שיטת נתניהו – להסיט, להסית להכפיש ולתקוף את כולם

בתגובה לפרסום הקלטת של יאיר נתניהו, השתמשה מערכת התגובות של נתניהו בדרכים הידועות כבר לציבור: הפניית תשומת הלב מבעיות אמיתיות שעלו מהקלטת אל עניינים אחרים התקפת השליח, התקשורת, בניסיון להסיט ולשנות את כיוון הדיון  

מאת: אמנון פורטוגלי

 מעניינת התגובה של נתניהו וחבר מרעיו לפירסום הקלטת של יאיר נתניהו שהיו בה דברים שנגעו בתחושות של כל אדם במדינה, שהיה בה ריח של שחיתות, עדות ליחסי הון־שלטון, ניצול והחפצת נשים, גסות רוח והתבהמות, ושימוש נלוז בכספי ציבור. ההקלטות חשפו עוד פן רקוב ומושחת במשפחת ראש הממשלה, הבן הבכור, יאיר נתניהו, 'הילד' המבוגר בן ה-26, התגלה כאדם רע, שונא נשים, גס רוח, טפיל, ודוחה.

בתגובה לפירסום הקלטת של יאיר נתניהו, מערכת התגובות של נתניהו נכנסה לפעולה והגיבה בשתי דרכים. הראשונה הפניית תשומת הלב מבעיות אמיתיות שעלו מהקלטת, בין השאר מתווה הגז, בשיטת מדוע מפרסמים את זה ולא את………  והדרך השניה, התקפת השליח, בנסיון להסיט ולשנות את כיוון הדיון להתקפה על התקשורת ואחרים,

התגובה שנמסרה מטעמה של משפחת נתניהו היא דוגמה קלאסית לנסיון להפנות את תשומת הלב מהבעיות ‏האמיתיות המתגלות בקלטת. ‏ התגובה של התועמלנים וה'שפוטים' של נתניהו, שחלק מהן נתניהו טרח לשים אצלו בפייסבוק הינה דוגמה קלאסית להסטה, להתקפה על ‏השליח במטרה לשנות את כיוון הדיון להתקפה על התקשורת. ‏תגובות דומות אפשר למצוא אצל אנשי ימין אחרים כמו גם אצל מלחכי פינכה אחרים של נתניהו.

לדוגמה, קלמן ליבסקינד מפרסם מאמר בכותרת "הגועל מיאיר נתניהו לא מפחית את הבוז לזעזוע המזויף של כלי התקשורת", כאשר לאחר גילוי "שאט נפש נוכח הרגלי הבילוי של נתניהו הצעיר", בלי לדון במה שנאמר בקלטת, רוב המאמר מוקדש .להתקפה על התקשורת הכתובה.

מענין לציין את התגובה של יאיר נתניהו שבהבדל מתגובת משפחת נתניהו ומלחכי הפינכה שלו, ניסה להתנצל ‏אם כי בנוסח שאינו התנצלות אמת: "בשיחה לילית, תחת השפעת אלכוהול, אמרתי דברי הבל על נשים ודברי ‏הבל אחרים שמוטב שלא היו נאמרים….. אני מצר על הדברים ומתנצל אם מישהו נפגע מהם".
עם זאת גם הוא ‏מנסה להטות את הדיון ולהתקיף את השליח.‏

התגובה של משפחת נתניהו היתה גינוי והתנערות שהתייחסה לאמירות בנו בלבד, שניסתה להסביר אותן כמעשה משובה של צעיר תחת השפעת אלכוהול, ולא התייחסה למעשיו, כאילו מדובר כאן במעידה לשונית בלבד. הסברים אלו היו משולבים במסרים תוקפניים ובמתקפה רחבה בנסיון בוטה להסיט את הדיון מהקלטת.

אחד הטיעונים המגוכחים שיצאו מהחצר של נתניהו היה בדבר הקלטה של 'אדם פרטי', שיש פה חדירה לפרטיות של יאיר נתניהו. אלא שמדובר בנסיך הבכור לבית נתניהו, שהוריו מיעדים אותו להיות היורש הפוליטי שלהם, שנתניהו לוקח אותו לנסיעות ולמפגשים פוליטיים ברחבי הכולם, שהוא נוהג להציגו בגאווה בפני נשיאים, מנהיגים ושועים שמזדמנים למעון הרשמי, ושהוא מועמד בפריימריז ליכוד.

יאיר נתניהו נראה כאישיות ציבורית, שהציבור צריך להכיר: אדם בן 26 שאינו עובד לפרנסתו,  עם השיטוט הלילי שלו במועדוני חשפנות, יחסו לנשים, הדיבור הזנותי וההתבטאויות הנוראיות שלו בפייסבוק, עם הגזענות, שנאת ערבים ומיעוטים, והבוז לכל מה שמקרוב לליברליזם או למתינות כלשהי.

כפי שכתב אודי סגל בעקבות הקריקטורה שפרסם יאיר נתניהו ושזכתה לחיבוק על ידי הגזענים הלבנים בארה"ב, "לא יכול להיות שאתה [נתניהו] מציג את הבן שלך בפני אורחים זרים כאסטרטג הבחירות הכי מוצלח, וגם מצפה שלא יעסקו בו בתקשורת. לא יכול להיות שהבן הבכור שלך, גבר בן 26, יגור במעון ראש הממשלה על חשבון המדינה, על חשבוננו, ייסע ממקום למקום במכוניות של המדינה ויקבל מזון מהמדינה..

לא יכול להיות שהוא ימנה יועצים, כפי שעשה במקרה של רן ברץ, שמונה לראש מערך ההסברה הלאומי למרות כל האזהרות על אי־התאמתו לתפקיד. ולא יכול להיות שבנך יעזור לצוות שסביבך לנסח הודעות מכוערות נגד עיתונאים, כפי שעשה במקרה של אילנה דיין."

הכיוון השני שקבלנו מהחצר של נתניהו היו פירסומי תגובות של ראש הממשלה הכוללות הטחת האשמות חריפות בעיתונאים ובכלי התקשורת.  זה לא חדש, נתניהו החל לפני שנים בקמפיין מתמשך נגד התקשורת, בטענות שהתקשורת רוצה להפיל ראש ממשלה מכהן, ונראה שהוא מצליח בכך.

בתגובה לפירסום הקלטת בתקשורת, פירסום של שיחה החושפת חשדות לכאורה של עבירות פליליות חמורות,  בין השאר במתווה הגז, פרסם נתניהו באתר הפייסבוק שלו כי " אין גבול למה שגורמים בתקשורת מוכנים לעשות כדי לפגוע בי ובמשפחתי".

הנכון הוא שאין גבול למה שיאיר נתניהו בנו של ראש הממשלה, מוכן לעשות במימון של כספי משלם המיסים: בין היתר – ביקור (ככל הנראה קבוע) במועדוני חשפנות. שאין גבול לרמה הנמוכה שאליה מתגלגל בנו של ראש הממשלה כאחרון הזנאים. שאין גבול למה שמוכן ראש הממשלה לעשות כדי להגן על בנו, טפיל בן 27 שחי על חשבון משלם המיסים, ולא עשה דבר אחד מועיל בימי חייו. שאין גבול להעדר הבושה לחוסר משווע של אמות מידה מוסריות בסיסיות של מה שבמקומות תרבותיים נקרא: civil servant ומהווה מקור גאווה לבעליו.

אסור להגיב לטענות אלו של נתניהו וחבר מרעיו, הדרך הנכונה היא לנקוט בשתי גישות:

  • להתייחס לטענות בשלווה ולא בזעם מיידי, לשים אותם בפינה קטנה ושקטה של העיתון, להתייחס אליהם כאל פריט קטן שנזרק בסוף החדשות.
  • להתייחס לדברים שנאמרו בקלטת ולהשלכות שלהן. בין השאר להתייחס לדברים שנאמרו בקשר למתווה הגז, ליאיר נתניהו כמועמד בפריימריז בליכוד, לבעית הזנות ובתי הבושת המתחזים כמועדוני לילה, לניצול והחפצת נשים, ולשימוש הנלוז בכספי ציבור להגנת יאיר נתניהו.

לשמור על התמקדות בנושאים שחשובים באמת לישראל.

 

 

אמנון פורטוגלי,מרכז חזן במכון ון-ליר

Tags: , , , ,

3 Responses to “שיטת נתניהו – להסיט, להסית להכפיש ולתקוף את כולם”

  1. רפי לאופרט הגיב:

    מאמרו של פורטוגלי הוא ניסיון נואל להרחיב את המאבק הציבורי בראש הממשלה, נתניהו, למשפחתו ומקורביו – שיטה מאפיונרית פר-אקסלנס. הנושא הוא אמנם ראש הממשלה – בצדק או שלא בצדק, עניין אמיתי לדיון – מאפיה אינה בוחלת באמצעים, ומוסר נורמלי איננו חלק מהשיקולים שהיא שוקלת. מתכוונים ליריב, ופועלים נגד משפחתו, ידידים מקורבים וכל מי שיכול לסייע בהכנעתו, בדרך הנבזית ביותר.
    השמאל הישראלי סיגל לעצמו בשנים האחרונות מדיניות שיטתית של "רצח אופי" של יריבים פוליטיים. הוויכוח אינו אידיאולוגי, מוסרי או מתודולוגי, הוא הופך במהירות ולרוחב כל החזית להשתלחות שלוחת רסן במשפחה הקרובה, בחברים וידידם ובעוזרים מסוגים שונים; הכל כשר, והכל עטוף בצלופן של תקינות פוליטית מעושה ודאגה לציבור ולזכויותיו.
    העובדה שנתניהו הבין כבר מזמן "שהולכים על ראשו" וכל האמצעים כשרים לכך, ואחרי הבלגה ממושכת החל משיב מלחמה שערה בכלים דומים, היא לצנינים בעיני המורמים מעם בשם עצמם. ככל שהו מחריף את תגובותיו ובצדק, מזילים התנינים יחד עם הריר גם דמעות "חמות" וגדולות יותר; הריר הוא לתכלית והדמעות למען מראית העין והונאת הטיפשים בציבור.
    על כן, נתניהו צודק כאשר הוא דורש לשנות את החוק כך שיוציא במפורש מהדיון הפוליטי על ערוציו השונים את משפחתו. במשפחה יש לטפל כפי שמטפלים בשאר אזרחי ישראל. כשם שלא מגיעות לה זכויות יתר – אלא ככל שנדרש למילוי התפקיד של ראש ממשה וראש משפחה בעת ובעונה אחת, אין יסוד להטיל עליה עול מיוחד בגין היותה "משפחת ראש הממשלה". לא הם נבחרו לתפקיד ציבורי ולא הם אלה שחייבים דין וחשבון לציבור. ה"מציצנות" הציבורית והרכלנות העיתונאית שואפת הרייטינג, אינם מחזקים משום בחינה שהיא את "זכות הציבור לדעת". למשפחת ראש הממשלה עומדת "זכות החפות האזרחית" כלכל אזרח אחר.
    לדעתי, טועה משפחת נתניהו כשהיא נענית לאתגר התקשורתי או נסחפת אחר הפרובוקציות המונחות לפתחה חדשות לבקרים, במיוחד ע"י חוגי השמאל הקיצוני במדינה בגילוייהם הנפסדים והמגוונים. עליה להישאר בדלת-אמות של חיי המשפחה בין אם הם אידיליים ובין אם לאו, ולהניח לרוה"מ דובריו ועוזריו להתייחס לדברי הבלע במישור הפוליטי. החוק חייב לספק להם הגנה גם מול "מתירנות-יתר שבה לוקים בתי-המשפט שלנו בהשראת בלבול החושים הקשור אצלם במושג חופש הביטוי.
    סביר מאוד שיש לשקול שינויים נוספים בחוק שיאפשרו למשפחתו של נבחר ציבור שהושמצו או נפגעו בגין מאבקים פוליטיים של יריביו שעשו בהם קרדום לחפור בו, לתבוע אזרחית, בהליך פשוט ומהיר, את משמיציהם.
    אין ספק שחקיקת-יתר היא מטרד ופגיעה בחופש הבסיסי והטבעי של אזרחים. אולם, כאשר האזרחים עצמם אינם מגלים בגרות אזרחית שיודעת להבחין בין נכון וראוי לבין בלתי ראוי ובלתי צודק, והם מכירים רק צד אחד של המטבע – הצד המשרת אותם, אין מנוס מהגנה על זולתם באמצעות חקיקה. הפוסט-מודרניזם הפרשני אד-אבסורדום ו"הפרדת היחיד מהמדינה עד-אנרכיה", מחייבים ליצור איזון רציונלי בין צרכי היחיד וזכויותיו ולצרכי הציבור וזכויותיו. הדרך הטובה ביותר היא חינוך, אולם עד שהחינות יתן פריו אין מנוס מחקיקה, תקנות ואכיפה יעילה שלהם, להחזרה מהירה של האיזון הציבורי לתחום הרציונלי והנסבל.

  2. לקסי הגיב:

    מקרא התגובה של רפי לאופר הזכיר לי את "התשובה הניצחת" מימי ילדותי (מזמן, מזמן): "כל מה שאמרת עלי, עליך".
    המימד המאפיונרי בשיח הישראלי הוא הקו העיקרי שראש הממשלה ומגיניו נוקטים בשיח הפוליטי בישראל, נוקטים בו ומאשימים את יריביהם בדיוק בו.
    ההתנפלות על יריבים ורצח אפיים בא מראש הממשלה וזכורה ה"לחישה" המפורסמת לרב כדורי ש"במקרה" נקלטה ע"י התקשורת והפכה לסיסמה.
    נוספת הטענה המגוחכת שאת כל הטענות הנכונות ואת כל העובדות המעלות לכאורה חשד לפלילים צריך לשמור למערכת הבחירות ושאין להפעיל את מערכת אכיפת החוק על ראש ממשלה מכהן.
    ואשר לכריכת מעללי הבן בויכוח (הציבורי) עם האב.
    הדברים נכתבו במאמר. האב הוא שמציג את הבן כיורשו – כמשתמע – משיתופו בפוליטיקה של האב. גם בסביבת ראה"מ מבינים זאת ולכן, בדיוק לכן, הוענש הבן בהסרתו מרשימת הנוסעים לטאג' מאהל וגם לפגישה עם ראשי המדינה שם.
    יש דוגמאות למכביר, אבל זו רק תגובה לתגובה.

  3. ק. טוכולסקי הגיב:

    וזה עובד לו.
    אז למה שיפסיק?

Leave a Reply