אמנסטי – דו"ח מצב זכויות האדם. פוליטיקת שנאה מעוררת עידן חדש של אקטיביזם חברתי

הדו"ח לשנת 2017-2018 סוקר 159 מדינות ועורך את הניתוח המקיף ביותר של מצב זכויות האדם בעולם כיום. נטישת המנהיגים את זכויות האדם מציתה תנועות מחאה בכל העולם. חופש הביטוי מקבל חשיבות עצומה במאבק המתחדש למען זכויות האדם

העולם קוצר את תוצרי רטוריקת השנאה שמאיימת לנרמל את האפליה ההמונית נגד קבוצות מודרות ומוחלשות. כך הזהירה היום (×”') תנועת אמנסטי אינטרנשיונל, שהשיקה את הדו"×— השנתי העולמי שלה: "מצב זכויות האדם בעולם 2017/18". יחד עם זאת, באמנסטי מצאו ×›×™ ישנה תקווה אמיתית להיפוך מגמת ההידרדרות לעבר דיכוי, הודות לשילוב של פעילים ותיקים ופעילים חדשים – שזו פעילותם הראשונה אי פעם – הנאבקים יחדיו למען צדק חברתי.

הדו"ח סוקר 159 מדינות ועורך את הניתוח המקיף ביותר של מצב זכויות האדם בעולם כיום. "הצעד מלא השנאה של ממשלת ארצות הברית בחודש ינואר, במסגרת איסור הכניסה של בני אדם ממספר מדינות בעלות רוב מוסלמי, הכין את הקרקע לשנה שבמהלכה מנהיגים מכל העולם הובילו את הפוליטיקה של השנאה לנקודתה המסוכנת ביותר", אמר מזכ"ל אמנסטי, סליל שאטי. "ראינו את התוצאות הנוראיות ביותר של חברה שמעודדים בה את השנאה, סימון שעירים לעזאזל ופחד מפני מיעוטים במבצע הצבאי המחריד לטיהור אתני נגד בני הרוהינגה במיאנמר", הוסיף שאטי.

נטישת המנהיגים את זכויות האדם מציתה תנועות מחאה בכל העולם

"רוחות השנאה והפחד כעת נושבות באופן משמעותי ברחבי העולם, וישנן מעט ממשלות שעומדות למען זכויות האדם בזמנים מטרידים אלה. תחת זאת, מנהיגים כגון א-סיסי, דוטרטה, מאדורו, פוטין, טראמפ או שי, חותרים בנחרצות תחת זכויותיהם של מיליוני בני אדם", אמר שאטי. "התגובה הנרפית לפשעים נגד האנושות ולפשעי מלחמה ממיאנמר ועד עיראק, מדרום סודן ועד סוריה או תימן מדגישה את היעדר המנהיגות בתחום זכויות האדם. הממשלות, ללא כל בושה, מצעידות את העולם עשורים אחורה בזמן בכל הנוגע להגנות שונות שבאו לעולם לאחר מאבקים קשים".

בין הסימנים לנסיגה שמצויינים בדו"ח מופיעים המאבק נגד זכויות ההפגנה והמחאה בצרפת, והניסיונות לשלול את זכויותיהן של נשים בארצות הברית, בפולין וברוסיה.

תנועת אמנסטי אינטרנשיונל בחרה להשיק את הדו"×— העולמי בוושינגטון, בירת ארצות הברית, והזהירה ×›×™ צעדיו של הנשיא טראמפ להסגת זכויות האדם מהוות תקדים מסוכן שממשלות אחרות עוקבות אחריו. "מגיני זכויות אדם בכל העולם יכולים לקרוא לאזרחי ארצות הברית לעמוד לצידם, גם בנקודות שבהן הממשלה האמריקאית נכשלה. בעוד הנשיא טראמפ מבצע פעולות שמהוות הפרה של זכויות אדם בארצו ומחוצה לה, פעילים בכל רחבי המדינה מזכירים לנו שהמאבק למען זכויות האדם האוניברסליות תמיד נוהל – וזכה לניצחונות – על ידי בני אדם בקהילותיהם שלהם", אמרה מרגרט הואנג, מנכ"לית אמנסטי אינטרנשיונל ארצות הברית.

מדיניות הרגרסיה עוררה רבים להצטרף למאבקים שנמשכים כבר תקופה ארוכה, והדו"ח מפרט ניצחונות רבים וחשובים שבהם פעילים הצליחו להבטיח את זכויות האדם. בהם, בין היתר, הסרת האיסור על הפלות בצ'ילה, ההתקדמות לעבר נישואי זוגות מאותו המין בטייוואן וניצחון תקדימי נגד פינויי תושבים בכפייה בעבוג'ה שבניגריה.

צעדות הנשים הנרחבות בארצות הברית וברחבי העולם הפגינו את ההשפעה ההולכת והגוברת של תנועות חברתיות חדשות, כמו גם תנועת #MeToo, לצד התנועה ברחבי מדינות אמריקה הלטינית לגינוי אלימות כלפי נשים ונערות.

"הרוח הבלתי נלאית של נשים שמובילות תנועות זכויות אדם רבות עוצמה מזכירה לנו שהרצון העז לשיוויון, לכבוד ולצדק, לעולם לא ייכבה. ישנה תחושה ממשית שתנועות המחאה נמצאות בעלייה ברחבי העולם. אם ממשלות יעמדו נגד תנועות אלו, הן יישחקו את הלגיטימיות שלהן", אמר המזכ"ל שאטי.

חופש הביטוי מקבל חשיבות עצומה במאבק המתחדש למען זכויות האדם

נכונותם של מנהיגים בולטים לזעוק "חדשות מזוייפות!" על מנת ליצור מניפולציות בדעת הקהל, לצד המתקפות על מוסדות המשמשים את מערכת האיזונים והבלמים של השלטון, מראה שחופש הביטוי יהיה זירת מפתח למאבק על זכויות האדם בשנה הבא, אמרו באמנסטי אינטרנשיונל.

"בשנת 2018 לא יהיה ניתן לקבל כמובנות מאליהן חירויות שונות, כגון חופש ההתאספות וההפגנה, או החופש למתוח ביקורת על ממשלותינו. למעשה, השמעת קולנו הופכת ליותר ויותר מסוכנת", הוסיף סליל שאטי.

מאות פעילים נהרגו בשנה שחלפה במסגרת ניסיונות הרשויות להשתיק אותם ואת כלי התקשורת, נקבע בדו"×—. המדינות שכלאו את מספר העיתונאים הגבוה ביותר ב-2017 היו טורקיה, מצרים וסין – שם ליו שיאבו, זוכה פרס נובל, הלך לעולמו לאחר שנכלא בגין ביקורת על הממשלה. בעוד ממשלות רודפות ללא בושה את פעילי זכויות האדם, המשך פעילות אמנסטי אינטרנשיונל נמצאת תחת איום בהונגריה, לצד מעצרים חסרי תקדים של צוות התנועה בטורקיה.

"ממשלות סבורות שהן יכולות להכריז על עונת הציד של פעילי זכויות האדם. הן עשויות לסגור לנו את העיתונים, לחתור תחת מערכות המשפט ולכלוא פעילים, אבל אנחנו נסרב לשתוק. אם מותו של ליו שיאבו לימד אותנו דבר אחד, הרי שהוא חובתנו לומר את האמת על בעלי העוצמה והשררה דווקא כשנדמה שזה בלתי אפשרי לעשות זאת", אמר שאטי.

השנאה מתקדמת בעוד בני אדם מסומנים בשל זהותם

הדו"ח מדגיש את הצורך בכך שבני אדם יוסיפו להשמיע את מחאתם נגד הרטוריקה מלאת השנאה שניתן לראות בסיסמאות רוויות שנאת הזרים שהופיעו בצעדת הלאומנים בוורשה שבפולין, בצעדת "העליונות הלבנה" בשארלוטסוויל שבארצות הברית ובפשיטות הגורפות נגד הקהילה הגאה בצ'צ'ניה ובמצרים.

הדבר בולט במיוחד בדמוניזציה של פליטים ומהגרים מהרמות הגבוהות ביותר של הממשלות. בעוד ממשל טארמפ הגיע לכותרות בכל העולם בשל דבריו נגד פליטים, הדו"ח קובע כי ארצות הברית אינה לבדה בקידום סוגי מדיניות של שנאת זרים. "המדיניות של טראמפ אולי סימנה את העידן החדש של נסיגה בזכויות האדם, אבל זה לא דבר ייחודי לארצות הברית. אם מסתכלים על כל העולם, מאוסטרליה ועד הונגריה, מנהיגים ניצלו במשך זמן רב את משברי הפליטים והמהגרים כבעיות, לא לטפל בהן, ולא להתייחס לפליטים או למהגרים כאל בני אדם שראויים לחמלה", הוסיף שאטי.

ממשלות חייבות להתייחס לעוולות הבוערות שמתדלקות את תנועות המחאה

הדו"ח מציין עוד כי מיליוני בני אדם ברחבי העולם נמצאים בסכנת חוסר נגישות למצרכים ולשירותים בסיסיים כגון דיור, מזון וטיפול רפואי. אמנסטי אינטרנשיונל מזהירה כי אם הממשלות לא יטפלו בבעיות הבסיס שגורמות לעוני ולאי השיוויון, יש פוטנציאל אדיר לאי שקט חמור אף יותר. "בני אדם בכל העולם נאלצים לחיות בתנאים בלתי נסבלים מכיוון שנשללת מהם הגישה למזון ראוי, למים נקיים, לטיפול רפואי ולדיור בסיסי. אם לוקחים מהם את זכויות האדם הללו, הרי שזורעים ייאוש ללא גבולות או סוף. מוונצואלה ועד איראן, אנחנו עדים להתפשטות משמעותית ביותר של חוסר שביעות רצון מתנאים סוציו-אקונומיים", הזהיר שאטי.

במקו להשתיק מבקרים, על ממשלות לטפל בבעיות שהם מעלים, אמרו באמנסטי, ולהתחיל את הדבר בהקלת המגבלות על התקשורת, על החברה האזרחית ועל שאר האיזונים והבלמים של השלטון. "אנו עדים להיסטוריה בהתהוותה, בעוד בני אדם מתקוממים ודורשים צדק במספרים הולכים וגדלים. אם המנהיגים לא יצליחו להבחין בגורמים שמעוררים את תושבי מדינותיהם למחאה, אז בסופו של דבר זו תהיה המגרעה שתוביל לנפילתם שלהם עצמם. תושבי מדינות העולם הבהירו מעל לכל ספק שהם רוצים זכויות אדם. כעת זו חובת הממשלות להראות שהן קשובות", סיים שאטי.

מראי מקום לאזכורים רלוונטיים לישראל בדו"ח המלא:

  • ישראל מוזכרת בדו"×— ×›-115 פעם. פרק ישראל והשטחים הפלסטיניים הכבושים מתחיל בעמוד 207.
  • עמוד 56, בסעיף "מתקפות על חופש העיתונות ועל מגיני זכויות אדם", פסקה אחרונה: על איסורי הכניסה של בני אדם שהרשויות מייחסות להם או לארגונים שבהם עבדו או עובדים קריאה לחרם על ישראל או על ישויות ישראליות, לרבות ההתנחלויות. כמו כן מצויינת סימון והטרדה של פעילי וארגוני זכויות אדם ישראליים ופלסטיניים במטרה לפגוע בעבודתם. לסיום, מצויין לגנאי השימוש הרווח בכדורי מתכת ובתחמושת ×—×™×” נגד מפגינים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, שהוביל למותם של 20 בני אדם ולפציעתם של אלפים.
  • עמוד 60, בסעיף על הזכות לדיור, למים ולבריאות: על הרחבת ההתנחלויות בשנת ×”-50 לכיבוש ועל המשך המצור הבלתי חוקי על רצועת ×¢×–×” בשנתו העשירית, כל זאת על חשבון הריסת מתמשכת של בתי פלסטינים, לרבות פינוי בכוח של תושבים מבתיהם. כמו כן מוזכר המשבר ההומניטרי בעזה שהוחמר בגלל משבר האנרגיה ברצועה וכן החוקים המפלים נגד אזרחי ישראל הפלסטינים.
  • עמוד 60, בסעיף על פעולות נגד טרור, ישראל מוזכרת עם בחריין וכוויית כמדינות שבהן עלו תלונות על עינוי עצירים המואשמים בעבירות נגד הביטחון הלאומי. תלונות שבאופן כללי לא נבדקות.
  • בעמוד 61 בסעיף על עונש המוות, ישראל מוזכרת לחיוב יחד עם עומאן, על היעדרו של עונש מוות.
  • בעמוד 63, סעיף נושאים שבהתקדמות איטית, מוזכרת הבדיקה של בית הדין הפלילי הבינלאומי של פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו במהלך המלחמה בעזה ב-2014.
  • בעמוד 71 מוזכר מעצרו של בלוגר אלג'יראי, שנחקר לאחר שראיין, בין היתר, גורם רשמי במשרד החוץ הישראלי
  • בעמוד 83 מוזכר מעצרו של הבלוגר הישראלי-אוקראיני-רוסי, אלכסנדר לפשין, בגין כניסתו לחבל נגורנו קרבך ופרסומיו הביקורתיים כלפי ממשלת אזרבייג'ן, וכן שחרורו בספטמבר. הנושא מוזכר גם בעמוד 91
  • נושאים עיקריים בפרק המוקדש לישראל: שנת ×”-50 לכיבוש והרחבת ההתנחלויות על חשבון האוכלוסיה והתשתית הפלסטינית; השנה העשירית למצור הבלתי חוקי על ×¢×–×” והמשבר ההומניטרי שם; הגבלת חופש התנועה של פלסטינים בגדה; הריגות בלתי חוקיות של אזרחים פלסטינים על ידי כוחות ישראליים; מעצרים בלתי חוקיים של פלסטינים לרבות מעצרים מנהליים ללא משפט; תלונות על עינויים ויחס בלתי הולם במעצר כלפי פלסטינים; חסינות כלפי גורמים ישראליים שמבצעים הפרות ופשעים; הריסת בתי פלסטינים בגדה ובנגב תוך פינוי כפוי של תושבים; כליאת סרבני מצפון; איום הגירוש של אלפי מבקשי מקלט מאפריקה. על כל נושא ונושא ישנה הרחבה מפורטת וסקירה של האירועים הבולטים במהלך השנה.
  • הפרק המוקדש לנושאים הפנימיים של הרשות הפלסטינית מתחיל בעמוד 292. הפרק כולל ביקורת על מצב זכויות האדם בתוך השטחים הפלסטיניים בהקשר הפנים פלסטיני, אך כמובן כולל התייחסות לקשר הישראלי, שלא ניתן להפרידו מהנושא.

לעיון בדוח המלא באנגלית: דוח זכויות האדם אמנסטי

גיל נוה, ראש יחידת תקשורת ודוברות, אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

Leave a Reply