כנס "לא בשמנו – לא מגרשים פליטים ומבקשי מקלט אל מותם" ייערך ביום רביעי 17 בינואר בכנסת ביוזמת ח"כ מיכל רוזין, דב חנין, איל בן ראובן. רבנים לזכויות אדם ערכו יום לפני כן כנס "לֹא תַּסְגִּיר! אחריות יהודית בסוגיית מבקשי המקלט והפליטים". להלן הרצאת הרב פרופ' מיכאל מרמור מכנס הרבנים
על הכופר והכופר בטובת חברו
מדינת ישראל הודיעה על כוונתה לגרש כארבעים אלף מבקשי מקלט שהגיעו ארצה מאפריקה בשנים האחרונות. התוכנית היא לתמרץ את יציאתם תמורת אתנן, ומי שלא יחליט מרצונו החופשי, המדינה תחליט מרצונה עבור אלפי גברים ונשים וטף. ככל הנראה התמריץ הכספי מדומה, כי רוב אלה שיגורשו לרואנדה עלולים למצוא את עצמם בהקדם משוחררים מהמענק וחשופים לסכנות ממשיות. היינו רוצים להאמין שאנחנו שולחים אותם לגורל סביר וראוי. אין פני הדברים כך.
דילמה קשה עומדת בפניהן של מדינות רבות במערב בכל הקשור למבקשי מקלט, אבל המקרה דנן שונה בתכלית. הרי מדינת ישראל פעלה נמרצות כדי לסתום את החורים שדרכם אותם מבקשים הסתננו ארצה. כרגע מדובר בגורלם של אלה שהצליחו בזמנו לחצות את הגבול ושטרם יצאו את גבולות המדינה.
מדיניות הממשלה בסוגיה הזאת היא פופוליזם מהול בגזענות. לא מעט ממבצעי התוכנית מתעטפים בטליתה של דת ישראל, ופועלים מתוך התחייבות לערכים יהודיים. אבל אין ערך יהודי ראוי לכינוי הזה שיכול להצדיק את האיוולת המתרחשת בימים אלה ממש. למיטב הכרתי גם היגיון כלכלי קשה למצוא, כי מן הסתם אילו היה רצון להשתמש במיליונים הרבים הברוכים בגירושם של בני האדם האלה, ניתן היה לסייע להפוך אותם לתושבים התורמים לכלכלה שלנו. כרגע הם משמשים עדים לקלקלה שלנו.
בעם ישראל התחלנו בימים אלה לקרוא את הסיפור המכונן של גאולת עמנו מעבדות. בפרק הראשון של ספר שמות מסופר על המלך החדש ש"לא ידע את יוסף." דעה אחת המובאת בתלמוד הבבלי (עירובין נ"ג ע"א) גורסת כי המלך לא היה חדש, רק התחדשו גזירותיו – כלומר, חל שינוי במדיניות, לא בבעלי התפקידים. אם כך, איך להסביר את אי-הידיעה של המלך לגבי יוסף? התשובה היא שהמלך התנהג כאילו הוא לא הכיר את יוסף כלל.
האם אנחנו יודעים שאלפי אנשים חצו יבשות ועברו ייסורים כדי לקבל יחס אנושי בסיסי כאן בארץ הקודש? האם אנחנו יודעים שבניגוד לדעות הקדומות, הרוב המוחלט הם אנשים טובים, בני אדם כמוך וכמוני, שרוצים לחיות בכבוד ובשלום? אנחנו יודעים, אבל אנחנו עושים את עצמנו לא יודעים.
מי שמחפש בוודאי יוכל למצוא במסורת ישראל אמירות מזלזלות ואף פוגעניות כלפי האחר הלא-יהודי. אבל בכל דור ודור שומה עלינו להכריע מהי האמת הגדולה הבוקעת מתוך מקורותינו בזמן הזה. רבני בחיי, פרשן דגול של התורה שחי בספרד במאה ה13-14, הביא מדרש על אודות אותו מלך חדש במצרים. בפרק א' נאמר עליו שהוא לא ידע את יוסף, ובפרק ה' הוא מצהיר מפני משה "לא ידעתי את ה'". המדרש קובע כי "כל הכופר בטובתו של חברו סופו שיכפור בטובתו של הקדוש ברוך הוא." מי שעושה את עצמו לא רואה את אנושיותו של האדם החלש הניצב מול עיניו, שלא יבקש לראות את האלוהות או את הנשגב. כדי לדעת את האל, עליי לשאוף להכיר את נפש האחר.
אנחנו הישראלים אלופים בשכנוע עצמי. אנחנו אומרים שאין כמונו ברגישות, בקליטה, בתמיכה. למדינה שלנו יש הישגים מרשימים שאפשר להתגאות בהם, אבל לא בתחום של קליטתם של מבקשי המקלט מאפריקה. המדיניות שלנו בעניין זה מרחיקה אותנו מהמשטרים המתקדמים בעולם. ואולי גרוע מזה, אטימות הלב שלנו, והרצון לקנות פתרונות פוליטיים במחיר של כופר למגורשים, מרחיקים אותנו מעצמנו, מהטוב שבמסורתנו. "אם תרחיק את הרחוקים", מזהירים במדרש שמואל כ"ח, "סופך לרחק את הקרובים."
ארבעים אלף מבקשי מקלט לא מהווים איום בטחוני קיומי, ואם נשכיל לקלוט אותם בצורה ראויה, שהותם לא צריכה לבוא על חשבון שכונה אוכלוסייה אחרת. אם ניכשל במשימה, אם ניתן לפחד ולצרות אופקים להכתיב את צעדינו, זה יהיה גזר דין קשה למבקשי המקלט ואות קלון לנו. אסור לנו להיות ככופרים בטובתם של חברינו, כמי שעושים את עצמם לא יודעים. לצייד את מבקשי המקלט בחופן דולרים (שייגזל מהם בהמשך מסעם) ולגרשם מכאן זה אולי פתרון מפתה. אבל אין זה פתרון ראוי. מי שמתכוון לנהוג כך בשם ערכים יהודים חוטא לאותם ערכים.
הרב פרופ' מיכאל מרמור, היברו יוניון קולג'
פרטים מסיכום הכנס וחוברת שנערכה במיוחד עבור הכנס באתר רבנים למען זכויות אדם
Tags: איל בן ראובן, אל תפגעו במבקשי המקלט, גירוש הפליטים, דב-חנין, כנס, מיכל-רוזין, רבנים לזכויות אדם, שומרי משפט - רבנים למען זכויות אדם