מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מפלגת העבודה – אבי גבאי יוזם ריכוז סמכויות בידיו, ח"כ חיליק בר מציע לו פשרה
אבי גבאי, היו"ר החדש במפלגת העבודה, פרסם בתקשורת את סדר היום לוועידת המפלגה, אותה הוא מתכוון לכנס בקרוב. סדר היום כולל שינויים מפליגים בחוקת המפלגה. מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני יצא למאבק נגד. לח"כ חיליק בר, המזכ"ל הקודם הצעה לפשרה
אבי גבאי, היו"ר החדש במפלגת העבודה רוצה לבצע שינויים מפליגים בחוקת המפלגה במטרה לרכז בידיו את כל הסמכויות במפלגה, לדבריו, כדי לנהל את המפלגה באופן אפקטיבי. מטרתו היא לכנס ועידה שתאשר את שינויי החוקה שהוא מציע.
בין השינויים שהוא מציע:
- היו"ר ישריין 4 מקומות ברשימה לכנסת. 2 בכל עשירייה עבור מועמדים שלא התמודדו בבחירות
- היו"ר יקבע את רשימת השרים לממשלה, אם המפלגה תזכה בבחירות.
- היו"ר יבחר את ראש הסיעה
- היו"ר יבחר את חברי הוועדות בכנסת
- היו"ר יבחר את יושבי-ראש הוועדות בכנסת
- היו"ר יהיה אחראי בפני מוסדות המפלגה על הניהול המשקי, הכספי והארגוני של המפלגה. בכך הוא לוקח לעצמו סמכויות של המזכ"ל ומותיר למזכ"ל סמכויות משניות כמו אחריות על סניפי המפלגה…
- היו"ר יקבע את מיקומו של המזכ"ל ברשימת המועמדים לכנסת. כלומר, יוכל להזיז אותו משיבוצו במקום 7 ברשימה, ולהרחיקו למקום לא ריאלי, שימנע ממנו להיות חבר-כנסת.
- ועוד….
המזכ"ל היוצא ח"כ חיליק בר פונה אל היו"ר ואל המזכ"ל בדברים אלה:
כמו כולם, גם אם באיחור קל, ראיתי את ההתפתחויות, ההתכתבויות, הניירות, האיגרות, השימועים, וההצעות השונות של היו״ר ושל המזכ״ל לקראת הועידה הקרובה, ובעיקר ראיתי את כמות המתכונים להרס הפנימי שרצו בקבוצות המפלגתיות, גם אם הכוונה של כולם טובה.
באמת לא למדנו כלום??
אז הנה עשרת הדיברות והעצות בגרוש שלי, ממזכ״ל וותיק לשעבר, ליו״ר אבי גבאי ולמזכ״ל ערן חרמוני:
- יש לי המון כבוד לשניכם, אבל אתם ממש, אבל ממש, לא יכולים להרשות לעצמכם (ולעצמנו) להגיע אחד נגד השני, לוועידה הקרובה. אתם פשוט לא. זה לא קרה בכל השנים האחרונות, ואין שום סיבה שזה יקרה עכשיו. בטח ובטח לא בועידה הראשונה של שניכם יחד. ממש לא. זאת לא ועידה על חלוקת ירושלים או על הגרעין האירני, אלא על שינויי חוקה והוראות שעה. תגיעו להצעה מוסכמת, ״הצעת היו״ר והמזכל״. זה קרה עשרות פעמים בעבר. זה צריך לקרות גם עכשיו. נקודה.
- האמינו לי, עבדתי עם 4 ראשי מפלגה בשש וחצי שנותיי כמזכ״ל. וואלה, לא תמיד זה היה תענוג גדול, ולפעמים דווקא כן. עם חלקם הסתדרתי יותר ועם חלקם פחות. אבל זה ממש ממש ממש לא היה רלוונטי או משנה – כי לכל וועידות המפלגה, אבל לכולן, הגענו תמיד יחד עם ״הצעת היו״ר והמזכ״ל״. וההצעה תמיד עברה בועידה, בכל הרכב שלה, תחת כל יו״ר (ותמיד הייתה התנגדות!). למה? כי יותר מהכל אוהבים בועידה לכבד הנהגה מאוחדת, כזו המכבדת את עצמה, ואת המפלגה.
- האם תמיד היה קל לגבש יחד את ״הצעת היו״ר והמזכ״ל? ממש ממש לא. אתם לא מבינים כמה לא. היו שעות של דיונים, ויכוחים, לפעמים אף צעקות וטריקות טלפונים ודלתות. אך תמיד, אבל תמיד, הגענו בסוף מאוחדים לועידה. ידענו שמסתכלים עלינו, במפלגה פנימה, וגם התקשורת והמפלגות האחרות מבחוץ. הבנו שזה הדבר הנכון לעשות בשביל המפלגה, וכך עשינו. זה אפשרי, האמינו לי.
- לחרמוני אחי הצעיר והמוכשר אני אומר, ראשית כהנחת עבודה: יו״ר מפלגה הוא יו״ר מפלגה. נקודה. צריך לכבד אותו, לגבות אותו, ולחזק אותו כברירת מחדל. הוא הראש, הוא הפנים שלנו בציבור והוא הפיבוט שלנו להחלפת השלטון. הצלחתו היא הצלחתנו, והצלחתך. כשלונו, כשלוננו, כשלונך. אין חוכמה אחרת כאן. וכן, לא היה יו״ר שלא רצה שינויי חוקה, יותר כח ויותר סמכויות. זה טבעי, ובמידה נכונה זה גם ברור. ונכון, זה צריך להיות גם במידת ההיגיון כמובן. וכן, בוודאי שצריך וחייב גם לשמור עליך ועל כבודך כמוסד המזכ״ל, ועל כבודם וסמכויותיהם של המוסדות ושל הועידה, של פעיליה וחבריה. כי בלעדיהם אין באמת מפלגה, לאף יו״ר. כוחו של היו״ר וכוחו של המזכ״ל לא צריכים לבוא אחד על חשבון השני, אלא אחד כחיזוק לשני. מזכ״ל חזק מחזק יו״ר, ולהיפך.
- לאבי גבאי, היו״ר שלנו, שאני למד לאחרונה להכיר יותר, ושאני רואה עצמי מחויב להצלחתו כיו״ר, אני אומר: לא כל עצה שיתנו או נתנו לך לאחרונה היא בהכרח נכונה, או בהכרח תהיה לך טובה כמו שזה נראה לך עכשיו, לטווח הקצר או הארוך. זה נכון גם כללית וגם ספציפית לחלק מהשינויים שאתה מבקש להעביר עכשיו בועידה הקרובה. הכוח והעוצמה שלך במפלגה ובטח בציבור הוא חשוב וקריטי, אך הוא לא יגדל או יפחת אם סעיף זה או אחר בחוקה ישתנה. תזכור שתחת החוקה הנוכחית נבחרו ראשי מפלגה וראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת, נפלנו ל- 13 מנדטים ונסקנו ל-24. תחת אותה חוקה היו ראשי מפלגה פופולאריים יותר וכאלו שפחות. עם אותה החוקה, ועם אותם העקרונות. באופן אבסורדי, דווקא חוקה אחת שהייתה ריכוזית ותומכת יותר ליו״ר הפכה אותו במידת מה לפחות פופולארי וחזק בציבור, ובמפלגה.
- החוקה שלנו לא מושלמת, יש ואפשר לשנות ולעדכן אותה, אולי חייב. אך עדיין, החוקה הזו בנויה טלאים על טלאים, ואוצרת בתוכה באמת שנים של ניסיון, חוכמה, איזונים ובלמים. סמכות זו או אחרת שתינתן ליו״ר או תילקח מהמזכ״ל – לא הם כנראה שיכריעו אם היו״ר יהיה יו״ר מפלגה מוצלח או לא, אם הוא יהיה ראש הממשלה הבא או יו״ר האופוזיציה הבא. מה שכן יכריע את זה היא רמת המחויבות, המוטיבציה ו״האש בעיניים״ שיהיו לאלפי פעילי המפלגה הרבים מהיום ועד לבחירות הכלליות. לאלו שתמכו בפריימריז ביו״ר המכהן, וחשוב לא פחות – לאלו שלא תמכו בו (והם כמחצית).
- ליו״ר ולמזכ״ל שניהם אני אומר: אם באמת תגדילו להגיע אחד נגד השני לועידה הקרובה, אם באמת תגדילו לגרור את חברי הסיעה להיות בעד ההוא ונגד האחר (ובלית ברירה הם יאלצו כמובן לבחור), הרי שהועידה תסתיים כאשר אחד מכם ״ינצח״ והשני ״יפסיד״. אבל בפועל, שניכם תפסידו, ובעיקר נפסיד כולנו כמפלגה. תרשמו את זה. זה יהיה מה שנקרא ״להרוויח באגורות ולהפסיד בשקלים״. וזה יהיה כדור שלג שלילי שרק יילך ויתנפח. תשמעו למזכ״ל זקן בדימוס שכבר ראה איזה ועידה או שתיים, שינוי חוקה או שניים, ויו״ר אחד או ארבע.
- אני מבקש מכם אישית, לפנות את כל הזמן שיש לכם עד לועידה ולהתעסק בדבר אחד – להגיע עם הצעה מאוחדת, מוסכמת ומגובשת לועידה. כזו שנתאחד סביבה בועידה הראשונה של היו״ר החדש, כזו שתהפוך את הועידה לחגיגית ולנקודת זינוק לאבי גבאי כיו״ר, ולכולנו כמפלגה. אין אופציה אחרת, זה כל כך רק מה שחשוב, ורק זה. כל השאר קישקוש. וזה אפשרי מאוד.
- תחסכו מאיתנו ומעצמכם, את הקרקס הזוועתי שצפוי להיות בועידה אם תתנגחו אחד בשני. כי מי שמחכה לקרקס הבושה הזה בכיליון עיניים הם במקרה הטוב רק כמה חורשי מזימות ומלחמות, מבפנים (ובשני הצדדים אני מניח שיש כאלה), ובמקרה הרע, מי שמחכה לזה בחיכוך ידיים, הוא לפיד, אולי כחלון, ובטח שנתניהו וחבריו. תחשבו אם בא לכם לתת להם בחינם כרטיסים בשורה הראשונה למופע האימים הזה.
- אני ממש לא מאמין שבאופן עקרוני מישהו צריך ״לתווך״ בין יו״ר למזכ״ל, כי הם יכולים וחייבים לעבוד בניהם יחד. אך אם צריך, אני מכיר כאלו במפלגה שיכולים ורוצים לסייע, וגם אני כמובן עומד לרשותכם מעכשיו ועד הועידה, על מנת שתגיעו להסכמה הדרושה.
זה אפשרי וזה בידיים שלכם.
רק טוב,
חיליק
תגיות: אבי גבאי, ועידת מפלגת העבודה, חוקת מפלגת העבודה, חיליק-בר, ערן חרמוני, ריכוז סמכויות
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
22 באוגוסט, 2017 בשעה 12:53
זו רשימת עיזים או שגבאי מתכוון לזה? כי יש לנו כבר יש עתיד אחת וכולנו אחת. מה סיפור הזה?
אפילו כרשימת עיזים זה מביך.
23 באוגוסט, 2017 בשעה 23:19
מפלגת העבודה המחנה הציוני המערך
מעולם לא היו ולא יכולים להיות שלד
של חברה בורסאית
ותודה לחיליק על דבריו
26 באוגוסט, 2017 בשעה 11:33
מזכ"ל המפלגה הצליח לשריין את עצמו, למקום ה-11 במקום השביעי. גבאי רצה לבטל את השיריון אך התפשר. אבל מה עם ההצעות האחרות של גבאי? האם לא צריך להיאבק גם עליהן?