במשבר טבע הנוכחי נשמע מפעם לפעם קול הקורא להלאמת טבע. הקריאה להלאמת חובות כדי להציל מקומות עבודה, היא מתכון להנצחה של בעיות. הלאמה צריכה להיות לצורך בעלות ממשלתית או לצורך העברת השליטה לידי העובדים
מאת: ק. טוכולסקי
לא להלאים רק חובות ולא לראות את העבודה כחזות הכול
במשבר טבע הנוכחי נשמע מפעם לפעם קול הקורא להלאמת טבע. בקצה השמאלי של קוראי הקריאה דב חנין מציע הלאמה ללא תנאי. בקצה הימני עמיר פרץ מציע הלאמה, הבראה ואז הפרטה. כל מי שקורא לעשות כך כדי להציל את מקומות העבודה, בהחלט מציע פתרון יותר טוב מאלו שרוצים פשוט לתת עוד הטבות/הנחות/מענקים ופטורים לבעלי המניות ומנהלי החברה. עם זאת, גם הקריאה להלאמת חובות כדי להציל מקומות עבודה, היא מתכון להנצחה של מספר בעיות.
מזה שנים רבות קיימת במחוזותינו תופעה של סוציאליזם לעשירים בלבד או מדינת רווחה לעשירים בלבד. בזמן שלכולנו מקצצים, כי אין כסף והשוק החופשי יעשה את שלו, ממשלות נחלצות לסייע לתאגידים שנקלעו למשבר פעם אחר פעם. הרי אם מחר יקרסו מאה עסקים קטנים שכל אחד מעסיק 10-15 אנשים איש לא יזדעק, זה קורה כל הזמן. אבל עסק אחד גדול זה משהו ששמים לב אליו. כך נוצרה מדינת הרווחה לעשירים. ובה אלו שמשלמים פחות מסים מקבלים את מירב ההנחות, וזוכים לסיוע וחילוץ על חשבון האזרחים. גם אם לוקחים מבעלים מסוימים את הבעלות על עסק שקרס, הרי שאת חובם עדיין משלמים. ואם יש משהו שלמדנו מהלאמת הבנקים בישראל זה שלא רק שהאזרחים שילמו את החובות, הבנקים שימשו, בתקופה של ריבית חונקת, לרישוש אותם אנשים ששילמו את החובות.
אז אם הולכים על הלאמה, היא לא בשביל להחזיר את המפעלים לשוק אחרי שהם יתייצבו. לא צריך איזה טוטם בעל הון/תאגיד שיקבל מפעל מתפקד ויהמר עליו שוב עד הקריסה הבאה. הלאמה היא לצורך בעלות ממשלתית, או לצורך העברת השליטה לידי העובדים. המדינה צריכה להקים בנק תעשייה שזה יהיה תפקידו. עידוד קואופרציה בתעשייה, מתן הלוואת לצורך מימון קניית נתח בכל עסק על-ידי העובדים והבטחת הייצוג שלהם בדירקטוריונים ובהנהלות. לעובדים, שלא באים והולכים כמו מנכ"לים שעפים ממפעל למפעל כמו פרפרים מפרח לפרח, יש עניין בקיומו של המפעל, וייצוגם בהנהלות ובדירקטוריונים ישפר את סיכויי ההישרדות של כל מפעל. כך שבצד הלאמה, ולא למטרת הפרטה, המדינה צריכה לעודד קואופרציה של מקומות עבודה והבטחת ייצוג בהנהלות ודירקטוריונים. ולהעניק חלק מהשליטה לעובדים.
אבל גם זה לא הכול. יותר חשוב אפילו מאלו הוא השינוי התודעתי. ההכרה בכך שעבודה אינה העיקר בעולם של ימינו. יש יותר מדי אנשים ופחות מדי עבודה ורק ניתוק הקשר הגורדי בין עבודה וקיום בכבוד יאפשר התקדמות והתפתחות ל-99%.
מדינת ישראל צריכה לא רק להלאים מקומות עבודה וקרנות פנסיה, מפעלים ובנקים. היא צריכה גם להפחית הדרגתית את שבוע העבודה ואת שנות העבודה הנדרשות לצורך פנסיה. בשיעור הריבוי הטבעי הקיים ובהתחשב בקצב ההתפתחות הטכנולוגית, 30 שעות עבודה שבועיות במשך 30 שנות עבודה ועם 30 ימי חופשה שנתית בתשלום (לא כולל שישי-שבת וחגים), זה בהחלט מה שצריך לעשות. ואחר כך גם את זה אפשר יהיה לקצר. להלאים מפעלים שכשלו בגלל ניהול לקוי ותאב בצע של טייקונים ומנהלי התאגידים שלהם, זה בהחלט לא מספיק.
Tags: הלאמה, זכויות-עובדים, חברות-ממשלתיות, חברת-טבע