משרד הקליטה מפעיל אמצעי לחץ אישיים על כל דייר ועל כל משפחה יוצאי אתיופיה כדי לגרש אותם ממרכז הקליטה במבשרת שלושה ימים לאחר תחילת שנת-הלימודים וכשבועיים לפני חגי תשרי
מאת: דליה בלומנפלד
סגירת מרכז הקליטה במבשרת ציון מפקירה את דייריו יוצאי אתיופיה
מרכז הקליטה במבשרת ציון ייסגר ב-5 בספטמבר. דייריו יוצאי אתיופיה מופקרים לגורלם ביוזמת משרד הקליטה שאמור היה לטפל בהם ולהעניק להם פתרון מיטבי מאת: דליה בלומנפלד
ההתנהלות האלימה כלפי שמעון היא דוגמא אחת מתוך שלל אמצעי הלחץ שמפעילים נציגי הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה כדי לגרום לדיירים לעזוב את מרכז הקליטה. במקום לסייע לשמעון ולדיירים האחרים במרכז למצוא פתרון מותאם לשילוב בחברה, מפעילים אמצעי לחץ אלימים כדי לגרשם מהמרכז, וגורמים להם לחיות בפחד ובחרדה, בלי לדעת מה ילד יום.
הלחץ לפנות את המרכז יסודו במניע הכלכלי של הסוכנות היהודית, שהעבירה באופן ספק חוקי את הבעלות על הקרקע הציבורית של המרכז לידי קרן הפנסיה של הסוכנות היהודית, וזו מכרה את הקרקע ליזמי נדל"ן. מכירת קרקע ציבורית, שנרכשה בכספי תורמים לסוכנות היהודית, והפיכתה לפרטית נדונה בימים אלה בבית-המשפט העליון. אך למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית אצה הדרך לפנות את הדיירים לפני פסיקת בית-המשפט.
ביום רביעי 23 באוגוסט 2017 הורה משרד הקליטה לסגור את המרפאה הפועלת במרכז הקליטה. הדיירים נותרו ללא שירותי בריאות במקום.
ב-4 בספטמבר, שלושה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים ושבועיים לפני חגי תשרי, נציגי משרד הקליטה במרכז דוחקים בדיירים להתפנות למרכזי קליטה אחרים בדרום ובצפון.
בשיחות עם דיירים בעת ביקור במרכז הקליטה, סיפר אחד הדיירים כיצד מתייחסים אליהם נציגי משרד הקליטה. אפילו אם לא דייק בדבריו, סיפורו משקף את תחושת הפחד והבלבול בהם שרויים הדיירים. לדבריו, הסוכנות היהודית מינתה מנהל חדש למרכז הקליטה והמשימה שהוטלה עליו היא לפנות את מרכז הקליטה מדייריו. לדברי הדייר, העובדים הסוציאליים במרכז הם השליחים שתפקידם לבצע את משימת הפינוי. ושיטת הפעולה היא הפעלת לחץ אישי על כל דייר ודייר ועל כל משפחה. ושיטות הלחץ מגוונות: הוצאת מזגנים מהספרייה אליה מגיעים ילדי המרכז בצהרי היום, הודעה למשפחות שילדיהם לא יהיו משובצים במערכת החינוך באזור בשנת הלימודים הקרובה, ועוד.
הדיירים הגישו עתירה לבית המשפט עליון באמצעות משרד עורכי-דין רוזנברג העצני, בבקשה למתן צו המורה למשרד הקליטה, לסוכנות היהודית ולקרן הפנסיה שלה להימנע מלגרש את הדיירים במרכז, ולהורות על הארכת תקופת ההפעלה של מרכז הקליטה בשלוש שנים, או עד למציאת פתרון דיור של קבע לכל דייר של מרכז הקליטה.
העתירה מבהירה שאין שום דחיפות בפינוי הדיירים ממרכז הקליטה. זאת לאור פרק הזמן הארוך שעוד יידרש כדי לדון בעתירות המשפטיות שהוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון ומשרד עו"ד רוזנברג העצני בעניין חוקיות העברת הזכויות בקרקע, עליה שוכן מרכז הקליטה, לקרן הפנסיה של הסוכנות היהודית.
הדיון בבית המשפט העליון יתקיים ביום רביעי 30 באוגוסט. הדיירים במרכז ופעילים חברתיים מתכוונים להפגין בשערי בית-המשפט.
בתמונה: אירוע המחאה שהתקיים ב-18 באוגוסט. צילמה: דבי רמז
Tags: הסוכנות-היהודית, יוסי יו נה, יוסי-יונה, יוצאי אתיופיה, מבשרת ציון, מרכז קליטה, משרד-הקליטה, עתירה לבגצ
הכתבה מופיעה בקישור זה: http://www.kan.org.il/Radio/item.aspx?pid=8225
להלן ציטוט חלקי מהכתבה מתוך הפייסבוק של סדר יום קרן נויבךזזזזזזזף
סדר יום עם קרן נויבך
3 ספטמבר ב-09:02 •
"מרגילים את העולים לא להתאמץ כאשר נותנים להם לשהות במרכז הקליטה לזמן בלתי מוגבל. מעבר עולים למרכז קליטה אחר היא פעולה לגיטימית" את הדברים האלו אמר שופט בית המשפט העליון אורי שוהם בדיון בעתירה של דיירי מרכז הקליטה במבשרת ציון כנגד פינויים מהמרכז בימים אלו. כדאי לשים לב לתפיסה המגולמת במשפט הזה, קודם כל שהעולים ככל כנראה עצלנים, הם לא באמת רוצים להתאמץ ולהשתלב בחברה, כי אחרת לא היה צריך להגביל את השהות שלהם במרכז הקליטה ואחרי שאמר השופט שוהם שלא טוב שהם נשארים שם זמן בלתי מוגבל, הוא קובע שההעברה שלהם למרכז קליטה אחר היא לגיטימית וכאן חבויה ההנחה שאם הם לא התאמצו מספיק אז למדינה ניתן לעשות בהם כרצונה. להעביר את מקום מגוריהם ומשום כך את מרכז חייהם ממבשרת לצפת או לבאר שבע והם, שיתאמצו סוף סוף להתרגל.
זה מאכזב וגם כואב לשמוע תפיסה כזו כלפי עולים בכלל ויוצאי אתיופיה בפרט. מרכז הקליטה במבשרת הוא אולי הסמל לכישלון הקליטה של חלק מיוצאי אתיופיה. דיירי המרכז עצמו מעידים כי ההישארות שם תוקעת את חייהם ומגבילה אותם, אבל האם העברתם למרכז קליטה אחר, בעיר אחרת, שם יצטרכו לבנות את חייהם שוב מחדש היא הפתרון? רבים מהעולים עברו מסע מפרך כדי להגיע לארץ, אחרים חיכו שנים במחנות מעבר באתיופיה כדי להגיע לכאן, בידיעה כי הם לא רצויים כאן, אחרת היו מאפשרים לעלות להם מיד. בממסד הישראלי התנגדו שנים להעלאת יהודי אתיופיה וגם כשהחלה עלייתם עמדו בדרכם קשיים שלא הוצבו בפני שום עליה אחרת, בידי המדינה עצמה. והנה עוד נדבך בסיפור הזה: בית המשפט העליון דחה את העתירה של העולים וקבע שהם חייבים לפנותו אותו תוך זמן קצר ולדאוג לעצמם למגורי קבע, האם בית המשפט בדק את היכולת של 450 הדיירים שנשארו במרכז הקליטה לעשות זאת? ובאותה נשימה אומר השופט שוהם כי לגיטימי להעביר אותם למרכז קליטה אחר. אם הם לא הצליחו לצאת ממרכז הקליטה עד עכשיו, איך בדיוק הם יצלחו לעשות זאת אחרי שיעברו למרכז קליטה בעיר אחרת? והאם מישהו במשרד העלייה והקליטה ובסוכנות היהודית עצר רגע לחשוב בכל הסיפור הזה שזה כישלון מובהק וברור שלהם? שארבע וחמש ושבע שנים אחרי שהגיעו למרכז הקליטה, חלק מהעולים עדיין לא הצליחו לצאת משם? או שגם בסוכנות ובמשרד הקליטה חושבים כמו השופט שוהם, שהם פשוט לא התאמצו מספיק?
סדר יום של יום ראשון: מה יעשו דיירי המרכז כעת? נדבר עם נופר משה כתבתנו, אללין איילאו ועו"ד נדב העצני;