מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"בצלם" – מאחזים חדשים בצפון בקעת הירדן
דו"ח של "בצלם": פרקטיקות של נישול, מהדורת צפון בקעת הירדן: נקודות התנחלות חדשות כחלק ממהלך ההשתלטות על הקרקעות
בסוף שנת 2016 הוקמו שתי נקודות התנחלות (מאחזים) חדשות בצפון בקעת הירדן. בטכניקות הדומות למהלכי נישול ישראליים אחרים ברחבי הגדה, כך גם במקרה הנוכחי: המאחזים עצמם נבנים על עשרות דונמים בודדים, אך חתימתם בשטח מרחיקת לכת הרבה יותר והם מהווים בסיס להשתלטות ישראלית על אלפי דונמים. מדיניותה ארוכת השנים של ישראל באזור זה, שמכוונת לגירוש הקהילות הפלסטיניות מהאזור, מיושמת תוך שילוב בין צווים צבאים, אמצעים מנהלתיים ותכנוניים ופעילות צבאית. המתנחלים במאחזים החדשים משמשים כזרועה הארוכה של המדינה: תוך ניצול מעמדם כאזרחים ישראלים בשטח כבוש הם תוקפים רועי צאן פלסטינים ומונעים את גישתם לאדמות שמהוות מקור מחייה מרכזי עבור קהילותיהם מזה עשרות שנים.
המאחז החדש הראשון מבין השניים הוקם בצפון הבקעה בספטמבר 2016. תחילה, הוא הוקם על חלקה בבעלות פלסטינית פרטית במרחק של כמה מאות מטרים מהמאחז "גבעת סלעית", שהוקם ב-2001 ומההתנחלות מחולה שהוקמה ב-1968. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 2017, העבירו המתנחלים את מבני המאחז לראש גבעה סמוכה, לחלקה שנרשמה בטאבו כרכוש ממשלתי עוד לפני שישראל כבשה את הגדה. ישראל מנכסת לעצמה "אדמות מדינה" אלה, שנועדו לשרת את צורכי האוכלוסייה המקומית, ומייעדת אותן לצרכיה הבלעדיים. העברת המאחז לחלקה המסווגת ״אדמת מדינה״ מרמזת כי המהלך נעשה בתיאום עם הרשויות הישראליות.
שטח המאחז משתרע כיום על כ-50 דונם בהם הוקמו צריף למגורים, כמה אוהלים, מכלאה לצאן ולבקר ומיכל מים גדול. לפי הערכות פעילים ישראלים, במאחז גרים כעשרה צעירים. ממיקומו בראש הגבעה חולש המאחז על וואדי ח'ילת חמד, שבו שוכן אחד ממקבצי האוהלים המרכיבים את קהילת הרועים הוותיקה ח'ירבת תל אל-חימה, המונה כמאתיים נפשות. המאחז מוקף באלפי דונם של אדמות מרעה של קהילה זו; של מקבץ קהילות אל-פאריסייה, המונה כ-300 נפשות בחורף וכ-100 בקיץ; ושל הכפר כרדלה, המונה כ-450 תושבים.
המאחז החדש השני הוקם כחודשיים מאוחר יותר, בנובמבר 2016, כשמונה ק"מ מדרום לראשון, ובמרחק של כ-300 מטרים בלבד מהמחנה הצבאי "מגמת נצח יהודה". בתחילת ינואר 2017 הביאו תושבי המאחז למקום עדר בקר המונה כמה עשרות פרות ובנו בו מכלאה ומבנים חקלאיים. באפריל 2017 תיעדו פעילות מחסום ווטש צינור מים שמחבר את המאחז לבסיס הצבאי. חשיפת העובדה שהמדינה מספקת מים למאחז שהיא עצמה מגדירה כבלתי חוקי היא שהובילה, ככל הנראה, להרחקתו במאי 2017 למקום המכונה ח׳ירבת א-סוויידה, במרחק של כארבעה ק"מ מהמחנה. המיקום החדש נמצא בתוך שטח שעליו הכריז הצבא "שטח אש", גם הפעם על חלקה שנרשמה בטאבו כרכוש ממשלתי עוד לפני הכיבוש.
נקודת ההתנחלות בסמוך לח'ירבת תל אל-חימה.
המאחז משתרע כיום על-פני כ-40 דונם, וקיימים בו אוהלים, סככות, מתקנים חקלאיים, מכלאה לבקר, לוחות סולאריים, מכל מים גדול וטרקטור. לפי הערכת פעילים ישראלים, גם במאחז זה גרים כעשרה צעירים. גם מאחז זה מוקף באלפי דונמים של אדמות מרעה של שלוש קהילות פלסטיניות ותיקות: ח'ירבת סמרה, המונה כ-40 נפשות בחורף, ועומדת ריקה במשך שלושה חודשים בקיץ; ח’לת מכחול, המונה כ-40 נפשות; ועין אל-חילווה המונה כ-55 נפשות.
השפעתם של המאחזים חורגת בהרבה משטחם הבנוי: המתנחלים הגרים בהם משקיעים מאמצים רבים בחסימת גישתם של הרועים הפלסטינים לאדמותיהם. לצורך כך הם יוצאים לסיורי הפחדה כשהם רכובים על סוסים ועל טרקטורונים, חמושים באלות וברובים, ומגרשים רועי צאן פלסטינים. בצלם תיעד מקרים שבהם מתנחלים רכבו לתוך עדרי כבשים כדי לפזרם, דרסו בעלי חיים או יידו עליהם אבנים, וכן מעשי אלימות ואיומים כלפי רועי הצאן עצמם.
המתנחלים משתלטים על שטחי המרעה מהם הם מדירים את הרועים הפלסטינים, ורועים בהם את עדרי הצאן והבקר שלהם. כך הם מנצלים את שטחי המרעה לצרכיהם שלהם ופוגעים פגיעה קשה במקור הפרנסה העיקרי של הרועים הפלסטינים.
תושבי הקהילות התלוננו בפני הצבא והמשטרה על השגרה האלימה שנכפתה עליהם, אך מערכת אכיפת החוק הישראלית נמנעת באופן עקבי מנקיטת צעדים כלשהם נגד המתנחלים. תושבים פלסטינים מספרים כי גם כאשר חיילים נוכחים בעת תקיפה, הם עומדים מנגד, לצד המתנחלים.
הקמת המאחזים והאלימות שנוקטים תושביהם כלפי התושבים הפלסטינים מתקיימות בחסות המדינה ואינן מתרחשות בחלל ריק.
תגיות: בצלם, בקעת הירדן, גניבת קרקעות של פלסטינים, מאחזים בלתי חוקיים, מתנחלים, על פי תהום
קישור קבוע
תגובות