בדמוקרטיה הבחירות נעשות בקלפי ולא ברחוב

נושאים כלכלת בית, פוליטי ב 24.10.17 0:12

היום הראשון לפתיחת מושב החורף של הכנסת (23.10.2017). מול הכנסת התקיימו מספר הפגנות. הכנסת מנותקת מצרכי הציבור מקדמת שלל חוקים שלא יתנו מענה למצוקות ולצרכים של העם. מי שרוצה טיפול במצוקות העם, שיצביע בעד נציגים ההמתייחסים למצוקותיו ומשרתים את הציבור

מאת: ק. טוכולסקי

מושב הכנסת נפתח ביום שני וירושלים מלאה חמס, העיר נסגרה, הפגנות סוערות יותר ופחות הציפו את מרכז העיר וקריית הממשלה, חלקן צודקות יותר (נכים, עיוורים, שוטרים) חלקן צודקות פחות, אבל כולן מפגן מרשים של כוח אזרחי. חסידי איכות סביבה ומבקשי צדק ולא צדקה, משפחות עובדים ומתנגדי גיוס נשאו קולם ודרשו מנבחרי הציבור התייחסות.

מהתצלומים נוצר הרושם כי הכנסת לא נראתה מעולם כל כך מנותקת, מבוצרת ומרוחקת. בתוכה ישבו נבחרי העם, מקורבים ושתדלנים ועסקו בכל מה שלא מעניין את הציבור הזועק מחוץ לגדרותיה. בזמן שהמונים הפגינו נגד גיוס תלמידי ישיבות ובעד העלאת קצבת הנכים/תשלומי השוטרים/אי הפחתת קצבאות לעיוורים, בתוך הכנסת מנותקים מהכול ועובדים בשירות סדר יום אחר, ישבו חברי הקואליציה וקידמו שלל חוקים שלא יתנו מענה לבעיות שהציבור זעק בחוץ. "לחוקק פסקת התגברות על בג"צ" קבע מנהיג הבית היהודי מדושן העונג, ולא שעה לא לשביתות במערכת החינוך הגבוה ולא לשביתות במערכת החינוך היסודי, שמציפות את הארץ ממכללת תל חי ועד בתי הספר של מזרח ירושלים. נגיש ונעביר את "החוק הצרפתי", התרברבו חברי הכנסת של מפלגת השלטון והתעלמו מזעקת הנכים והעיוורים, ממצוקת משפחות השוטרים. הם משרתים אדונים אחרים, לא את העם הנאנק תחת שלטונם, אלא את קומץ הטייקונים ומנהלי התאגידים, את קומץ המתנחלים, את רוצעי הארץ ואויביה ולא את הבוחרים. מחוץ לכנסת הפגינו גם חברי כנסת מהאופוזיציה עם הנכים והעיוורים, תמכו בכאבם של החלשים והמוחלשים, אבל הם מיעוט זניח.

עכשיו כל זה ידוע לכולנו, נשאר רק לתהות תהיה כואבת, כל אותם עשרות אלפי מפגינים שגדשו את רחובות ירושלים, למי הם הצביעו? הפרלמנט אינו גזירת גורל, אנחנו לא חיים (לפחות לא בינתיים) לא במונרכיה ולא באוליגרכיה, אלא בדמוקרטיה פרלמנטרית, שבה פעם בשנתיים עד ארבע שנים מקבלים אזרחי ישראל את הזכות לבחור מי ישב בכנסת. הכנסת האיומה הזו, מהיו"ר מריונטה הרופס שלה ועד אחרון הפשיסטים על ספסלי קואליציית הימין, נבחרו על-ידי העם, על-ידי אותם אנשים שזועקים עתה מרה, מי על עוניו ומי על פגיעה בנופי חייו, מי נגד גיוסו ומי על זיהום תבנית נוף מולדתו.

שלטון הימין ב-8 עוד מעט 9 השנים האחרונות אינו גזירת גורל, אינו עונש משמים, הוא שלטון שהבאנו על עצמנו. בכאב רב אני שואל את השאלה הבאה, כל פעם שאני רואה את אילן גילאון ואת דב חנין מפגינים עם נכים/עיוורים/מובטלים ועובדים קשי יום, כמה מהאנשים שמפגינים פעם בחצור ופעם בדימונה, פעם על חוף הים ליד זיכרון ופעם בעמק ססגון, פעם בשביל קצבה טובה יותר או שכר הוגן יותר, ופעם בשביל למנוע את הרס הארץ ושוד נכסיה, כמה מהאנשים האלה מצביעים בשביל מפלגות שפוגעות במדינת ישראל תושביה ואזרחיה, או משתפות פעולה עם מפלגות השלטון שעושות כך.

הכנסת שאנחנו בוחרים זו שבוחרת עלינו ממשלה היא תוצר של ההצבעה שלנו ואם נשכיל להצביע נכון תהיה לנו כנסת טובה, בכל מאבק אזרחי, חברתי, וסביבתי נראה חברי כנסת כמו דב חנין ואילן גלאון, עיידה תומה סולימאן ותמר זנדברג, איימן עודה או עמיר פרץ. מתי יבינו כל מי שזקוקים לחברי כנסת כאלו, שאי אפשר להצביע "יש עתיד" ו"ליכוד", "הבית היהודי" ו"ישראל ביתנו", ש"ס ו"יהדות התורה", כולנו ויחד ולקבל נבחרי ציבור שיתייצבו לצדם ברגע האמת? כמה פעמים נראה את אותם אנשים שמפגינים מדם ליבם נגד גזירות ממשלות זדון, מצביעים אחר כך לאותם אנשים נגדם הם נאבקו? לא מספיק לנצח את הממשלה הרעה הזו בקרב על מפעל אחד או נגד בנייה אנטי סביבתית אחת או על קצבה אחת. הגיע הזמן, שעם כל הכבוד לכל קשקושי פוליטיקת הזהויות שמקורבי השלטון מאכילים אותנו, אנשים יפנימו מי איתם בעת צרה ומי נגדם באותה העת. עשרות אלפי מפגינים מרעישים את ירושלים, למי אתם מצביעים אחרי שההפגנה נגמרה, למי שרוצעים אתכם או למי שנצבו לצדכם?

בעוד מקסימום שנתיים יהיו בישראל שוב בחירות, עד הבחירות הבאות צריכים מאות אלפי העובדים בישראל ומאות אלפי הנתמכים בישראל, מאות אלפי הקשישים בישראל, מאות אלפי המשפחות הצעירות, מאות אלפי עבדי הקבלן וכך הלאה והלאה להכניס לראש שלהם דבר פשוט, עדיף להצביע בשכל מאשר להיאבק אחר כך בצעקות ברחוב. עדיף לבחור כנסת שרוב חבריה יהיו גילאונים וחנינים ולא אקוניסים ובנטים, מי שרוצה כנסת שבמושבה הראשון יגידו ראשי הקואליציה שלה, במושב הזה נעביר את חוק יסוד זכויות חברתיות, שיבטיח קיום בכבוד לכל ישראלי ולא את חוק יסוד הלאום, שיבטיח כלום, צריך לשנות הרגלי הצבעה. מי שרוצה בכך, מי שרוצה קיום בכבוד לעמלים ונתמכים, מי שרוצה בקץ שוד נכסי הטבע, המשאבים והמחצבים של המדינה, מי שרוצה להאמין שיכול להיות פה יותר טוב, צריך להבין שהדרך לשם עוברת בקלפי ולא בצעקות מעבר לגדר מול הכנסת או בחסימות כבישים.