חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מאגר לוויתן – איך הוא משפיע על כיסם של אזרחי ישראל?

נושאים דעות, כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 9.11.17 1:01

האם השוק הישראלי באמת זקוק בדחיפות לגז ממאגר לוויתן? מה עומד מאחורי הדחיפות בהתנהלות הממשלה? לא צורכי המשק. סקירה מקיפה על ההתנהלות סביב פיתוח מאגר הגז לוויתן והשפעתו  על כיסם של אזרחי המדינה ועל איכות הסביבה בה הם חיים

מאת: יוני ספיר

האם באמת פיתוח בהול של לוויתן הינו צורך אסטרטגי לישראל?

אנו תוהים מנין החיפזון שאחז בגורמי הממשלה להאיץ את פיתוחו של מאגר לוויתן בכל מחיר, גם על חשבון בטיחות התושבים ושיקולים סביבתיים, כאשר הגז שיופק ממנו אינו הכרחי לשוק הישראלי לפחות בעשור הקרוב ולאחר שמשך שבע שנים תמימות משרד האנרגיה נמנע מלכפות על הזכיינים מלפתח את המאגר והעלים עין מהעובדה שהמאגר לא הוכרז כתגלית, ע"מ שלא יתחיל לתקתק שעון החול בן 3 השנים שקוצב חוק הנפט (1952) לפיתוח מאגר מרגע הכרזתו כתגלית. כזכור, הגילוי של המאגר התרחש בשנת 2010 ואילו רק כארבע שנים לאחר מכן, במהלך 2014, הוכרז המאגר כתגלית (וכבר חלפו 3 שנים מרגע הכרזתו וראה זה פלא- משרד האנרגיה לא בקש את הזיכיון חזרה). מדוע השתהו הזכיינים ומשרד האנרגיה משך 4 שנים תמימות? הם וודאי יאמרו שהדבר נבע בשל עיכובים מצד מתנגדי הגז. האמת טמונה ככל הנראה בשיקולי המס של קבוצת דלק, כפי שנראה להלן. האם השוק הישראלי באמת זקוק בדחיפות לגז מלוויתן, בהתאם לקמפיין התקשורתי המגמתי שסוחף את הארץ הזו בימים אלו? הבה נבחן את הדברים. המאגרים תמר, כריש, תנין וכן ספקי אנרגיה חלופית יכולים לספק לפחות BCM16  (16 מיליארד מ"ק גז), מה שעל פי התחזיות של משרד האנרגיה והתשתיות יספיק לעשור הקרוב, עד לשנת  2027 (ראו הגרף מטה). מדוע הממשלה מאיצה בכל כוחה את פיתוחו בתואנות "מדיניות-ביטחוניות" עוקפות חוק וע"י החלטה מאפריל 2017 המעודדת הקמת עד 16 תחנות כוח חדשות ומזהמות באזורים ירוקים במרכז וצפון הארץ, שאינן נחוצות לצורכי המשק הישראלי? מדוע היא עושה זאת ללא סקרים סביבתיים ותוך שימוש בות"ל? (ועדה לתשתיות לאומיות). האם באמת יש צורך דחוף בהזרמת מקורות חשמל נוספים למשק הישראלי? שיעור הצמיחה השנתי בצריכת החשמל בישראל עומד על 2.3% לפי בנק ישראל, או 2.7% לפי חברת החשמל. אם נתייחס למקורות שכבר בתכנון ובהקמה (תחנות חשמל ירוק- טרמו-סולריות, פוטו-וולטאיות, מבוססות אגירה שאובה וכן כאלו המבוססות גז טבעי) וגם לצורך לחלופה לתחנות 1-4 בחדרה הפועלות כעת על פחם, נגלה כי יש צורך בכ- 2,400 מגה-וואט נוספות ל- 5 השנים הקרובות, כדי לשמור על רמת היתירות הקיימת במשק החשמל (20%). החלטת הממשלה 2592 מתייחסת להיקף נדרש של למעלה מ- 42,000 מגה-וואט (!) עד לשנת 2040… היקף בלתי סביר בכל תחשיב פשוט- פי 2 ממה שבאמת יידרש למשק הישראלי. וכל זה בהליך חירום… מה מסתתר מאחורי הדברים?

כיום, לאחר שהמאגרים כריש-תנין חתמו על חוזים עם קבוצת עופר ועוד ובכך נתנו מענה למרבית הגידול הצפוי במשק האנרגיה הישראלי, הפך מאגר לוויתן לשלישי בגודל מבחינת היקף אספקת הגז ממנו לשוק הישראלי בעשור וחצי הקרובים, כך שוודאי שאינו מאגר אסטרטגי עבור ישראל בתקופה זו וודאי שהטיעון כי הינו אסטרטגי אינו רלוונטי או מספק כדי להצדיק את הסיבה לאופן הפיתוח השונה והמסוכן שלו (אסדה סמוכה לחוף) לעומת זה של כריש ותנין (טיפול מלא בקרבת הבארות), כפי שטוענת ממשלת ישראל. אם ניתן להגן על המאגרים בלב ים (כפי שייעשה עבור כריש ותנין), הרי שטיעון כי פיתוח בגישה של אסדה קרובה לחוף הינו חיוני משיקולי בטחון אינו נכון ואולי נגוע בשיקולים זרים, כפי שחוקרת כיום יחידת להב 433 של משטרת ישראל. נזכיר בשולי הדברים כי עבור הגנה על אסדות הגז רכש חיל הים 4 ספינות מסוג סער 6, בעלות של 430 מיליון אירו (שליש מסכום זה ימומן ע"י ממשלת גרמניה).

עוד אנו תוהים- אם חלק ניכר של הגז שיופק מלוויתן יילך ליצוא כמתוכנן (ירדן ומצריים מסתמנות כלקוחות הפוטנציאליות הגדולות ביותר של לוויתן), מדוע מקימים לנו מול החופים היפים שלנו אסדות טיפול בגז מעשנות ומזהמות אוויר, מים ונוף לדיראון עולם ותוך סיכון נפשות ממשי? מדוע שאנו, הישראלים, נסבול את תוצאות הלוואי ההרסניות של הטיפול בגז, כאשר הגז הזה מיועד בשלב זה, רובו ככולו, למדינות אחרות? האם נגזר עלינו להיות החצר האחורית של מדינות שכנות?

האם מתווה הגז כלכלי לישראל?

אנחנו ממשיכים לתהות לגבי כלכליות מתווה הגז בכללותו. ראש הממשלה מספר לנו שההכנסות הצפויות מהגז לאורך 40 השנים הקרובות נאמדות בכ- 17 מיליארד ₪  (שינוי "קל" לעומת תחזיתו עת אישור מתווה הגז, שעמדה על כ- 600 מיליארד ₪). יש לציין כי מדובר על הכנסות מתמלוגים בלבד. נבאר- ההכנסות ממתווה הגז יגיעו מ- 3 מקורות- תמלוגים (12.5% מההכנסות), מס חברות (משולם כ- 1% מהרווח בלבד, כפי שנראה להלן) ומס רווחי יתר, לאחר כיסוי 150% של הוצאות הפיתוח של היזמים (לא משולם עדיין). החלק הארי של הכנסות המדינה מהגז צפוי להגיע דווקא ממס רווחי היתר על פי תחשיבי וועדת ששינסקי (ראו תרשים מטה). אלא מאי- 96.5% ממס זה, שכאמור אמור להוות את החלק הארי של הכנסות המדינה ממתווה הגז, יועבר לקרן חדשה ("הקרן לאזרחי ישראל"), שתשקיע את כספה בחו"ל. קרי, הכסף הזה לא יעבור לתקציב המדינה ולא יגיע לחינוך, בריאות ובטחון, כפי שהציג ראש הממשלה! נכון לכתיבת שורות אלו טרם הוקמה הקרן האמורה, שכן טרם הצטבר בקופתה הסכום המינימלי להקמתה (1 מיליארד ₪). אנחנו ממשיכים ותוהים האם מס רווחי היתר הכבד לא יעודד את חברות הגז לחשבונאות יצירתית כזו, שתביא אותן להימנע מתשלום מס נוסף זה? (20%-50%). שימו לב לעובדה שטרם נתפרסמה בתקשורת- דלק מערכות אנרגיה בע"מ (המחזיקה בשותפויות שהינן בעלים הן במאגר תמר והן במאגר לוויתן) טרם בצעה הפרשה בדו"חותיה הכספים בגין מס רווחי היתר! המשמעות היא כי החברה ורואי החשבון שלה מאמינים כי לא ישלמו היטל זה! בהקשר למס החברות-  ב- 2016 שילמה דלק מערכות אנרגיה מס חברות בהיקף של 9 מיליון ₪ בלבד (מתוך רווח אדיר בהיקף של 1,244,000 ₪). בשלוש השנים 2014-2016 שילמה דלק מערכות אנרגיה 20 מיליון ₪ בלבד מתוך רווחים של כ- 1.9 מיליארד ₪, כלומר, כ- 1% בלבד!! (שיעור מס החברות בישראל בשנים הרלוונטיות עמד על 25%-26.5%). הכיצד? מס החברות שהייתה אמורה לשלם על פי דו"חות הרווח והפסד שלה ב-2016 עמד על 124 מיליון ₪, אך חשבונאית, בשל השקעותיה במאגר לוויתן, 115 מיליון ש"ח מתוכם נותרו בקופתה בשל הגדרתם כמיסים נדחים. כך, יכולה דלק מערכות אנרגיה לממן דיבידנדים לבעליה מתוך תזרים המזומנים המשופר שלה על חשבון קופת המדינה, מחד ולהשתמש בכספי הציבור (אגרות חוב) לצורך מימון השקעותיה, מאידך. גם בשנים הקרובות לא צפויה דלק מערכות אנרגיה לשלם מס חברות משמעותי, בשל השקעותיה בלוויתן. דלק מערכות אנרגיה סיימה השנה את הטבת המס שלה כתוצאה מפיתוח מאגר תמר. פיתוח לוויתן שמומן ע"י הלוואות מבנקים וגופים מוסדיים, נחשב כהוצאה לצרכי מס המופחתת מתחילת ההשקעה ודואגת כי מס החברות שתמשיך דלק מערכות אנרגיה יהיה מינורי לעוד שנים קדימה. האם כעת מתבהרת התמונה בהקשר של תזמון ההכרזה על לוויתן כתגלית? האם הממשלה והזכיינים עשו יד אחת בהקשר לתזמון הזה? האם תקבולי המס שהיו עשויים להיכנס לתקציב המדינה ולשמש לבריאות, חינוך, בטחון, רווחה- תשלומים לניצולי שואה, לנכים, לסל הבריאות ועוד הוסטו חזרה אל היזמים בסיועה של המדינה? כך נוצרת לה שוב סיטואציה לפיה מהרווח מעטים נהנים. את ההשקעות הכספיות רבים נושאים על כתפם. מבולבלים? נשמו עמוק. הסאגה נמשכת.

להמשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.