הבחירות במרצ – מי המועמד המתאים

אל לה למרצ להיגרר ימינה, כפי שקרה במפלגת העבודה, ולהצביע בעד מועמדים שאין להם אלטרנטיבה להציע

מאת: ק. טוכולסקי

אבי בוסקילה, אבי דבוש, אבי גבאי אותה אין מהפכה

אחד הדברים המטרידים במרוץ המתפתח והולך במרצ הוא חוסר יכולתם של אנשים רבים וטובים להבין, שאם חוזרים על אותה הטעות בפעם השנייה, שום דבר לא באמת ישתנה. אני קורא יותר ויותר פוסטים ומאמרים של תמיכה בעיקר בשני מועמדים: אבי בוסקילה ואבי דבוש. כאילו רק לפני חצי שנה לא התמודד עוד אבי במפלגת העבודה, זכה למקהלה אוהדת של עיתונאים ומעצבי דעה, וניצח את הבחירות במפלגה. וזאת רק בשביל לגרור אותה ימינה, תוך כדי התרסקות בסקרים. הנה כך, פחות משנה אחרי, זה התסריט שמקווים מעצבי דעה לא מעטים במחנה השלום/המרכז הליברלי שיקרה גם במרצ.

בחירתה של מפלגת העבודה לפני מספר חודשים באבי גבאי וחתירה למרכז הקיצוני, ללא בשורה מעמדית וללא שום אלטרנטיבה לכלום, מנכרת אותה מהבוחרים. לעומת זאת במרצ זה יכול להסתיים אחרת. מרצ צריכה ויכולה להפוך להיות האלטרנטיבה המהותית היחידה בפוליטיקה הציונית. אלטרנטיבה סוציאל-דמוקרטית.

בקרב המועמדות והמועמדים שפונים למחנה הליברלי יש מועמד סוציאל-דמוקרט שמדבר בקול ברור ומציע אלטרנטיבה עם קבלות. מועמד שהיה שם כשסגרו מפעלים בפריפריה, מועמד שנאבק עם הנכים ברחובות, אילן גילאון. האלטרנטיבה היחידה שיש היום.

לא לחינם תתקשו למצוא עיתונאי אוהד, סלבס תומך או מעצב דעת קהל שתומך באילן ולא באחד מהכוכבים החדשים והנוצצים שיש למרוץ להציע. עיתונאים, מעצבי דעת קהל וסלבים – הם כולם חלק מהשיטה הקיימת, אותה שיטה שבזכותה השמאל בישראל הוא חלש ולא רלבנטי.

מרצ לא צריכה מישהו צעיר יותר ומרצ לא תלויה בשם משפחתו של מנהיגה הבא. מרצ תלויה ביכולתה להיות אלטרנטיבה. תסתכלו על מפלגת העבודה, מפלגה שבסקרים היום מגרדת את התחתית. לבחירה ב"חדש/נוצץ/משהו אחר" ללא תוכן אין שום משמעות.

מרצ לא יכולה להרשות לעצמה בחירה במועמד חדש ומגניב שלא מציע לבוחרים אלטרנטיבה מהותית. כמו שלמדו בוחרי העבודה, אבי גבאי לא מספיק אטרקטיבי בקטגוריה הזו של מועמד חדש, אותה תפיסה מול מלך הז'אנר יאיר לפיד.

אבי בוסקילה אבי דבוש אבי גבאי אותו חוסר מהפכה, חדש ושיקי, מרגש ונוצץ, לא עמיר פרץ ואילן גילאון הסוציאל-דמוקרטים הישנים.

חברות וחברים במרצ, לפני שאתם עושים את הטעות של העבודה ובוחרים באלטרנטיבה פיקטיבית, תזכרו איך נראית העבודה היום אחרי ה"מהפכה" של גבאי. אם הם היו בוחרים בעמיר פרץ בעבודה, הם היו היום אלטרנטיבה כי פרץ לא היה צעיר וחדש, לא היה אהוב על הבוהמה והתקשורת. הוא פשוט היה אלטרנטיבה מעמדית ופוליטית. כך גם אילן גילאון במרצ, הוא לא אהוב על הבוהמה ולא על התקשורת. הוא לא כוכב השעה החדש והצעיר, הוא אלוף המעמד, גיבור העבודה השחורה, אלופם של חסרי הקול.

אסור שמרצ תחזור על הטעות של העבודה, כי אחרת הבחירות הבאות אבודות לשמאל. צריך אלטרנטיבה מהותית לא זהותית והאלטרנטיבה הזו במרצ היא רק אחת, בחירה באילן גילאון. אל תסתכלו בקנקן אלא במה שיש בתוכו. אל תעסקו בשמות משפחה אלא בדעות, בעשייה, בקבלות.

הגיע הזמן שהשמאל הישראלי ילמד מהשמאל בבריטניה והשמאל בפורטוגל והשמאל בארצות הברית וילך אחרי מי שנכון ללכת אחריו לא אחרי מי שמעצבי דעת הקהל בתקשורת מטעם אומרים לנו שיהיה לנו אתו מגניב.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

One Response to “הבחירות במרצ – מי המועמד המתאים”

  1. […] (as far as one exists in Israel). One of these supporters is the pseudonymous Kurt Tucholsky, who recently decried what he saw as the unjustified rising support for the “two Avis”-Dabush and Buskila. […]

Leave a Reply