תאונות בענף הבניין – על הרבנים להתגייס למאבק נגד
הרבנים מתעלמים מתאונות בענף הבניין. דווקא מפני שהטיפול בו כל כך מופקר ולרבנים פריסה ארצית, יש להם הזדמנות פז להגן על "כבוד התורה" ולהוכיח את יכולתם לתפקד גם כמנהיגים רוחניים
מאת: גבי אנדי
על רבנים ופועלי בניין: אתגר המצפה למעשה
זכור לי היטב ראיון רדיופוני עם פרופ' ישעיהו לייבוביץ לפני קרוב לעשרים וחמש שנה. נביא הזעם הישראלי היה במיטבו: חריף, מלוטש ועוקצני—אך דווקא משפט אחד נחקק בזיכרוני. המראיין שאל אותו על פגישתו עם משלחת של אנשי כנסייה בכירים מאירופה שסיירה בארץ והוא השיב שלאחר כמה משפטי נימוסין , אחד מהם הודיע:
"We met yesterday with some of your distinguished spiritual leaders."
("נפגשנו אתמול עם כמה מהמנהיגים הרוחניים המכובדים שלכם")
כיוון שלייבוביץ הבין שמדובר בשני הרבנים הראשיים ועוזריהם, הוא פלט מיניה וביה:
" התחלחלתי כאשר העליתי בדמיוני אילו דמויות הוא מכתיר כ " יור ספיריטואיל לידרס".
הפרופסור תיעב את מוסד הרבנות הראשית –וזו הייתה אולי נקודת ההשקה היחידה שלו עם רוב העם. אמנם לא תמיד עמדו בראש הממסד הרבני טיפוסים נעדרי שיעור קומה כמו שני "הבנים של" המכהנים כעת, אך מי שחיפש מנהיגות רוחנית של ממש גם במהלך הקדנציות הקודמות נאלץ כמעט תמיד לשאת את עיניו לכיוונים אחרים—כי מנהיג רוחני לא מעסיק את עצמו בכתיבת ספרי הלכה ובמאבקים על כשרות, סגירת מרכולים בשבת והרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. הוא מוביל מאבקים למימוש מטרות ערכיות נעלות. הוא מתייצב בתקיפות נגד תופעות חברתיות מגונות, כמו גזענות, לאומנות וכוחנות. הוא מוביל מאמצים לפיוס, לשלום ולתיקון עולם. הוא מעניק סיוע מוסרי בריש גלי למקופחים, עשוקים וקרבנות שנאה—ללא קשר לזהותם הלאומית או הדתית. הוא מעצב את דמותו כקול נבואי בחברה, כמי שתובע את הגשמתם של ערכים אוניברסליים בשפת המורשת הדתית שלו.
ואצלנו??
להוציא אמירות סתמיות על "קדושת האדם" בכנסים טקסיים עם אנשי דת מחו"ל, הרבנים הממוסדים שלנו רחוקים ממאפייני המנהיג הרוחני כרחוק מזרח ממערב. אבל האם מצב אומלל זה מחויב המציאות? הרי לא רק הדלאי למה והאפיפיור הנוכחי מוכיחים אחרת– אלא גם רבנים בולטים בתפוצות בעבר ובהווה !
ואצלנו??
בהכירי את הדעות הרווחות בציבור הדתי והחרדי –אוכלוסיות הבסיס של הרבנים—אני לא מצפה מהם להשמיע מסרים ערכיים נחרצים בנושאים כבדי משקל כמו גורל מבקשי המקלט, תהליך השלום ומימוש שוויון אמיתי במדינה. אך קיים נושא ערכי חיוני שאינו מוקצה מחמת מיאוס במחנות האלה וגם מחויב טיפול מבחינה הלכתית: תאונות העבודה הקטלניות בענף הבנייה.
בדברים פרק כ"ב כתוב: "כי תבנה בית חדש—ועשית מעקה לגגך, ולא תשים דמים בביתך כי יפ(ו)ל הנ(ו)פל ממנו"
האם המצווה הזאת לא חלה גם במהלך בניית הבית? האם חייהם של פועלי בניין שמעסיקיהם מקילים ראש בתקנות בטיחות אינם רלוונטיים לדרישה "ולא תשים דמים בביתך"? האם משמעות המצווה לא כוללת גם "ולא תשים דמים בארצך"? כפי שהוכח בטרגדיה שפקדה את נטע רוטמן ז"ל ממש בימים האחרונים, גם אזרחים נמנים עם קרבנות ההפקרות בענף.
ובכן, כבוד הרבנים: עד כה בחרתם—כרוב הציבור הישראלי—להתעלם מסוגיה זו של דיני נפשות. אך דווקא מפני שהטיפול בו כל כך מופקר ויש למערכת שלכם פריסה ארצית ולא-מעט בעלי תפקידים ומקורבים ,יש לכם הזדמנות פז להגן על "כבוד התורה" ולהוכיח את יכולתכם לתפקד גם כמנהיגים רוחניים. הטיפול בנושא לא רק "תפור עליכם"; אין גוף אחר המסוגל לסייע כמוכם. אבל אם תחליטו להיחלץ לפעילות, דעו לכם שלא די בפרסום פסיקה הלכתית. חובה להתייצב באתרי בנייה, לדאוג לצילום עברות ומסירת החומר לגורמי האכיפה, להביא ח"כים ושרים ופקידים מקומיים הנוגעים בדבר אתכם, לזמן קבלנים ומנהלי עבודה לדין תורה, להקים וועדה ציבורית להגשת המלצות קונקרטיות ונשכניות ולא להרפות עד שהן מתורגמות לחוקים, תקנות, תקציבים וכוח אדם. ומעל ומעבר לכל, חייבים ללוות את העניין עד הסוף.
זו יכולה להיות שעתכם היפה, הזדמנות למחיקת הדימוי שלכם כבטלנים אינטרסנטיים. אני רואה בעיני רוחי התארגנויות מקומיות ברחבי הארץ ביזמת ובחסות הרבנות המקומית…
האם אני הוזה? האם אתם מסוגלים להתעלות? אנא, הפתיעו אותנו לטובה…
תגיות: בטיחות, רבנים, תאונות עבודה בבניין, תאונות עבודה בענף הבנייה
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
22 בפברואר, 2018 בשעה 8:41
למה דווקא הרבנים? ומדוע אתם פונים "לחשוכים הללו"
אחרי שהשמצתם את עמדותיהם כמעט בכל שאלה אמונית אחרת?
האם זו תחילתה של הודאה בשגיאה עקרונית כלפי ערכי היהדות ומעמד הרבנים בציבור, או שזו עוד דרך, מתוחכמת כביכול, לנגח את ערכי ישראל?!
22 בפברואר, 2018 בשעה 11:13
רפי,
הפנייה בלשון רבים לאתר אינה לעניין. כותב המאמר הוא האחראי על תוכן המאמר. ההערה צריכה להיות מופנית אליו. היחס לרבנים משתקף במאמר, והוא ביקורתי. יחד עם זאת, המאמר מציע לרבנים תיקון דרך: לשמש מנהיגות רוחנית אמיתית ולהתייחס לתאונות בענף הבנייה.
22 בפברואר, 2018 בשעה 12:56
רפי
למה דווקא הרבנים? כי אם תקרא מה קורה בבני ברק, כמה אנשים מתים שם, מה הקבלנים הדתיים אומרים ואיך מצפצפים על החוק, אתה תבין עד כמה וכמה כל החברות שם אינטרסנטים, ולא מעניין אותם לא מצוות ולא גן עדן.
(https://www.facebook.com/groups/198804623800022/?fref=nf)
ואם כך, אז למה צעקות על הפעלת חנות בשבת מעניינת אותם (שלהזכירך, אף אחד לא מחייב אותם לקנות בהם), ומוות של מאות אנשים ואזרחי ישראל – לא.
בקיצור, כל הסיפור הזה רק מוכיח שוב – אין שום דבר טוב מהם. לא היה ולא יהיה, ואם הם מייצגים משהו, אז זה רק את השטן. אחרת, כמובחרי ה' הם אמורים להיות לפחות טיפטיפה יותר אנושיים, לדאוג לזולת, לציבור ולעם היהודי.
יום טוב