חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הזדקנות האוכלוסייה – דו"ח מבקר המדינה ואמנת מדריד

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות, רווחה ושירותים חברתיים ב 28.10.17 23:26

"הזדקנות האוכלוסייה, והעלייה המשמעותית בתוחלת החיים, מציבות בפני החברה ובפני המשפט אתגרים חדשים… התאמה של התבניות החברתיות והמשפטיות למציאות הדינמית המשתנה.." דו"ח מבקר המדינה ואמנת מדריד על הנושא

מאת: נטע חוצן

הדור שההורים מורידים אל הקבר?

אנחנו עצמנו מסתובבים כבר ליד ה - 60 , 70, ההורים מזדקנים מולנו, הילדים המתלבטים בפרנסה ובדיור - משתרכים מאחורינו. ואנחנו - לאן מועדות פנינו? מערכות הבריאות והרווחה קורסות. האם נצליח לעמוד במשימה בלי שנתפגר קודם בעצמנו? מאת: נטע חוצן

לקריאה נוספת

פרדוכס הזדקנות האוכלוסייה – דו"ח מבקר המדינה ואמנת מדריד*.

השופט ניל הנדל: ""Aging is what we all hope for, and all fear. Let there be more hope and less fear".

"אנחנו מקווים להזדקן ובו בעת מפחדים מכך. לו תהיה יותר תקווה ופחות פחד". ואני רוצה להוסיף – פחות בושה והעלמת עין, ויותר סולידריות ואמפטיה, כי זו הברירה – למות צעיר או להזדקן  בכבוד.

ב- 6.2.2017  התפרסם כאן מאמרי – הדור שההורים מורידים אל הקבר . באוקטובר 2017 התפרסם דו"ח מבקר המדינה –  דוח ביקורת מיוחד: טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם.

בין השאר מתייחס הדו"ח גם לבני המשפחה: "ממצאי הביקורת מלמדים על ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 קשישים – ליקויים המגיעים לעתים עד כדי הזנחה. הממצאים גם מלמדים על הקושי הרב של בני המשפחה אשר נושאים בנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים. רשויות המדינה לא נתנו את דעתם כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו את בני המשפחה להתמודד לבדם עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים הסיעודיים.".

למרות שמדובר במאות אלפי אזרחים שמצויים בכל רגע נתון במצב הקשה שמתאר הדו"ח – הנושא מושתק בכל הרמות, מהמדינה ומוסדותיה ועד לרמת הפרט. מאות האלפים הללו שנמצאים ממש לידינו ומסביבנו – הם בעצם שקופים. בתגובה 4 למאמרי הקודם ציינתי שהציבור נחלק בערך כך:

  1. אלה שנמצאים בפוזיציה ואין להם זמן או כוח לשתף אחרים, אפילו לא להפיץ את המאמר ואת דו"ח המבקר.
  2. אלה שיצאו מהפוזיציה ואין להם זמן או חשק ל"חזור אליה".
  3. אלה שעדיין לא זכו להגיע לפוזיציה וטרודים ממילא בפוזיציות אחרות.
  4. המיעוט שהפוזיציה שלו טובה. אין דאגות כלכליות בהווה ולגבי העתיד ומה אכפת להם כל השאר.

במציאות כזאת אין למעשה מי שיהווה קבוצת כוח שתלחץ על הממשלה. לפי התרשמותי אפשר לומר די בוודאות שרבים מאלה שנמצאים בפוזיציה חוששים לחלוק את קשייהם אפילו עם אנשים קרובים, כולל לעיתים בני משפחה אחרים. דו"ח המבקר מצטט את השופט ניל הנדל: ""Aging is what we all hope for, and all fear. Let there be more hope and less fear".

(אנחנו מקווים להזדקן ובו בעת מפחדים מכך. לו תהיה יותר תקווה ופחות פחד). להערכתי העלמת העין ממאות אלפי האזרחים השקופים ששקועים בפוזיציה, נובעת מפחד ומבושה שגוברים על רגשי סולידריות ואמפטיה. ידוע לי על אנשים שממעטים ככל האפשר לבקר הורים בדיור מוגן, שלא לדבר במחלקות סיעודיות, כי אינם עומדים מול תמונת העתיד שלהם עצמם, שמוצגת בפניהם בכל אכזריותה. בל נשכח, זקנה שונה מנכות בשני היבטים חשובים:

– הברירה הקשיחה: או שתגיע אליה בעצמך או שתמות צעיר.

– במקרים רבים המשפחה המטפלת נושקת בעצמה לגיל הזקנה והמראות הנחשפים לעיניה בסביבה מזדקנת קורצים לאו דווקא לעתיד רחוק.

הזדקנות האוכלוסייה הופכת לתופעה עולמית על כל השלכותיה:

"המאמץ הבין-לאומי בשנים האחרונות להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה, שגם מדינת ישראל שותפה לו, מתבטא בייחוד ב"תכנית מדריד – תכנית פעולה בין-לאומית בנושא הזדקנות האוכלוסייה", התכנית אומצה על ידי האו"ם בשנת 2002." (מתוך דו"ח המבקר).

"מלבד המחויבויות הבין-לאומיות של המדינה לתמוך בקשישים ובבני משפחותיהם, חובה זו נלמדת גם ממארג הדינים הפנימי. חובת המדינה להבטיח את הזכויות הבסיסיות של קשישים הזקוקים לסיוע סיעודי נגזרת בראש ובראשונה מהזכות לכבוד, שהיא בעלת מעמד חוקתי על-חוקי. סעיף 2 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". סעיף 4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". על זכותם של קשישים לחיים בכבוד אנושי עמד גם בית המשפט העליון כדלהלן:

"הזדקנות האוכלוסייה, והעלייה המשמעותית בתוחלת החיים, מציבות בפני החברה ובפני המשפט אתגרים חדשים. עקרונות של ערבות הדדית בין-דורית, הבנויים על כיבוד האזרח המבוגר ודאגה לצרכיו, מחייבים התאמה של התבניות החברתיות והמשפטיות למציאות הדינמית המשתנה. צרכיו של האדם המבוגר משתקפים בתחומי חיים שונים, אולם הבסיסי ביותר מביניהם הוא זה הנוגע לאמצעי המחיה הנותרים בידיו, שנועדו להבטיח את קיומו בכבוד לעת זקנה. הזכות לקיום בכבוד אנושי קשורה ואחוזה בזכות לקיום בכבוד כלכלי. אדם שזכותו הבסיסית לקיום כלכלי נפגעת בהגיעו לגיל מבוגר, זכותו החוקתית לכבוד אנושי עלולה להיפגע גם היא". (מובא בדו"ח).

המבקר מסכם: "המדינה אינה עושה די על מנת לממש את העיקרון המרכזי של "Ageing in Place", ובכך אינה ממלאת את חובתה להבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי, בד בבד עם סיוע ראוי לבני משפחתם. חובה זו מעוגנת באמנות הבין-הלאומית שעליהן חתמה המדינה, במסמכים בין-לאומיים שהייתה המדינה שותפה בניסוחם, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפסיקותיו של בית המשפט העליון".

כאילו הופתענו.

אבל עם יד על הלב – האם זו רק המדינה שמכזיבה? יש דברים שהפרט אינו יכול לעשות והם חייבים לבוא מצד החברה כולה, בדרך שיטתית ועקבית שרק המדינה, כן, רק המדינה יכולה להבטיח, ולא – כולנו כחגבים נהיה. ויש חיוך ותשומת לב ותמיכה ואמפטיה שרק הסביבה הקרובה יכולה לתת, והיא בעצמה זקוקה לתמיכה. הא בהא תלייא. והכל בתאכלעס עניין של תרבות.

אי אפשר כמובן שלא לציין קיומם של גורמים מוסדיים והתנדבותיים (תלויי תרומות), שמושיטים עזרה  – אבל זו איננה  שיטתית, איננה רציפה, איננה עקבית. לעיתים קרובות יכולה לבלבל ולייאש. (לעומת זאת, קיים שם בחוץ עולם שלם שמתפרנס מהזקנה, אבל זה נושא למאמר נפרד).

*אמנת מדריד

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

תגובה אחת

  1. מתחיל בהזדקנות :

    לאן הולך הכסף הציבורי?

    לכל אלו יש כסף:
    – בניית מקוואות
    – קצבאות לבחורי ישיבה
    – בניית התנחלויות, כבישי גישה ותשתיות
    וזו רק רשימה חלקית. היינו, הקצאות סקטוריאליות שמקורן בגועליציה הממשלתית ומי שיצר אותה ועומד בראשה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.