מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הקפיטליזם האמריקאי – כ-18.5 מיליון בעוני עמוק, ונבואה על העמקת אי השוויון
דו"ח שכתב פרופ' פיליפ אלסטון עבור האו"ם מראה תופעות של עוני עמוק בארה"ב. עוני שנוצר ממדיניות מכוונת. לפי חוזה חברתי עתידי חדש של פרופ' טיילר קאוון אי-השוויון יגדל: מיעוט עשירים מול רוב ששורד בקושי. הרוב הזה יתרכז בשכונות עוני בהם החיים זולים יותר
מאת: אמנון פורטוגלי
כלכליסט פרסם מאמר של ציפי שמילוביץ' בכותרת "ארצות הברית, עולם שלישי: ממדי העוני הקיצוני בלב המעצמה כמעט בלתי נתפסים", שחייבים לקרוא. המאמר מבוסס על דוח שכתב פרופ' פיליפ אלסטון עבור האו"ם וככל הנראה על ראיון שערכה ציפי שמילוביץ' עם פרופ' פיליפ אלסטון.
לפי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית ((Census Bureau, בספטמבר 2017, 40 מיליון אמריקאים, יותר מאחד מכל שמונה אמריקאים, חיים בעוני. כמחצית מהם, כ-18.5 מיליון אמריקאים חיים בעוני עמוק, living in deep poverty.
בניגוד לסטריאוטיפ המקובל, מספר העניים הלבנים גבוה בכ-8 מיליון ממספר העניים השחורים.[1]
אלא שהעוני המרוד הזה של קרוב ל-20 מיליון אמריקאיים אינו גזרת גורל, הוא מעשה ידי אדם. גרוע מזה, הוא מעשה ידי אדם בכוונת מכוון. [2]
טיילר קאוון (Tyler Cowen) פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג 'מייסון, הוא מנכ"ל מרכז מרקטוס (Mercatus) של ג'ורג' מייסון, ומהאינטלקטואלים בשירות 'הריאקציה האוליגרכית' של האחים קוך'. קאוון הסביר את מקורות העוני העמוק באמריקה בספרו משנת 2013. Average Is Over: Powering America Beyond the Age of the Great Stagnation
סגנון הכתיבה של קאוון הוא מעיין דיווח, כאילו אלו הן העובדות. הוא מציג עצמו כליברטאריאן פרגמאטי. אבל כאשר קוראים את דבריו על הגורל הצפוי לאזרחי ארה"ב, עם הידיעה שהוא אחד האנשים החשובים במערכת המסועפת, ב'מכונה' של האחים קוך, ושהוא היה מנהיג של צוות שעבד עבור צ'ארלס קוך בעשורים האחרונים כדי להביא את החברה האמריקאית למצב שהוא מתאר, המילים מקבלות חשיבות ומשקל אחר. הן נשמעות יותר כמו בכוונת מכוון.
קאוון טוען שאנחנו יוצאים מתקופה מיוחדת בהיסטוריה האמריקאית, שבה האמנו שיכול להיות שוויון יחסי ולכידות חברתית יחסית, ונכנסים לתקופה בה נראה את יצירתם של שני עמים נפרדים. כפי שהוא כותב בפרק הסיכום של הספר שלו, בכותרת 'חוזה חברתי חדש?':
'הכוחות המתוארים בספר זה, במיוחד עבור שוקי העבודה, יחייבו שכתוב של החוזה החברתי … אנו נעבור מחברה המבוססת על העמדת פנים( pretense) שכל אחד מקבל רמת חיים סבירה, לחברה שבה מצפים מאנשים לדאוג לעצמם הרבה יותר ממה שהם עושים כיום. עולם שבו, כ- 10% עד 15% מהאזרחים עשירים מאוד ויש להם רמת חיים פנטסטית וחיים מעניינים המקבילה לזו של המיליונרים של היום, עם טיפול רפואי טוב יותר.'
לעומת אלו, 'חלק גדול משאר חלקי המדינה ישארו במקומם או אפילו ירדו בשכרם במונחים דולריים, אבל עם הרבה יותר הזדמנויות לבידור זול… רבים מהאנשים האלה ייהנו משירותי בידור הניתנים בחינם או כמעט בחינם שהטכנולוגיה המודרנית הפכה לזמינה. אנשים אחרים ייפלו לצד הדרך.'
קאוון צופה כי חלק גדול זה של האוכלוסייה יתיישב במקומות שהם כמו טקסס או שיראו כמו טקסס, המאופיינים בדיור זול, מקומות עבודה מסוימים, ושירותי ממשלה נחותים. הוא מציע שמנהיגים פוליטיים ישקלו להקים ערי עוני שלמות – פאבלות כמו בברזיל, שבהן שכר הדירה הנמוך והאינטרנט החופשי יהיה גורמי משיכה, ובכך יאפשרו לעולם הוירטואלי להסיח את דעת התושבים מהעוני המנוול ומהייבוש הרוחני שיהפכו לדרך חיים קבועה עבור רוב האזרחים.
לפי קאוון עם 'הכתיבה מחדש של החוזה החברתי', אנשים צפויים לטפל בעצמם הרבה יותר ממה שהם עושים עכשיו. בעוד שחלק מהאנשים יצליחו 'אחרים ייפלו בצד הדרך.'
לדבריו, 'המיסגור של אי-שוויון בהכנסה במונחים מריטוקרטיים יוכח כחיזוק עצמי. 'אנשים ראויים' יצליחו לטפס ולצאת מהעוני, וזה יקל להתעלם מאלה שנותרו מאחור'
קאוון צופה כי 'אנחנו [הליברטאריאנים] נחתוך את תוכנית הבריאות מדיקאייד (Medicaid) לעניים' והקיצוצים ימומנו מהשכר הריאלי, כאשר העלויות יועבר אל העובדים מהמעסיקים ומהממשלה שתעשה פחות. קאוון המכהן במחוז השני העשיר ביותר במדינה, אומר, שהתמיכות הממשלתיות שהם קבלו יקוצצו או יבוטלו, ואנשים יצטרכו לארוז ולעבור למדינות בהן עלות החיים נמוכה שהן כמו טקסס.אמנם, אומר קאוון, 'טקסס קמצנית בתשלומי רווחה וכיסוי רפואי', וכמעט לשלושה מתוך עשרה מתושביה אין ביטוח בריאות, אבל במדינה יש מקומות עבודה והדיור זול מאוד כדי לקזז את השירותים הציבוריים הנחותים שלה. על איכות הדיור הוא מדבר בהמשך.
קאוון מנבא שחלקים מאמריקה עם הכנסה נמוכה יותר 'יצרו מחדש סביבה דמוית מקסיקו או דמויי ברזיל' עם פאבלות כמו אלו בריו דה ז'ניירו. איכות המים עשויה להיות לא כזו שאזרחים אמריקאים רגילים אליו,
אבל שכונות עוני (shantytowns) יספקו את הצורך בדיור זול יותר, בעת ש'קיטוב שכר' יגדל והממשלה מתכווצת. 'גרסה מסויימת של טקסס היא העתיד עבור רבים מאיתנו וצריך להתכונן לכך'.
קאוון מסיים את ספרו בנימה אופטימית: 'אנחנו יכולים, אולי, להסתכל קדימה אל זמן בו בידור זול או בחינם יהייה בשפע, שזה יהייה קצת כמו האוטופיה הקומוניסטית של קרל מרקס, אם כי על ידי קפיטליזם, זה האור האמיתי בקצה המנהרה'.
עם 'אור' כזה, אני מעריך ש-40 מיליון אמריקאיים יעדיפו לחיות בחושך, או לקחת את גורלם בידיהם.
[1] "The reality is that there are 8 million more poor Whites than there are Blacks. "
[2] או כפי שכותב אלסטון:
"But at the end of the day, particularly in a rich country like the USA, the persistence of extreme poverty is a political choice made by those in power. With political will, it could readily be eliminated."
אמנון פורטוגלי, מרכז חזן במכון ון-ליר
ארצות הברית, עולם שלישי: ממדי העוני הקיצוני בלב המעצמה כמעט בלתי נתפסים
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3730334,00.html?ref=facebook
Statement on Visit to the USA, by Professor Philip Alston, United Nations Special Rapporteur on extreme poverty and human rights*
http://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/DisplayNews.aspx?NewsID=22533
תגיות: אי-שוויון, ליברטריאניזם, עוני, עוני עמוק, פערים-חברתיים
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
28 בינואר, 2018 בשעה 11:39
הסוציאליזם או הברבריות
פעם כשהייתי קצת יותר צעיר (לפני יותר מחמישים שנה),בתקופת מרד הסטודנטים בפריז במאי 1968 , חלק מחברי הסטודנטים היה נוהג לומר:"הסוציאליזם או הברבריות".
ההתפתחות המאוחרת של הקפיטליזם התאגידי, מוכיחה עד כמה צדקו חבריי.