חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הבחירות במרצ – יש מועמדים מתאימים נוספים

נושאים דעות, פוליטי ב 4.02.18 0:38

תגובה למאמרו של טוכולסקי הקובע כי רק אילן גילאון הוא המועמד המתאים להנהגה סוציאל-דמוקרטית. יש מועמדים מתאימים נוספים, אבי דבוש, למשל. השיח במרצ שקוע בסטגנציה, ועל סדר היום נושאים רלבנטיים נוספים למרצ

מאת: אופיר כלפה

הבחירות במרצ – מי המועמד המתאים

אל לה למרצ להיגרר ימינה, כפי שקרה במפלגת העבודה, ולהצביע בעד מועמדים שאין להם אלטרנטיבה להציע מאת: ק. טוכולסקי

לקריאה נוספת

אמנם לשלושה פוליטיקאים עכשוויים בשמאל קוראים אבי: אבי גבאי, אבי דבוש ואבי בוסקילה. ואמנם שלושתם בעלי זהות מזרחית (אם כי נבדלים במה שזה אומר לגביהם אישית ופוליטית). אבל עד כמה שמעציב הדבר נראה שיש צורך לחזור על כך שוב ושוב: זה שהם מזרחים ובשמאל לא אומר שהם אותו בנאדם!

השיח במרצ שקוע בסטגנציה ובמושגים של העבר. נראה שתומכי גילאון נוטים למחשבה שקיומו של מתמודד שיש לו עמדות סוציאל דמוקרטיות מייתר את כל הצורך בדיון פוליטי פתוח, ויכוח על דרכים ומטרות, סדרי עדיפויות, דרכי פעולה וארגון, אופי המנהיגות והדבר השולי הזה של הפוליטיקה: איך להשיג כוח ומה לעשות בו. אלו תגובות שלא ניתן להסביר אותן מחוץ לפסיכולוגיה של "מי הזיז את הגבינה שלי" שמצליחות לעקם כל מושג דמוקרטי ותהליך פוליטי לכדי תמיכה במועמד אחד. זהו תת מודע פוליטי צר מאד ומאכזב מאד מצד מי שתומכים בדמוקרטיה עם דגש סוציאלי גדול.

למרבה הפליאה נראה שטוכולסקי באמת לא מצליח להבחין בין אבי בוסקילה לאבי דבוש. בוסקילה עשה את רוב שנותיו הבוגרות בעולם הפרסום, תוך כדי פעילות חברתית בנוסף. דבוש צמח ממאבק סביבתי-קהילתי באשקלון כנגד הקמת תחנת כוח פחמית נוספת ומשם יצא לדרך של שותפות וליווי באינספור מאבקים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ומקצועיים. הוא הקים תנועות מקומיות וארציות ועשה עבודת פוליטית אזרחית בשלל תחומים שחלקה הסתיים בחקיקה מוצלחת. הוא נטוע בפריפריות בעבודת שטח ארוכת שנים ומביא לפעילות המפלגתית רקורד של עשייה וחיבורים במקומות שמרצ לא חזקה בהם בלשון המעטה. מוזר שדווקא רקורד כזה זוכה לתיוג המוזר "כוכב חדש ונוצץ".

מה שבטוח זה שהמנהיגות של גלאון וגילאון, שחברים בכנסת מאז 1999, הביאה את מרצ לשעה קשה של מיעוט מנדטים ותומכים, תדמית לא חיובית בעיני רוב הציבור וחוסר יכולת להכתיב את סדר היום של המדינה. לעשות עוד מאותו דבר בטוח לא יביא תוצאות אחרות. בהקשר הזה כדאי ללמוד מעט מיריבתה האידיאולוגית של מרצ – הבית היהודי. מפלגה שכמעט נעלמה מהכנסת ולאחר התמודדות דמוקרטית הגיעה למצב של מנהיגות חדשה, פעילות ארגונית ואידיאולוגית מרשימה והישגים אלקטוראליים יוצאי דופן.

ולבסוף ממשיכה להעציב ההתעקשות של סוציאליסטים לדבר שיח מעמדי עיוור צבעים, ועוד בבמה שנקראת "עבודה שחורה". למעמד בישראל יש צבע, יש גיאוגרפיה ויש תרבות. המאבקים המזרחיים להכרה בנזקי הגזזת ובחטיפות ילדי תימן הם מאבקים של זכויות אדם של מעמד חלש. המאבקים לחברה רב תרבותית הם מאבקים לתקצוב הוגן ושוויוני לא רק ללחם ומים אלא גם למה שהופך כל קהילה לייחודית ומעניינת. בדיוק כשם שהמאבק הפמיניסטי הוא גם מעמדי לשכר הוגן ובאותה נשימה בעד מרחב ציבורי נקי מאלימות מגדרית ומינית. עצוב, וגם סותר את התפיסה הבסיסית ביותר של צדק. התפיסה בה ככל שמרבים בעשיית צדק וצמצום עוולות מתפנים להשיג עוד. ולא ההפך כפי שסבורים "סוציאליסטים" רבים – שיש לדבר רק על המשאבים וכל מי שמעלה סוגיות חופפות נוספות פוגם במאבק.

אופיר כלפה, חבר ועידת מרצ ומתנדב בקמפיין של אבי דבוש לראשות המפלגה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    אם לא מדברים "שיח מעמדי עוור צבעים" אז עושים בדיוק מה שביבי עושה גזענות ווהסתה נגד כל מי של בצבע הנכון

    אם לא מדברים "שיח מעמדי עוור צבעים" אז עושים בדיוק מה שביבי עושה גזענות והסתה נגד כל מי שלא בצבע הנכון.

    זה מה שנקרא "סוציאליזם מזרחי וחברה רב תרבותית" .

  2. ק. טוכולסקי :

    כמה קל לברוח לנקודה המזרחית. אני מניח שעמיר פרץ הוא מיוצאי בוקובינה כי גם בו תמכתי. אבל בואו נעבור לנקודות מהות:
    מה שמשותף לשלושת ה"אבים" הוא ששלושתם מציגים את עצמם כדבר החדש שיחליף את הישן והלא טוב.
    מה שמשותף לשלושת האבים זה ששלושתם יודעים מה זה לקחת כסף מבעלי הון. אבי גבאי כשכיר, אבי דבוש ואבי בוסקליה כמנהלי עמותות במגזר השלישי.
    מה שעוד משותף לכולם זה העמימות במה שחשוב למעמד. אנחנו לא יודעים מה דעותיהם הכלכליות חברתיות הם לא עוסקים בכך. הם עוסקים בזה שהם משהו חדש.
    גם מאבק באנטנות סלולריות בשכונות הוא מאבק מעמדי. כולם יודעים איפה מציבים. גם מאבק לאנרגיה שלא תזהם הוא מאבק מעמדי כי כולם יודעים איפה ממקמים את תחנות הכוח הפחמיות. הסוציאליזם לא עיוור לכלום הוא מכיל את הכל, הוא לא בא ואומר הי יש לנו את אותו צבע בו נתמקד בזה ונשכח את האחר, הסוציאליזם אומר לא משנה מה הצבע, לא משנה מה המגדר, לא משנה מה שפת התפילה וכך הלאה לכולנו מגיע אותו דבר. אילן גילאון מעולם לא הנהיג את מרצ ואם אבי דבוש רוצה להיות חבר כנסת כמו שאילן גילאון היה כדי להצליח יום אחד להיות מנהיג אז כדאי שהוא יוכיח את עצמו כי אני יודע עליו בעיקר שהוא היה פעיל בהמון עמותות מה שאומר מבחינתי שהוא טוב בלהציג לתורמים מצגות בשביל שיתנו לו כסף ולא יותר מזה.
    אז מה לעשות, במהות אין הבדל בין 3 מועמדים שאומרים הי אני הדבר החדש והאמתי הלאה הישן.
    זה שאנשים רוצים לקדם את עצמם למרות חוסר האחריות המוחלט זה ברור לי. אלו בדיוק הדברים שאילן גלאון לא עשה מעולם.
    בבחירות 1992 הוא התמודד נגד ענת מאור על מספר 4 של מפם אחרי שהפסיד לא התמודד על מספר 5 כי הבטיח לחבר ס"ד נוסף לא להתחרות מולו. בכל המאבקים של רן כהן להנהגת המפלגה הוא תמך בו כי זה מה שאיש המעמד עושה, נותן למועמד הבכיר והמתאים את התמיכה שמגיעה לו ולא מנסה לחתור תחתיו כדי להתקדם בפריימריז.
    אני באמת לא יודע מה אבי דבוש שווה, האם תנועת הפריפריות מצמיחה לנו דינה דיין נוסף שאחרי הנאומים חוצבי הלהבות מסתבר שהיתה מועמדת קש של הרצוג או שיש פה מועמד שבאמת מציע משהו ואני לא יודע מה הוא מציע.
    אני יודע מי המועמד הנכון, מי האיש שיש לו קבלות ולא על מצגות. אילן גילאון.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    אכן נמאס מהאופורטוניסטים שכל מה שיש להם להציע זה את צבע העור שלהם

    לקורט,
    בנוסף לגזענות הבוטה,יש לי סיפור קטן על רן כהן הצדיק.
    הבחור המצויין הזה ישב בועדה המרכזת של ההסתדרות כנציג מרצ ב"חיים חדשים בהסתדרות", ומכר ללא בושה את עובדי "פז" המופרטים לטייקון בינו צדיק(עם העור המתאים),כשחבריו הצדיקים עמיר פרץ וחיים רמון עשו את העבודה המתועבת של הפרטת "פז" בתוקף תפקידם כקומנדו ההפרטה של רבין.
    אכן סיפור מלא קדושה,ו"צדק חברתי".

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.