האנרגיה בישראל והטכנולוגיות שיוזילו עלויותיה

נושאים התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 10.09.17 0:24

מה מצב האנרגיה בישראל? אילו סוגי טכנולוגיות עדיפות לייצור חשמל מבחינה כלכלית למדינה?

מאת: אמנון פורטוגלי

תמורות בתחום האנרגיה בעולם

באילו סוגי אנרגיה ישתמשו בעתיד? מה יהיה מקומן של האנרגיות המתחדשות בעתיד? תחזית על התמורות שיתרחשו בתחום האנרגיה מאת: אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

חשמל מגז וחשמל מאנרגיה סולארית הם משלימים, אבל כיום ובשנים הקרובות אין צורך בתחנות כח נוספות ליצור חשמל מגז טבעי

בתחילת אוגוסט רואיינתי בתוכנית של ערן הילדסהיים ב'כאן', יחד איתי דיבר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO. להלן קישור לראיון ששודר בסוף אוגוסט

שנינו, חן ואני, מסכימים: (1) חשמל מגז וחשמל מאנרגיה סולארית הם משלימים. (2) בטכנולוגיות איחסון החשמל הנוכחיות אי אפשר להסתמך רק על אנרגיות מתחדשות. (3) העתיד הוא בשילוב בין ייצור חשמל מאנרגיה סולארית ומגז. (4) התחלופה האמיתית היא בין שילוב של סולארי עם גז לבין פחם.

שנינו גם מסכימים שהיחס המקובל, לפי הטכנולוגיה הנוכחית, בין מתקנים סולאריים ותחנות כוח הפועלות על גז הוא 1:1, על כל מגווט סולארי שבונים צריך לבנות גם מגווט גז. במילים אחרות, אפשר להגיע לייצור חשמל סולארי של 20% מסך ייצור החשמל במשק.

מכאן דרכינו חלוקות.

בשנים האחרונות הוקמו בארץ תחנות כח פרטיות הפועלות על גז בהיקף עצום, מעל ל-3,100 מגוואט. ההספק המותקן של חברת חשמל (כולל את אורות רבין 1-4 וללא הספק ממקורות מתחדשים) עומד על

כ 13,600- מגוואט. ושל יצרנים פרטיים על 3,380 מגוואט. ביחד כ-17,000 מגוואט. לזה יש להוסיף כ-1,000 מגווט באנרגיה מתחדשת.

נתח השוק של הייצור הפרטי עומד כיום על כ- 32% מהייצור במשק, הרבה מעבר ל-20% שהוגדרו כמטרה ע"י הממשלה לפני כעשר שנים.

בשנת 2010 קבע שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים יעד נדרש של 20% הספק מותקן מעבר לשיא הביקוש. לפי רשות החשמל, ההספק הכולל כיום במשק, יחד עם הספק היצרנים הפרטיים, מקנה למשק רזרבה מספקת.

שיא הביקוש לחשמל היה כ-12,750 מגווט בסוף יולי, לעומת הספק קונבנציונלי (גז ופחם) מותקן של כ-17,000 מגוואט. המשמעות היא שכיום יש כושר ייצור חשמל קונבנציונלי עודף (רזרבה) של כ- 33% משיא הביקוש לחשמל, הרבה יותר ממה שנדרש. רזרבה עודפת זו, עלתה ועולה הרבה כסף. גם השבתת תחנות הכוח הפחמיות הישנות בחדרה עם הספק של כ-1,300 מגווט, לא תשנה מציאות זו.

לכן, כיום ובעתיד הקרוב אין צורך בהקמת תחנות כח נוספות ליצור חשמל.

גם הגידול 'הטבעי' בצריכת החשמל בארץ, הנאמד בכ- 2.3% לשנה לפי תחזית בנק-ישראל, או 2.3% עד 2.8% לשנה לפי תחזית חברת החשמל, שמשמעותו תוספת של כ- 300 מגוואט לשנה, אינו מצדיק הקמה מיידית של תחנות כח נוספות ליצור חשמל.

הנתונים מדו״ח מצב משק החשמל לשנת 2016 של רשות החשמל.

מנתוני חברת החשמל עולה כי יולי 2017 הינו חם בכ-3 מעלות יותר מנתוני העשור האחרון

ב-26 ליולי 2017 בשעה 14:45 לערך נשבר שיא צריכת החשמל לחודש יולי של כל הזמנים והוא עמד על 12,746 מגוואט. שיא הצריכה בכל הזמנים נרשם בספטמבר 2015 ועמד על 12,905 מגה-וואט

אדגיש, כיום ובעתיד הקרוב אין צורך בהקמת תחנות כח נוספות ליצור חשמל.

יתרה מזאת, גם אם נקבל את ההנחה שצריך להקים תחנות כוח נוספות, לדוגמה, בגלל השבתת תחנות הכוח הפחמיות הישנות בחדרה, אפשר וצריך להקים במקומן תחנות כוח סולאריות, ולא כאלו המופעלות בגז.

כפי שנאמר לעיל, לפי הטכנולוגיות הנוכחיות, היחס האפשרי של ההספק המותקן בין מתקנים סולאריים ותחנות כוח הפועלות על גז, הנדרש לשמור על יציבות מערכת החשמל, הוא 1:1. כדי להגיע ליחס הזה אין לאשר הקמת תחנות כוח קונבנציונליות הפועלות על גז עד שיוקמו תחנות כח ומתקנים סולאריים חדשים בהיקף של כ- 10,000 מגוואט.

כאמור, בטכנולוגיות הנוכחיות, אפשר להגיע לייצור חשמל סולארי של 20% מסך ייצור החשמל במשק. אלא שלאחרונה נוסף גורם של כדאיות כלכלית. כיום, חשמל סולארי בישראל זול יותר מחשמל המיוצר בתחנות כח רגילות, ומחירו ימשיך לרדת עוד יותר בשנים הקרובות.

במרץ 2017 הודיעה רשות החשמל כי במכרז של רשות החשמל להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים המחיר הזוכה עומד על 19.9 אגורות לקוט"ש, "לראשונה בתולדות משק החשמל בישראל ירד התעריף הסולארי מתחת לעלות ייצור החשמל הקונבנציונלי (בגז טבעי ופחם)."

המחיר נמוך מהמחיר לקוט"ש המוכר לחברת החשמל, העומד על 26 אגורות לקוט"ש. המחיר נמוך מהמחיר של יחידות הייצור היעילות ביותר, השורפות גז, המייצרות חשמל ב-21-23 אגורות לקוט"ש.

כדאי להקשיב לחוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל:

"אנחנו ב-2017 ולכן אני לא יודע אם זה יפתיע אתכם שהויכוח הזה [בין ייצור חשמל סולארי וקונבנציונלי] נגמר. הוא נגמר משתי סיבות: הראשונה היא שגם אם מערכות מסוימות [סולאריות] יכולות לקום ב-19 אגורות זה שונה בהרבה ממה שהיה פעם"

כאמור, בטכנולוגיות אחסון אנרגיה הנוכחיות, היחס האפשרי בין ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (סולארית ורוח) לבין תחנות כוח הפועלות על גז הוא 50% – 50%. לעומת זאת, הייצור ממקורות אנרגיה מתחדשת היווה רק כ-2.6% מייצור החשמל בארץ ב-2016, בעוד שהיעד (הנמוך) של המדינה הוא 10% מייצור החשמל במשק ב- 2020 מאנרגיות מתחדשות. ניתן, כדאי וצריך לאזן את מערכת ייצור החשמל בארץ ולהקים בשנים הקרובות, רק תחנות כוח סולריות.

לכן אין לאשר הקמת תחנות כוח קונבנציונליות הפועלות על גז עד שיוקמו תחנות כח ומתקנים סולאריים חדשים בהיקף של כ- 10,000 מגוואט.

אמנון פורטוגלי – מרכז חזן במכון ון-ליר