עוד כמה חודשים פסח. אם גירוש מבקשי-המקלט יצא לפועל, אין שום הצדקה לקרוא את ההגדה באף בית בישראל. כמה צביעות צריך בשביל לקרוא את ההגדה של פסח בזמן שאנחנו, כמצרים של אז, רוצעים עבדים מסכנים
מאת: ק. טוכולסקי
עידן הטירוף
בשנת 2018, קצת לפני מלאות 70 שנה להקמת מדינת ישראל, אמורים להיות מגורשים ממדינה זו אל חיים גרועים יותר במקרה הטוב, או למותם במקרה הרע, כמה אלפי אנשים.
מדינת ישראל הגדולה והעשירה, שמצבה מעולם לא היה טוב יותר לטענת שליטיה, לא הייתה מסוגלת להתמודד לאורך העשור האחרון עם אוכלוסייה, שהגיע בשיאה לקצת יותר מ-60,000 מבקשי מקלט. בתהליך מרושע ומשפטי לעייפה, בדומה לתהליכים משפטיים מרושעים לעייפה שנוהלו לאורך מאות בשנים לצורך כל עוולה ופשע בעולם, התנכרה מדינת ישראל אל האוכלוסייה הזו, יצרה לה תדמית שלילית, התעלמה מהבעיות של העדר קליטתה ומניעת האינטגרציה ממנה וכעת היא הולכת לאיין מפה את ה"לא אנשים" האלה.
התהליך מוכר, יודע אותו כל מי שלמד את פשעי המאה העשרים, תחילה מתנכרים ומבדלים ואחר כך מסיתים ורודפים, ואז דוחקים ושוברים ובסוף כותשים בלי רחם את אבק האדם, שכבר הורגלנו להתייחס אליו בתיעוב. זאת כי התקשורת אימצה את שיח השקרים הממדר והמשניא, בלי לשאול שאלות. וכולם יודעים, שבניגוד לשאר העולם שסובל ממשבר פליטים שלא היה כמותו, למדינת ישראל מגיעים רק מהגרי-עבודה לא חוקיים. וידוע לכל שמדינת ישראל מקדמת בברכה רק מהגרי-עבודה שהגיעו לאחר ששילמו לקבלני כוח האדם שלנו תמורת הזכות לעבוד כאן. וכל האחרים הם לא פליטים ולא משנה מאיפה ברחו ומה קורה שם ומהי המציאות.
הרי ביבי ובנט שקד ורקב אמרו אחרת. לא בפעם הראשונה בהיסטוריה ישלחו אנשים אל חורבנם ומותם לנוכח קהל אדיש ועייף, מולעט תעמולה שקרית וחסר סבלנות לגר שבתוכו, לא לראשונה יוסגר עבד אל אדוניו וההמונים יעצמו עין לנוכח הכורת.
אנחנו לא מיוחדים במה שעובר עלינו, פשוט לא. חוסר ההבנה שאנחנו לא מיוחדים, שהעוולות שאנו גורמים, והרשעות שאנחנו נותנים לה יד, והנזק שזה גורם לנו עצמנו כחברה כאזרחים ותושבים פה, הוא לא משהו מיוחד. זהו תוצר של השכחה והבורות, שני כלי נשקו החזקים ביותר של מבנה-העל, של האליטות שמנציחות את שלטונם באמצעות ניצול הבורות והזיכרון הקצר להפצת שנאה בין מי שהם מדכאים.
הבושה הגדולה שאוחזת מעטים וטובים באקדמיה, בעולם התרבות, בשמאל ובחברה האזרחית לנוכח גירושם של חסרי ישע שהודרו מהחברה באמצעים שלא היו מביישים שום משטר מדכא במאה חמישים השנים האחרונות, היא בושה שחבל שלא רבים יותר חווים. הקול המוסרי של ישראל הממסדית אינו קיים עוד. ואני מניח שהתקפת הנגד של המשטר וחסידיו השוטים בתקשורת המינסטרימית ובאליטות החדשות, שמפיצות גזענות ושנאה, כבר בדרך.
אין לנו מה להתפלא, המשטר בישראל מדכא כבר שנים מיעוט לאומי תחת הכיבוש ומיעוט לאומי בתוך ישראל. מדכא את בני הלאום עצמו, אם חס וחלילה הם עבדי קבלן או נתמכים, ממדר וזורה שנאה ופלגנות באמצעות חיזוק גורמים זהותניים ושיסוי גורמים מסוימים בתוך המעמד נגד אחרים. והוא עושה זאת בהצלחה. החברה הישראלית חולה והטירוף השוביניסטי מיזוגני לאומני פשיסטי של הלא ימין ולא שמאל במרכז ועד קצה הימין הלאומני לא עוצר. יום יבוא והרבה אנשים טובים יתהו איך לעזאזל הגענו לאן שהגענו, איך לא עצרנו רגע לחשוב, איך הטירוף חלחל מהימין הסהרורי ועד מפלגת העבודה, איך נתנו לזה יד.
יום השואה הבינלאומי מתקרב והולך ואני באמת חושב שהגיע הזמן להפסיק להזמין פוליטיקאים ישראלים לנאום באירועיו. אין שום הצדקה שיכניסו גזען כמו עמיר בניון לאו"ם, אין שום סיבה שפוליטיקאי ישראלי ינאם בפרלמנט האירופאי. מדינת ישראל לא ראויה היום לקחת חלק באירועי יום השואה כמייצגת הקרבנות. עוד כמה חודשים פסח, אם הגירוש יצא לפועל, אין שום הצדקה לקרוא את ההגדה באף בית בישראל. כמה צביעות צריך בשביל לקרוא את ההגדה של פסח בזמן שאנחנו, כמצרים של אז, רוצעים עבדים מסכנים. הטירוף מגיע לשיא נוסף והוא לא יעצור, יום אחד מכים בפלסטינים, יום אחר במבקשי המקלט, ברווח שבין לבין בשמאל או בערביי ישראל, תוך כדי מפריטים, זורקים איזה פירור לנכה ותוך שהוא מנסה להתנחם בו, לוקחים ממנו משהו אחר. הכיבוש הרעיל את דמנו, הגזענות שולטת בארצם של צאצאי קרבנות הגזענות האנטישמית. עידן הטירוף בשיאו ואני חושש שזה רק עוד שיא חדש של שפל, אבל לא האחרון.
Tags: אל תפגעו במבקשי המקלט, גירוש הפליטים, מבקשי-מקלט, מהגרי-עבודה, ממשלת ישראל, עובדים-זרים