מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
קונדנסט – צנור קונדנסט או קידוחי מי שתייה – מה חשוב לאינטרס הציבורי?
מכתב של משרד הבריאות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה חושף כי משרדי הממשלה – האמונים על שמירת האינטרס הציבורי – מתכתבים ביניהם כדי למצוא פיתרון משפטי שיאפשר הקמת צנרת הקונדנסט האסורה על פי חוק בתוואי 7 אזורי קידוח מי שתייה
מאת: חנה קופרמן
מדינת ישראל אינה משופעת במי שתייה. עצירת הגשמים גורמת גם היא למחסור במים. קידוחי מי שתייה הם בעלי חשיבות בל תתואר. אזורי המגן של הקידוחים צריכים להיות נקיים מכל זיהום. אך מתברר שצרכים מסחריים של חברה זרה חשובים יותר ממי השתייה.
משרד הבריאות שאמור היה להגן על אזורי הקידוח מזיהום לטובת בריאות הציבור, נראה כנכנע לצרכים המסחריים ומציע פתרון לצורך המסחרי המפר את תקנות בריאות העם.
הפרטים הללו נחשפים במכתב של משרד הבריאות שנשלח לבקשת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונושאו: העברת קו קונדנסט באזורי מגן של קידוחי מי שתייה (תמ"א 37 – 2).
לפי הכתוב במכתב, חברת נובל אנרג'י פנתה למשרד הבריאות בבקשה שיאשר העברת קו קונדנסט בתוואי העובר באזורי מגן של שבעה קידוחי מי-שתייה (ביקנעם ובמחוזות חיפה והצפון). נובל אנרג'י מבקשת לאשר את התוואי בכפוף למיגונים מוצעים שיאשר משרד הבריאות.
תשובת משרד הבריאות המפורטת במכתב מתייחסת לתקנות בריאות העם (תנאים תברואתיים לקידוח מי שתייה) תשנ"ה – 1995 (סעיפים 7(א), 7(ב), 6(ג) ולחוקים נוספים. לפיהם, התשובה המתבקשת של משרד הבריאות היא לאסור התקנת קו קונדנסט באזורי המגן של קידוחי מי שתייה. הקונדנסט, שהוא תוצר לוואי של גז טבעי וזורם בצנרת כחומר נוזלי, מזהם כמו דלק ועלול לזהם את קידוחי המים. הקונדנסט מהווה "גורם זיהום חמור", לפי התקנות. המשמעות היא שאסור להקים קו קונדנסט בתוואי קידוחי המים. אך תשובת משרד הבריאות אינה נחרצת: המכתב מבהיר שאם קו הקונדנסט כן יועבר בתוואי המדובר, משרד הבריאות ייאלץ לבטל את הקידוחים למי השתייה בתוואי זה.
המכתב ממשיך ומפרט אודות ישיבה בה השתתפו נציגי משרד הבריאות, משרד האנרגיה והמים ורשות המים בה הוחלט להעתיק קידוחים שאין להם תחליף למקום אחר, ולבטל את קידוחי המים הנותרים בתוואי הקו המתוכנן. הגיון פשוט של אזרח המדינה שמאמין שהממשלה מייצגת את האינטרס הציבורי אומר שנציגי המשרדים היו צריכים להחליט להשאיר את תוואי קידוחי המים ולהציע להעביר את קו הקונדנסט למקום אחר המרוחק מקידוחי מים. אך תוצאת הישיבה הייתה הפוכה: הוחלט להעתיק ולבטל את קידוחי המים. משרדי ממשלה שאמורים היו להגן על האינטרס הציבורי, מצטיירים בהקשר זה כמשרתים אינטרס מסחרי של חברה זרה שתזקק ותייצא את הקונדנסט. קונדנסט ליצוא פיתוח תעשיית ייצוא פטרוכימית חדשה חשוב ממי שתייה לצרכי האוכלוסייה המקומית. מבטלים קידוחי מי שתייה באזורים בהם יעבור קו הקונדנסט לטובת הגדלת תעשיית ייצוא מזהמת.
מאחר שהעתקת הקידוחים תארך כשנתיים, התבקש משרד הבריאות להציג פתרון ביניים. כך במכתב. פתרון הביניים שמציע משרד הבריאות, לפי מכתב זה, הוא הזרמת קונדנסט בתוואי המתוכנן במקביל לפעולת קידוחי המים עד להעתקתם. משרד הבריאות מאשר לטווח ביניים פעילות בלתי חוקית, מנוגדת לתקנות שציין לעיל: הקונדנסט יזרום בצנרת בתוואי שבו מבוצעים קידוחי מי שתייה. פעילות המהווה סכנה לזיהום הקידוחים. במקום להתנגד להעברת קו הקונדנסט במקביל למקום הקידוחים, משרד הבריאות "נכנע" ומציג פתרון שנראה לא חוקי. המכתב מסתיים בבקשה לבחון את ההיבט המשפטי של פתרון זה, שעל פניו נראה בלתי חוקי. אולי זו דרך מילוט מהפתרון הלא ראוי המוצע של משרד הבריאות.
ההתנהלות הזו של משרדי ממשלה המעניקה עדיפות לצרכים מסחריים על פני הצרכים של אזרחי המדינה, המתעלמת מהסכנות של זיהום הסביבה וזיהום המים מעידה עד כמה התרחקו נציגי הציבור מהציבור והפסיקו לייצגו. כסף, יצוא חשובים יותר מאיכות החיים והסביבה של תושבי המקום.
חוות דעת הידרוגיאולוגית של ההידרוגיאולוג יוסי בר מלמדת שהסכנה מזיהום הקונדנסט רחבה הרבה יותר. לא רק סיכון לקידוחי שאיבה, אלא סיכון לכל הסביבה בתוואי הצינור. "צינור הקונדנסט המתוכנן הוא באורך 20 ק"מ ויזרים כמיליון חביות לשנה ממתקן כניסה ומדידה דרומית למושב דור אל בתי הזיקוק במפרץ חיפה, דרך חוות מיכלים באתר תחנת הכוח חגית ובמושב אלרואי. הצינור עובר באזור בעל רגישות הידרולוגית וסביבתית קיצונית, סמוך למקורות מים, מעינות, קידוחי שאיבה, מתקני התפלה ושמורות טבע ייחודיות בקנה מידה עולמי." כל האתרים הללו, החשובים לצרכי האוכלוסייה המקומית, עלולים להיפגע במקרה של זיהום. והסכנה לזיהום גבוהה.
כל גורם ממשלתי, שרואה לנגד עיניו את בריאות הציבור והאינטרס הציבורי, צריך לפעול לביטול הקמת צינור קונדנסט בתוואי רגיש זה.
קיים פתרון לפינוי הקונדנסט – מאסדה צפה במרחק 120 ק"מ מהחוף לשווקים בעולם, מבלי לסכן את האזרחים, מקורות המים והחופים בישראל הקטנה והצפופה.
לעיון במכתב משרד הבריאות: משרד הבריאות- העברת צנרת קונדנסט באזורי מגן של קידוחי מי שתייה
חנה קופרמן היא פעילה חברתית בתחום איכות הסביבה ויו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים
לקריאה נוספת:
כתבה שפורסמה ב"הארץ": "משרדי ממשלה שוקלים להוביל חומר שעלול לזהם מי שתייה ליד קידוחי מים" מאת צפריר רינת
תגיות: בריאות הציבור, מים, משרד-הבריאות, נובל-אנרג'י, קונדנסט
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
5 בנובמבר, 2017 בשעה 10:59
ויש גם צד כלכלי
"העתקת הקידוחים" עולה ממון רב.
השאלה "מי ישלם" כלל אינה עולה בדיונים (או שלא נחשפה).
תקדים רכישת ספינות ההגנה על הקידוחים (בתשלום שרורייתי לכשעצמו) על חשבון הציבור, מראה את הכיוון של השתת עלות "העתקת הקידוחים" שתסתכם ב-4 – 5 מלש"ח לכל קידוח*.
מי ישלם? אנחנו!
מזכיר גם את ההנחה בדמי הרישוי שתחסוך ממון לחברות הביטוח ותמומן מאוצר המדינה, שזה שוב אנחנו המשלמים.
____________
* מחירון רשות המים – http://www.water.gov.il/Hebrew/DocLib1/normative-pricelist.pdf
5 בנובמבר, 2017 בשעה 11:16
אתה מוזמן לכתוב מאמר על ההיבט הכלכלי של הנחת צנרת קונדנסט במתווים השונים: בתוואי שנקבע, בים.
8 בנובמבר, 2017 בשעה 0:02
[…] […]