חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אז מה השתנה בחופש הגדול?

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 31.08.17 0:13

בדיונים הרבים על החופש הגדול חסרה התייחסות לשינויים בסביבת החיים שלנו והשפעתם על אופיו של החופש הגדול

מיה פאול

הרבה דיונים שמעתי וקראתי על החופש הגדול, על הקשיים של ההורים, על אורכו הבלתי נתפס בעיני כל מי שלא נהנה ממנו, על ה"מורים הבטלנים", על ה"הורים הכורעים תחת הנטל" על הצורך בעוד ימי חופשה ובמסגרות קייטנה מסובסדות ומפוקחות. אני מסכימה עם חלק מהדברים, למשל, הצורך במסגרות קייטנה ממלכתיות במסגרות החינוך בלי טריקים ובלי שטיקים, וגם בדבר הצורך בהעלאה ואף הכפלה של מספר ימי החופש לעובדים בישראל. אבל כמה דברים חסרים לי בדיון, במיוחד השינויים בסביבת החיים שלנו, פיסית ומנטלית ואיך הם משפיעים על החופש הגדול.

כשהייתי ילדה, בצל האינתיפאדה הראשונה חיינו ברחוב. ולא רק אני, בני דורי ומי שהיו גדולים ממני ואף חלק מהקטנים ממני חיו ברוב בלי פחד ומורא. בחופש הגדול הינו בגיל די צעיר די עצמאיים, עם הורה אחד בבית, בלי הורה אחד בבית, עם סבים וסבתות או בלי. בגיל שש זה היה נורמטיבי שילד יסתובב ברחוב. היום זה לא. נוסף על השינויים בדפוסי העבודה/גיל הפרישה/מספר העובדים במשק בית, ילדים היום זקוקים להשגחה. זה ממש לא מקובל שילדים בני פחות מגיל עשר יסתובבו לבדם ברחוב. אני מעריכה שלכך תורמים שני דברים עיקריים:

  • העדר מוחלט של תחושת ביטחון אישי. פעם הייתה תחושה בסיסית שהרחוב הוא מרחב בטוח לפחות באור יום. כיום לאחר 40 שנות שלטון ימין, אין יותר תחושת ביטחון אישי בישראל.
  • המרחב הציבורי עמוס בכלי רכב, רווי בבנייה מסחרית ואחרת. אי אפשר כבר באמת לשחק כדור ברחוב, ומפעם לפעם, כשמכונית מקרטעת בו באיטיות, לפנות את הכביש. מעבר לכך, יש פחות ופחות מרחב שמתאים להסתובבות של ילדים לבדם.

העולם שלנו השתנה, הוא עמוס יותר ורועש יותר ובטוח פחות, לפחות בתחושה שלנו. בחופש הילדים צמודים לנו לרגל ואנחנו לא חשים צורך לבדר אותם סתם כך, אלא פשוט לא מוכנים להרפות. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איך זה קרה. כי גם אם בתי הספר יהיו פתוחים כבתי ספר עד ה-30 ביוני ואנחנו נדע שיש בהם מסגרת של קייטנה עד ה-30 ביולי, וגם אם באוגוסט נהיה בחופשה בתשלום כמעט כל החודש, עדיין נצטרך להתמודד עם העובדה שאנחנו חשים לא בטוח במרחב שבו אנחנו חיים. חוסר הביטחון הזה הוא מורשת 40 שנות שלטון הימים פה לא פחות מהכיבוש או מהכלכלה הניאו-ליברלית. העולם הזה הולך ומתפתח בצורה שמזכירה דיסטופיות בהם אנשים מפוחדים רק הולכים ומאבדים אמון באנושות ובחברה.

מתי נוכל להרגיש שילדנו בטוחים במרחב הציבורי? ששדים שונים לא מאיימים על קיומם וביטחונם? מתי נתפוס לנו שוב חזקה במרחב ציבורי שכלי רכב וגורמים עסקיים הולכים ותופסים בו יותר ויותר מקום, ונדע שגם ילדינו ואנחנו יכולים להסתובב בו בלי להיות נתונים לסכנת דריסה או בתור צרכנים? החופש הגדול של היום שבו חסרות קבוצות של ילדים סקרנים וחוצפנים, שמשוטטות ברחובות במשחקי קיץ, מסמל עוד משהו שאין לנו ושאולי אנחנו יכולים לייצר מחדש.

לילדים שלנו לא מגיע פחות חופש, מגיע להם לנוח מהלימודים הארוכים של השנה, לתת לחומר לשקוע. למורים שלנו לא מגיע לעבוד יותר. לנו מגיע יותר חופש, לילדים שלנו מגיעות מסגרות מאתגרות ומהנות בחלק מהזמן וחופש אמתי בחלק מהזמן. חופש מגיע גם לתודעה שלנו שכבולה בפחד וחוסר ביטחון, חופש מגיע גם למרחב הציבורי שלנו, את מה שמגיע לנו אנחנו צריכים להשיג.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

11 תגובות

  1. החגב עמד יציב :

    הגיג מתקרבן וילדותי

    ראשית יש שקר וכזב בוטה ומחולט במאמר- הטענה כי מ 1977 יש בישראל ממשלת ימין, כל בר דעת יודע כי השלטון בישראל מתחליף מאז 1977 לסירוגין בין מפלגות ימין לשמאל.
    אדם ישר אינטלקטואלית גם היה מזכיר כי 29 שנות שלטון מפא"י הובילו ליצירת מערכת כלכלית בעלת תכנון מרכזי וחוסר גמישות בוטה שלא הצליחה להתמודד עם הוצאות מלחמת יום כיפור וקרסה לחלוטין עד אמצע שנות ה 80 עת המדינה נאלצה לנקוט בצעדי חירום על מנת להציל את כלכלתה.

    ברמה העמוקה יותר הכתוב, לא יותר מהגיג נטול מיקוד ועומק, מייצג קו מחשבה קורבני ומתיילד, קו מחשבה אשר לצערי נפוץ במחוזותינו במסגרתו הפרט אינו אחראי כלל על מעשיו והחלטותיו והמדינה היא בייביסיטר שצריך לטפל בעולל.
    מסגרת כזו יכולה להיות מוגשמת רק באמצעות הכלי העיקרי של הסוציאליזם- הכפייה והאלימות.

    מיה, כיצד יוכפלו ימי החופש לעובד הישראלי באוגוסט? ניחוש פראי -באמצעות חקיקה (כלומר כפייה) בה מעסיק יידרש לספק יותר ימי חופשה בתשלום, מה הבעיה בסוציאליזם? בשלב מסוים נגמרים "כספם של אנשים אחרים" …

    מיהו ג'ון גאלט?!

  2. מיה פאול :

    האמת
    עוד לא נתקלתי בתגובה שלך שבה חוץ מלקשקש בקומקום הנאו ליבראלי גם היתה מהות. אני רואה שגם אני לא זכיתי.
    כיצד יוכפלו ימי החופשה? ברור שבחופשה בתשלום, אותה המעסיק יציג למדינה בתור הוצאה שמזכה אותו בניכוי ממס.כולם ירוויחו, המעסיק שלא יצטרך לשלם לעובד שלא באמת מסוגל לעבוד כמו שצריך והעובדים שיוכלו להתרכז בעבודתם בשאר השנה. הפיריון יעלה, העסקים ימכרו יותר, והמצב המגוחך של היום שחצי מדינה בחופש והחצי השני סובל יסתיים. אני רואה שהבעיה בנאו ליברליות נותרה ההנחה שאחרים לא מבינים את השטויות שמאמיני הכת הזו פולטים.

  3. החגב עמד יציב :

    מה שלא מפסיק להדהים אותי

    מה שלא מפסיק להדהים אותי זה באיזו קלות ומהירות אתם גולשים לגזילת רכושו של הפרט (בכפייה כמובן) ו"חלוקתו הצודקת" לאחר.

    ואם העסק אינו ריווחי ואינו יכול "להינות" מהטבת המס שהצעת? אז הקסם החשבונאי שהצעת נעלם לא? בעל העסק יצטרך לשלם נכון?
    ועל סמך מה את מבססת את הקביעה "העובד שלא באמת מסוגל לעבוד כמו שצריך" במהלך אוגוסט? אין עובדים שרוצים ויכולים לעבוד בחודש זה?

    מיה, צריך לתת לך Reality Check מהיר-
    מרקסיזם הוא רעיון תאורטי בזוי ופסול מוסרית אשר כשל בכל נקודת זמן וגאוגרפיה בה ייושם בהיסטוריה תוך כדי אלימות, דיכוי ברוטלי של הפרט וכפיה.

    בכלל ככל שאני קורא ולומד יותר אני מתחיל לחשוד
    שרב האנשים הנתפסים להזיה הסוציאליסטית די דומים בחשיבתם לך (כפי שאני מבין אותה מכתיבתך, הפרשנות שלי כמובן), אנשים אשר לא מעוניינים באמת לעבוד או לקחת אחריות על חייהם,
    מאוד רוצים שאדם אחר יממן את שגיונותהם ורוצים "שהמדינה" תבצע את המהלך האלים של הגזל והשוד במקומם.

    מיהו ג'ון גאלט?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מיה כמובן צודקת. מה לעשות?

    בכל פעם שלליברל אין מה להגיד הוא מאשים אחרים בסוציאליזם (עם רמז למודל הסובייטי כמובן).

    כמו השטות שהוא כתב בתגובה למאמר על חסר במנהלים בבתי הספר ומציע לבנות את מערכת החינוך במודל מערכת הבריאות.

    עסקתי הבוקר מספר שעות במשימה פשוטה לכאורה – איך מוצא חבר שירותי בריאות (הקופה הגדולה במדינה) תור לסי.טי ראש?

    למדתי במסגרת הבירור הזה דברים נפלאים, עוד יכתב על זה מסודר אני מקווה בלי נדר.

    למשל חברי מכבי בירושלים לא יכולים להיבדק בהדסה. אז נהיה פקק בשערי צדק. לפעמים באין ברירה שולחים משם חולים לאסותא בת"א.
    במכון מאר שהוא סיפור מופלא בפני עצמו – הפענוח מגיע תוך שבוע – עשרה ימים. תודה רבה.
    עד אז או שהחולה יחזור טבעית לאיתנו (אז בשביל מה בכלל לבדוק?) או שיובהל במהלך הזמן הזה לסתום עוד יותר את חדר המיון, שגם ככה לא מצליח לספק את הטיפול הנדרש.
    בקיצור – התחרות לא עובדת.

    ועוד לא אמרנו כלום על הזמן שיש לחכות למוקדים כדי להגיע בכלל לשלב הזמנת התור.

    זאת לא מערכת בריאות זה שוק בשר.

    לפעמים הרופאים מצליחים לעשות דברים נפלאים ולפעמים החולים מתים לפני שראו בכלל רופא.

    מי שמבין את מופרכות השיטה ואת כל שגיונותיה, ומבין לפיכך לאן באמת צריך לצלצל ומה להגיד – יקבל בלי פרוטקציה ובלי טובות איזה שיפור בשירות, רק שישתוק.

    וצריך להודות שזה עובד להם. אם על כל אירוע כזה היה יוצא ממני פוסט – אנשים היו מפסיקים ללכת לרופאים.
    לצערי אין באפשרותי אלא לפרסם רק חלק ממה שראוי לפרסום.

    ולא מדובר באיזה סיפורים שמעלים רייטינג, אלא באיוולת הפשוטה היומיומית.

    הכתב הבלתי נלאה רן רזניק מצליח רק על פני השטח לתת איזה תמונה בערך קוהרנטית.

    במסגרת ה"תחרות" מגיעים גם לאבסורדים – "חטיפות רופאים", ולפעמים צוותים שלמים, ושפיכת ממון בהתאם.
    העיקר שלחגבים בחגווי הסלע יש מה לצייץ.

  5. החגב עמד יציב :

    לאנונימי

    ראשית רפואה שלמה ובריאות ואני מקווה כי תגיע במהרה לבדיקות הדרושות לך ותתבשר בבשורות טובות המייתרות צורך ברופא.

    לגופו של עניין כל מה שכתבת אינו מוכיח כי אין שיפור במערכת הבריאות בקהילה בישראל, לטעמי כתיבתך לוקה בהטיית הזמינות, אתה משליך מחוויתך המתסכלת האחרונה על כלל המערכת וייתכן והמציאות שונה.

    כמה משאלות מאוד פרקטיות? האם ניתן לקבוע תור לרופא באינטרנט כיום ולפני עשור או אפילו חמש שנים לא היה ניתן?
    האם ניתן לתקשר עם הרופא המטפל באינטרנט?
    האם מקבלים הודעה על תורים ושירותים שונים בסמס או שיחה רובוטית לנייד?
    האם כל המידע הרפואי האישי זמין עבורך באתר הקופה?
    בקופה בה אני חבר התשובה היא כן על כל השאלות הללו ולפני מספר שנים לא ניתן היה לקבל שירותים אלה
    כל אלה הם מהפכות שקטות שקיימות בגלל התחרות על חברותנו בקופה ובוודאי שלא יכלו להתקיים במערכת הרפואית-הסתדרותית הישנה, הלא יעילה והכושלת של פעם
    מיהו ג'ון גאלט?

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מעקב אחרי דואר רשום? איזה קדמה - מאפשר לנו לראות בדיוק איפה נמצא הדואר הרשום בכל אחד מ- 20 הימים שהיה בדרך בין ירושלים לנתניה.

    חגב יקר, לפני שאתה נכנס למחסה מפני החורף

    שחרור של רק חלק מהמידע שיש לי – ואנשים היו מתרחקים מכל דבר שנראה כמו צוות רפואי.
    האינטרנט חוסך טלפון, פאקס הליכה וכו' – אבל איננו מייצר עוד תורים ל- סי.טי.

    האינטרנט לא מוסיף דקה לזמן שיש לרופא לכל פציינט – להיפך האשלייה שבגלל הזמינות של מרשמים וכו' בלי להתיצב אצל הרופא\ השירות השתפר –

    מכסה על תופעות חמורות ביותר של רופאים שמפספסים אבחנות ובדיקות אצל פציינטים כי בקושי יש להם זמן להביט להם כמו שאומרים בלבן שבעיניים.

    אתה מדבר על עניינים טכניים לא על הליבה של רפואה.
    הבלבול הזה גורם לפרדוכס – המערכת הרפואית מנצלת רק חלקית את האפשרויות של הקדמה (נניח כמו המצאת האוטו, גם זה שיפר, אבל לא עשה רופאים טובים יותר).

    ואפשר כמובן להאריך אבל לא כאן המקום.

    ר' הכותרת.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    נ.ב לחגב

    תודה על האיחולים,
    נאחל לכולם.

    את הבדיקה כבר עשיתי.
    הכרות עם המערכת מספקת ידע על ה"פרצות" במערכת ולכן בלי קשרים ובלי טובות – השגתי תור.

    אה אה – אבל עכשיו – בגלל האינטרנט כשהרופאים יושבים בZZZ א-נבי,
    התוצאה מתקבלת רק אחרי 10 ימים.
    לא היה צריך להיות הפוך?

    אז כמו שאמרת עדיף שלא להזדקק.

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הוויכוח בין הקומוניסטים לבין הסוציאל דמוקטים עמד בדיוק על עניין המורכבות והפרדוכסים של החיים.

    ובכן אני כבר בשוונג.

    ההתפתחות הטכנולוגית מייקרת מאוד את הרפואה. קיצור ימי אשפוז בזכות טכנולוגיה ניתוחית מתקדמת לא מכסה על עלותה.

    החיים מלאים פרדוכסים – אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה הנ"ל היא התקשורת בתוך המערכת.
    – למרות או דווקא בגלל התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית – התקשורת בתוך מערכת הבריאות היא טלפון אחד שבור, אנכי ומאוזן.

    ובנושא הזה במיוחד עומדות רגלי על קרקע מוצקה מאוד.
    שוק פתוח, יעני, לא עוזר בכלל, כי תקשורת נכונה איננה עניין של תחרות, אולי אפילו להיפך.

  9. החגב עמד יציב :

    הרפואה בקהילה בישראל איכותית

    הרפואה בישראל איכותית אנונימי, היא עומדת כתף אל כתף עם רפואה מתקדמת בקהילה במקומות שונים באירופה, המתנתך לתוצאות בדיקת ה CT במשך 10 ימים הן שוב הטיית הזמינות.
    כל הסבר "שיחדש" שתיתן לא ישנה מציאות זאת.

    זה לא אומר שאין בעיות, מערכות הן מורכבות ולא מושלמות, פעם קראתי כי הכללית בה אתה חבר היא קופת החולים השנייה בגודלה בעולם ברור שזה אתגר ניהולי אבל זה לא משנה את העובדה.

    מעניין שאתה מתגאה בהצלחתך להתקדם בתור ללא פרוטקציה, הרי כל מערכת מבוססת תכנון מרכזי פרי הגותך בהגדרה תיצור מחסור וצורך בקשרים, ויטמין P, "שוק שחור" ועוד אבל זה הרי חלק אינהרנטי באלימות הבסיסית הגלומה בהשקפת עולמכם.

    בכל אופן תהיה בריא

    נ.ב- אם אתה לא מרוצה…אתה תמיד יכול לעבור לקופה אחרת, אני חבר מכבי, "בדקתי וכדאי".
    🙂
    נ.נב. מיהו ג'ון גאלט?

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חגב
    תשובתך כל כך כללית ועוקפת את הבעיות האמיתיות.
    מה שמדהים למשל – ההנחות שלך לגבי תכנון מרכזי.
    רשימת הכשלים בהנחותיך ארוכה מאוד.

    בכל מקרה תגובותי מתכתבות עם המאמר כאן.
    אתה כבר שכחת מה כתבה מיה פאול שמאמריה מרעננים את המחשבה.

    העדר הביטחון שהיא כותבת עליו, הוא חלק מתחושת חוסר אונים של חיים בעולם שהפרט – כן הפרט, לא יכול לתכנן בו את חייו.
    מרחבי החופש שאתה מדבר עליו כל הזמן, הולכים ומצטמצמים ולא להיפך.

    העובדה שצריך ל"העסיק" כל הזמן את הילדים חונקת לא רק את ההורים אלא את הילדים עצמם.

    בעיקרון האדם הוא יצור חברתי. לפעמים נראה כאילו אתה שוכח את זה.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5011820,00.html
    אחת הסיבות העיקריות לזיהומים בבתי חולים בישראל היא הצפיפות!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.