סוציאל-דמוקרטיה – חשבון נפש

חשבון נפש ליום כפור. המחנה הסוציאל-דמוקרטי קטן, נדחק לשוליים ואינו נתפס כאלטרנטיבה. עליו לראות לנגד עיניו את מטרות הסוציאל-דמוקרטיה ולפעול לממשן.  מה המטרות הראויות שצריכה להציב לעצמה מפלגה הרואה עצמה סוציאל-דמוקרטית או מנהיג הרואה עצמו כזה

מאת: ק. טוכולסקי

מה אני רוצה לשמוע ממפלגה  בשנה החדשה

המצב גרוע, פשוטו כמשמעו. אין כיום בישראל ולו מפלגה אחת שהקו שלה סוציאל- דמוקרטי או סוציאליסטי. במפלגת העבודה יש שני פלגים סוציאל-דמוקרטיים  שמעדיפים להיאבק אחד בשני כדי להיות רלבנטיים כאלטרנטיבה שלטונית וזה עלה לנו ביוקר. בבחירות להסתדרות לא חל מהפך, ובבחירות ליו"ר העבודה אין שליטה סוציאל-דמוקרטית.

במרצ יש מחנה מיעוט סוציאליסטי נחוש וצעיר, שאם רק יצליח לשבור את המסורת של שליטה ליברלית במפלגה ולנצח בבחירות לוועידה וליו"ר, אולי היא תוכל להיות אלטרנטיבה סוציאליסטית ובית לסוציאל-דמוקרטיה.

מק"י בתוך חד"ש בתוך "הרשימה המשותפת" – פיה וליבה במקום הנכון, אבל מעסיקים אותה דברים שמונעים ממנה להפוך ממפלגת מיעוט למפלגת מעמד. התארגנויות אחרות כמו "עומדים ביחד" נולדות, לצערי, ראויות, אבל מתות, כלואות בתוך הגטו של ניתוק מאפשרות לפרוץ לתודעה הציבורית הרחבה. הן חסרות מימון, מנותקות מאיגודים. ומהצד השני יש איגודים שעוד לא הגיעו ליכולת להיות גב של מפלגה פוליטית, או לייצר לעצמם זרוע פוליטית כמו "כוח לעובדים". ויש איגודים שמעדיפים לא לייצג את האינטרסים של העובדים שלהם בצורה פוליטית, כמו ההסתדרות הכללית והסתדרות המורים.

כך הגענו למצב שבו יש לנו שלטון ימין, שמערב בין ניאו-ליברליות כלכלית דורסנית לניאו-שמרנות מדינית ופשיזם חברתי. ומולו ניצב מרכז שמערב בין ניאו-ליברליות כלכלית דורסנית, שמרנות משפטית, פיסניקיות מסוימת בתחום המדיני וליברליזם חברתי מעורפל. השמאל הסוציאל-דמוקרטי והסוציאליסטי קטן חלוש, תלוש, ולא רלבנטי, נדחק לשוליים ואינו נתפס כאלטרנטיבה. מהמצב הזה אפשר להתעלם, אפשר לשקוע בייאוש ואפשר גם להגדיר מטרות. בפוסט זה אתמקד במטרות הראויות שצריך להציב לעצמו כל סוציאליסט/ס"ד, בבואו לחפש אלטרנטיבה.

העסקה ישירה, חופש התאגדות וביטחון תעסוקתי

אני רוצה מפלגה שתרוץ לבחירות כשהיא מבטיחה שכל עובד בישראל יועסק בצורה ישירה, ייהנה מחופש התאגדות ומביטחון תעסוקתי וקיום בכבוד.

שירותי בריאות איכותיים, סל בריאות כולל הכל והחזרת המס המקביל

אני רוצה מפלגה שתרוץ לבחירות כשהיא מבטיחה שבכל מוסדות הבריאות, קופות חולים ובתי חולים, מרפאות מומחים ומוסדות שיקום יהיה פרסונל בתקן גבוה יותר מהיום שיאפשר קבלת טיפול רפואי יעיל ומכבד בצד תנאי עבודה סבירים לעובדים. אני רוצה מפלגה שתבטיח לי שדרוג של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובתמורה להעלאת מס הבריאות והחזרת המס המקביל (כחלק צבוע ממס החברות) תעניק לנו ביטוח בריאות שיכלול גם סיעוד ושיניים, תרופות ועיניים.

חינוך חינם, כיתות קטנות, העסקה ישירה של עובדי-הוראה

אני רוצה מפלגה שתבטיח לי שבמסגרות החינוך מתום חופשת הלידה ועד סיום בית הספר התיכון ייהנו התלמידים מעבודתם של עובדי משרד החינוך בהעסקה ישירה. שיתנו להם שירות במסגרת אחת, במקום אחד, 40 שעות בשבוע לפחות, בלי תשלומי הורים, בלי שעות עבודה שוחקות, בלי להשאיר אף ילד מאחור, לא את הילדים המאותגרים ולא את הילדים המאתגרים. בכיתות של 20 תלמידים לכל היותר עם שני אנשי סגל הוראה בכל זמן.

שלום, שתי מדינות לשני עמים, ירושלים בירה של שתיהן

אני רוצה מפלגה שתודיע שהכיבוש עומד להסתיים, שבירושלים תהיינה שתי בירות בעיר אחת, שמדינה פלסטינית מפורזת תכונן בגדה המערבית ורצועת עזה ותציע מיום הקמתה אפשרות לקבלת פיצוי כספי לכל תושב של האזורים שיועברו למדינה הפלסטינית שתקום. אני רוצה מפלגה שתתכונן ליחסים המיוחדים בין שתי מדינות אחיות, שאחרי סכסוך ארוך ומיותר תצטרכנה ללמוד איך חיים ביחד, ולהיות בסיס לחיים של שלום, שלווה והתפתחות במזרח תיכון מדמם, שזקוק סוף סוף ליחסים של שלום, אחווה ושכנות טובה.

מיסוי פרוגרסיבי, הלאמה

אני רוצה מפלגה שתודיע שהמיסוי הפרוגרסיבי חוזר, שכל הפטורים במס הכנסה יעברו בחינה מחודשת, שכל הפטורים במס החברות מבוטלים ושכל תעשיות המחצבים ומשאבי הטבע ניצבים בפני ברירה של הלאמה או תשלום מס רווחי הון (בלי טריקים ובלי שטיקים) של 80%. שתבטל את האפשרויות לרווחים כלואים, וחברות כיס וארנק. שתתחיל את הגבייה בגדולים ובחזקים ותוציא את תכנוני המס מחוץ לחוק. מי שלא רוצה לייצר לעצמו הון בישראל מוזמן ללכת. כך צריך להצהיר מנהיג, אנחנו נסתדר לבד. לכן מפלגה שחפצה לייצג את המעמד צריכה להצהיר על הקמת קרן להלאמת כל מפעל שמאוים בסגירה לצורך העברתו לידי המדינה, או לידי עובדיו, שיפעילו אותו בלי הנוכחות המזיקה של המעמד המנצל. כמובן שמס ירושה יחזור ויבוטלו כל ההקלות והפטורים ממס רווחי הון ומיסוי על הבורסה.

יחס כבוד אל האחר, בדיקת בקשות מבקשי-המקלט, יחס הוגן למהגרי-עבודה וחיזוק הבטיחות בעבודה

אני רוצה מפלגה שתגיד, שכל ישראלי זכאי לאותן זכויות של אזרח ויש לו אותן חובות למדינה, ושתדע לכבד את השונות של הישראלים. אני רוצה מפלגה שלא תגיד שמבקשי מקלט הם מהגרי עבודה רק בשביל לרצות דעת קהל גזענית, אלא תבטיח שכל מבקש מקלט המגיע לשערי ישראל יקבל בחינה מהירה והוגנת של בקשתו. וכל מי שיוכר, יקבל מקלט. ושישראל תשתתף במערכות האיזון בנטל בשביל להעביר ממנה, בשנים של הצפה, מבקשי מקלט, ולקלוט בה עוד בשנים בהן היא אינה יעד. אני רוצה מפלגה שתבטיח תושבות על בסיס עבודה לכל עובד זר שיידע שכל עוד הוא עובד בישראל, הוא נהנה מזכויות וחובות שוות לעובד, כולל נגישות לביטוח בריאות ממלכתי וביטוח לאומי, כולל הגנה מפני התעמרות בעבודה וסיכוני בטיחות וגהות. אני רוצה מפלגה שתבטיח להגביר את האכיפה והפיקוח באמצעות שינויים בחקיקה ותקנות של חוקי העבודה והבטיחות והגהות ותוספת תקנים לפיקוח הבטיחות בעבודה וזכויות עובדים ועד מידות ומשקלות ובטיחות מבנים לטובת כל אזרחיה ובמיוחד עובדיה.

בנייה ציבורית מתוקצבת, החזרת הטיפול ברווחה מהעמותות למדינה

אני רוצה מפלגה שתכריז שהדאגה לאזרח מתחילה בשוליים ושאף אחד לא נשאר מאחור. שדיור ציבורי הוא הדרך הנכונה והיא תבנה אותו בבנייה ציבורית למען הציבור כך שאיש לא יישאר בחוץ, כך שאף אישה ואיש לא יצטרכו לדאוג לקורת הגג שלהם ביום המחר. שמערכת הרווחה שלה תקבל את התקנים והמשאבים בכדי שעובדי מדינה ולא עמותות יטפלו בצרכי החלשים בחברה במסגרות ממשלתיות בקהילה ולא באמצעות עמותות.

תחבורה ציבורית

אני רוצה מפלגה שתדאג לתחבורה ציבורית 24/7 ותעמיד את התחבורה הציבורית בראש סדרי העדיפויות שלה בתחום התחבורה, שתעביר את ישראל באמצעות השקעה ציבורית ותמיכות לאנרגיה נקייה מאנרגיה מזהמת, שתדע להבטיח תכנון שישאיר בהווה ולדורות הבאים מרחב ציבורי, שלא תקים שכונות שיהפכו לגטאות של עוני והזנחה.

דאגה לשכירים ולעצמאיים, לא רק לתאגידים

אני רוצה מפלגה שתבטיח לדאוג לשכירים ולעצמאיים הקטנים, לבעלי עסקים קטנים במגזר הפרטי, שידעו שגם להם יש ביטוח לאומי, ביטוח אבטלה וביטוח ימי מחלה, שידעו שהקלות המס עשויות להינתן למי שמייצר מקומות עבודה קטנים בהם השכירים מרוויחים בכבוד ולא לתאגידי ענק דורסניים.

בנקים ממשלתיים וקואופרטיבים

אני רוצה מפלגה שתקים בנקים ממשלתיים לכל האזרחים וכן ליזמים ועצמאיים בתחומי החקלאות הפיתוח והמסחר, כדי שידע כל ישראלי שיש לו אלטרנטיבה לניצול של המערכת הבנקאית הקיימת. אני רוצה מדינה שתעודד התאגדויות בקואופרטיביים והשקעה ציבורית.

מיסים גבוהים ומדינה שדואגת לאזרח מהעריסה עד לקבר

אני רוצה מדינה שתבטיח שכל אזרח ייהנה מהכנסה מינימלית ונגישות למערכות החינוך, הבריאות, הרווחה והתרבות באשר הוא אזרח. שתגיד כן, המסים יעלו, אבל בכל שכונה תהיה בריכה ציבורית נגישה לכל, וכל המוזאונים יהיו פתוחים לכל, ותחבורה ציבורית מסובסדת לכל תאפשר לכל אזרח לנוע ממקום למקום 24/7 ,לשמורות טבע פתוחות לכל, או לצריכת שירותי בריאות נגישים ופתוחים לכל. הגיעה הזמן שתהיה לנו מפלגה שלא תתבייש להגיד שתפקידה של המדינה הוא להעניק שירותים מהעריסה ועד הקבר לתושביה תמורת המסים שהם משלמים ושזה לא רק הדבר הנכון ביותר אידיאולוגית, אלא בעיקר הזול ביותר, היעיל ביותר והמשתלם ביותר, ומשרת לא רק קומץ טייקונים, אלא את טובת ה-99%.

כל אלו ועוד אני מאחל לעצמי לשנה החדשה. הגיע הזמן שתהיה לנו מפלגה שתגיד את כל אלו ועוד כמה דברים קשורים שבטח שכחתי. מנהיג שלא יבטיח את אלו לא ראוי להיקרא סוציאל-דמוקרט. ומפלגות שיתעלמו מהצורך להבטיח את אלו לא יזכו לאהדת הציבור. נקווה שבשנה החדשה, במרצ ובחד"ש יגברו הקולות שיבטיחו לנו את כל אלו בשנה החדשה. נקווה שאותם אודים עשנים של סוציאל-דמוקרטיה במפלגת העבודה ידעו אם מרצ תהפוך לאדומה, שעדיף להקים משהו חדש מאשר להיות שותפים זוטרים זניחים בממשלת ההפרטות הניאו-ליברלית הבאה.
שנה טובה

Tags: , , , , , , , , , ,

10 Responses to “סוציאל-דמוקרטיה – חשבון נפש”

  1. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    קורט,איכזבת.לדבר סוציאל-דמוקראטייה בלי אף מלה על מלחמת חורמה בהפרטה המשתוללת זה 40 שנה בארץ?

    בלי להגיד אף מלה על הפשעים המתוכננים של הפרטת חברת החשמל,הנמלים,התעשייה האווירית והתעשיות הבטחוניות?

    אין סוציאל דמוקראטייה ללא מלחמת חורמה בהפרטה שהורסת את העבודה המאורגנת,הופכת את כולנו לעובדי קבלן ,והעיקר-העיקר,מעבירה את כל מרכזי הכח הכלכליים-פוליטיים מידי הציבור והמדינה לידי פלוטוקראטייה של ברונים שודדים!

  2. ק. טוכולסקי הגיב:

    אני אאכזב עודד רבים וטובים כי בטח שכחתי עוד המון דברים חשובים.
    אין מפלגה ס"ד שתתמוך בהפרטות.

  3. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    אז למה הפכת לביישן בנושא ההפרטה?

  4. נטע הגיב:

    מיכאל, הוא דווקא כתב על כך, אבל בנוסח אחר.

    – בנקים ממשלתיים,
    – בניה ציבורית מתוקצבת,
    – העסקה ישירה של מורים,
    – חינוך חינם,
    – שדרוג חוק ביטוח בריאות ממלכתית,
    – החזרת הטיפול ברווחה מהעמותות למדינה,
    – מיסוי פרוגרסיבי, הלאמה,

    אלה הדוגמאות העיקריות מתוך המאמר.

  5. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    קורט מדבר על בנקים ממשלתיים ולא הלאמת בנקים כמו "לאומי" ו"פועלים" שהיו בנקים ציבוריים והופרטו,מלא או חלקית.
    הוא דיבר על בנייה ציבורית ולא על הלאמת "שיכון ובינוי" למשל.
    וכללית הוא לא דיבר על ההפרטה הקרובה של חברת חשמל,והלאמת המפעלים שהופרטו.

  6. ק. טוכולסקי הגיב:

    מיכאל יקירי, יש עוד כמה נושאים שלא הופיעו כאן. אבל הנקודה היא שיש דברים שנראים לי ברורים כמו שמש ביום וחושך בלילה. אי אפשר לעשות את כל מה שכתבתי עליו וגם להפריט.
    חתימה טובה

  7. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    לקורט.ההפרטה נמשכת בכל זוועתה.

    חברת חשמל,הנמלים, התעשייה האווירית, הם בדרך להעברה לטייקונים והשמדה כלכלית של עובדיהם.
    זאת עובדה,שזה לא מעניין את מי שקוראים לעצמם "סוציאל-דמוקראטים".

  8. החגב עמד יציב הגיב:

    כל החתולים השמנים והעצלים בארגונים שהוזכרו בדיון הנוכחי הם "מילציות מיסוי" אשר השפעתן כוללת עלויות משמעותיות למשק, חוסר יעילות משווע והשחתה כללית של המערכת.
    כן, להפריט! ויפה שעה אחת קודם
    במצעד הרעיונות הפסיכופתיים בעליל שציינת שכחת את "הלאמת המשפחה" או כפי שאחת מגיבורות המחנה שלך הסבירה "ילדות וילדים הם העתודה והעתיד של החברה והמדינה שלנו הם לא עניין פרטי".

    זה מאוד פשוט: קצת מגרדים את המעטפת שלכם ומהר מאוד רואים את האלימות והבריונות שבבסיס ההגות הסוציאליסטית.
    ועל כן מיהו ג'ון גאלט!?

  9. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    לגבי חגבים כמוך, אין חברה,אין סולידראריות.מה שקיים ,זה הדרוויניזם האגואיסטי המקדש את שלטון הפלוטוקראטייה,ממש כמו שאיין ראנד חושבת ,או הדמות הספרותית ג'ון גאלט.

  10. החגב עמד יציב הגיב:

    העבודה המאורגנת בישראל במתכונתה הנוכחית היא אחד מגורמי יוקר המחיה בארץ וכן היא גורם משחית, לטעמי לא ניתן להתעלם ממציאות זו.
    מכלול הדקלומים והססמאות בתגובה למעלה אינם יותר מהתלהמות.

    מיהו ג'ון גאלט?!

Leave a Reply