המאבק בגזענות של טראמפ לא יצליח להביסו בבחירות הבאות. כדי להביסו צריכים הליברלים לדבר על עבודה ורווחה, על ביטוח בריאות והגנה מפני הידרדרות לעוני. ובישראל דרושה אלטרנטיבה אמיתית כדי לנצח
מאת: ק. טוכולסקי
איך לא ינצחו את טראמפ ב-2020
המאבק החם על שאלת הגזענות בארצות הברית הוא מאבק ראוי שיכול וצריך להיות אחד מדגלי הדמוקרטים בפרט והשמאל בכלל בהתעוררות למאבק מהותי נגד הימין שזכה לניצחון מוחץ בבחירות 2016. זהו מאבק חשוב ומאחד שיכול להיות גורם מזרז בחבירתם של קבוצות שונות על בסיס של מאבק משותף בגזענות. זה חשוב אבל לא מספיק, בדיוק כמו שזה היה חשוב לפני הבחירות האחרונות וזה לא הספיק. העובדה שהתקשורת הליברלית מגויסת למאבק הזה נובעת מזה שזה קל לה, זה המגרש הביתי שלה וקשה להעלות טיעוני נגד מבלי לצאת גזען חשוך ונבער. אבל זה פשוט לא יספיק בבחירות הבאות כפי שזה לא הספיק באחרונות.
בחירות אמצע הקדנציה מתקרבות והולכות ויתקיימו בעוד שנה וחודשיים, יש בהן סיכוי משמעותי לדמוקרטים להצליח, למרות הקשיים לכבוש את אחד מבתי הקונגרס ואולי אפילו את שניהם. זה יהיה קשה, בסנאט כיון שרוב המושבים העומדים להכרעת הבוחר שייכים לדמוקרטים, ואף לדמוקרטים במדינות לא דמוקרטיות, במיוחד כמו: מערב וירג'יניה, פלורידה ודרום דקוטה.
נוסף לכך, בבית הנבחרים יש גם קשיים שנובעים מכך, שגבולות המחוזות משורטטים באופן מוטה לרעת הדמוקרטים, שכן רוב המושלים הם רפובליקנים, והם דואגים גם להטיה בקביעת גבולות המחוזות וגם לחוקים שמקשים על הבחירה (אחוז הצבעה נמוך משחק תמיד לטובת הרפובליקנים שנצחו בבחירות האחרונות כשאחוז ההצבה היה בשפל של שנים).
אבל הדמוקרטים עשויים לנצח, כי הממשל של טראמפ הוא ממשל כושל, שידע לנצח בבחירות תוך ניצול השגיאות הדמוקרטיות בצורה מיטבית, אבל מאז הוא חסר בשורה שתבטיח לו אהדה ובוחרים. אם הדמוקרטים יצאו לקמפיין נכון עם האנשים הנכונים, הם יוכלו לנצח גם ב-2018 וגם ב-2020, אבל הם לא שם וזה בולט במיוחד באופן שבו כלי התקשורת הליברליים נוהגים.
התקשורת הליברלית בארצות הברית מגויסת כולה ובצדק למאבק בטראמפ והגזענות בה הוא תומך. מה שהם מחמיצים, כרגיל, זה את העובדה שאת הבוחרים שלהם זה לא יספק בקלפי גם בפעם הבאה. מדובר באותם בוחרים שמפחדים על מקומות העבודה שלהם, שראו כיצד הכלכלה מתאוששת והם נשארים מאחור, שרואים כיצד דמוקרטים ניאו ליברלים ורפובליקנים ניאו שמרנים מקצצים שירותים ציבוריים, מפריטים כל מה שזז ומאפשרים לעשירים להתעשר, כשהם הולכים ומדלדלים .
להעלות נאומים של קלינטון שחוזים באוגוסט שטראמפ יהיה גזען ומסית לא הפריע לבוחרים העניים, של מה שהיה פעם מעמד בינוני של צווארון כחול, להישאר בבית, או להצביע טראמפ. וזה לא יספיק גם בפעם הבאה. התשובה לפאשיזם אינה ליברליזם, התשובה לפאשיזם הייתה ונותרה הגוונים השונים של הסוציאל-דמוקרטיה, של חסידי חלוקת ההון הצודקת, מדינת הרווחה, שוויון הזכויות ולא רק ההזדמנויות, תומכי הזכות שלא למות ברעב מתחת לגשר, אלא קיום בכבוד לכולם.
הבוחרים הכועסים בויסקונסין, שלא יצאו מהבית, ואפשרו לטראמפ לנצח במדינה, ולסנאטור ג'ונסון, שהיה לא אהוד ופיגר בסקרים כל הקמפיין אחרי יריבו הסנטור הדמוקרטי לשעבר, לא ילכו להצביע כיון שטראמפ גזען, הם ילכו להצביע עבור מועמד שידבר איתם על עבודה ורווחה, על ביטוח בריאות והגנה מפני הידרדרות לעוני. ניו יורק וקליפורניה הליברליות גם כך תצבענה לדמוקרטים, אבל בשביל לנצח במערב וירג'יניה וצפון קרוליינה, באריזונה ובנוואדה, בדרום דקוטה ובג'ורג'יה, צריך לדבר עם אנשים כלכלה וחברה ולא רק ליברליזם. מי שרוצה לנצח את הבחירות הבאות לא יכול להרשות לעצמו לחזור על הטעויות של הדמוקרטים ב-2016, על הדחיקה של מחנה סאנדרס, על הזחיחות הניאו ליברלית, על הקמפיין העמום. זה לא יעבוד יותר.
וזה נכון לא רק בארצות הברית, זה נכון גם בישראל. מאז ניצחונו של אבי גבאי במפלגת העבודה הציפיות שלי ממה שיקרה פה ירדו פלאים. השמאל המעמדי, הסוציאליסטי/סוציאל-דמוקרטי נדחק לירכתי הפוליטיקה. האנשים שחוגגים את ניצחונו של גבאי עוד לא מבינים שבדיבורים נגד ביורוקרטיה ובעד "רפורמות" הם לא ישנעו לקלפי בוחרים בשבילם, מקסימום יצליחו לגנוב ניצחון כי הבוחרים של הצד השני לא יצאו מהבית. אנשים צמאים לאלטרנטיבה אחרי 30 ומשהו שנות השתוללות ניאו ליברלית/ניאו שמרנית. זה נכון כאן וזה נכון גם בארצות הברית.
Tags: אבי גבאי, גזענות, דונאלד טראמפ, דונלד-טראמפ, מדינת-רווחה, סוציאל-דמוקרטיה
האיפריה דועכת
https://www.themarker.com/magazine/1.4148309
אמנם מדברים שם על רגולציה – אבל מעניין.