווייו התרבותיים והלאומיים כערבי החי בארץ הזו. זאת על רקע הבוז, שיש להרצל למנהיגה של המפלגה היהודית הגזענית , המובסת ברומן האוטופי שלו, שנכתב בשלהי המאה ה-19, אבל למרבה הצער והכאב, היא צוברת עוצמה הרסנית במציאות הקיימת של תחילת המאה ה-21 .

בנימין זאב הרצל הביס בספרו את ד"ר גאעייר, רב חשוך ואלים, שהשנאה לזר הערבי החי כאן הייתה מצע רעיוני ופוליטי למפלגתו. ד"ר גאעייר הובס בבחירות ב"אלטנוילנד" בראשית המאה ה-20, אבל ממשיכיו הולכים מחיל לחיל בראשית המאה ה-21. ממשיכיו בדמות נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, תרבות הבוטות וגסות הרוח של שרת התרבות רגב  מתחברים למהלך של חורבן חזון "אלטנוילנד".

המהנדס הערבי, רשיד בי, מבטא כמיהה לאחווה יהודית ערבית ולמתן זכויות שלטון לציבור הערבי החי כאן. עבור הרצל רשיד בי הוא לא רסיס בישבן, שחייבים לחיות אתו. הרצל ראה ברשיד ביי ובקהילה הערבית ציבור גדול, שחי כאן, וכשכאלו יש להם זכויות  כמו לכל החיים בקהילת "אלטנוילנד".

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

2 תגובות

  1. נועה... :

    תיאטרון גשר מעלה בימים אלו את ההצגה "הרצל אמר". כנראה, תיאטרון גשר פחד להתמודד עם דמותו האימתנית של געאייר הנושא בתואר רב, ד"ר ומנהיג מפלגה יהודית קנאית. מפלגה המאוסה על הרצל, ואילו בתיאטרון גשר נתנו לה ביטוי ננסי , וחשתי כצופה שהתיאטרון פחד להתמודד עם דמות שהרצל בספרו מקדיש לה הרבה עמודים. מהרב ומהד"ר געאייר הרצל סלד, אבל ממשיכיו כיום הם שרת התרבות, שר החינוך , שרת המשפטים וגם שר הביטחון וראש הממשלה.

  2. ידידיה. :

    החזון הציוני נפגם בשעה שהשתלטה עליו האידיאולוגיה הכוזבת – באנו אל ארץ שוממה. או כלשון הכזב "כיכר העיר ריקה" בשיר ירושלים של זהב. במקום לבוא ולהקים בית לאומי יהודי ליד הישוב הערבי החי וקיים כאן, השלטנו על תנועת השחרורו הלאומית שלנו את דחיפת האדם שחי כאן ויש לו זהות לאומית אחרת .

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.